סגר בימים נוראים - הראוי לקצר התפלות, ולצמצם המניינים?

[אש משמים]

8,325 נשאים חדשים של נגיף ה'קורונה' נוספו במהלך ימי ראש השנה ולרשימת המתים מהנגיף נוספו 60 חולים - בתוך יומיים, וזאת בצל הסגר שהוטל על ישראל מאז ערב ראש השנה.

בפוסט מטלטל שפרסמה פרופ' שרון ענב, מנהלת טיפול נמרץ בבית החולים 'שערי צדק', היא מתארת את המצב החמור, מזהירה מפני העתיד ומתחננת לציבור לשמור על ההנחיות.

"איני יכולה עוד לשתוק", כותבת פרופ' ענב, ומתארת את קול השופר שהדהד מעל עין כרם והרי יהודה ואת סיפור העקידה שקראו בבתי הכנסת. "אני מבית 'חילוני', נשארתי 'חילונית' ואהיה תמיד 'חילונית'. ולכן, אין דבר ציני מכך שדווקא אני רואה את משמעות העקידה היום, פה ועכשיו. העקידה הוא סיפור על הקרבה. ויש בארץ הזו כרגע שתי קבוצות של אנשים שהעליתם כולכם על המזבח, אך בשונה מאברהם אינכם מסירים מגרונם את הסכין".

"בואו נדבר תחילה על הזקנים והחולים. אז אתם חושבים שלהקריב אותם זה בסדר. כן, שמעתי על דרוויניזם. האמת שקראתי את כל כתביו. דרווין כתב על survival of the fittest אבל התהליך שהוא תיאר הוא שנים של דילול גנטי טבעי ופסיבי. לא תהליך של השמדה אקטיבית, ביודעין. הגישה הזו של "אני ובלתי אין" לא מתוארת בספרים של דרווין. לא סתם חברות אנושיות נמנעו מלהשמיד את הקשישים למרות שדבר זה תיאורטית היה מאפשר לצעירים "לחיות יותר טוב".

"זה מעולם לא קרה כי זה לא באמת יותר טוב. זקני השבט היו והם גם היום הגוף הממתן, המלמד והמוביל. לא הזקנים המתלהמים על המסכים אלא אלו שיושבים בבית וחוששים לדבר. הם חוששים מכם, מהצעירים. אם קשיש התנדב למות זו בחירתו. אבל מי שמכם להחליט עבורו?

"רבותיי, תאמינו לי שקשה לשבת מול משפחות שבחרו (ביודעין או שלא) להקריב את זקני שבטם ואח"כ שואלות ממה הם מתו. וזה יכול לקרות לכל אחד. גם לכם. גם לאמא/סבתא שלכם וגם לאבא/סבא שלכם. זה קורה כאן ועכשיו. מה באמת יותר חשוב – אחריות כלפי החלש ממך או בילוי בבית קפה?".

פרופ' עינב ממשיכה וכותבת כי "יש בארץ כרגע משפחות מתאבלות בגלל מוות של בן משפחה מקורונה. לא עם קורונה. מקורונה. לא משלמים לנו לכתוב על תעודת הפטירה קורונה. אם זה הולך על 4 רגליים ויש לזה פסים זה זברה. קשה לטעות. התמונה של מוות מקורונה ברורה. רק מי שלא ראה את זה יכול להעלות על דעתו שלא.

"אז בואו נדבר על המספרים: יותר מ- 1000 משפחות. בשל"ג מתו כ 660 איש. במלחמת לבנון השנייה מתו כ-200 איש. במלחמת יום כיפור מתו כ-2700 איש. על כל הרוג היו בין 3-5 פצועים. יש בארץ כרגע יותר משפחות מתאבלות מאשר מספר המשפחות המתאבלות בגלל של"ג ומלחמת לבנון השניה גם יחד, ואנחנו בדרך ליום כיפור. גם מספר החולים לא יותר קטן ממספר הפצועים במלחמות. יש למעלה מ-4000 אנשים סימפטומטיים. לא כולם "היו צריכים" למות. יש אנשים צעירים ממני מונשמים ועל מכונת לב ריאה. יש גם בריאים ממני. ואני די חושבת שיש לי עדיין תרומה לחברה ולכם.

"אל תבנו על כך שאם אביכם יחלה - תשלמו שר"פ והוא לא ימות. מי שמטפל בחולים הללו הם צוותי המחלקות של מיון, פנימיות וטיפול נמרץ. הצוות הזה לא קיבל ולא מקבל, לא לקח ולא ייקח כספי שר"פ. אלו הרופאים, האחיות וטכנאי ההנשמה שלא דופקים שעות כדי לצאת מוקדם לקיצורי תורים, לססיות ולמרפאות פרטיות. אלו אנשי הצוות שחיים משכר של 80 ש"ח עד 100 ש"ח לשעה ברוטו ועובדים יותר מ -100 שעות בחודש כי יש תקנים ריקים (כי מי רוצה ללמוד רפואה ולעבוד כך? רק צדיקים...). אלו הרופאים שלא שילמתם להם מעולם כי לא הבנתם כמה שהם חשובים שהם באמת מצילים חיי אדם. והם גם לא יבקשו כי לא בשביל הכסף שלכם הם למדו רפואה. אחרי ניתוח של שעתיים עבורו שילמתם 40000 ₪ לכירורג ולמרדים, הם יטפלו באהוב שלכם חודשים ללא שקל של שר"פ. יותר ויותר מהם חולים ונכנסים לבידוד. כן, יש מכונות הנשמה. אין צוות שיפעיל אותם. נגמרים הצדיקים. אלא אם אתם מחשיבים סטאג'רים (ולא, אני לא מגזימה)".

בהמשך דבריה היא מבהירה: "לא, אני גם לא "מקבלת" כלום כדי לספר לכם את זה. מה שאני וחבריי בחזית כן מקבלים זה זלזול מכם. כל שעה, כל יום. זלזול בחיי אדם. זלזול כלפי ערך החיים. זלזול כלפי הזולת. ויותר מכך - זלזול כלפי הצוותים הרפואיים המשקיעים ימים כלילות, מתפרקים חדשות לבקרים ובוכים בפינות חשוכות. צוותים המתחננים שתקשיבו להם. אנשים הנמצאים בחזית המלחמה הזו. כי זו מלחמה - שלא תטעו לחשוב אחרת.

"אין לנו דוברים כי אנחנו עובדים ולא מדברים. אין לנו תקציב לדוברים כי אין לנו שר"פ ואנחנו לא עובדים תחת 'חוזים אישיים'. אין לנו גם זמן לאולפנים ולראיונות כמו אלו ממחוזותינו המוצאים זמן להתראיין במדיה בשעה שאנו כורעים תחת הנטל. המדינה הזו כולה היא קורבן של מדיה בלתי אחראית הנותנת במה לאנשים המכחישים את אשר עיני כולנו, כל מי שנמצא בחזית, רואה את האמת.

"דמיינו מצב בו אתה נמצא בחזית בלבנון ובבית מתראיינים באולפן ומודיעים ש"אין מלחמה". דמיינו מצב בו אתה מטפל בפצועי פיגוע ובאולפן מסבירים ש"זה לא שונה מניתוח אלקטיבי". כך נשמעים לנו הקולות המושמעים על ידי המדיה ועל ידי הציבור. אתם בוגדים בנו ובחולים. החל ממי שמראיין רופאים "מומחים" שמעולם לא למדו אפידמיולוגיה ולא יודעים איך נראה מודל, וזוכי פרס הנובל שמעולם לא ראו חולה, המשך במובילי המדיניות שמעולם לא שמעו יד ראשונה ולא מול מצלמות את הצוותים המטפלים במונשם על מכונת לב ריאה, מעולם לא מצאו לנכון לזמן אנשי צוות מהשטח כדי לשמוע מה קורה בחזית ואינם מחשבים איפה קצה גבול היכולת של אנשים שמצאו את עצמם בחזית באמצע החיים.

