פורום אוצר החכמה

לפני שבועיים ראה ראובן את שמעון רץ ב4 אחה"צ עם מגבת על כתפו ליד בית הלויות,שאלו ראובן לאן? ענה לו שמעון שכבר מ 6 בבוקר מחפש מקוה פתוחה ולא מצא והחליט לא לוותר ולטבול במקוה שעושים בו טהרה למתים והביא לו ראיה שאף בעת הזאת יש לטבול מהא דרבי היה רוחץ "בקרונה" של צפורי ,על אתר ענה לו ראובן שהרי הגמרא מפטירה שם "שאני צפורי דמצפצפי" [רש"י , על ההוראות] ?! שמעון לא ידע חוכמות הלך וטבל עלה ונסתפג ,
היום עשו לו טהרה באותו מקוה ונקבר על יד שני אנשים והרבה ציפורים .

ביליצר כתב:לפני שבועיים ראה ראובן את שמעון רץ ב4 אחה"צ עם מגבת על כתפו ליד בית הלויות,שאלו ראובן לאן? ענה לו שמעון שכבר מ 6 בבוקר מחפש מקוה פתוחה ולא מצא והחליט לא לוותר ולטבול במקוה שעושים בו טהרה למתים והביא לו ראיה שאף בעת הזאת יש לטבול מהא דרבי היה רוחץ "בקרונה" של צפורי ,על אתר ענה לו ראובן שהרי הגמרא מפטירה שם "שאני צפורי דמצפצפי" [רש"י , על ההוראות] ?! שמעון לא ידע חוכמות הלך וטבל עלה ונסתפג ,
היום עשו לו טהרה באותו מקוה ונקבר על יד שני אנשים והרבה ציפורים .

סיפור אמיתי?

אמיתי לאשכולנו

מעשה שהיה כך היה:
שלושה אברכים צורבים, מטובי לומדי הכוללים באשדוד, שניצלו היטב את ימי הפגרה המשמימים והממושכים, שניכפו השתא על עם ישראל, בימי הסגר החלקי, והחליטו לעשות דרכם לעבר פארק לכיש, בשיפולי העיר, כדי לשאוף שם אוויר צח, לתפוס ראש ולהתבודד מהמתח העירוני הגובר. תפסו ראש במרחבי הפארק המוריק והשקט. יפה.
אלא, בהתאם לפתגם האידי: "א מענטש טראכט, און גאט לאכט"(האדם חושב-מתכנן, מהשמים יושב מרום מגחך), לפתע פתאום מאי שם צץ ג'יפ משטרתי עם מנוע נוהם, כאשר מקידמתו נשפך שוטר, שהגיע זועם ופנקס הדו"חות בידו. בעוד רגע קט היה עלול לקנוס כל אחד משלושת האברכים ב-500 שקל. טבין ותקילין. על שהרחיקו לכת מביתם, מעבר ל-100 מטר, כנרשם בהנחיות משרד הבריאות. זיעה קרה כבר החלה לבצבץ במצחם הלבן והגבוה של המתייגעים בד"כ בד' אמות של הלכה. הנה, מבלי משים, כלתה אליהם הרעה: דו"ח על שהות במקום אסור, בניגוד לחוק הבריאות. מאין יבוא עזרי?
מנסתרות נקני - ביקשו בשפת הלב. ונקיתי מפשע רב... הוסיפו. וכברק הופיעה תשועתם. אחד מבין שלושת האברכים, שנון וחריף, נזכר בתפילה יקרת ערך, מקצה הים מוצאה: תפילת "תשליך". במבט רציני ומעמיק ניגש האברך המחונן לשוטר הקשוח, שביקש לברר מה מעשיהם בפארק, בניגוד להנחיות החירום בישראל. "אדוני השוטר", פתח האברך החסידי במתק לשונו, תבין הגענו לכאן, לפארק השומם, בכוונה רצינית לקיים מצוה אקטואלית "לרגל המצב". מצוות "תשליך". לכל חטאינו ועוונותינו, במטרה להסיר חרפת המגפה השוררת בארצנו. זו היא מצווה גדולה - לקיים תפילת "תשליך" - ויהיו לרצון אמרי פינו.
שנזכה להסיר את הגזרה הנוראה. ניכרים היו דברי אמת בעיניו של השוטר הניצב על משמרתו. הוא נכבש כולו בהסבר ההגיוני. לפיכך, הוא נחזה כיצד ניגש הוא לרכב המשטרתי ושולף ממנו כיפה. אני מעוניין להצטרף לתפילתכם, הודיע בעיניים מצועפות. השלישיה הזוכה קיבלה את פני השוטר שהפך ל'פרימער' בזרועות פתוחות. ביקשו ממנו לומר 'אמן' בכוונה לאחר הפסוקים שיאמרו בתפילת "תשליך" התמימה... ברוך שנתן "תשליך" לעמו ישראל - קראו האברכים שנחלצו מקנס עם הגיעם הביתה.

