פורום אוצר החכמה

עיינתי מקופיא, ואשמח בעזרת חברי "בית המדרש"

איתא בשו"ע (חו"מ סז,יח)

אין פרוזבול נכתב אלא בבית דין חשוב, דהיינו שלשה בקיאים בדין ובענין פרוזבול, ויודעים ענין שמיטה, והמחום רבים עליהם באותה העיר.

ומקור דבריו מבואר בב"י מספר התרומות (מ"ה,טז)

"כגון ב"ד דרב אמי ורב אסי איכא מאן דאמר דהאידנא לית לן בית דין הגדול ולית לן למכתב פרוזבול ואי עבד לא מהני ומסתברא דכל שלשה בקיאין בדין ובענין פרוזבול ויודעים מצות שמטה והמחום רבים עליהם באותה העיר שהם דרים בה הרי הם באותה העיר ובאותו זמן כבי דינא דרב אסי וראויים להפקיע ממון בני עירם כתקנתם הנראה להם כמו הם בדורם"

ומבואר להדיא בתרומות דטעמו משום דהם יכולים להפקיע ממון בני עירם כתקנתם, והיינו כמבואר באורך בחו"מ ס"ב דטובי העיר שהמחום ב"ד עליהם יכולים מכין ועונשין שלא מהדין והפקרן הפקר.

והשתא נחזי אנן
[א] לכ' מהני רק כלפי בני עירם אבל אינן יכולים לכתוב פרוזבול לבני עיר אחרת.
[ב] "המחום עליהם" אין הכוונה שהם דנים דיני חו"מ בין איש לרעהו אלא שהם פרנסי ומנהיגי העיר, [וכידוע דלשון ב"ד בחז"ל ומשם לפוסקים אינו מתפרש רק לדיינים הדנים דיני חו"מ, ואכמ"ל] וכ"פ דמ"ש התרומות "ב"ד חשוב" אין הכוונה שבעיר אחת כל ב"ד חשוב יכול לכתוב פרוזבול, אלא הכוונה הב"ד החשוב של העיר שעליו מוטל תקנת בני העיר]
[ג] נראה דכיום אין הצבור מחלוק לערים אלא לקהילות [וכבר האריכו בזה לעניין דין קדימה בבני העיר] וע"כ יתכן שבני העדה"ח יכולים לכתוב פרוזבול אצל ב"ד, וכן חסידי בעלזא אצל האדמו"ר וב"ד ואידך זיל גמור.
[ד] לפ"ז לא מובן הנהגת החזו"א לכתוב פרוזבול אצל רב צעיר כגרש"ו, ואדרבה הגרש"ו היה צריך לכתוב פרוזבול אצל החזו"א שהוא הוא היה המנהיג והקרבניט של העיר ב"ב, וביותר דהיה גדול הדור, וכמבואר דגדול הדור יכול להפקיע ממון,
[ה] ובקיצור אמרים- אם יש כיום ב"ד חשוב היינו או ב"ד דקהילה פלונית, או זקני וקרבניטי הדור שהם הם טובי העיר שהמחום רבים עליהם

זה בהחלט גם קשור לגדרי חו"מ ולדיון מסביב לבית דין קבוע שהזכיר הרמ"א בעניין זבל"א (שאם יש ב"ד קבוע לא יכול הנתבע לבקש זבל"א אלא חייב לידון בפניהם)
ועל בין בי"ד קבוע בזה"ז יעויין במאמרו של הרה"ג נתן חי באחד מקבצי אמונת עתיך של השנים האחרונות (למיטב ידיעתי מצוי באוצר)
איברא, דביחס לפרוזבול נהגו רבים לקבוע דיינים חשובים, אף שאינם יושבים יחד

וכנראה גם שהחזו"א נהג כמו כל עם ישראל כפסק הרמ"א שאי"צ בי"ד קבוע וחשוב.

דומה שבזמננו אין בכלל בית דין חשוב שיכול לכפות להופיע לפניו (לבתי הדין הממלכתיים יש אפשרות כפיה, אבל סמכותם מוגבלת לעניני נישואין וגירושין ומסתבר שאין בזה די כדי לכתוב פרוזבול, אם צריך ב"ד חשוב), וכ"ש להוציא ממון בתקנה. אולי בקהילות סגורות, דוגמת חסידויות וכדומה, יש בכח בי"ד לצוות על פלוני להופיע בפניו; ברוב הקהילות אנשים בוחרים בפני איזה בי"ד להופיע, אם בכלל.

