דפי הסברה- שביעית ע"ה
יען ראיתי המבוכה אף בציבור האברכים שאינם יודעים מימינם לשמאלם, אמרתי "עת לעשות" ומהראוי לכתוב דפי הסברה השווים לכל נפש.
החילותי כעת במלאכה בתקווה שחכמי "בית המדרש" יעזרו לגומרה.
אני מעדכן את הדף ע"פ הערות ת"ח וחכמי "בית המדרש".
נכרי
[א] נחלקו גדולי האחרונים האם גידולי נכרי קדושים בקדו"ש,- ובדורות האחרונים(עכ"פ) המנהג הרווח בא"י (ירושלים) היה להקל בזה (ויש שהחמירו) והחזו"א הכריע והנהיג להחמיר, וכן נהגו בזה כל תלמידיו, ורוב הציבור הליטאי בב"ב, ובירושלים הגריש"א החמיר כדעת החזו"א, והגרשז"א ועוד החזיקו במנהג ירושלים.
[ב] "סחורה"- לדעת רוב הפוסקים איסור סחורה רק על המוכר, והקונה עובר רק באיסור לפני עיוור, ומכיון שדעת רוב הפוסקים דאין איסור לפ"ע בסומך על דעת רבותיו, יש מקום גדול להקל לקנות גידולי נכרי ממוכר הסומך על דעת המקלים. "ועד יש לצרף שיש מחלוקת גדולה בין קמאי אם יש איסור סחורה בנכרי" [אולם מטו משמיה דהחזו"א שהחמיר בזה.]
כיום הרבה "כשריות" מאפשרים ללקוחות לחתום על "כתב שליחות" ולכ' נראה שבאופן הנעשה כיום הוי כ"חוכא וטלולא" [ושמעתי שלכן הגר"ע אוירבך ביטל את "כתב השליחות" בחנות תחת השגחתו בשכונת בית וגן, ברם יש קבוצות שמתארגנים בפ"ע שאחד יקנה עבור כולם והוי שליחות גמורה]
[ג] "ביעור"- לסוברים דגידולי נכרי קדושים בקדו"ש, איכא איסור אכילה לאחר זמן הביעור [ ומטו משמיה דהגריש"א דפירות נכרי שהיו בזמן הביעור ביד ישראל שאינו נוהג בהם קדו"ש, לא נאסרו, וכשמקבלם לידו יבערם מיד ושוב מותרים באכילה] לדעת הר"ש הזקן יש מקילים בזה דאין נוהג כלל חובת ביעור כלל בפירות נכרי, ואפשר דיש לצרף זאת כסניף להקל"
ישנם לוחות עם תאריכים ממתי יש לחוש לגידולים שעבר עליהם זמן הביעור.
[ד] בשנים האחרונות יש שעוררו להחמיר בגידולי נכרי משום דהנכרי עושה עבור ישראל וע"פ ובשנה האחרונה פרסמו דעת הפוסקים שלא לחוש לזה ואכמ"ל, עוד יש קצת פקפוקים על רמת ההשגחה שהנכרי לא משווק גידולי ישראל, וכמובן שגם בזה יש חילוקים ברמת ההשגחה בין הכשרויות השונות.
ערבה
[א] מים המלח עד קרוב לאילת ישנם ישובים הפזורים לאורך הגבול המזרחי של מדינת ישראל, ונחלקו הפוסקים האם יש להחמיר ולחשוש בהם שהם בכלל א"י, ולדעת המחמירים, כל הירקות שנזרעו בשביעית אסורים באיסור ספיחין [ובזה חמור מגידולי נכרי שאף למחמירים אינו אסור באכילה (לפני ה"ביעור") אלא רק יש חיוב לנהוג בו קדו"ש]
העירוני- איסור ספיחין אינו נוהג במקומות שכבשו רק עו"מ, והנה לא כל המקומות שכבשו עו"מ כבשו גם עו"ב, ולכן מקומות המסופקים, מלבד הספק האם הם בכלל גבולות עו"מ, איכא נמי ספק דשמא לא נכבשו ע"י עו"ב, ולכן יש יותר מקום להחמיר בקדו"ש מאיסור ספיחין.
[ב] אין דינם של כל הישובים שווה, וככל שהישוב יותר צפוני יש יותר מקום לחשוש שהוא בתוך גבולות הארץ. [ב"נאות הכיכר" הקלו בעה"ח גם משום שהוא יותר מזרחי ואכמ"ל, יש לברר האם כיום העה"ח משווקים גידולים מ"נאות הכיכר"]
מטו משמיה דהחזו"א שהתיר להביא גידולים מ"יטבתה" וכן מורים למעשה גדולי תלמידיו וכן הנהיג הגריש"א בהכשר "שארית ישראל" [אע"פ שהחמיר בזה על עצמו כדרכו להחמיר גם בחששות רחוקים] דעת הגר"ח גריינמן (וכן שמעתי שדעת הגרנ"ק) שאפשר להקל אף ב"יהל" הנמצא קצת צפונית ל"יטבתה"
פארן- הגריש"א הורה שאין להקל, ושמעתי שדעת הגר"ח גריינמן שמעיקר הדין היה אפשר אולי להקל בזה, ולמעשה הנהיג להחמיר בזה, העה"ח מקילה בזה.
עין יהב (המזרחית)- הגריש"א ותלמידי החזו"א מחמירים בזה, ובשנת תשנ"ד הורה הגר"י בלויא לעה"ח להקל בזה. [ויש לברר האם גם השנה מקילים בזה בעה"ח]
[מטו משמיה דהגרשז"א שהורה להקל לסמוך בזה על העה"ח בצירוף דהוי ספק דרבנן לקולא, ויש לברר האם היקל אף ב"עין יהב"]
[ג] גידולי הערבה (הצפונית) כמד' שלא מגדלים כלל פירות בערבה וגם לא כל הירקות אלא בעיקר: מילון פלפל עגבניות וירקות עלים.
[ד] בתחילת השמיטה אפשר להקל שלא לחשוש לספיחין דהיבול עדיין מהגידולים שנזרעו בששית וכבר פרסמו לוחות עם זמנים לכל ירק וירק, ממתי יש לחוש לגדולים שנזרעו בשביעית. [אולם גם בתחילת השנה יש נפק"מ בלוחות של קדו"ש כיון שכבר מאז חל דיני קדו"ש לענין איסור סחורה ומנהג קדו"ש]
[ה] ב"שארית ישראל" וכשרות הגר"י אפרתי משווקים גידולים רק מ"יטבתה" ומטה, וכמד' שכן הוא גם ב"מחזיקי הדת" (בעלז), במכירות של תלמידי החזו"א יש מקילים להביא גם מ"יהל" (כהוראת הגרח"ג ועוד מתלמידי החזו"א) בעה"ח מקילים להביא גם מישובים הצפונים ל"יהל", אולם ישנם מכירות פרטיות בהשגחת עה"ח שמקפידים שלא למכור גידולים מצפון הערבה.