"גם כל המתראיינים שמעולם לא נכנסו לאוהל קורונה ולא חיבקו את בני המשפחה המיבבבים על יקיריהם - מוטב להם לשתוק. מדינאי גנרל שלוחץ יד במסדרון מול מצלמה עם רופא המטפל בקורונה הוא בדיחה. תתלכלכו. אחר-כך נדבר. לגנרלים אסור להוביל קרב מאולפן. ואפילו מדינאי באולפן ומראיין צריכים להתבטא באחריות ומתוך ידע בעת מלחמה. כן, בין המראיינים, מתראיינים יש יחידי סגולה שאינם רואים בראיון במה שנועדה לקדם את העתיד העיתונאי/פוליטי שלהם אלא מקום ללמד את הציבור אחריות מהי. אלו הם המתונים, השקטים. ודווקא על אלו המדיה התנפלה, אותם היא סירסה. את מי שאתם אמורים לשמוע אתם לא שומעים. ובעיקר אינכם שומעים או רואים את מי שבשטח".

פרופ' ענב מתייחס לסגר השני וכותבת: "אז, מה דעתי על הסגר? האמת – מעט מידי מאוחד מידי. ובזה לא רק הממשלה אשמה. די עם ההאשמות. ובעיקר די להאשים את האחר. מי שרוצה לשפר חייב להסתכל על עצמו בראש ובראשונה. זה אשמת כולנו. כל מי שלא הבין שאנחנו עכשיו בקרב הישרדות. שיש לנו מטרה משותפת לא להיות מדינה שחיה עם אות קין על כך שהקריבה את זקניה. מדינה שהפכה למלאה בנכים צעירים - חולים שיסבלו ממחלת ריאות כרונית אולי במשך שנים - שאותם כולנו נממן. מדינה מלאה בחולים שאנחנו אפילו לא יודעים מהם - הסיבוכים הנוספים לטווח ארוך שאותם נגלה בעתיד. למחלות זיהומיות רבות (ובעיקר לוירוסים) סיבוכים קשים מאוחרים – סרטן של הכבד המופיע 20 שנים אחרי הפטיטיס, לימפומה שנים אחרי זיהום בוירוס HTLV-1, עקרות בקרב גברים בוגרים שסבלו בילדות מחזרת. אל לנו להיות קצרי רואי. קחו אחריות. זו מלחמה. לא פחות מלבנון, לא פחות מיום כיפור. מתים אולי פחות צעירים. אבל אין מוות אחד "מוצדק" יותר מאחר. מוות הוא מוות. נכות היא נכות. סבל הוא סבל".

לסיום היא כותבת: "היום, אני מבקשת, הסירו את הסכין מצוארנו. תנהגו באחריות. דתיים, חילוניים, עצמאים, אמנים, אנטי-ביביסטים ואלו שבעדו. היו כל ישראל ערבים זה לזה".

[אש משמים]

אם לא משתמשים ביכולות הרפואיות הגדולות מאוד של חיל הרפואה של הצבא, משמע יש עוד זמן עד לעומס אמתי.

שר הביטחון בני גנץ קיים היום (שני) הערכת מצב בנושא הטיפול בקורונה במערכת הביטחון ובהתאם לסקירה שהועברה החליט: על צה"ל להיערך מיידית להקמת בית חולים שדה בהתאם לצורכי מערכת הבריאות.

בתום סקירת חיל הרפואה, הנחה גנץ להתחיל בעבודת המטה הנדרשת להקמת בית חולים שדה שיכיל כ-200 מיטות על בסיס הקצאת רופאים, אחיות ופראמדיקים מצה"ל.

ההיערכות תתבצע מול משרד הבריאות ותמומש אך ורק בהתאם לצורך דחוף של מערכת הבריאות.

עוד הורה גנץ למערכת הביטחון להתחיל לעבוד על אסטרטגיית יציאה מהסגר וכן להיערך לתגבור נוסף של כוחות המשטרה במקרה של הימשכות או הרחבת הסגר.

בתוך כך, שר הביטחון, בני גנץ והרמטכ"ל, רב-אלוף אביב כוכבי אישרו היום (שני) את הקמת יחידת 'אלה' בצה"ל לחקירות אפידמיולוגיות.

דובר צה"ל עדכן כי משימת היחידה להרחיב את מערך החקירות האפידמיולוגית תחת המפקדה המשימתית 'אלון' בפיקוד העורף.

על הקמת היחידה החדשה הוחלט בתום עבודת מטה שבוצעה בהובלת סגן הרמטכ"ל, אלוף אייל זמיר ומפקד פיקוד העורף, אלוף אורי גורדין.

לטובת פעילות זו, יוסטו מתפקידם כ-600 חיילי סדיר בנוסף לעשרות חיילי מילואים. זאת, בנוסף למאות חוקרים שעתידים להתווסף בשבועות הקרובים ברשויות המקומיות.

פעילות יחידת 'אלה' מתווספת לאלפי חיילי פיקוד העורף הפועלים בערים השונות במאמצי קטיעת שרשרת ההדבקה, בדיקות, הפעלת מלוניות, חלוקת מזון והסברה.

[איש גבעות]

אחרי שכל כך הרבה כתבו כאן על החששות מהתפילות בימים אלו במתכונת המצומצמת שנכפתה עלינו ועל הנזקים הבלתי הפיכים שעלולים להיגרם לחינוך הילדים, נשמח אם יאותו חברי הפורום לשתף את הציבור בחוויותיהם, האם אכן "כצעקתה", או שמא מעז יצא מתוק.

אפתח במצווה:

המנין בו התפללתי השנה התקיים בגן ילדים הסמוך לביתי ונשמרו בו בקפדנות כל הנחיות משרד הבריאות.
י"ג טליתים ועוד שבעה ילדים נמנו על המתפללים, פלוס עזרת נשים שמנתה כמנין מתפללות ברגעי השיא.
ברוך ה' התפילות והתקיעות היו מעל ומעבר למצופה, זאת למרות שבעלי התפילה ובעל התוקע היו חדשים לגמרי במלאכתם.
גם הציבור שיתף פעולה בצורה יוצאת מן הכלל ולרגע היה נדמה כאילו השירה בוקעת מפיות של עשרה מנינים ואף יותר.
גם הילדים, כמו הבינו את חשיבותם המכרעת, לקחו חלק פעיל בתפילה כולה ושוררו ברגש רב את הפיוטים יחד עם שאר המתפללים.
אינני יודע מהם הבעיות החינוכיות איתם מתמודדים חברי הפורום, אני בכל אופן מתקשה בכל שנה "לענין" את ילדיי ( 13, 10, 8) בתפילה הארוכה והם מאבדים את סבלנותם לאחר פרק זמן קצר.
דווקא השנה בשל עזרתם הרבה קודם לראש השנה בהכשרת המקום והפיכתו לבית כנסת, ובשל הציבור המצומצם והאוירה האינטימית ששררה במקום, הם נטלו חלק פעיל והשתתפו בכל התפילה.

כעת אנו עם הפנים ליום הכיפורים, בתקווה שהסגר לא יהודק ובעלי התפילה שהגיעו ממרחק יוכלו לבוא גם ליום הכיפורים.

ייתן ה' ותתקבל תפילתנו יחד עם תפילות כל עמך בית ישראל, ויעלו לרצון לפני אדון כל.

[אראל]

ב"ה, שכלל ישראל עמדו בנסיון, ובמסירות נפש מלאה צפצפו על ה'גזירת השמד' ..........

מי זה 'כלל ישראל'? אלו אשר עמדו רגלי אבותם על הר סיני? משום שאם נוציא מ'כלל ישראל' אנשים שאינם מחוגינו, הרי אנחנו הם אלה אשר לא עמדו בנסיון.

אני לא נמצא שם,כך שאיני יודע איך הי' באמת המחזה..
ולא זכיתי להבין אל מה ירמזון דבריך, מי לא עמד בנסיון?...

