פורום אוצר החכמה

ראיתי אצל כמה וכמה מאחב"י שלפני נישואי צאצאים הולכים לבקש רחמים בקברי אבות וגם מזמנים אותם ויש ששמים אפילו הזמנה
שאלתי האם זה ענין רגשי או יש מקור קדום לזה ואם יש מקור עדיין לשים הזמנה פלאי קצת

בימי חורפי חלפתי על יד קברו של ר' שלמה קרליבך וראיתי ששם אחד הזמנה לחתונתו על הקבר ובכתב ידו הוסיף "ר' שלמה, אני לא מוחל לך אם אתה לא מגיע"...

וסיפר לי א' שבלג בעומר השתא היה במירון ובדחיפות שאצל הציון שמע מישהו [מחוג מסויים...] צועק: רבי שמעון! עוד שתי דחיפות ואני אצלך...

בזוהר נזכר, שנשמות האבות משתתפים בשמחות צאצאיהם.
גם בדרשות ר"י אבן שועיב נזכר הדבר, בערך.
ואף בכתבי חסידי אשכנז, אלא שהם הוסיפו שהם אף מצטערים בצערם (והביאו את הענין ששלושת האבות היו בקריעת ים סוף כדי להשתתף בשמחת ישראל, צאצאיהם).
ומכך נשתלשל המנהג הזה.

[quote="חכם באשי"]
ואף בכתבי חסידי אשכנז, אלא שהם הוסיפו שהם אף מצטערים בצערם (והביאו את הענין ששלושת האבות היו בקריעת ים סוף כדי להשתתף בשמחת ישראל, צאצאיהם).quote]

ברכות יח, ב.
בני רבי חייא נפוק לקרייתא אייקר להו תלמודייהו, הוו קא מצערי לאדכוריה. אמר לו חד לחבריה: ידע אבון בהאי צערא? אמר לו אידך: מנא ידע? והא כתיב: יכבדו בניו ולא ידע! אמר ליה אידך: ולא ידע? והא כתיב: אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל, ואמר רבי יצחק: קשה רמה למת כמחט בבשר החי. אמרי: בצערא דידהו - ידעי, בצערא דאחרינא - לא ידעי.

ועיי"ש כל הסוגיא.

בשם הגאון הרב בן ציון מוצפי שליט"א: 'לא נכון כלל להזמינם , הם לא ברשותינו ולא ברשות עצמם . הזוהר הקדוש כתב שהקדוש ברוך הוא בעצמו מודיע להם ושולח אותם , ואנחנו אסור לנו להתערב בכך'.

חכם באשי כתב:בזוהר נזכר, שנשמות האבות משתתפים בשמחות צאצאיהם.
גם בדרשות ר"י אבן שועיב נזכר הדבר, בערך.
ואף בכתבי חסידי אשכנז, אלא שהם הוסיפו שהם אף מצטערים בצערם (והביאו את הענין ששלושת האבות היו בקריעת ים סוף כדי להשתתף בשמחת ישראל, צאצאיהם).
ומכך נשתלשל המנהג הזה.

איזה זוהר ?
משתתפים לכוארה בלי הזמנה ?
ואף בכתבי חסידי אשכנז מקור ???

הנה המקורות שביקשתם (מתוך המאמר 'תפילת נשמות הנפטרים בבית הכנסת, שהופיע בירושתנו, ג)

תודה אבל עדיין משתתפים לכוארה בלי הזמנה ?

היכן ראית בהודעותיי דלעיל שטענתי שיש מקור להזמנות?!
ציינתי רק, שיש מקור להשתתפותם בשמחות צאציאהם ושיערתי, שמזה התפתח המנהג של היום. ותו לא.

באשי, יש"כ עצום. מכאן אתם רואים שלא צריך הזמנות. [רק שלא יבקשו מהם גם לאשר את השתתפותם...]

יש סיפור (מובא בקול מבשר של בוים המצוי באוצר) מר' בונים מפרשיסחא ששלח את בנו להזמין אחד מקדושי ארץ שוכן עפר לחתונה, וכאשר הזמין ראה שטעה בכתובת, ואמר, סליחה לא אליך התכונתי והלך לכתובת הנכונה. אמר לו אביו שיש בזה משום פגיעה בכבוד אותו צדיק שהזמינו בטעות, ולא היה לו לומר לו כך, ולכן לא יטמן לידו (או לא בעירו אינני זוכר כעת), ואכן בעוד רבי בונם נפטר בפשיסחא ונטמן שם, הרי שבנו נפטר בדרך בעיר ביאלה פשוט ושמ"כ.

