זאב ערבות כתב:כתבן כתב:זאב ערבות כתב:כתבן כתב:ספר מהרי"ל (מנהגים) הלכות עירובי חצירות
וספר לנו מעשה שאירע לפניו אשר מתה מושלת המדינה ולכבודה צוה המושל שלא לנגן בכל המדינה אותה השנה בשום כלי שיר. ואירע להיות נישואין בישוב א' תחת ממשלתו תוך אותה השנה, ושאלו ממהר"י סג"ל אם לעשות נישואין בלי כלי זמר. והי' הרב מורה להם שלא יעשו הנישואין בלי כלי זמר דהוא עיקר השמחה של חתן וכלה, וכן עיין בתוס' בסוף מסכת ביצה באלפס. ואם אי אפשר במקומם ילכו למקום שאפשר. וכן עשו שהלכו ג' פרסאות מעיר עייפינשטיין לק"ק דמגנצא ועשו שם הנשואין בכלי זמר.
וכאן הבן שואל את כל המדברים גבוהה גבוהה: למה לא הסביר המהרי"ל לחתן ולכלה שהשכל צריך לגבור על הרגש, והכל שטויות, כי העיקר זה לקיים פו"ר ולא החתונה?
טענה טובה, בפרט שלא לכולם יש את אותה מנת משכל. אך לדברי המהרי"ל כיצד גזרו חזל שלא יהיה תזמורת בחתונות בירושלים. האם הם לא ידעו את דבריו שזה עיקר השמחה של חתן וכלה?
לא הבנתי - מע"כ פורך את הוראת המהרי"ל מהנהגת חכמי ירושלים?! גם הוא לא התחנך נכון בסמינר?! לא קרא מספיק סיפורים על רבניות דגולות?!
האם גם אתה במקניטים? נראה שיש איזו קבוצה בפורום שאני מעצבן אותם או משהו כזה והם רוצים לשים אותי במקומי. מצדי זה בסדר אך שיצפו לקבל אש חזרה.
לגוף הערתך. מה קשה להבין בהערה שלי? לדברי המהרי"ל אין לעשות נשואין בלי כלי זמר דהוא עיקר השמחה של חתן וכלה, אז כיצד חז"ל גזרו על כלי זמר בחתונות בירושלים - דבר שנשמר כמדומני עד היום אם זה עיקר השמחה? כלומר יש מציאות של לעשות חתונה בלי כלי זמר אפילו שניתן ללכת למקום אחר.
בקשר לשכל, המהרי"ל כנראה ידע את מנת המשכל של הנשים בדור שלו ושאין עם מי לדבר, אך כעת יש לנו נשים משכילות שלמדו בסמינר ורכשו עוד כל מיני מקצועות ומן הסתם הן חכמניות כבנות צלפחד שאצלן השכל גבר על הרגש, הלא סוף סוף רוב הנשים מופקדות היום על פרנסת והנהלת הבית בכדי שבעליהן יוכלו ללמוד ללא הפרעה, הלא כן? ואם תאמר לי שאני סרקסטי, אענה לך נכון, גם לי מותר.
יוסף חיים אוהב ציון כתב:הרב זאב לנשים פעם היה יותר שכל מהיום בטוח. [איני מן המקניטים]
כתבן כתב:זאב ערבות כתב:כתבן כתב:זאב ערבות כתב:כתבן כתב:ספר מהרי"ל (מנהגים) הלכות עירובי חצירות
וספר לנו מעשה שאירע לפניו אשר מתה מושלת המדינה ולכבודה צוה המושל שלא לנגן בכל המדינה אותה השנה בשום כלי שיר. ואירע להיות נישואין בישוב א' תחת ממשלתו תוך אותה השנה, ושאלו ממהר"י סג"ל אם לעשות נישואין בלי כלי זמר. והי' הרב מורה להם שלא יעשו הנישואין בלי כלי זמר דהוא עיקר השמחה של חתן וכלה, וכן עיין בתוס' בסוף מסכת ביצה באלפס. ואם אי אפשר במקומם ילכו למקום שאפשר. וכן עשו שהלכו ג' פרסאות מעיר עייפינשטיין לק"ק דמגנצא ועשו שם הנשואין בכלי זמר.
וכאן הבן שואל את כל המדברים גבוהה גבוהה: למה לא הסביר המהרי"ל לחתן ולכלה שהשכל צריך לגבור על הרגש, והכל שטויות, כי העיקר זה לקיים פו"ר ולא החתונה?
טענה טובה, בפרט שלא לכולם יש את אותה מנת משכל. אך לדברי המהרי"ל כיצד גזרו חזל שלא יהיה תזמורת בחתונות בירושלים. האם הם לא ידעו את דבריו שזה עיקר השמחה של חתן וכלה?
לא הבנתי - מע"כ פורך את הוראת המהרי"ל מהנהגת חכמי ירושלים?! גם הוא לא התחנך נכון בסמינר?! לא קרא מספיק סיפורים על רבניות דגולות?!
האם גם אתה במקניטים? נראה שיש איזו קבוצה בפורום שאני מעצבן אותם או משהו כזה והם רוצים לשים אותי במקומי. מצדי זה בסדר אך שיצפו לקבל אש חזרה.
