כתובים בימות המשיח

[צביב]

כתב הרמב"ם בפרק ב' מה' מגילה הי"ח
כל הכתובים עתידים להתבטל לימות המשיח חוץ וכו'
ושמעתי על זה קושיה גדולה מהרמב"ם סוף הלכות תענית [פ"ה הי"ט]
שהצומות עתידים להיות ימי ששון ושמחה שנאמר וכו'
וקשה הרי הנביאים עתידים להתבטל, ומניין שיהיו ימי ששון ושמחה

[צh33]

הרמב"ם מתכוין שאינם בגדר תורה מן השמים המבואר בפ"ט מיסוה"ת אבל לא אמר חלילה שבטלים. עיין היטב בלשונו.
(אם כבר נוסיף קושיא מה עם ספר יחזקאל שבו נבואה איך יראה הבית וכו עF" כמשנ"ת)

[מורה צדק]

לדעתי כל העניין של הדברים שאמורים להיבטל בימות המשיח נשגבים מבינתינו ואינם כפשטם.

[צh33]

לדעתי כל העניין של הדברים שאמורים להיבטל בימות המשיח נשגבים מבינתינו ואינם כפשטם.

לדעתי תגובתך נשגבה מהשגתינו הגם שהיא כנראה כפשוטה..

[אליהוא]

כמובן שגם לדעת הרמב"ם אין הכונה שנבואתם בטלה, שהרי כל הנביאים כולם לא נתנבאו אלא לימות המשיח, אלא שבטל מתורת ספר. ואם כבר עליך להקשות מההמשך שלא יהא זכרון הצרות, אבל גם זה לא קשיא.

[מורה צדק]

לדעתי כל העניין של הדברים שאמורים להיבטל בימות המשיח נשגבים מבינתינו ואינם כפשטם.

לדעתי תגובתך נשגבה מהשגתינו הגם שהיא כנראה כפשוטה..

נשגב מאוד.
הפליאה בזה גדולה, המועדים כתובים בתורה, ויבוא משיח ויבטלם?

[למאי_נמ?]

הפליאה בזה גדולה, המועדים כתובים בתורה, ויבוא משיח ויבטלם?

דיברו בזה רבים.

[מורה צדק]

ומה תירצו?

[יין המשמח]

1. הראי' מהפסוק היא שעכשיו אנו יודעים מה יהא לעת"ל.
2. מה שיבטלו הכתובים זהו כיון שידעו הכל מהתורה (מחמשת החומשים),
ולכן לא קשיא שיבטלו, כיון שאז נדע מהתורה כיצד ללמוד.

הרמב"ם מתכוין שאינם בגדר תורה מן השמים המבואר בפ"ט מיסוה"ת אבל לא אמר חלילה שבטלים. עיין היטב בלשונו.

מה הפי' בדבריך, שהצומות לא יבטלו?

ובכל זה עיין בליקוטי שיחות חט"ו שיחה לעשרה בטבת, קונטרס הלכות של תורה שאינם בטלין לעת"ל - ספר השיחות תשנ"ב ח"א.
ויה"ר שתיכף ומיד יבטלו הצומות ויפכו לששון ולשמחה והעני' סוערה תתנחם (ראה אבודרהם) בבנין ירושלים עיה"ק וביהמ"ק השלישי מקדש אדנ"י כוננו ידיך.

[מורה צדק]

1. הראי' מהפסוק היא שעכשיו אנו יודעים מה יהא לעת"ל.
2. מה שיבטלו הכתובים זהו כיון שידעו הכל מהתורה (מחמשת החומשים),
ולכן לא קשיא שיבטלו, כיון שאז נדע מהתורה כיצד ללמוד.

אתה רוצה לומר שתנאים, אמוראים, ראשונים ואחרונים, כולם לא ידעו איך ללמוד? ובגלל זה אנחנו חוגגים את החגים?

[צh33]

[יח] כל ספרי הנביאים וכל הכתובים, עתידין ליבטל לימות המשיח, חוץ ממגילת אסתר--הרי היא קיימת כחמישה חומשי תורה, וכהלכות של תורה שבעל פה, שאינן בטילין, לעולם. ואף על פי שכל זכרון הצרות ייבטל, שנאמר "כי נשכחו, הצרות הראשונות, וכי נסתרו, מעיניי" (ישעיהו סה,טז)--ימי הפורים לא ייבטלו, שנאמר "וימי הפורים האלה, לא יעברו מתוך היהודים, וזכרם, לא יסוף מזרעם" (אסתר ט,כח).

זה לשון הרמב"ם ואינני רואה כאן שעוסק בביטול המועדים בכלל וכמדומה שכמה חברים התבלבלו עם איזה מדרש שדן בזה ותירצו בתשובות הרשב"א וכו. אבל אי"ז שייך לרמבם הזה שדן בגדר ספרי הכתובים.

[יין המשמח]

אתה רוצה לומר שתנאים, אמוראים, ראשונים ואחרונים, כולם לא ידעו איך ללמוד? ובגלל זה אנחנו חוגגים את החגים?

ראשית כל, ציינתי למ"מ על דברי.
ובנוסף לכך אם ברצונך בעוד מ"מ, ראה בספר המאמרים תרסד בתחילתו, ספר המאמרים מלוקט ח"ד ד"ה גדול יהי' אות ג\ד.
מלבד זאת שכך איתא בגמ' שזה (הצומות) תלוי ביש שלום ואין שלום.
וכן עיין ליקוטי שיחות חל"ג שיחה לי"ז בתמוז.