ידוע המנהג ללכת לבית החיים לפני שמחת נישואין של צאצאים. אודה למי שיכול להביא המקור למנהג, ואם אפשר גם קצת המשמעות [העולם קורא לזה "להזמין", לכאורה מסתבר שהעניין הוא להתפלל בעד הזוג וכדו'].
תודה מראש.

רוצהלדעת כתב:ידוע המנהג ללכת לבית החיים לפני שמחת נישואין של צאצאים. אודה למי שיכול להביא המקור למנהג, ואם אפשר גם קצת המשמעות [העולם קורא לזה "להזמין", לכאורה מסתבר שהעניין הוא להתפלל בעד הזוג וכדו'].
תודה מראש.

עיין בקונטרס "שערי נישואין" של הרב טשזנר שם כמדומני דן בענין, ואאל"ט לא העלה מסקנות חיוביות בענין עיי"ש.

עיין מש"כ ברש"י במס' כתובות ד"ה מפני הנאספים ובמה שהאריך בזה החלקת יעקב מה שפירש בזה השר שלום מבעלזא וכבר היה על זה אשכול בנידון אך איני בקי בחיפושים.

מה שמבואר שם באשכול שלא צריך להזמינם וכהנה כמה שטויות הדבר ידוע שודאי זקוקים להכנה רוחנית לכדי שיבואו וכמדומה שבחב"ד הזמנת הנשיאים היא ע"י מאמר מדברי תורתם ותן לחכם ויחכם עוד. כי הדבר פשוט שאין ברוחניות ענין דממילא.

היו מקומות שאמרו בבדיחותא שצריך לשמור על הכיסים מפני הסבות שיורדים בחופה...

ובאותם בתי כנסיות כתוב לאמור על שלטי בית הכנסת:
קריאת שמע ונפילת אפים - על אחריות המתפלל בלבד!

אם ניתן להוסיף גם שמונה עשרה - גם אז קשה לי לשמור על החפצים כל כך.
:)

מענין לענין, מישהו שמע פעם על טקס קידושין לכלה שמתה לפני חופתה?

חקר כתב:מענין לענין, מישהו שמע פעם על טקס קידושין לכלה שמתה לפני חופתה?

אם כן, אז מסתמא על סמך הנו"כ [?] בסוף הל' מילה בטושו"ע לגבי מילת מי שמת....
[אם כי, דעת לנבון נקל אשר שם זה בשביל שיוכר בכניסה לגן עדן, מה שלא שייך בהל' קידושין ודיני קניינים ממיתה ועוד ועוד]

במסכת שמחות פרק ח איתא: עושין חופה לחתנים וכלות [שמתו].
בספר שבט ועם ז עמ' 477-448 הובאו מנהגי תפוצות ישראל בזה.

נמצא בשו"ע יו"ד סימן ש"נ

אכן כן, בשו"ע נזכר ענין זה אבל רק כמעשה סימלי משום עגמת נפש, בספר שבט ועם הנ"ל הובאו מנהגי עדות שהיו עורכות גם טקס קידושין בין החתן\הכלה לגופת המת, וזו הנקודה המעניינת והמחודשת.

צh33 כתב
מה שמבואר שם באשכול שלא צריך להזמינם וכהנה כמה שטויות הדבר ידוע שודאי זקוקים להכנה רוחנית לכדי שיבואו וכמדומה שבחב"ד הזמנת הנשיאים היא ע"י מאמר מדברי תורתם ותן לחכם ויחכם עוד. כי הדבר פשוט שאין ברוחניות ענין דממילא.

במחילה איזה שטוית מצאת שם ?
ידוע איפה ידוע ?
גם בחב"ד יש מקור לזה ? ובאם כן תראה מקור מכתבי חב"ד לא המצאה מכמה אנשים שבהם
גם האם בחב"ד כולם אומרים מאמר ובאם כן מתי זה התחיל ?
וזה שלדבר רוחני צריך הכנה מאי קמ"ל
ולדידך לא ענית אם זה ענין רוחני מה צריך להזמין ומאיפה המנהג של אלו לשים הזמנה על הקבר ?