[בברכה המשולשת]

ברוך ה' יתברך,
השפיות מתחילה להתעורר (לא שאני מסכים עם הכל, אבל המגמה בהחלט נכונה)
פורסם היום:

ח"כ ישראל אייכלר , ד' בתשרי תשפ"א



עם ישראל מצוי עכשיו בעשרת ימי תשובה. כולנו התפללנו בראש השנה "ועל המדינות בו יאמר איזו לחרב ואיזו לשלום איזו לרעב ואיזו לשובע", התפללנו על בריאות לעם ישראל ולעולם כולו.

כל ברואי עולם נפקדים בראש השנה ונחתמים ביום הכיפורים. זה הזמן לתפילה, על כל אחד ואחד, על כל נפש בעולם.

ישנו דבר אחד שאינני מצליח להבין. זהו סגר המחסומים שאינו מרפא קורונה, אין בו שום תועלת והוא עולה לנו מיליארדים. השוטרים עומדים שעות ארוכות בשמש, יוצרים פקקים, והם עצמם לא מבינים למה הם עומדים שם? אמרתי כבר לפני הסגר הראשון – אני יודע שאם צריך להציל נפש אחת מישראל, צריך לעשות הכול מפני פיקוח נפש. אבל איזו הצלה זאת לעשות מחסום ולסגור בני אדם בריאים מפני שיש שם אנשים חולים.

גם בין החולים אי אפשר לדעת מי עובר בקלות ואפילו אינו מרגיש במחלה, ומי חלילה לוקח את זה קשה, לכן מבודדים מאומתים. אבל למה סוגרים את כולם בעלות של מיליארדים. אם היו מזרימים את המיליארדים של הסגר לבתי חולים, לא היו חסרות מחלקות או רופאים ואחיות.

אני שואל את מקבלי ההחלטות, למה אתם סוגרים אנשים? מה זה פה סין? שם סגרו אנשים, בלי רחמים, בלי להתחשב בחולים. חשבתי אז שזה יכול לקרות רק בסין. פה בארץ – חלילה. ואכן, המדינה מאפשרת לעבור לבית מרחקת או טיפול רפואי. אין הצדקה בחוק למנוע אנשים לנוע ממקום למקום לטיפול רפואי. ואני כבר לא מדבר על הפגיעה חופש הדת, המצפון, החינוך, התרבות שנקבעו במגילת העצמאות. אם זה היה עוזר לא הייתי מתווכח. אבל זה לא עוזר. כל הפירמידה הפוכה.

אז להפסיק עם הסגרים ולהתחיל לטפל בבתי חולים, ברופאים, באחיות, במתנדבים. תזרימו כמה כסף שצריך. הרי גם אלו שאינם חולים בקורונה אלא במחלות אחרות, סובלים עכשיו בגלל המצב. כמה התחננתי למשרד הבריאות שיאפשרו למתנדבים שכבר החלימו מקורונה להיכנס לסייע במחלקות קורונה? עד היום לא מאפשרים זאת בכל בית חולים. אנשים סובלים בבדידות. יהי רצון שהשם ייתן בינה למנהיגים לדעת מה לעשות, ויותר חשוב מה לא לעשות.

[אהרון 37]

מכיון שהאשכול גדל, יתכן שהדברים שאכתוב כאן כבר נכתבו ע"י מאן דהו.

יש חשיבה שאין טעם בקיצור זמן השהות בבית כנסת, כי אם כבר נמצאים בלא"ה כמה שעות ביחד, מה יעזור שיצמצמו את זמן השהות, אם כבר היה מישהו חולה, אז הוא כבר הדביק.

אז הדבר כלל לא מוכרח, כפי הנשמע מבין הרופאים, ויש גם בדברים הגיון, הדבר הזה הוא לא שחור לבן, דהיינו, יש משמעות גם לכמות הנגיפים שמגיע לאדם, וגם אדם שהגיע אליו איזה חלקיק מהוירוס, יש משמעות לכמות שמגיע אליו, ולכן יש משמעות לזמן השהיה של אנשים ביחד.

זאת מלבד שככל שנמצאים ביחד יותר זמן, יש יותר סיכויים למפגש בין אנשים רבים יותר.

דבר נוסף שכדאי לחשוב עליו, וזה לאו דווקא קשור לקורונה, אבל בהחלט חזי לאיצטרופי מחמת הקורונה.

והוא, שכל המושג והנוהג של אריכות יתר בתפילה בר"ה וביוה"כ, אף שברור שטומן בחובו מעלות רבות, יש בו גם נקודות שיש לדון בהם, שאפשר שהשהות הרבה גורמת להפסד וזאת מכמה סיבות, ביניהם טירחא דציבורא, הרגשת הכבדות שברוך ה' בדורינו כבר רבים שמו לב אליה, על ההרגשה הלא נעימה שנוצרת אצל האנשים ביחס הנפשי והרגשי שלהם לכל הימים הנוראים, ואשר לאריכות התפילה יש לה חלק רב בעניין, ואשר ע"כ, נושא זה אף שאיננו קשור לקורונה, והוא דורש ומצריך דיון בפני עצמו, בהחלט בימים שכאלו שיש ערך מבחינה בריאותית לקיצור השהות ביחד, אפשר גם לקחת את שיקול הזה בחשבון.

[נחומצ'ה]

אמת מה נהדר

שוב חוזרים למרפסות
כי נזהרים מהדבקות

הביטו נא אל האבות
כי עצרו כל גזירות

אברהם אבינו בנסיון העקידה
יצחק בנו, לשוח בשדה יצא
ויפגע יעקב במקום, והשמש שקעה
משה רבינו, כשהסנה איננו אוכל
אהרן הכהן, כהטיב ולא שינה
יוסף בן פורת, בבית האסורים
דוד המלך, גם ברח מאויבים

המשותף לשבעת הרועים
שייחדו השם, באין רואים

חוץ ממלאכים, מי ראה
חוץ מאראלים, מי שמע

אך זו עבודת היום
אשר בו ניוותר ללא מתום

וכל אדם לא יהיה
בבואו לכפר על ישראל

אז גם שנזעק יחד 'שמע ישראל'
גם שנייחד ה' מלך, בכל תבל

נסכים ונאמת שבעה פעמים
כי ה' הוא האלוקים

אמת מה נעדר

אולי זה בא חשבון
איך נפלנו לתימהון

כך לא פיללנו את יום הצום
ולמי בבית מדרש יש מקום

כי נפרדנו אני ועמי
מקהילות ועד איש פלוני

לך אל ההדס ולמד
כי גדלים עלים בד בבד

אף פרי עץ האתרוג
יוצא בברכת הלולב הירוק

ביום הושענא, עם מי הישועה
דוקא ערבה, שטעם וריח אין לה

כולנו כאחד יחד
עיננו תלויות אליך לבד

א'ור פ'ניך ש'לום ת'ביאנו
ואל הר קדשך, תביאנו

[יצחק אייזיק]

אחרי שכל כך הרבה כתבו כאן על החששות מהתפילות בימים אלו במתכונת המצומצמת שנכפתה עלינו ועל הנזקים הבלתי הפיכים שעלולים להיגרם לחינוך הילדים, נשמח אם יאותו חברי הפורום לשתף את הציבור בחוויותיהם, האם אכן "כצעקתה", או שמא מעז יצא מתוק.

מתוך טורו של ידידיה מאיר:

"אבל קורים גם דברים טובים בימים אלה במדינת ישראל. ראש השנה תשפ"א היה אחד מהעוצמתיים ביותר שידע העם היהודי. משתי סיבות: קודם כול, ספק אם היה עוד ראש השנה בהיסטוריה שבו כל כך הרבה יהודים קיימו את מצוות היום. ומצוות היום היא לא סעודה משפחתית, ולא תפוח בדבש, ואפילו לא התשליך - אלא השופר. אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמוע קול שופר. והשנה, בזכות מנייני הרחוב הרבים, כמעט ולא היה ישראלי שלא קיים את המצווה (גם בבלפור. כתושב השכונה ראיתי זאת במו עיניי). קולות השופר נשמעו מכל רחוב ומכל פינה, מכל חניון ומכל גינה. זה היה חתיכת יום תרועה. רק אם נכנסת לממ"ד, הגפת את חלון הפלדה הכבד ואז גם תחבת אטמים באוזניך, לא שמעת את קול השופר. נראה לי שעם כל התקיעות האלה, מכל הכיוונים, השטן התערבב כהוגן השנה.