בעקבות המחסור נחסך מהשוטרים במאה שערים לספוג ביצים...

יושב הארץ כתב:מעשה שהיה כך היה:
שלושה אברכים צורבים, מטובי לומדי הכוללים באשדוד, שניצלו היטב את ימי הפגרה המשמימים והממושכים, שניכפו השתא על עם ישראל, בימי הסגר החלקי, והחליטו לעשות דרכם לעבר פארק לכיש, בשיפולי העיר, כדי לשאוף שם אוויר צח, לתפוס ראש ולהתבודד מהמתח העירוני הגובר. תפסו ראש במרחבי הפארק המוריק והשקט. יפה.
אלא, בהתאם לפתגם האידי: "א מענטש טראכט, און גאט לאכט"(האדם חושב-מתכנן, מהשמים יושב מרום מגחך), לפתע פתאום מאי שם צץ ג'יפ משטרתי עם מנוע נוהם, כאשר מקידמתו נשפך שוטר, שהגיע זועם ופנקס הדו"חות בידו. בעוד רגע קט היה עלול לקנוס כל אחד משלושת האברכים ב-500 שקל. טבין ותקילין. על שהרחיקו לכת מביתם, מעבר ל-100 מטר, כנרשם בהנחיות משרד הבריאות. זיעה קרה כבר החלה לבצבץ במצחם הלבן והגבוה של המתייגעים בד"כ בד' אמות של הלכה. הנה, מבלי משים, כלתה אליהם הרעה: דו"ח על שהות במקום אסור, בניגוד לחוק הבריאות. מאין יבוא עזרי?
מנסתרות נקני - ביקשו בשפת הלב. ונקיתי מפשע רב... הוסיפו. וכברק הופיעה תשועתם. אחד מבין שלושת האברכים, שנון וחריף, נזכר בתפילה יקרת ערך, מקצה הים מוצאה: תפילת "תשליך". במבט רציני ומעמיק ניגש האברך המחונן לשוטר הקשוח, שביקש לברר מה מעשיהם בפארק, בניגוד להנחיות החירום בישראל. "אדוני השוטר", פתח האברך החסידי במתק לשונו, תבין הגענו לכאן, לפארק השומם, בכוונה רצינית לקיים מצוה אקטואלית "לרגל המצב". מצוות "תשליך". לכל חטאינו ועוונותינו, במטרה להסיר חרפת המגפה השוררת בארצנו. זו היא מצווה גדולה - לקיים תפילת "תשליך" - ויהיו לרצון אמרי פינו.
שנזכה להסיר את הגזרה הנוראה. ניכרים היו דברי אמת בעיניו של השוטר הניצב על משמרתו. הוא נכבש כולו בהסבר ההגיוני. לפיכך, הוא נחזה כיצד ניגש הוא לרכב המשטרתי ושולף ממנו כיפה. אני מעוניין להצטרף לתפילתכם, הודיע בעיניים מצועפות. השלישיה הזוכה קיבלה את פני השוטר שהפך ל'פרימער' בזרועות פתוחות. ביקשו ממנו לומר 'אמן' בכוונה לאחר הפסוקים שיאמרו בתפילת "תשליך" התמימה... ברוך שנתן "תשליך" לעמו ישראל - קראו האברכים שנחלצו מקנס עם הגיעם הביתה.

