אתם בטח מכירים את הסיפור של האוצר מתחת לגשר על ר׳ אייזיק מהעיר קראקוב שחלם כמה פעמים שאם ייסע לפראג, ימצא שם אוצר מתחת לאחד הגשרים, וכשהגיע לגשר השומר לעג לו ואמר, שגם הוא חלם שמאחורי התנור בביתו של יהודי בקראקוב ששמו אייזיק מסתתר אוצר, וכשחזר אייזק לביתו בקראקוב חפר מאחורי התנור ומצא את האוצר התעשר, ומכספי האוצר תרם לבניית בית כנסת על שמו.
חוץ מהבית כנסת האגדי ״אייזיק שול״ שבנה בקראקא, ר׳ אייזק גם בנה את ביה״כ ״טורי זהב״ בלבוב. והסיפור של הבית כנסת בלבוב זה שר׳ אייזק רכש את הקרקע ושכר אדריכל האיטלקי מפורסם לתכנן את בית הכנסת והביהכ״נ נבנה והוחרם על ידי הגלחים הנוצרים. וכעבור כמה שנים אחרי ששילמו כופר גדול של עשרים אלף זהובים, קיבלו יהודי העיר לבוב בחזרה לידיהם את בית הכנסת.
ר׳ אייזק הזה היה ר׳ אייזיק יעקלס שהיה נשוי לאשה בשם בריינדל, אחותו של הגאון הגדול רשכבה״ג רבי אברהם שרענציל הכהן רפופורט בעל ספר שו״ת איתן האזרחי.
בספר הנ״ל מובא דרשה נפלאה מהמחבר בקשר לבית כנסת ולר׳ אייזק. וכך כותב ה"איתן האזרחי": ״החודש הזה לכם עיין בדרוש שדרשתי פה ק"ק לבוב ביום ראשון של פסח שנת שס"ט שקראתי אותו דרוש ז"ה לבית אבו"ת כשנפתח הבהכ"נ החדש' מהגלחים החדשים גם תמצא פי' על הפסוקים האלה בהמשך הפ' לקמן.״ וכן כותב ״זה שלשה שנים שהיתה הבה"כ דפה ק"ק לבוב ביד הגלחי' החדשים בעו"ה וה' חמל עלינו ונתן לב טוב ביד המלך יר"ה והפך הדבר לטובה ונפתח הבה"כ בעזה"י אזי קמתי ועליתי להודות לה' ית' וכה יתן ה' ויעשה פלא ויגאל אותנו בב"א וקראתי הדרוש ז"ה לבי"ת אבו"ת״.
וכן הוא מזכיר את גיסו ״הגאון הנדיב הגדול קצין מו' יצחק זצ"ל נקרא בפי כל ר' יצחק שרענצילש והוא בנה בנדבת לבו זה המקדש מעט״
כאמור בטכס הכניסה מחדש לביה״כ הרב בעל שו״ת איתן האזרחי (גיסו של ר׳ אייזק) אמר דרשה בעניין החזרה לבית הכנסת והנה מקצת מדבריו הנפלאים:
יש לפרש הפסוק פתחו לי שערי צדק וגו׳ רצונו כשבני אדם הם חוטאין ונלקח מהם בתי כנסיו׳ ובתי מדרשיהן בסבת חטאם ועונם, מ״מ בעבור שמו הגדול ית״ש מרחם על הבריות ומחזיר להם את בתי כנסיותיהם ובתי מדרשיהן כדי ליתן שבח להקב״ה בהם ולז״א דהמע״ה פתחו לי שערי צדק רצונו אף כשהם ננעלו לסבת חטאם מ״מ אולי יכונו לפניך שיפתחו לי השערים, ואמר אבא בם אודה יה רצונו אף שאין אני זוכה בזה מ"מ אבא בם אודה יה על רוב נסיו ית״ש ולז״א זה השער לה׳ שאין כוונתי שהקב״ה יעשה בשבילי שאין זה כ״א שער לה' שהקב״ה יעשה בשבילו שעי״ז יתגדל ויתברך שמו כדי שגם הצדיקים יבואו בו ויתנו לו שבח והודיה,
וזה ג״כ כוונת המשנה במ״ש מתחלה אין עושים קפנדריא שנא' והשימותי את מקדשיכם בקדושתן הם אף כשהם שוממין ירצה אע"פ שהם שוממין בני ישראל מצדם היינו בעבור חטאם ולכן הם עומדים שמם בלי יושב מ״מ בקדושתן הן שהקב״ה עושה בעבורו שיבואו להתפלל בתוכם ולכן הם בקדושתם, ולזה כיון המשורר באמרו למען בית אלהינו אבקשה טוב לך ירצה שאע״פ שאין בני ישראל זוכין לבה״מ מ"מ למען בית אלהינו אבקשה טוב לך שהוא בית אלהינו ממש שהשכינה בתוכו לז״א אבקשה טוב לך אף שמצדך אינו ראוי לבא לבה״מ כאמור,
או נאמר הפסוק על דרך אחרת במ״ש למען בית אלהינו וגו׳ אחר שנפרש ג״כ הפסוק שלפניו למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך שלכאורה יקשה במה שכפל ואמר למען אחי ורעי וגו׳ ולמען בית אלהינו והיה די לומר למען אחי ורעי ובית אלהינו אבקשה טוב לך למה כפל ב״פ למען וגם למה אמר אצל אחי ורעי ל׳ אדברה ואצל בית אלהינו ל׳ אבקשה, אך נ״ל שכוונתו לומר שעל ב׳ טעמים מן הראוי והנכון שיהיה שלום בין בני ישראל, ופתח ואמר למען אחי ורעי רצוני באשר שהם אחי ורעי ואב א׳ לכולנו ואל א' בראנו לזה הוא מן הראוי שאדברה שלום בך ואל יהי מריבה ביניכם וכמאמר בעל המדרש אין שלום יוצא מתוך מריבה ולכן מן הדת שיהא השלום בך, וגם השנית שיהיה השלום ביניכם זהו בעבור בית אלהינו כמשרז״ל ביומא פ״ק שהבמ״ק נחרב מפני שנאת חנם וכו' ולז״א ולמען בית אלהינו שרצונו שבעבור זה אבקשה טוב לך שהוא למען בית אלהינו באופן שיהיה השלום כדי שלא יחרב בהמ״ק ולכן אמר אצל אחי ורעי לשון אדברה ל׳ קשה, ואצל בית אלהינו ל׳ אבקשה שר״ל מה שמצדך בעבור שאנשים אחים אנחנו לכן בזה אדברה שלום בך לעצתך אך מה שהוא מצד בית אלהינו אבקשה טוב לך ל׳ בקשה.
והנה גם אנחנו הרואים את גדולים מעשה ה׳ במה שעשה לנו ברוב כחו ועוצם ידו שגמל חסדו אתנו במה שהחזיר לנו הבהמ״ק מעט שבעונינו נלקח מאתנו זה שלש שנים והחזיר העטרה ליושנה, וזהו כדי למען נסותינו לדעת הנשמור מצותיו ולכן גם מן הראוי לכל א׳ לספר ולזכור את נפלאותיו אשר הגמיל חסדו אתנו ולא כלו רחמיו והטיב אתנו עמנו כלומר אליו למען שמו הגדול וכו׳