אלא מה, אתם אומרים, היה חם? לא התפללנו בבית כנסת כמו שאנחנו רגילים? נכון. זה באמת היה מאתגר. אבל מה הם הניואנסים האלה לעומת הסיפור הגדול, של מאות אלפי יהודים ששמעו שופר ובלי הקורונה לא היו שומעים.

ודבר שני, בזכות הסגר, לראשונה במדינת היהודים, ראש השנה קיבל את המעמד הראוי לו במרחב הציבורי: לא עוד חג של נסיעות וטיולים, אלא שקט ברחובות, כמעט כמו ביום כיפור. אווירה של קדושה, של התכנסות פנימה. אני לא זוכר ראש השנה כזה מימיי."

[ש. ספראי]

מצטרף לדברי ידידי ידידיה.
אנחנו גרים בפאתי אלעד, מעל הכביש הראשי הצופה לכל כבישי גוש דן עד תל אביב.
כל כבישי גוש דן היו ריקים ממכוניות כל ראש השנה, כמעט כמו ביום כיפור.
ישבנו בגג נפעמים מהמחזה, כאשר בכל שנה ישנם שיירות שיירות של אלפי רכבים בליל ר"ה.
אם כל כלל ישראל ויתר על תקיעות בשבת שמא וכו', כאן נמנע חילול חג המוני ונורא, וישר כח לראש הממשלה (נזיר כ"ג. רצה בשר חזיר ועלה בידו בשר טלה). ויה"ר שייעשה סגרים כל שבת ושבת.

[דרומי]

מרגש עד דמעות! וראוי לשים לב שהיתה כאן תועלת כפולה - גם שבת וגם חג.

[אש משמים]

וזה שאמרו בירושלמי (תענית פרק א' הלכה א') ובמדרשים (מדרש רבה פרשה זו כ"ה, י"ב ושוחר טוב תהלים צ"ה) וזוהר חדש (פרשת יתרו) ותיקוני זוהר (תיקון כ"א) "אילו משמרין ישראל שבת אחת כתיקונה מיד היה בן דוד בא".

[הכתב והמכתב]

גם ההגבלה של 1000 מטר הוא משום תחום שבת 2000 אמה

[לבי במערב]

ואף הבא מחוץ לעיר, הרי כל ישראל בחזקת כשרות ובודאי ברשות יצא, וא"כ יש לו אלפיים אמה לכל רוח...

[חרסון]

מהמיילים:

ב"ה
אֵין קוֹרְנָה וְאַף לֹא הָיְיתָה. וְלֹא תִּהְיֶה. זֶה מַחֲזֵה תַּעְתּוּעִים. אֲחִיזַת עֵינַיִים שֶׁל כַּמָּה פַּחְדָנִים. אֲחוּזֵי בֶּהָלָה. לְבוּשֵׁי מַסֵּיכָה. מְזָרֵי אֵימָה. הֵיכָן הָאַחְרָיוּת שֶׁלָּכֶם אֲנִי שׁוֹאֵל? מַדּוּעַ הַחְלָטָתָם לְהַפְחִיד אֶת הַצִּיבּוּר הַמְּסַכֵּן הַסּוֹבֵל? גַּם כָּךְ קָשֶׁה לוֹ לַצִּיבּוּר. גַּם כָּךְ הוּא בְּבֶהָלָה מַתְמֶדֶת מִקְּשָׁיֵי הַחַיִּים.

תְּחַיְּיכוּ אֵלָיו! זֶה הַדָּבָר שֶׁהֲכִי חָשׁוּב. תֵּלְכוּ דַּוְוקָא בְּלִי מַסֵּכוֹת תִּרְקְדוּ כָּתֵף אֶל כָּתֵף. תִּרְמְסוּ אֶת כָּל הַנְהָגוֹת הָעוֹלָם שֶׁחִלְחֲלוּ לְמַחֲנֵינוּ הַטָּהוֹר. שׁוֹמּוּ שָׂמִים שֶׁאַבְרֵךְ חֲרֵדִי יֵלֵךְ עִם מַסֵּכָה, שֶׁ"לֹא תַּעֲשֶׂה לָךְ" אָמַר רַחֲמָנָא. הֲרֵי הוּא בָּזֶה חוֹרֵט עַל קֶרֶן הַשּׂוֹר וְעַל אַפּוֹ וּבְזֵעַת אַפּוֹ שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם הַחַיִּים הַמְּאֻושָּׁרִים, הַמְּנֻותָּקִים וְהַמְּאֻוְורָרִים. מלאי הָאֱמוּנָה.

הַאִם לֹא כָּךְ הִיא דַּרְכָּהּ שֶׁל הַהַשְׁקָפָה הַטְּהוֹרָה וְדֶרֶךְ הַהוֹרָאָה, שֶׁעָלֵינוּ לִטְעוֹן שֶׁהַחִילּוּנִים זֶה קְלִיפָּה וְכָל הַיּוֹצֵא מִפִּיהֶם עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת לְהֵיפֶךְ? וְדִבְרֵיהֶם הֵם דִּמְיוֹנוֹת שָׁוְא?
עָלֵינוּ לְחַזֵּק אֶת הַצִּיבּוּר וּלְשַׁדֵּר לוֹ שֶׁבָּתֵּי הַחוֹלִים הַחִילּוֹנִיִּים זֶה מַצַּג שָׁוְא. שֶׁהַחִילּוֹנִיּוּת אֵין לָהּ שׁוּם מַשְׁמָעוּת הִיא מִכְסֵה דַּק עַל הָאֱמֶת וְכָל הַצָּרוֹת וְהַקְּשָׁיִים אֵינָם אֶלָּא אֵינָהּ הַמְצָאָה צִיּוֹנִית. לֹא הָיוּ, וְלֹא יִהְיוּ. וְעָלֵינוּ לִחְיוֹת שֶׁכְּבָר יֵשׁ חִיסּוּן! כֵּן, יֵשׁ חִיסּוּן!
בְּעֶצֶם אֵין בּוֹ צוֹרֶךְ בַּחִיסּוּן הַטִּיפְּשִׁי. הַחִיסּוּן זוֹ עוֹד תַּרְמִית שֶׁל הַצִּיּוֹנוּת, הָרְפוּאָה, הָרַדְיוֹ וְכָל שְׁאָר הַמְּתַעְתְּעִים. אַל תֵּלְכוּ לָקַחַת חִיסּוּנִים! שְׁמַעְתֶּם?

תִּשְׁמְעוּ עוֹד דָּבָר מַבְהִיל. מַמָּשׁ בְּאָוזְנֵי שָׁמַעְתִּי רוֹפֵא גָּדוֹל שֶׁטּוֹעֵן כָּמוֹנוּ, שֶׁהַקּוֹרְנָהּ זֶה הַמְצָאָה פּוֹלִיטִית. אוֹ שֶׁל חֶבְרוֹת הַתְּרוּפוֹת. נָכוֹן, הוּא רוֹפֵא מוּזָר. אוּלַי אֲפִילּוּ נוֹרָא מוּזָר. אָז מָה. וְנָכוֹן שֶׁאִם מִבְנֵי מִשְׁפַּחְתִּי הָיוּ חוֹלִים לֹא הָיִיתִי הוֹלֵךְ אֵלָיו. אֲבָל זֶה ''נִידּוֹן'' אַחֵר. כָּאן הַ"נִידּוֹן'' זֶה כְּלַל יִשְׂרָאֵל. אַתֶּם שׁוֹמְעִים! כְּלַל יִשְׂרָאֵל! וּבָזֶה הַנִּידּוֹן הֲרֵי שֶׁבְּהֶחְלֵט רוֹפֵא שֶׁמַּשְׁמִיעַ אֶת דַּעַת תּוֹרָה, אֵילָיו תִּשְׁמָעוּן.

