בטעם הדבר שישבו מאז במדינה, כתב בפי' רבנו משולם:
בכ"ה ישבו במקדש משישבו במקדש התחילו למשכן - ונ"ל בשביל כן בכ"ה בו שיבאו מיד לגזברים ולוקחים טלאים בהן ומבקרים [ד'] ימים קודם ניסן, כדתנן..., ומיהו עדיין לא היו קונין בהן, שהרי לא היו תורמים הלשכה עד ניסן, ומ"מ אז היו צריכין להפריש טלאים לשם ניסן ובאחד בניסן היו נותנים דמיהן תרומה חדשה, ומשעת בירור [אולי צ"ל: 'ביקור'. המגיה שם] לצורך לשכה חדשה היו ממשכנין.
היינו דכיון שמראש חודש צריך להקריב תמידים - מבוקרים ד' ימים - מתרומה החדשה, הרי שבכ"ה צריך להתחיל ולבקרם, ולכן היו ממשכנים מאותו היום, כדי שיבאו השקלים ליד הגזברים.
והגרח"ק שליט"א בשקל הקדש, פ"א בה"ל ד"ה בחמשה, הבין דברי רבנו משלם שקאי על עצם מה שישבו במקדש בכ"ה, ולא על מה שהיו ממשכנים מאותו היום, (ואפשר לדחוק כן בדבריו, אף שמסוף דברי ר' משולם אינו נראה כן).
[ולא אאריך עתה - אם קנו בהקפה או שכבר היה להם מתרומה חדשה - רק אציין, לשו"ת בנין ציון החדשות, סימן ס אות יג; טו"א מגילה כט, ב ד"ה כמאן, שבדבריהם מצינו כעין מהלך זה].
וראה זה מצאתי, ביוצר לשבת הפסקה שניה, פיוט המתחיל 'אורות מאופל', (כ"ה במחזור מעגלי צדק ובסידור שער השמים ועוד. ובסידור אוצר התפלות ועוד הביאו פיוט אחר), פיוט שחובר ע"י המהר"ם מרוטנבורג, יסד:
גם ישבו שרים חמשה עשר בו בכל ערי / ... / ...
גמרו עשרים וחמשה בו עת לחקר / לקנות ולבדוק ארבעה תמיד הבקר / לחזות בנעם ד' ולבקר.
ברור איפה כוונת הפייטן, שלא בא רק לומר שמכ"ה הצריכו לבקר, אלא כוונתו על מה שישבו השולחנות בכ"ה במקדש - כהמשך לדבריו קודם לכן: "גם ישבו שרים חמשה עשר בו בכל ערי", (ובדוחק נוכל לומר שכוונתו על מה שהיו ממשכנין מאותו היום), שזהו הטעם שישבו ביום זה דווקא "לקנות ולבדוק ארבעה תמיד הבקר", כדי לקנות התמידים הטעונים ביקור ד' יום, הנצרכים לראש חודש ניסן.
והיינו כהבנת הגרח"ק שליט"א בדברי רבנו משולם (שקדם במקצת למהר"ם מרוט"ב), או כעין דבריו - אם כוונת רבנו משולם היתה על מה שממשכנין.