לפני שנים סיפר לי ידידי שלמד בת''ת אדרת אליהו שנסעו לטיול באיזור בית שאן, איתרע מזלם ותפשו אותם, אישורים כמובן לא היו, והמצב היה ביש.. אלא, שאז הבריק אחד המלמדים ואמר שאין זה טיול, רק כעת הם מלמדים בתנך - תהילים - למנצח על עמק יזרעאל, וזה סיור לימודי! הטענה התקבלה והם שוחררו!
כמובן שבעידן האינטרנט זה לא היה עובר בקלות, שהיו בודקים שאין מזמור כזה..

כיו''ב היה בנח''ל הח' שהיו משתמטים באימונים קשים בטענות דתיות, צום יונתן צום מיכל ועוד חגים וזמנחם אשר בדו מליבם, עד שנקעה נפשו של המפקד, ובהזדמנות כשנפגש עם מפקד דתי סיפר דברים לפניו, המפקד הבין מיד, ויעץ לו שבפעם הבאה שיבקש אי מי פטור תיכף יפקוד עליו להרים את החולצה ויראה אם הוא מקפיד על ציצית, ואם לא אות הוא שהוא סתם שקרן. ע''כ מהספר חרדים לגורלם של זולדן.
המשך שמספרים, שהמפקד פקד על שקרן אחד להרים את חולצתו והנה - אין בה ציצית, ותיכף צעק עליו על ציצית אתה לא מקפיד מה אתה מבקש פטור על צום מיכאל?? הבחור לא התבלבל ואמר, המפקד אתה כזה עם הארץ, אתה לא יודע שאני כהן ופטור מציצית.
וכ''ז כתבתי לשמח לבבות נכאבות ואמרו ..תענית כב, א אינשי בדוחי אנן ומבדחינן עצובי.. (ועיין דבר נפלא בזה בשיטמ''ק נדרים לט, ב ד''ה שאין אתה יודע)

יושב הארץ כתב:מעשה שהיה כך היה:
שלושה אברכים צורבים, מטובי לומדי הכוללים באשדוד, שניצלו היטב את ימי הפגרה המשמימים והממושכים, שניכפו השתא על עם ישראל, בימי הסגר החלקי, והחליטו לעשות דרכם לעבר פארק לכיש, בשיפולי העיר, כדי לשאוף שם אוויר צח, לתפוס ראש ולהתבודד מהמתח העירוני הגובר. תפסו ראש במרחבי הפארק המוריק והשקט. יפה.
אלא, בהתאם לפתגם האידי: "א מענטש טראכט, און גאט לאכט"(האדם חושב-מתכנן, מהשמים יושב מרום מגחך), לפתע פתאום מאי שם צץ ג'יפ משטרתי עם מנוע נוהם, כאשר מקידמתו נשפך שוטר, שהגיע זועם ופנקס הדו"חות בידו. בעוד רגע קט היה עלול לקנוס כל אחד משלושת האברכים ב-500 שקל. טבין ותקילין. על שהרחיקו לכת מביתם, מעבר ל-100 מטר, כנרשם בהנחיות משרד הבריאות. זיעה קרה כבר החלה לבצבץ במצחם הלבן והגבוה של המתייגעים בד"כ בד' אמות של הלכה. הנה, מבלי משים, כלתה אליהם הרעה: דו"ח על שהות במקום אסור, בניגוד לחוק הבריאות. מאין יבוא עזרי?
מנסתרות נקני - ביקשו בשפת הלב. ונקיתי מפשע רב... הוסיפו. וכברק הופיעה תשועתם. אחד מבין שלושת האברכים, שנון וחריף, נזכר בתפילה יקרת ערך, מקצה הים מוצאה: תפילת "תשליך". במבט רציני ומעמיק ניגש האברך המחונן לשוטר הקשוח, שביקש לברר מה מעשיהם בפארק, בניגוד להנחיות החירום בישראל. "אדוני השוטר", פתח האברך החסידי במתק לשונו, תבין הגענו לכאן, לפארק השומם, בכוונה רצינית לקיים מצוה אקטואלית "לרגל המצב". מצוות "תשליך". לכל חטאינו ועוונותינו, במטרה להסיר חרפת המגפה השוררת בארצנו. זו היא מצווה גדולה - לקיים תפילת "תשליך" - ויהיו לרצון אמרי פינו.
שנזכה להסיר את הגזרה הנוראה. ניכרים היו דברי אמת בעיניו של השוטר הניצב על משמרתו. הוא נכבש כולו בהסבר ההגיוני. לפיכך, הוא נחזה כיצד ניגש הוא לרכב המשטרתי ושולף ממנו כיפה. אני מעוניין להצטרף לתפילתכם, הודיע בעיניים מצועפות. השלישיה הזוכה קיבלה את פני השוטר שהפך ל'פרימער' בזרועות פתוחות. ביקשו ממנו לומר 'אמן' בכוונה לאחר הפסוקים שיאמרו בתפילת "תשליך" התמימה... ברוך שנתן "תשליך" לעמו ישראל - קראו האברכים שנחלצו מקנס עם הגיעם הביתה.