רַק תַּזְכִּירוּ לִי הֵיכָן הִנַּחְתִּי אֶת הָאָקָמוֹל רָאשֵׁי כְּבָר סְחַרְחַר עָלַי? וּמַה הַטֵּלֵפוֹן שֶׁל הָעַסְקָן שֶׁהִבְטִיחַ לִי תַּקְצִיב מֶמְשַׁלְתִּי שָׁמֶן? וְאִם אֶפְשָׁר שֶׁתִּדְאֲגוּ שֶׁיַּזְמִינוּ דַּוְוקָא אוֹתִי לְהִשְׁתַּתֵּף בִּפְגִישַׁת רַבָּנִים עִם נְצִיגֵי מִשְׂרְדֵי הַמֶּמְשָׁלָה כִּי רַק אֲנִי יוּכַל לְהַסְבִּיר לְכֻולָּם שֶׁאֵין מְדִינָה וְאֵין כְּאֵב רֹאשׁ וְאֵין תַּקְצִיבִים וְאֵין פְּגִישׁוֹת. זֶה הַכֹּל תַּרְמִית.
תַּרְמִית שֶׁלִּי עַל עַצְמִי וְעַל כֻּולְּכֶם.

[לבי במערב]

כמתאים למתנגדים ללימוד חכמת הדקדוק, שגיאות הניקוד מזעזעות...

[איש_ספר]

קיבלתי מרב ד' מאנשי עזר מציון, לדבריו הוא מכיר את הכותב באופן אישי והינו רופא דתי ירא"ש המשתתף בין היתר בתפילת מנחה מעריב הנערכת בבית החולים (בו משרת אותו עסקן)

אור גורן

לקראת יום כיפור יש לי שאלה ואני חושב שזה המקום הנכון לשאול אותה.
ראשית, אני אציג את עצמי.
שמי אור, אני רופא במערך ההרדמה והטיפול הנמרץ באיכילוב ואחד האחראים על ההיערכות והטיפול בקורונה.
בתקופה האחרונה אנחנו מוצפים.
באמת מוצפים.
חולים קשים מאד.
גם צעירים.
עם אחוז גבוה באופן לא סביר של חרדים.
מי שלא החזיק (ממוגן לחלוטין כמובן) את ידה של אשה בת 74 בריאה לחלוטין, בשעה 20:00 בערב והבין ממנה שהיא איננה רוצה להיות מונשמת וכתב לה מכתב פטירה 6 שעות אחר כך, לא מבין מה זו אימה.
מי שלא עמד מול גבר בן 45 עם מעט משקל יתר שלא מצליח לנשום, הנשים אותו ואז קבע את מותו שבוע אחר כך, לא מבין מה זו מגיפה.
מי שלא עושה שיחות טלפון עם משפחות יום יום כדי לעדכן אותם על ההדרדרות הבלתי נמנעת של קרובי המשפחה שלהם, לא מבין מהו צער.
מי שלא עבד ממוגן באופן מלא, במיגון חם ומחניק עם אדים על המשקף שעות ארוכות עד לתשישות כדי לנסות להציל עוד מישהו, אינו מבין מסירות נפש מה היא.
ראיתי המון בחיים.
לאורך השנים ליוויתי אל מותם מאות אנשים.
עברתי את שפעת החזירים ומיני מרעין בישין.

כזה דבר עוד לא ראינו.

אנשים צעירים שלעולם לא יגמלו מהנשמה כי המחלה הורסת את הריאות.
אנשים מבוגרים ופעילים שיכלו לחיות עוד שנים רבות, מתים במהירות מסחררת.

אני שואל ללא קינטור או רצון לניגוח-
מי מכם או מכן מתכונן להתפלל ביום כיפור שלא על פי ההנחיות?
ואם התשובה היא שאתם אכן אינכם מתכננים לפעול על פי ההנחיות - למה?

ולמי שחושב שהתפילה מגינה עליו- מעבר לכך שחמירא סכנתא מאיסורא - אם לא היו חלים עלי כללים של סודיות רפואית - הייתי בשמחה מספר לכם על חסידים ואנשי מעשה שנפלו שדודים בפני המחלה הזו.

[לענין]

כמתאים למתנגדים ללימוד חכמת הדקדוק, שגיאות הניקוד מזעזעות...

זה נקדן אוטומטי, אף אחד לא ישב לנקד את זה מילה במילה.

[לבי במערב]

ג' הנקודות בדווקא באו, ללמד על נימת הכתיבה.

[דרומי]

כהרגלה של הממשלה לאחרונה, עושים את כל הטעויות האפשריות, ולא מחמיצים אף הזדמנות כדי להפוך את ההחלטות המתקבלות לחוכא ואיטלולא.

הנה לדוגמא ההחלטה שהתקבלה לסגור את בתי הכנסת ולקיים תפלות רק במרחב פתוח. מוכרחים להודות שיש בהחלטה זו איזה שמץ של הגיון (בלי להיכנס להשוואות לנושאים אחרים וכו'. אני באופן אישי מחודש אדר משתדל לעשות כך כפי האפשר, גם כשמחוקקי החוקים התירו חתונות של 250 איש).

אבל, כמובן ניסחו את ההחלטה בצורה כזאת של פירצה קוראת ל'גנב'...

"בתי הכנסת יהיו סגורים - למעט יום הכפורים".

וכאן הבן שואל: ממה נפשך? אם זה מסוכן - וכי ביום הכפורים אין סכנה?

התשובה הפשוטה היא כמובן שביום כפור אנשים צמים וקשה לצום במרחב פתוח. אבל הפירצה הזאת מעוררת את האנשים לעשות 1 ועוד 1 שווה 2 והם מסיקים באופן טבעי שמה שביום הכפורים לא כ"כ מסוכן - אמור להיות לא מסוכן גם בשבת תשובה וגם בערב יום הכפורים...

לו חכמו ישכילו זאת, והיו דוחים את ההחלטה הזאת שתחול מלכתחילה רק מיום הכפורים ואילך, מה גם שלאחר יום הכפורים התפלות קצרות בהרבה (לא אומרים תחנון ואבינו מלכנו וכו'), ובסוכות בלאו הכי יש הרבה בתי כנסת שמתפללים בסוכה.

אבל כנראה שנתקיים כאן ע"ד 'משיב חכמים אחור' וגו', ואם אפשר לצאת בהחלטה מבלבלת ומטעה - אז זו הדרך המועדפת...

[שוב העירני ח"א שזה שייך לחיבתו של רה"מ לכלי הנגינה המכונה 'אקורדיון' - לסגור, לפתוח, ושוב לסגור...]

[נחומצ'ה]

בפשטות המדינה הציונית כיון שגם 'יהודית' היא, לא יכלה לסגור בתי כנסת באופן רשמי.
זוכר את מפגן המיליון נגד הגיוס? למה יצאנו? כי המדינה כתבה בחוק באופן רשמי שלימוד התורה הוא עוון פלילי.
רק מה כיון שגם דמוקרטית היא, ובסיוע של אנשי שמאל 'נאורים'
[ושל יועץ משפטי, שאילולא ערב יום כיפור, הייתי מוסיף מחרצובות לשוני באצבעות המקלדת]
היא לא סותמת את ההפגנות, ובכך יש פירצה לפתיחת בתי כנסת.

[ידידיה]

כהרגלה של הממשלה לאחרונה, עושים את כל הטעויות האפשריות, ולא מחמיצים אף הזדמנות כדי להפוך את ההחלטות המתקבלות לחוכא ואיטלולא.

הנה לדוגמא ההחלטה שהתקבלה לסגור את בתי הכנסת ולקיים תפלות רק במרחב פתוח. מוכרחים להודות שיש בהחלטה זו איזה שמץ של הגיון (בלי להיכנס להשוואות לנושאים אחרים וכו'. אני באופן אישי מחודש אדר משתדל לעשות כך כפי האפשר, גם כשמחוקקי החוקים התירו חתונות של 250 איש).

אבל, כמובן ניסחו את ההחלטה בצורה כזאת של פירצה קוראת ל'גנב'...

