פורום אוצר החכמה

לעומקו של דבר כתב:

בברכה המשולשת כתב:נו, אם זאת הכוונה אז זו מחלוקת מאוד גדולה (פשוט לא הבנתי קודם למה מתכוון כת"ר)- יעויין למשל בספרו של הקרה"ג יהושע בן מאיר מה נאכל בשנה השביעית.
בכל מקרה דעת הגר"י אריאל, למשל, להקל בעקרון בשניהם תוך עדיפות לאוצר בי"ד

התכוונתי מי שמתיר לבזות פירות הקדושים בקדו"ש אם הם קצת הרקיבו או שארית גדולות של מפונקים בני דורינו, ואוסר היתר מכירה, (כי אם מתיר גם היתר מכירה א"צ אוצר בית דין).

א. אבדוק (איני זוכר כעת).
ב. מרן הראי"ה הקים אוצר בית דין על גבי היתר מכירה (יעויין בספר הנ"ל שציינתי)

הצורה שמכרו אוצר בית דין בשמיטה ברשתות היה ממש בעייתי ע"פ הלכה.
השנה יש דיבור שימכרו ברשתות אוצר בית דין, אבל הפירות לא יהיו עם שאר התוצרת הטריה, אלא ישימו את פירות אלו במחלקה אחרת ברשת, לדוגמא במחלקת מוצרי נקיון, ושם ימכרו את הפירות, בכדי שעכ"פ יהיה היכר.
אני עדיין מפקפק אם אפשר בכלל לסחור כך בפירות שביעית, אבל עכ"פ זה התכנון כעת ע"י הכשרויות.

בשוק ארבעה מינים ברחבת זופניק יש דוכן ענק של אתרוגי גרוס. קופסא סגורה במאה ש"ח, אתרוגים פתוחים לבחירה ב-250 ש"ח. המוכר טוען שהם קיבלו היתר מיוחד.

אפשר להבין איך מוכרים הובלת אתרוג במחיר של 90 ש"ח לאתרוג בשעה שלימון עולה כ1 ש"ח???? הזו לא תיקרא סחורה?

(נכון שמותר לקחת גם על המלאכות, אבל נו)

הוצאות המיון גבוהות, ומגולגלות רק על הסוגים הטובים יותר (מפני שרק הם נהנו מהמיון).