י. אברהם כתב:משמע מפשטות דבריך דהיינו במאכל ובמשתה, אבל ז"ל שם: כמו שבשבת יש עיקר גדול של וקראת לשבת עונג, כן הוא בשבת הארץ שבכל השנה הזו צריכים כל ישראל להתענג על ה' כמו בכל שבת קדש.
יוסף ספינר כתב:מעין זה כתב רבנו משה דוד וואלי תלמיד חבר לרמח"ל בספר הליקוטים ח"א עמ' תל"ד וז"ל:
בא וראה כמה גדלו רחמיו ית' אל עמו ונחלתו, שחשב מחשבות תמיד לבלתי ידחו ממנו הניצוצות הנדחות בעמקי הקליפות. וכשם שגזרה חכמתו שיהיו ששת ימי המעשה לצורך הבירור של הניצוצות עצמן, ויום השבת - להנות מן הבירורים שנעשו כבר בשובה ונחת. כך גזר והתקין שיהיו שש שנים של עבודת הארץ לצורך הבירור עצמו של בחינת הצומח, ובשנה השביעית תהיה 'שבת הארץ' ליהנות מן הבירורים עצמן בכלל ובפרט, כענין שנאמר: והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך וגו'.
(מובא בקונטרס עניני שמיטה לרמד"ו - ירושלים תשפ"ב)
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 2 אורחים