"בתי הכנסת יהיו סגורים - למעט יום הכפורים".

וכאן הבן שואל: ממה נפשך? אם זה מסוכן - וכי ביום הכפורים אין סכנה?

התשובה הפשוטה היא כמובן שביום כפור אנשים צמים וקשה לצום במרחב פתוח. אבל הפירצה הזאת מעוררת את האנשים לעשות 1 ועוד 1 שווה 2 והם מסיקים באופן טבעי שמה שביום הכפורים לא כ"כ מסוכן - אמור להיות לא מסוכן גם בשבת תשובה וגם בערב יום הכפורים...

לו חכמו ישכילו זאת, והיו דוחים את ההחלטה הזאת שתחול מלכתחילה רק מיום הכפורים ואילך, מה גם שלאחר יום הכפורים התפלות קצרות בהרבה (לא אומרים תחנון ואבינו מלכנו וכו'), ובסוכות בלאו הכי יש הרבה בתי כנסת שמתפללים בסוכה.

אבל כנראה שנתקיים כאן ע"ד 'משיב חכמים אחור' וגו', ואם אפשר לצאת בהחלטה מבלבלת ומטעה - אז זו הדרך המועדפת...

[שוב העירני ח"א שזה שייך לחיבתו של רה"מ לכלי הנגינה המכונה 'אקורדיון' - לסגור, לפתוח, ושוב לסגור...]

הוא אמר בהדיא שמי שיתפלל בפנים יסתכן ויסכן, והוא מבקש להתפלל בחוץ, אלא שאי אפשר לאסור.

או במילים אחרות, הכוחות הפוליטיים שפוחדים מהציבור שלהם ומהצייצנים שדורשים מהפוליטיקאים "לא להכנע", חזקים יותר ממנו ואין לו ברירה

[לבי במערב]

. . לא שמעתי על שום בית כנסת שהולך לשנות משהו מחמת הסגר.

לא שמענו אינה ראי', וד"ל.

אמנם הציבור ה'כללי' דהיום עיקר חולשתו הוא ש'בהפקירא ניחא לי'', אך הקרנות הנודעות לשמצה לא נעלמו לשום־מקום, גם בתקופה זו.

וַאֲשֶׁ֥ר יָ֝גֹ֗רְתִּי בָּ֣א.

[אש משמים]

לצערינו נראה כי התחזית ה"מוגזמת ומופרכת" שכתבתי עליה בשבועיים האחרונים באה אלינו בדהירה חסרת מעצורים וכל בתי החולים מתריעים מקריסה כללית בזמן הקרוב. כל הרופאים כבר מבינים שכל התאוריות לא עובדות בשטח וכנראה ששמירת הכללים, 'מסיכה הגיינה ומרחק' הם היחידים שיכולים כרגע להנמיך את קצב ההדבקה ולמנוע את הקטסטרופה הממשמשת ובאה.
לענ"ד הרבה אשמה המדינה והאחראיים, אך חלק נכבד במצב הוא באשמתינו. אנו שצחקנו מהתנהלות המדינה, אנו שזילזלנו בהוראות רוב ככל הרופאים, אנו שהתפלפלנו על כל סעיף בהוראות משרד הבריאות, אנו שזעקנו על 'עקירת הדת' ולא הבנו כי המערכת כולה בסופו של דבר רוצה במדינה בריאה ומתפקדת. אנו שהתעסקנו בפוליטיקה כללית ופנים חרדית. אנו הידענים והמבינים הכל. אשמים אנחנו אוי נא לנו כי חטאנו. נראה שקשה מאוד יהיה לתקן עוול זה, כדאי מאוד שנראה כל אחד בעצמו לזרז האחרים לשמור ולהישמר ככל הניתן ולהתייחס להוראות הרופאים בכובד ראש ובכך נכפר מעט על אשר פשענו.

יהי רצון שנכתב ונחתם לחיים טובים ארוכים ולשלום ונזכה לשוב בתשובה שלימה.

[מאיר נפתלי]

אמת מה נהדר

שוב חוזרים למרפסות
כי נזהרים מהדבקות

הביטו נא אל האבות
כי עצרו כל גזירות

אברהם אבינו בנסיון העקידה
יצחק בנו, לשוח בשדה יצא
ויפגע יעקב במקום, והשמש שקעה
משה רבינו, כשהסנה איננו אוכל
אהרן הכהן, כהטיב ולא שינה
יוסף בן פורת, בבית האסורים
דוד המלך, גם ברח מאויבים

המשותף לשבעת הרועים
שייחדו השם, באין רואים

חוץ ממלאכים, מי ראה
חוץ מאראלים, מי שמע

אך זו עבודת היום
אשר בו ניוותר ללא מתום

וכל אדם לא יהיה
בבואו לכפר על ישראל

אז גם שנזעק יחד 'שמע ישראל'
גם שנייחד ה' מלך, בכל תבל

נסכים ונאמת שבעה פעמים
כי ה' הוא האלוקים

אמת מה נעדר

אולי זה בא חשבון
איך נפלנו לתימהון

כך לא פיללנו את יום הצום
ולמי בבית מדרש יש מקום

כי נפרדנו אני ועמי
מקהילות ועד איש פלוני

לך אל ההדס ולמד
כי גדלים עלים בד בבד

אף פרי עץ האתרוג
יוצא בברכת הלולב הירוק

ביום הושענא, עם מי הישועה
דוקא ערבה, שטעם וריח אין לה

כולנו כאחד יחד
עיננו תלויות אליך לבד

א'ור פ'ניך ש'לום ת'ביאנו
ואל הר קדשך, תביאנו

יפה מאד!

[נוטר הכרמים]

לצערינו נראה כי התחזית ה"מוגזמת ומופרכת" שכתבתי עליה בשבועיים האחרונים באה אלינו בדהירה חסרת מעצורים וכל בתי החולים מתריעים מקריסה כללית בזמן הקרוב. כל הרופאים כבר מבינים שכל התאוריות לא עובדות בשטח וכנראה ששמירת הכללים, 'מסיכה הגיינה ומרחק' הם היחידים שיכולים כרגע להנמיך את קצב ההדבקה ולמנוע את הקטסטרופה הממשמשת ובאה.
לענ"ד הרבה אשמה המדינה והאחראיים, אך חלק נכבד במצב הוא באשמתינו. אנו שצחקנו מהתנהלות המדינה, אנו שזילזלנו בהוראות רוב ככל הרופאים, אנו שהתפלפלנו על כל סעיף בהוראות משרד הבריאות, אנו שזעקנו על 'עקירת הדת' ולא הבנו כי המערכת כולה בסופו של דבר רוצה במדינה בריאה ומתפקדת. אנו שהתעסקנו בפוליטיקה כללית ופנים חרדית. אנו הידענים והמבינים הכל. אשמים אנחנו אוי נא לנו כי חטאנו. נראה שקשה מאוד יהיה לתקן עוול זה, כדאי מאוד שנראה כל אחד בעצמו לזרז האחרים לשמור ולהישמר ככל הניתן ולהתייחס להוראות הרופאים בכובד ראש ובכך נכפר מעט על אשר פשענו.

יהי רצון שנכתב ונחתם לחיים טובים ארוכים ולשלום ונזכה לשוב בתשובה שלימה.

בערב היום הקדוש לא נראה לי כי מומלץ לחפש אשמים,
בפרט כי נתוני התחלואה הגבוהים, ר"ל לא פסחו על החוגים הזהירים ביותר, כפי שאני מכיר מקרוב.
הנה למשל מה שפורסם ביממה האחרונה

‏אל תיכנסו לבתי הכנסת!! יש לקח מבהיל שלמדנו בימים האחרונים: שמירה על ההוראות לא מספיקה נגד הקורונה. אנחנו מכירים חסידויות וישיבות שניסו לשמור על ההוראות בצורה הכי מחמירה שיש, השקיעו הון ואנרגיות, בנו קפסולות ועטו מסיכות ועוד ובסוף גילו כי הכל קרס והמונים נדבקו. גמר חתימה טובה. אבישי בן חיים

קראו אל אלקים בחזקה.
אין לנו על מי להישען אלא על על אבינו שבשמים,
אולי יחוס אולי ירחם.