לגוף הערתך. מה קשה להבין בהערה שלי? לדברי המהרי"ל אין לעשות נשואין בלי כלי זמר דהוא עיקר השמחה של חתן וכלה, אז כיצד חז"ל גזרו על כלי זמר בחתונות בירושלים - דבר שנשמר כמדומני עד היום אם זה עיקר השמחה? כלומר יש מציאות של לעשות חתונה בלי כלי זמר אפילו שניתן ללכת למקום אחר.
בקשר לשכל, המהרי"ל כנראה ידע את מנת המשכל של הנשים בדור שלו ושאין עם מי לדבר, אך כעת יש לנו נשים משכילות שלמדו בסמינר ורכשו עוד כל מיני מקצועות ומן הסתם הן חכמניות כבנות צלפחד שאצלן השכל גבר על הרגש, הלא סוף סוף רוב הנשים מופקדות היום על פרנסת והנהלת הבית בכדי שבעליהן יוכלו ללמוד ללא הפרעה, הלא כן? ואם תאמר לי שאני סרקסטי, אענה לך נכון, גם לי מותר.
אני חוזר ושואל את מע"כ, מנין ההמצאה שחז"ל גזרו לא לנגן בירושלים? זו תקנה בת מאה וחמישים שנה, של רב קהלת האשכנזים דאז, רבי מאיר אוירבך זצ"ל בעל האמרי בינה.
ובכל מקרה שאלתי היתה, מה בעצם התכוונת לטעון. האם אתה מתכוין לשאול קושיא על כך שהמהרי"ל ראה לנכון להתחשב בצורך של החתן והכלה בכלי זמר, ואתה רוצה שמכח קושיא זו נבין שהצדק עם הגישה "השכלית" שלך, ולא עם הגישה "הרגשית" של המהרי"ל?!
כתבן כתב:ספר מהרי"ל (מנהגים) הלכות עירובי חצירות
וספר לנו מעשה שאירע לפניו אשר מתה מושלת המדינה ולכבודה צוה המושל שלא לנגן בכל המדינה אותה השנה בשום כלי שיר. ואירע להיות נישואין בישוב א' תחת ממשלתו תוך אותה השנה, ושאלו ממהר"י סג"ל אם לעשות נישואין בלי כלי זמר. והי' הרב מורה להם שלא יעשו הנישואין בלי כלי זמר דהוא עיקר השמחה של חתן וכלה, וכן עיין בתוס' בסוף מסכת ביצה באלפס. ואם אי אפשר במקומם ילכו למקום שאפשר. וכן עשו שהלכו ג' פרסאות מעיר עייפינשטיין לק"ק דמגנצא ועשו שם הנשואין בכלי זמר.
וכאן הבן שואל את כל המדברים גבוהה גבוהה: למה לא הסביר המהרי"ל לחתן ולכלה שהשכל צריך לגבור על הרגש, והכל שטויות, כי העיקר זה לקיים פו"ר ולא החתונה?
יוסף חיים אוהב ציון כתב:לבי במערב כתב:גל של אגוזים כתב:שמעתי על הרבי מגור שליט"א שאמר לדחות מועד חתונת נכדו (או נכדתו?) שנועדה לחודש סיון הבעל"ט. אולי ס"ל דמעלת 'ברוב עם' עדיף מ'זריזין מקדימין'.
מטבע הדברים, במשפחות ראשי ופרנסי העם - צמצום שכזה קשה הרבה יותר; ולו מצד הציבור בלבד.
להלכה קיי"ל זריזין מקדימין גובר יש יבי"א גבי מילה ע"ז.
כמובן, בהא מר כי אתרי', וכוונת המהרי"ל (לכאו') ל'מייל', ולא לפרסא הרומית או (להבדיל) התנאית...זאב ערבות כתב:מעניין, היום פתחו אשכול זה בענין מדת הפרסה viewtopic.php?f=17&t=50452כתבן כתב:. . וכן עשו שהלכו ג' פרסאות מעיר עייפינשטיין לק"ק דמגנצא ועשו שם הנשואין בכלי זמר . .
לבי במערב כתב:כמובן, בהא מר כי אתרי', וכוונת המהרי"ל (לכאו') ל'מייל', ולא לפרסא הרומית או (להבדיל) התנאית...זאב ערבות כתב:מעניין, היום פתחו אשכול זה בענין מדת הפרסה https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=17&t=50452כתבן כתב:. . וכן עשו שהלכו ג' פרסאות מעיר עייפינשטיין לק"ק דמגנצא ועשו שם הנשואין בכלי זמר . .
לבי במערב כתב:דרומי כתב: . . להשקיע פחות בחתונה עצמה ואז באופן טבעי ה'שבע ברכות' יהיו יותר שמחים ומעניינים (למרות שבאמת גם ה'שבע ברכות' אינו אלא מנהג ואין בזה חובה כלל כידוע).
וכפי שאכן הי' נהוג בעבר, ובמידה מסוימת - שמחת וחגיגת ה'שבע ברכות' היתה שווה לחתונה עצמה...
חזור אל “מנע מגיפה מנחלתך - הקורונה והשלכותיה”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 62 אורחים