סיפור אמיתי, ידידי עורך השנה סדר לראשונה בביתו, הוא קנה את כל הכלים החדשים וחיפש מקום לטבול בהם, למרות שהמקווה כלים של המוע"ד פתוח, אך לאחר כמה חוליגנים שטבלו שם, הוא החליט לטבול כליו בכינרת שלנו, הוא ירד ברגל ועל שפת הכינרת, רגע לפני שהטביל כליו, עצר אותו שוטר ושאל אותו מה הוא עושה במרחק כזה מביתו, הוא אמר לו שהוא רק מטביל כלים והוא חייב את זה וזה חיוני, השוטר אמר לו תחפש דרך אחרת, הוא שאל אותו, מה? והוא אמר לו, לא יודע, הרבנים שלכם כבר מצאו לכם דרכים אחרות לכל דבר....

מֵעִנְיַן ימים אלו (ערוך קלות):

אראל כתב:בדחן אחד אמר פירוש צחות:
"היש בה עץ אם אין", כך פירושו - א קלאָץ מיט אויגן (ע'ם ע'ין);
מכאן אזהרה לעוברי דרכים, שישימו לב אם אין שוטר ומצלמה האורבים בדרך...
והבן.

לבי במערב כתב:מֵעִנְיַן ימים אלו (ערוך קלות):

אראל כתב:בדחן אחד אמר פירוש צחות:
"היש בה עץ אם אין", כך פירושו - א קלאָץ מיט אויגן (ע'ם ע'ין);
מכאן אזהרה לעוברי דרכים, שישימו לב אם אין שוטר ומצלמה האורבים בדרך...
והבן.

אהאה!, שפתותי דובבות [כלומר, מחייכות..]

נמחק

כן, למחוק.

אל תפתח פה כו'

איש_ספר כתב:חוקרי תרבות וסוציולוגים דנים עתה האם העולם יחזור למה שהיה לפני המגפה, בין היתר בכל הנוגע ליחסים בין אישיים.
אני תוהה האם הפורום ישתקם אחרי הטרלול הזה...

מזכיר את כל המזרחנים שניסו לשער תוך כדי ההפיכות כיצד ייראה העולם הערבי אחרי "האביב הערבי".

אני שואל חבר: מה
נשמע הכל בסדר ?
הוא עונה :
רק אנחנו בסדר!

טברייני כתב:סיפור אמיתי, ידידי עורך השנה סדר לראשונה בביתו, הוא קנה את כל הכלים החדשים וחיפש מקום לטבול בהם, למרות שהמקווה כלים של המוע"ד פתוח, אך לאחר כמה חוליגנים שטבלו שם, הוא החליט לטבול כליו בכינרת שלנו, הוא ירד ברגל ועל שפת הכינרת, רגע לפני שהטביל כליו, עצר אותו שוטר ושאל אותו מה הוא עושה במרחק כזה מביתו, הוא אמר לו שהוא רק מטביל כלים והוא חייב את זה וזה חיוני, השוטר אמר לו תחפש דרך אחרת, הוא שאל אותו, מה? והוא אמר לו, לא יודע, הרבנים שלכם כבר מצאו לכם דרכים אחרות לכל דבר....