[איש גבעות]

לפי ההנחיות צריך שיהיה 4 מטר רבוע לנפש.
האם במקומות שהיתה הדבקה המונית שמרו גם על הכלל הזה?
אני שואל כי זה נוגע לי למעשה.
אנחנו מתעתדים להתפלל ביום כיפור במנין קטן של פחות מעשרים איש במקום מרווח יחסית.
האם גם בזה יש סיכון?

[מקדש מלך]

ההדבקה המונית היתה בקפסולה שהתבררה כנגועה. מן הסתם בתוך הקפסולה לא שמרו על ריחוק, כי סמכו על שבועיים הבידוד ובדיקות הקורונה שעבר כל מי שנכנס אליה, כך שלכאורה בפנים הכל היה אמור להיות נקי.

[אש משמים]

לצערינו נראה כי התחזית ה"מוגזמת ומופרכת" שכתבתי עליה בשבועיים האחרונים באה אלינו בדהירה חסרת מעצורים וכל בתי החולים מתריעים מקריסה כללית בזמן הקרוב. כל הרופאים כבר מבינים שכל התאוריות לא עובדות בשטח וכנראה ששמירת הכללים, 'מסיכה הגיינה ומרחק' הם היחידים שיכולים כרגע להנמיך את קצב ההדבקה ולמנוע את הקטסטרופה הממשמשת ובאה.
לענ"ד הרבה אשמה המדינה והאחראיים, אך חלק נכבד במצב הוא באשמתינו. אנו שצחקנו מהתנהלות המדינה, אנו שזילזלנו בהוראות רוב ככל הרופאים, אנו שהתפלפלנו על כל סעיף בהוראות משרד הבריאות, אנו שזעקנו על 'עקירת הדת' ולא הבנו כי המערכת כולה בסופו של דבר רוצה במדינה בריאה ומתפקדת. אנו שהתעסקנו בפוליטיקה כללית ופנים חרדית. אנו הידענים והמבינים הכל. אשמים אנחנו אוי נא לנו כי חטאנו. נראה שקשה מאוד יהיה לתקן עוול זה, כדאי מאוד שנראה כל אחד בעצמו לזרז האחרים לשמור ולהישמר ככל הניתן ולהתייחס להוראות הרופאים בכובד ראש ובכך נכפר מעט על אשר פשענו.

יהי רצון שנכתב ונחתם לחיים טובים ארוכים ולשלום ונזכה לשוב בתשובה שלימה.

בערב היום הקדוש לא נראה לי כי מומלץ לחפש אשמים,
בפרט כי נתוני התחלואה הגבוהים, ר"ל לא פסחו על החוגים הזהירים ביותר, כפי שאני מכיר מקרוב.
הנה למשל מה שפורסם ביממה האחרונה

‏אל תיכנסו לבתי הכנסת!! יש לקח מבהיל שלמדנו בימים האחרונים: שמירה על ההוראות לא מספיקה נגד הקורונה. אנחנו מכירים חסידויות וישיבות שניסו לשמור על ההוראות בצורה הכי מחמירה שיש, השקיעו הון ואנרגיות, בנו קפסולות ועטו מסיכות ועוד ובסוף גילו כי הכל קרס והמונים נדבקו. גמר חתימה טובה. אבישי בן חיים

קראו אל אלקים בחזקה.
אין לנו על מי להישען אלא על על אבינו שבשמים,
אולי יחוס אולי ירחם.

איני מחפש אשמים ח"ו ולא פניתי לציבור מסוים כזה או אחר.
קראתי לכל אחד ואחד מכל מגזר ומכל עדה לשמור ולהישמר ולקחת את הנושא ברצינות. זה הכל.
סליחה אם יש מי שנפגע מהדברים, כוונתי אך לטובה ולא לאף אדם בצורה אישית. כמובן שעלינו לעשות מה שבידינו השתדלות מעשית והרבה תפילות וה' הטוב יחוס וירחם עלינו.

[לבי במערב]

בריאות איתנה וגמר חתימה טובה לַכֹּל, אמן כן יאמר ה'.

[נחומצ'ה]

וה'נחת רוח' להקב"ה נמשכת.
ראו, הלכות חול המועד כידוע נחלקו בזה הראשונים, האם איסוריו הם דאורייתא או דרבנן.
זוכרים איך היה נראה החוה"מ אשתקדתיים?
כל מרכזי הבילוי פתוחים.. כל מרכזי הקניות מפוצצים..
[לשם דוגמא, אברך סיפרני בעבר, שהולך לקנות עם ילדיו אפיקומן בימי חוה"מ (ברשתות מחללות שבת שפתוחים כרגיל גם בחוה"מ)
וזה חלק מחוויית החוה"מ לילדיו. נעניתי לו, הרי יש איסור סחורה בחוה"מ? וענני, ראשית לא ידעתי. שנית זה מנהג עמ-ישראל....]
ועכשיו בתשפ"א, כל אחד 'כי יצפנני בסוכתו....'.

אז נכון שחסר לנו ה'נחת רוח' שלנו, אין בית השואבה במאלינוב גירדיץ' ותפארת אהרן, חסר גם את ה'חיסון עדר' הקהילתי
אך להקב"ה יש נחת רוח בחול המועד דהאי שתא..

[נוטר הכרמים]

וה'נחת רוח' להקב"ה נמשכת.
ראו, הלכות חול המועד כידוע נחלקו בזה הראשונים, האם איסוריו הם דאורייתא או דרבנן.
זוכרים איך היה נראה החוה"מ אשתקדתיים?
כל מרכזי הבילוי פתוחים.. כל מרכזי הקניות מפוצצים..
[לשם דוגמא, אברך סיפרני בעבר, שהולך לקנות עם ילדיו אפיקומן בימי חוה"מ (ברשתות מחללות שבת שפתוחים כרגיל גם בחוה"מ)
וזה חלק מחוויית החוה"מ לילדיו. נעניתי לו, הרי יש איסור סחורה בחוה"מ? וענני, ראשית לא ידעתי. שנית זה מנהג עמ-ישראל....]
ועכשיו בתשפ"א, כל אחד 'כי יצפנני בסוכתו....'.

אז נכון שחסר לנו ה'נחת רוח' שלנו, אין בית השואבה במאלינוב גירדיץ' ותפארת אהרן, חסר גם את ה'חיסון עדר' הקהילתי
אך להקב"ה יש נחת רוח בחול המועד דהאי שתא..

מי מדד בשעלו את הנחת רוח לאבינו שבשמים,
אתה מכיר אב ששמח כאשר בניו מתקשים לשמוח עמו ולהתרפק על אהבתו.
הרי האירועים הללו הם לא עוד ערבים של שירה ושמחה,
אלא מבוע ומעיין של חיות רוחנית וחיבור נשמתי לכל השנה כולה - דרך השמחה והריקוד,
באוירה הקדושה וב'תיקון גדול', בניגונים העתיקים והממיסים כל לב.

נכון, מתאמצים לשמוח, למרות.
וגם זה נחת רוח.

מי שהלך היום בחוצות וראה את בתי המדרשות,
חלקם נעולים לגמרי וחלקם מדולדלים,
כאשר רק במקצת שבמקצת השכילו לא לבטל את השיעורים הקבועים,
נחמץ לבו בקרבו, צהלתו ושמחתו בפניו וצערו מתכווץ בקרבו.

[דרומי]

המצוה לשמוח בחג לא התבטלה,

ובהחלט יש מקום לחפש את הטוב שבמצב הקיים גם אם זה דורש קצת מאמץ,

ולו בכדי שיהיה יותר קל לקיים באמת 'ושמחת בחגך'.

[דרומי]

המצוה לשמוח בחג לא התבטלה,

ובהחלט יש מקום לחפש את הטוב שבמצב הקיים גם אם זה דורש קצת מאמץ,

ולו בכדי שיהיה יותר קל לקיים באמת 'ושמחת בחגך'.