אני מבין שאתה מזמין מחקר שלם אבל זה לא בתכנית והנני להתנצל בזה.

ארי במסתרים כתב:היו מקומות שאמרו בבדיחותא שצריך לשמור על הכיסים מפני הסבות שיורדים בחופה...

אולי זו הסיבה, שהחתן מרוקן את כיסיו לפני יציאתו לחופה...

צh33 כתב:מה שמבואר שם באשכול שלא צריך להזמינם וכהנה כמה שטויות הדבר ידוע שודאי זקוקים להכנה רוחנית לכדי שיבואו וכמדומה שבחב"ד הזמנת הנשיאים היא ע"י מאמר מדברי תורתם ותן לחכם ויחכם עוד. כי הדבר פשוט שאין ברוחניות ענין דממילא.

כתוב בשו"ת מהר"ש (להגאון מראדמישלא זצ"ל, ח"ז סי' קי"ט בהערות) "כידוע שהרב הקדוש מצאנז זצ"ל כבר לא היה בעולם הזה בעת נישואי בנו הרה"צ ר' ישעי' מטשחויב זצ"ל הי"ד, והרה"ק [ר' יהושע] מבעלז [שהי' מחותן, החתן הרה"ק ר' ישעי' נשא בת חתנו] שאל את החתן, האם ביקשת את אביך לבא אל החתונה? והוסיף, בעת היותי על התנאים שלך בצאנז, הבטיח לי אביך ז"ל שיהי' על החתונה, אבל רצון הקב"ה היתה אחרת. אבל כידוע מספרים הקדושים (ראה זוה"ק פ' פנחס דף ריט, ב) שנשמות האבות בגן עדן באים לעולם הזה בעת שמחת צאצאיהם. ואז בעת התנאים אמר לי אביך ז"ל עליך שלדעתו תהי' עהרליכער יוד, ולחש לי באזני טעמים ברורים על זה, לכן בני יקירי היום הוא הזמן שתתפלל לד' שתהיה לך שייכות לאביך ז"ל".

כמדומה זוהר פינחס

כן כתוב בספר דרשות ר"י אבן שועיב (פרשת חיי שרה) עה"פ 'ויביאה יצחק האהלה שרה אמו': במדרש, שבאה שרה באוהל לראות שמחת בנה, ודרשו זה ממלת 'שרה אמו', וזהו ענין גדול, כענין המוזכר בכתובות (כ, א וברש"י שם ד"ה שמח תשמח). וזהו ענין (בבא בתרא נח, א) רבי בנאה דהוה מציין מערתיה, אשכחיה לאליעזר דקאי אבבא, אמר ליה מאי קא עביד אברהם, אמר ליה גני בכנפי דשרה, וקא מעיינא ליה ברישא. וכל אלו הם ענינים גדולים ונעלמים, עכ"ל.

באותו ענין ישנו מעשה פלא מהרה"ק מבעלז שאחר חופתו בזיוו"ש אמר להרבנית "לא ידעתי שאת ג"כ נכדתו של רבי דוד לייקעס כי ראיתי אותו בחופה"

הרה"ק מהרי"ד מבעלזא בזיוו"ש.

שניכם טעיתם. הסיפור היה עם מהר"י מבעלזא בזויוגו השני.
סיפור זה סיפר הרה"ק מהר"א מבעלזא, להגאון מטשעבין, ששימש כ'מסדר קידושין', בחתונה של א' ממשפחת הרה"ק מבעלזא.

מקורות להזמנת ההורים לחתונה:


שיחת חכמים (לר' ראובן מרגליות, חלק 'מנהג ישראל תורה' סי' לו) "כשהחתן או הכלה יתומים, נוהגין לילך לפני החתונה לבית החיים להזמין ההורים לשמחת בניהם. ומקור המנהג הוא ע"פ הזוה"ק ... (פרשת פנחס שהוזכר בתגובות קודמות). (ומובא גם בשולחן העזר, עמ' קלו:).
הרה"ק רבי דוד מסקווירא זצ"ל היה נוהג ליך לפני כל נישואי צאצאיו להתשטח על ציון זקינו הרה"ק ר' מרדכי מטשערנוביל זי"ע באנטיקווא, להזמינו לחתונה. באחת מחתונות בניו לא יכל לנסוע בעצמו, ושלח שליח אחד במקומו. והדריכו - "דבר אליו כמו שמדברים לאדם חי, ואמור לו שאנו מזמינים אותו לחתונה...". (באהלי צדיקים בעלזא ח"א עמ' 286).