זה לא מצחיק אותי. זה עצוב מאד.

איש גלילי כתב:

טברייני כתב:סיפור אמיתי

זה לא מצחיק אותי. זה עצוב מאד.

כשהעולם הפוך, העצוב הופך למצחיק.

שייף נפיק כתב:אני שואל חבר: מה
נשמע הכל בסדר ?
הוא עונה :
רק אנחנו בסדר!

אני עונה: יופי בסגר גמור.

ראש הקהל ר' סנדר לוקשן: "אתם לא באמת רואים פה נגיפים מעופפים, נכון? אז הם לא באמת קיימים" (=אלכסנדר לוקשנקו נשיא בלארוס)

כוונתו למה שאמר החזו"א לא מטוסים נופלים אלא ...

צוואה

יושב הארץ כתב:מעשה שהיה כך היה:
שלושה אברכים צורבים, מטובי לומדי הכוללים באשדוד, שניצלו היטב את ימי הפגרה המשמימים והממושכים, שניכפו השתא על עם ישראל, בימי הסגר החלקי, והחליטו לעשות דרכם לעבר פארק לכיש, בשיפולי העיר, כדי לשאוף שם אוויר צח, לתפוס ראש ולהתבודד מהמתח העירוני הגובר. תפסו ראש במרחבי הפארק המוריק והשקט. יפה.
אלא, בהתאם לפתגם האידי: "א מענטש טראכט, און גאט לאכט"(האדם חושב-מתכנן, מהשמים יושב מרום מגחך), לפתע פתאום מאי שם צץ ג'יפ משטרתי עם מנוע נוהם, כאשר מקידמתו נשפך שוטר, שהגיע זועם ופנקס הדו"חות בידו. בעוד רגע קט היה עלול לקנוס כל אחד משלושת האברכים ב-500 שקל. טבין ותקילין. על שהרחיקו לכת מביתם, מעבר ל-100 מטר, כנרשם בהנחיות משרד הבריאות. זיעה קרה כבר החלה לבצבץ במצחם הלבן והגבוה של המתייגעים בד"כ בד' אמות של הלכה. הנה, מבלי משים, כלתה אליהם הרעה: דו"ח על שהות במקום אסור, בניגוד לחוק הבריאות. מאין יבוא עזרי?
מנסתרות נקני - ביקשו בשפת הלב. ונקיתי מפשע רב... הוסיפו. וכברק הופיעה תשועתם. אחד מבין שלושת האברכים, שנון וחריף, נזכר בתפילה יקרת ערך, מקצה הים מוצאה: תפילת "תשליך". במבט רציני ומעמיק ניגש האברך המחונן לשוטר הקשוח, שביקש לברר מה מעשיהם בפארק, בניגוד להנחיות החירום בישראל. "אדוני השוטר", פתח האברך החסידי במתק לשונו, תבין הגענו לכאן, לפארק השומם, בכוונה רצינית לקיים מצוה אקטואלית "לרגל המצב". מצוות "תשליך". לכל חטאינו ועוונותינו, במטרה להסיר חרפת המגפה השוררת בארצנו. זו היא מצווה גדולה - לקיים תפילת "תשליך" - ויהיו לרצון אמרי פינו.
שנזכה להסיר את הגזרה הנוראה. ניכרים היו דברי אמת בעיניו של השוטר הניצב על משמרתו. הוא נכבש כולו בהסבר ההגיוני. לפיכך, הוא נחזה כיצד ניגש הוא לרכב המשטרתי ושולף ממנו כיפה. אני מעוניין להצטרף לתפילתכם, הודיע בעיניים מצועפות. השלישיה הזוכה קיבלה את פני השוטר שהפך ל'פרימער' בזרועות פתוחות. ביקשו ממנו לומר 'אמן' בכוונה לאחר הפסוקים שיאמרו בתפילת "תשליך" התמימה... ברוך שנתן "תשליך" לעמו ישראל - קראו האברכים שנחלצו מקנס עם הגיעם הביתה.