א. נושא זה נדון במאמר שציינתי לעיל.
ב. כמדומני שראיתי מאמר של הרב רא"ם הכהן שעורר שאכן יש לפנות לבתי דין העוסקים בממונות ויש להם סמכות בקהילה שלהם (כמדומני שכתב שהעלה זאת בפני הגרז"ן)

שמחתי לראות שמטו משמיה דהגריש"א שאין כיום ב"ד שיכול להפקיע ממון, אלא רק מופלג שבדורו, ולכן עשה הגרי"ש פרוזבול אצל הגרש"ו [והשנה ר' דרזי ערך פרוזבול אצל הגרח"ק משום שס"ל שהוא מופלג בדורו, ברם שמעתי שר 'שריאל רצה לערוך פרוזבול אצל הגרח"ק, והגרח"ק סירב באומרו שאינו דיין, וראה לישנא דמהר"י קורקוס (שמיטה ט,יז) מכל מקום בית דינא דרבי אמי ורבי אסי לאו דוקא אלא כל שהוא גדול וחשוב בדור לדיין כותב פרוזבול ]

בברכה המשולשת כתב:ב. כמדומני שראיתי מאמר של הרב רא"ם הכהן שעורר שאכן יש לפנות לבתי דין העוסקים בממונות ויש להם סמכות בקהילה שלהם (כמדומני שכתב שהעלה זאת בפני הגרז"ן)

הנה המאמר: https://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/13867
ושם הביא שהעלה זאת בפני הרב דיכובסקי (ולא הגרז"ן), שבתור דיין ומנהל בתי הדין הרבניים אף הוא הודה שאין להם כוח לענין פרוזבול.
וכתב ש"שבתי הדין שיהיו כתובים בפרוזבול יהיו בתי דין לממונות הקבועים והוולנטריים בכל אזור... יש לנסח שחתימה על שטר הפרוזבול מהווה חתימה על שטר בוררות גם ביחס לחובות בהם הכותב הוא לווה, וממילא יהיה כוח בשטר הפרוזבול להוציא ממון על ידי בית הדין מכוח שטר הבוררות".

גם זו לטובה כתב:שמחתי לראות שמטו משמיה דהגריש"א שאין כיום ב"ד שיכול להפקיע ממון, אלא רק מופלג שבדורו, ולכן עשה הגרי"ש פרוזבול אצל הגרש"ו [והשנה ר' דרזי ערך פרוזבול אצל הגרח"ק משום שס"ל שהוא מופלג בדורו, ברם שמעתי שר 'שריאל רצה לערוך פרוזבול אצל הגרח"ק, והגרח"ק סירב באומרו שאינו דיין, וראה לישנא דמהר"י קורקוס (שמיטה ט,יז) מכל מקום בית דינא דרבי אמי ורבי אסי לאו דוקא אלא כל שהוא גדול וחשוב בדור לדיין כותב פרוזבול ]

פורסם השנה בשם הגר"י דרזי שליט"א על עשיית פרוזבול אצל מרן פוה"ד הגר"מ שטרנבוך שליט"א, כהוראת מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל לעשות את הפרוזבול אצל 'מופלג שבדור'.

מה כל אחד יבוא ויפתח לעצמו בית דין? ויגיד על עצמו בית דין חשוב וקבוע?

זה ברור שכאן בארץ ישראל רק לעדה החרדית יש את הזכות והכוח לדון ולדין לידון ולהתדיין, ואשר על כן, לנוכח 'פרסומים רבים' מגורמים זרים ושונים אשר מטעים את הציבור באשלייות ובדמיונות על מושבי בית דין מאולתרים ובלתי מוסמכים, חובה עליו לפרסם את מה שדרוש לפרסם, שלפי השיטות הנ"ל, הרי שאפשר לעשות פרוזובול רק אצלו במושבו.

האם מרן הגר"מ שטרנבוך שליט"א יושב באיזה מושב בית דין מלבד זה שיש לו את התואר ראב"ד, ואם לא, במה מתבטא שזה הבית דין שלו כלפי פרוזבול?

בעל התפארת כתב:האם מרן הגר"מ שטרנבוך שליט"א יושב באיזה מושב בית דין מלבד זה שיש לו את התואר ראב"ד, ואם לא, במה מתבטא שזה הבית דין שלו כלפי פרוזבול?

הוא יושב במושבי בית דין של העדה החרדית, לא? או שאני טועה...

אדיר במרום כתב:

בעל התפארת כתב:האם מרן הגר"מ שטרנבוך שליט"א יושב באיזה מושב בית דין מלבד זה שיש לו את התואר ראב"ד, ואם לא, במה מתבטא שזה הבית דין שלו כלפי פרוזבול?