[ובנוגע לזה שלא משנה שיבטלו כיון שנדע זאת מהתורה,
זהו גם ללימוד שיש צומות וגם שיבטלו שנדע מהתורה, וחלילה מלהוציא לעז על ראשונים כמלאכים].

[יין המשמח]

[יח] כל ספרי הנביאים וכל הכתובים, עתידין ליבטל לימות המשיח, חוץ ממגילת אסתר--הרי היא קיימת כחמישה חומשי תורה, וכהלכות של תורה שבעל פה, שאינן בטילין, לעולם. ואף על פי שכל זכרון הצרות ייבטל, שנאמר "כי נשכחו, הצרות הראשונות, וכי נסתרו, מעיניי" (ישעיהו סה,טז)--ימי הפורים לא ייבטלו, שנאמר "וימי הפורים האלה, לא יעברו מתוך היהודים, וזכרם, לא יסוף מזרעם" (אסתר ט,כח).

זה לשון הרמב"ם ואינני רואה כאן שעוסק בביטול המועדים בכלל וכמדומה שכמה חברים התבלבלו עם איזה מדרש שדן בזה ותירצו בתשובות הרשב"א וכו. אבל אי"ז שייך לרמבם הזה שדן בגדר ספרי הכתובים.

זוהי הלכה ברמב"ם סוף הל' תעניות:

כל הצומות האלו עתידים ליבטל לימות המשיח ולא עוד אלא שהם עתידים להיות ימים טובים וימי ששון ושמחה שנאמר כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים והאמת והשלום אהבו:

וראה במקורות שכתבתי לעיל.

[מורה צדק]

כל זה לעניין הצומות, שלא כתובים בתורה, אך מה עם המועדים?

[יין המשמח]

כל זה לעניין הצומות, שלא כתובים בתורה, אך מה עם המועדים?

במחילה מכת"ר לא הבינותי את שאלתו.

[מורה צדק]

יש שתי דברים שעליהם אומרים שיבטלו, צומות ומועדים, אז מילא צומות שלא כתוב במפורש בתורה יבטלו, ובפרט שסיבת הצום מתבטלת, אך מה עם המועדים? כתוב בתורה לקיים ג' רגלים, ואיך יבטלו לימות המשיח? וכי התורה שניתנה לנו בסיני תשתנה?

[צh33]

בכלל תמה על עצמך אתה האומר שהצום יהפך למועד ולאידך המועדים יבטלו?

[בברכה המשולשת]

יש תשובה שלמה של הרדב"ז על ביטול המועדות, יעויי"ש

[יין המשמח]

ש שתי דברים שעליהם אומרים שיבטלו, צומות ומועדים, אז מילא צומות שלא כתוב במפורש בתורה יבטלו, ובפרט שסיבת הצום מתבטלת, אך מה עם המועדים? כתוב בתורה לקיים ג' רגלים, ואיך יבטלו לימות המשיח? וכי התורה שניתנה לנו בסיני תשתנה?

הרבי מליובאוויטש מסביר:
שלעת"ל תהי' הארה גדולה של אלוקות בעולם,
ולכן המועדים - שכעת אנו מרגישים את מעלתם על ימי החול -
לא יהיו כ"כ מורגשים.

אך חלילה לומר שיבטלו ויסופו מן העולם, והלא "התורה הזו לא תהא מוחלפת".

[צביב]

ש שתי דברים שעליהם אומרים שיבטלו, צומות ומועדים, אז מילא צומות שלא כתוב במפורש בתורה יבטלו, ובפרט שסיבת הצום מתבטלת, אך מה עם המועדים? כתוב בתורה לקיים ג' רגלים, ואיך יבטלו לימות המשיח? וכי התורה שניתנה לנו בסיני תשתנה?

הרבי מליובאוויטש מסביר:
שלעת"ל תהי' הארה גדולה של אלוקות בעולם,
ולכן המועדים - שכעת אנו מרגישים את מעלתם על ימי החול -
לא יהיו כ"כ מורגשים.

אך חלילה לומר שיבטלו ויסופו מן העולם, והלא "התורה הזו לא תהא מוחלפת".

עיין ברכות י"ג.

[בית שביעי]

הרמב"ם מתכוין שאינם בגדר תורה מן השמים המבואר בפ"ט מיסוה"ת אבל לא אמר חלילה שבטלים. עיין היטב בלשונו.
(אם כבר נוסיף קושיא מה עם ספר יחזקאל שבו נבואה איך יראה הבית וכו עF" כמשנ"ת)

מה מבואר בפ"ט?

[צh33]

ז"ל:

דבר ברור ומפורש בתורה, שהיא מצוה עומדת לעולם ולעולמי עולמים: אין לה לא שינוי, ולא גירעון ולא תוספת, שנאמר "את כל הדבר, אשר אנוכי מצווה אתכם--אותו תשמרו, לעשות: לא תוסף עליו, ולא תגרע ממנו" (דברים יג,א); ונאמר "והנגלות לנו ולבנינו, עד עולם--לעשות, את כל דברי התורה הזאת" (דברים כט,כח). הא למדת שכל דברי תורה, מצווין אנו לעשותן עד עולם; וכן הוא אומר "חוקת עולם לדורותיכם" (ויקרא ג,יז; ועוד שבעה מקומות),