עתניאל בן קנז כתב:סיפור זה סיפר הרה"ק מהר"א מבעלזא, להגאון מטשעבין, ששימש כ'מסדר קידושין', בחתונה של א' ממשפחת הרה"ק מבעלזא.

הגאון מטשעבין שימש כמסדר קידושין בחופת הרה"ק מהר"א בעצמו ולא אצל אחד מבני משפחתו. החופה היחידה של בן משפחתו שהשתתף בה הרה"ק מהר"א היתה חופת אחיו הרב מבילגורייא שהתקיימה בפתח תקוה ומסדר הקידושין היה רב העיר הרב ראובן כ"ץ.

בדקתי בפנים, ואכן צודק בן קנז שהסיפור היה בזיוו"ש של מרן מהר"י זצוק"ל,
וצודק בן החבורה שהגאון מטשעבין סידר קידושין אצל מרן מהר"א זצוק"ל.

בקובץ אור הצפון חודש סיון ע"ג התפרסם מאמר נכבד על ענין ירידת האבות הקדושים להשתתף בשמחת יוצאי חלציהם.

בן החבורה כתב:

עתניאל בן קנז כתב:סיפור זה סיפר הרה"ק מהר"א מבעלזא, להגאון מטשעבין, ששימש כ'מסדר קידושין', בחתונה של א' ממשפחת הרה"ק מבעלזא.

הגאון מטשעבין שימש כמסדר קידושין בחופת הרה"ק מהר"א בעצמו ולא אצל אחד מבני משפחתו. החופה היחידה של בן משפחתו שהשתתף בה הרה"ק מהר"א היתה חופת אחיו הרב מבילגורייא שהתקיימה בפתח תקוה ומסדר הקידושין היה רב העיר הרב ראובן כ"ץ.

אוקיי. המסדר קידושין של האדמו"ר מבעלזא זצ"ל עם הרבנית תליט"א היה הרב אונטרמן , אז רבה של תל-אביב...

טפשות חמורה עשו מחברי ה'עזר מקודש', שכתבו שהרב מטשעבין היה מסדר קידושין אצל המהר"א, וד"ל...
ניסיתי לעזור, אולם כאשר דוחקים אל הקיר, אז אפנה אליכם חסידי בעלזא, איפה השכל?


אגב, קרוב משפחה נוסף של הרה"ק מבעלזא, היה בן אחיו, ר' יצחק דוד רוקח, בן הר"הק ר' יהושע מירוסלב. ומסדר הקידושין היה הרה"ק ר' יואל מסטמר זצ"ל [לאחר שהרב דושינסקיא זצ"ל רבה של ירושלים סירב לסדר קידושין, מטעמים שונים]. וכמובן היו להרה"ק מבעלזא קרובים נוספים. כגון אחותו, שנישאה בזוו"ש להר"ר נפתלי פרלוב. / גיסים רבים (אחיות של הרבנית) ועוד / ומעולם לא כתבתי שהרבי השתתף בשמחתם. אלא שהרב מטשעבין היה מסדר קידושין, והמהר"א סיפר לו בענין זה סיפור (ויתכן שסיפר לו אודות ענין זה בהזדמנות אחרת).

מה המקור הראשון לזה? ומי הביא את זה עוד?

מקור הראשון זה הזהר על אב ואם, בעת שמחה, ומשם זה התפתח

הזהר הוא בפרשת פנחס על הפסוק ישמח ישראל בעושיו

בזהר לא כתוב במפורש שהמכוון לחתונה, אלא עת שמחה

ביסוד שורש והעבודה וכמדומני החיד"א מביאים כן גם על בר מצוה, ברית
בספרי בית סיגוט מביאים את זה בתורות לשמחת תורה

וכן על זה הדרך