אנחות וגניחות אינן מביאות שום תועלת.

[נוטר הכרמים]

המצוה לשמוח בחג לא התבטלה,

ובהחלט יש מקום לחפש את הטוב שבמצב הקיים גם אם זה דורש קצת מאמץ,

ולו בכדי שיהיה יותר קל לקיים באמת 'ושמחת בחגך'.

אנחות וגניחות אינן מביאות שום תועלת.

לא אנחות וגניחות,
ומצד שני, אין מצוה לרקוד על הצער והקושי.
כדאי לשמור על השפיות והאיזון. לשמוח במה שיש,
תוך ההפנמה כי מה דעביד רחמנא לטב עביד,
ומאידך מותר להתגעגע לדברים חשובים מאוד שחסרים.

[דרומי]

בוודאי.

אבל ביו"ט נדרשים אנו לחזק את הצד של השמחה.

[דרופתקי דאורייתא]

מי שהלך היום בחוצות וראה את בתי המדרשות,
חלקם נעולים לגמרי וחלקם מדולדלים,
כאשר רק במקצת שבמקצת השכילו לא לבטל את השיעורים הקבועים,
נחמץ לבו בקרבו, צהלתו ושמחתו בפניו וצערו מתכווץ בקרבו.

דבריך נכונים רק מנקודת מבט שבכלל אסור לסגור את בתי הכנסת וכו'. (וכך ג"א הק' סבור).
אבל מה לעשות שרבים וגדולים נחלקו בזה, ויש כאלה שהורו לסגור, מתוך יר"ש, מתוך חשש פיקו"נ וכו'.

ממילא כשאני רואה בית מדרש מדולדל, אני שמח לראות שיש ציבור שכ"כ נזהר בקיום מצוות הבורא דונשמרת או דועשית ככל וגו'.

הרי אלו ואלו (הנזהרים, והמקילים ביותר כמאן דליתא לקורונה) מכוונים לעשות רצון קונם.

אלא שבכלל מצערת העובדה, אבל זה כבר קשור בכללות לקורונה שבעוה"ר התחלנו 'להתרגל' לזה.

[נוטר הכרמים]

מי שהלך היום בחוצות וראה את בתי המדרשות,
חלקם נעולים לגמרי וחלקם מדולדלים,
כאשר רק במקצת שבמקצת השכילו לא לבטל את השיעורים הקבועים,
נחמץ לבו בקרבו, צהלתו ושמחתו בפניו וצערו מתכווץ בקרבו.

דבריך נכונים רק מנקודת מבט שבכלל אסור לסגור את בתי הכנסת וכו'. (וכך ג"א הק' סבור).
אבל מה לעשות שרבים וגדולים נחלקו בזה, ויש כאלה שהורו לסגור, מתוך יר"ש, מתוך חשש פיקו"נ וכו'.

ממילא כשאני רואה בית מדרש מדולדל, אני שמח לראות שיש ציבור שכ"כ נזהר בקיום מצוות הבורא דונשמרת או דועשית ככל וגו'.

הרי אלו ואלו (הנזהרים, והמקילים ביותר כמאן דליתא לקורונה) מכוונים לעשות רצון קונם.

אלא שבכלל מצערת העובדה, אבל זה כבר קשור בכללות לקורונה שבעוה"ר התחלנו 'להתרגל' לזה.

אבל פטור מד"ת ואסור ללמוד, אז זה אמור לשמח.
רבותיי סבורים שאסור לסגור, אך אני לא מצר על מה שלא שומעים לרבותי וסוגרים,
אלא על המציאות של מיעוט לימוד התורה.
בפרט בימי החג שכידוע קשה מאוד ללמוד בבית.

[נחומצ'ה]

הרב הנוטר. שים לב.
דייק במה שכתבתי. שים על מאזני ההגיון.
לי גם נדפק הסדר יום של חוה"מ.
בבוקר אומר מי יתן לי שיעורי הלכה.
ובערב עד מתי תנח ילדיך בביתך.

אך שוב פעם זה חשבונות 'שלי'.
אך כלפי שמיא, זה שאלפי בני ישראל, לא מחללים את קדושת חול המועד, הוא קל בעיניך?

[שאל זקניך ויאמרו לך, האם גם לפני רק עשרים שנה, כך היו נראים לילות חוה"מ?
איך העברנו יפה אז. היה גם היה שמחות בית השואבה, אך לא כל 'חניכי' או קהילה הרגישה,
שחייבים לעשות שמחת בית השואבה..

אפי' בפן הגשמי. נכון קשה, שאין מעברים בין הערים, וקשה לקיים מצוות כבוד אב בביקורי הנכדים
אך פעם ניסינו לחשוב על עודף ההוצאות שיש לכל הורה בגיל העמידה, להאכיל את כל צאצאיו.
הנה רק לפני חצי שנה, גילינו שאפשר לעשות 'סדר' לבד עם 3-4-5 ילדים כן ירבו, ולהורים היתה מעט רווחה].

[אור עולם]

שאל זקניך ויאמרו לך, האם גם לפני רק עשרים שנה, כך היו נראים לילות חוה"מ?
איך העברנו יפה אז. היה גם היה שמחות בית השואבה, אך לא כל 'חניכי' או קהילה הרגישה,
שחייבים לעשות שמחת בית השואבה.

וכמו שאמר מישהו, שלא כל מניין של 20 אברכים זה "שמחת בית השואבה המרכזית", ולא כל קלידן זה "ותזמורתו"...

[נוטר הכרמים]

הרב הנוטר. שים לב.
דייק במה שכתבתי. שים על מאזני ההגיון.
לי גם נדפק הסדר יום של חוה"מ.
בבוקר אומר מי יתן לי שיעורי הלכה.
ובערב עד מתי תנח ילדיך בביתך.

אך שוב פעם זה חשבונות 'שלי'.
אך כלפי שמיא, זה שאלפי בני ישראל, לא מחללים את קדושת חול המועד, הוא קל בעיניך?

[שאל זקניך ויאמרו לך, האם גם לפני רק עשרים שנה, כך היו נראים לילות חוה"מ?
איך העברנו יפה אז. היה גם היה שמחות בית השואבה, אך לא כל 'חניכי' או קהילה הרגישה,
שחייבים לעשות שמחת בית השואבה..

אפי' בפן הגשמי. נכון קשה, שאין מעברים בין הערים, וקשה לקיים מצוות כבוד אב בביקורי הנכדים
אך פעם ניסינו לחשוב על עודף ההוצאות שיש לכל הורה בגיל העמידה, להאכיל את כל צאצאיו.
הנה רק לפני חצי שנה, גילינו שאפשר לעשות 'סדר' לבד עם 3-4-5 ילדים כן ירבו, ולהורים היתה מעט רווחה].

אני יגיד לך את האמת,
כל ימי גדלתי בין החכמים ולא הורגלתי לחשבן רווחים והפסדים לרבש"ע,
הרי יש כאן כל מיני היבטים,
זה לא 'שוק' של מצוות ועבירות,
ומי אמר שמעבר ל'פרהסיא' ישנו ענין שאנשים יאלצו לא לחלל שבת?

אני הורגלתי וחונכתי על חשיבה כסדר, מהו המצב הטוב ביותר עבור עבודת ד' שלנו,
מה אני יכול לעשות כדי שלימוד התורה, התפילה, קיום המצוות שלי ושל זולתי, יהיו בשלימות יותר.
הענין של שמחת בית השואבה הוא עתיק יומין,
וכמו שחנות המכולת נהפכה לשכונת מזון,
כך גם אירועי הקודש פשטו ולבשו צורה,
ומה בכך,
יש בזה מעלות וחסרונות, תלוי איפה ובאיזה מתכונת,
ועל מה שמים את הדגש.
הבעיה היא שכאן בבני ברק אין אפילו זכר ל'זכר'...

גם ענין ההוצאות, לענ"ד, זה לא הסיפור,
כאשר מדובר על התארחויות נדירות, וגם לא בהכרח - יקרות.
לא כולם מגיעים לארוחת צהרים...