עכשיו מפרסמים סיפור זה באתרים כ'מעשה שהיה'..

.

בקונטרס סיפורי הקורות כתיבת יד מצאתי כי בערבי פסחים שנת ה"א תש"ף עקב דבר ששילח השם בארץ שרפו את החמץ בבתי כנסיות.

ביקורת תהיה כתב:בקונטרס סיפורי הקורות כתיבת יד מצאתי כי בערבי פסחים שנת ה"א תש"ף עקב דבר ששילח השם בארץ שרפו את החמץ בבתי כנסיות.

מה הכוונה בארץ? איזה ארץ?

אותה ארץ שברא אלדים בראשית.

צביב כתב:

טברייני כתב:אברך 'שנה ראשונה' נאלץ לערוך את ה'סדר' בביתו,
התקשר לאמו ושאל אותה כיצד מכינים 'סילקא'...

כתב רבי חיים פלאג'י בספרו מועד לכל חי (סימן ד אות כג): נכון לאכול בליל ראשון של פסח סילקא, ולהודות לה' שסילק אויבנו ושונאינו וכו'

ולהעיר מפסחים קיד, ב:

מאי 'שני תבשילין'? אמר רב הונא: סילקא וארוזא.
רבא הוה מיהדר אסילקא וארוזא, הואיל ונפיק מפומיה דרב הונא.

ביקורת תהיה כתב:אותה ארץ שברא אלדים בראשית.

יש להעיר שסירוס לשון הפסוק אינו הולם את פירושו ע"פ רש"י...

צביב כתב:

טברייני כתב:אברך 'שנה ראשונה' נאלץ לערוך את ה'סדר' בביתו,
התקשר לאמו ושאל אותה כיצד מכינים 'סילקא'...

כתב רבי חיים פלאג'י
בספרו מועד לכל חי סימן ד אות כג, נכון לאכול בליל ראשון של פסח סילקא,
ולהודות לה' שסילק אויבנו ושונאינו וכו'

ועוד כתב שם במועד לכל חי - סימן ד
וגם נכון לאכול דג ולומר יהי רצון שתזכנו לאכול מסעודה של לויתן, כמו שכתבתי בקונטרס רוח חיים סימן תע"ג בעזר צורי וגואלי

ביקורת תהיה כתב:בקונטרס סיפורי הקורות כתיבת יד מצאתי כי בערבי פסחים שנת ה"א תש"ף עקב דבר ששילח השם בארץ שרפו את החמץ בבתי כנסיות.

נחוץ לי צילום הקטע עבור ספרי "יומן המגיפה" העתיד לצאת לאור

יוסף חיים אוהב ציון כתב:ועוד כתב שם במועד לכל חי - סימן ד
וגם נכון לאכול דג ולומר יהי רצון שתזכנו לאכול מסעודה של לויתן, כמו שכתבתי בקונטרס רוח חיים סימן תע"ג בעזר צורי וגואלי

תודה, העלית לי חיוך.

הפצת המעיינות כתב:

ביקורת תהיה כתב:בקונטרס סיפורי הקורות כתיבת יד מצאתי כי בערבי פסחים שנת ה"א תש"ף עקב דבר ששילח השם בארץ שרפו את החמץ בבתי כנסיות.

נחוץ לי צילום הקטע עבור ספרי "יומן המגיפה" העתיד לצאת לאור

בכמה עותקים?

ביקורת תהיה כתב:בקונטרס סיפורי הקורות כתיבת יד מצאתי כי בערבי פסחים שנת ה"א תש"ף עקב דבר ששילח השם בארץ שרפו את החמץ בבתי כנסיות.