הוא יושב במושבי בית דין של העדה החרדית, לא? או שאני טועה...

גם בגילו המופלג לאוי"ט?

ברזילי כתב:דומה שבזמננו אין בכלל בית דין חשוב שיכול לכפות להופיע לפניו (לבתי הדין הממלכתיים יש אפשרות כפיה, אבל סמכותם מוגבלת לעניני נישואין וגירושין ומסתבר שאין בזה די כדי לכתוב פרוזבול, אם צריך ב"ד חשוב), וכ"ש להוציא ממון בתקנה. אולי בקהילות סגורות, דוגמת חסידויות וכדומה, יש בכח בי"ד לצוות על פלוני להופיע בפניו; ברוב הקהילות אנשים בוחרים בפני איזה בי"ד להופיע, אם בכלל.

ראיתי לאחרונה מאמר של א' מהדיינים הגדולים ברבנות, שמאריך בענין הולכין אחר הנתבע,
שעדיף להתדיין ב'רבנות' בגלל הכח שלהם דרך המדינה וכדו' ולא בבי"ד פרטי ונחשב בבני ברק.

[שם הבעל כנתבע רצה לדון אצל הגרנ"ק ומאידך היא התעקשה לדון שם. ואף שיש ספק בפת"ש (סי' יד)
אם אשה חייבת בכבוד בעלה וכו' מ"מ הצד העיקרי לחייב את הבעל לדון בתל אביב, זה בגלל יכולת האכיפה של הפס"ד].

נחומצ'ה כתב:

ברזילי כתב:דומה שבזמננו אין בכלל בית דין חשוב שיכול לכפות להופיע לפניו (לבתי הדין הממלכתיים יש אפשרות כפיה, אבל סמכותם מוגבלת לעניני נישואין וגירושין ומסתבר שאין בזה די כדי לכתוב פרוזבול, אם צריך ב"ד חשוב), וכ"ש להוציא ממון בתקנה. אולי בקהילות סגורות, דוגמת חסידויות וכדומה, יש בכח בי"ד לצוות על פלוני להופיע בפניו; ברוב הקהילות אנשים בוחרים בפני איזה בי"ד להופיע, אם בכלל.

ראיתי לאחרונה מאמר של א' מהדיינים הגדולים ברבנות, שמאריך בענין הולכין אחר הנתבע,
שעדיף להתדיין ב'רבנות' בגלל הכח שלהם דרך המדינה וכדו' ולא בבי"ד פרטי ונחשב בבני ברק.

[שם הבעל כנתבע רצה לדון אצל הגרנ"ק ומאידך היא התעקשה לדון שם. ואף שיש ספק בפת"ש (סי' יד)
אם אשה חייבת בכבוד בעלה וכו' מ"מ הצד העיקרי לחייב את הבעל לדון בתל אביב, זה בגלל יכולת האכיפה של הפס"ד].

זה מאמר ידוע של הגרא"ח שרמן שליט"א, מלפני שנים רבות

א. ראיתי זאת בשם ראב"ד אחר.
ב. כתבתי רק כמידע. ונזהרתי מפרשנות האם דיין ברבנות לא 'נוגע בדבר'..
ג. והוא העיקרי. 'אברך הייתי וגם זקנתי', כבר צברתי בחיי מס' שנות שמיטה, ומעולם לא זכורני קמפיינים לחתימות שטר פרוזבול בבתי דין...

על העדיפות של בי"ד מטעם המדינה על פני בית דין פרטי (בדיוני אבהע"ז) כתב כבר הגרא"א כהנא-שפירא זצ"ל, בפס"ד שכמדומני התפרסם בקובץ שורת הדין (אמנם, הוא דיבר שם מטעם כח הכפיה, שבזה אין עוררין שיש להם עדיפות. ברם, חלק מהמתנדים לבתי הדין הרשמיים טוענים שכופים שם גיטין נגד ההלכה, ולדבריהם לא תועיל טענה על כח כפיה).

ולגבי פרוזבול לפי השו"ע בבית דין של המדינה או בבי"ד פרטי לממונות שמוגדר 'בית דין קבוע' של אותו מקום, האריך הרב ברוך פז בירחון האוצר הקודם. מצ"ב

האם גם לענין 'אוצר בית דין' צריך בית דין 'חשוב'?

דרומי כתב:האם גם לענין 'אוצר בית דין' צריך בית דין 'חשוב'?

השאלה היא האם בית-דין שעושה "אוצר בית דין" זה אומר שהוא מחשיב את עצמו "בית דין חשוב", או לאידך - שזה פוסל אותו מדין "סוחרי שביעית"?