וכבר נאמר, בעוד חמישים שנה כשתלך אשה עם ביתה לקנות מצרכים לחג הפסח, תאמר לביתה לעטות מסכה וללבוש כפפות, לשאלת הבת - מדוע? תשיב האם, מנהג ישראל תורה, כך נהגה אמי, וכך נהגה סבתי ע"ה אף אנו ננהג כן.

בכל השנים היו לומדים ל' ימים לפני החג מסכת פסחים
ואילו בתש"פ למדו מסכת ביצה

שמשון כתב:בכל השנים היו לומדים ל' ימים לפני החג מסכת פסחים
ואילו בתש"פ למדו מסכת ביצה

במחכ"ת,
על בדיחה זו אמרתי, "טרתה מרובה ותועלתה מועטת".

סיפור מהבוקר: ברחוב אלקנה הקטנה ירושלים (סימטה ללא מוצא) התארגן מניין ברחבה שלפני הבתים הגיע ברכת כוהנים היה שם כהן אחד שהוריד את הנעליים והתכסה בטלית, לפתע הגיח שוטר רכוב על אופנוע וכל הקהל פתח במנוסה לכל הכיוונים, הכהן ממשיך ומסיים את הברכות תוך שהוא מכוסה עם הטלית ואינו מודע לכל הסובב אותו, לפתע כשסיים את ברכת הכהנים, הוא מגלה מולו שוטר עם פנקס קנסות, השוטר מבקש ממנו ת.ז. והכהן משיב לא עשיתי שום עבירה, והשוטר עונה לו: אתה בלי כיסוי על הפנים! עונה לו הכהן אני כיסיתי את עצמי עם הטלית אתה השוטר הוא זה שעובר על החוק והולך ללא כיסוי! לשוטר לא היה מה לענות ובמקום קנס לקח לו את הנעליים, ופוקד על הכהן: לך הביתה ככה יחף...

ביליצר כתב:לפני שבועיים ראה ראובן את שמעון רץ ב4 אחה"צ עם מגבת על כתפו ליד בית הלויות,שאלו ראובן לאן? ענה לו שמעון שכבר מ 6 בבוקר מחפש מקוה פתוחה ולא מצא והחליט לא לוותר ולטבול במקוה שעושים בו טהרה למתים והביא לו ראיה שאף בעת הזאת יש לטבול מהא דרבי היה רוחץ "בקרונה" של צפורי ,על אתר ענה לו ראובן שהרי הגמרא מפטירה שם "שאני צפורי דמצפצפי" [רש"י , על ההוראות] ?! שמעון לא ידע חוכמות הלך וטבל עלה ונסתפג ,
היום עשו לו טהרה באותו מקוה ונקבר על יד שני אנשים והרבה ציפורים .

אל תחפשו את הגמ' של שאני צפורי דמצפצפי זה נמחק עקב הצנזורה הציונית.

בר"ה הבעל"ט יהיה לכולם שופרות בשפע, למי לא יצאו קרניים?

דאגה בעולם התורה עקב הגבלת היכולת להסתובב עם פראק בחוה"מ, שוקלים להחזיר את זה בבין הזמנים של אב, ובינתיים לתפור 2 כפתורים על הפיג'מה.

ביקורת תהיה כתב:בקונטרס סיפורי הקורות כתיבת יד מצאתי כי בערבי פסחים שנת ה"א תש"ף עקב דבר ששילח השם בארץ שרפו את החמץ בבתי כנסיות.

עוד מצאתי כתוב שם בזה"ל: ובאחרון של פסח לאחר קריאת התורה, אשר הגיע דבר הכּרוֹז להכּרז 'קינדער אַראָס', ונהפוך הוא, אשר יכריז 'קינדער אַראַן'.

הציבור שוקל לא להוריד את הפראק אחרי החג, אם בין כה השכנים לא רואים אז למה לא להמשיך?

רציתי להמליץ על רכב טויוטה קורולה. קניתי לפני חודשיים ועד עכשיו לא הייתי צריך למלא דלק.

שמעתי אומרים כי מוישה קיבל קורונה מסיני ומסרה ליהושוע, כעת חוששים שזה יעבור גם לזקנים!