רבי יהודה היה נותן בהן סימנין דצ"ך עד"ש באח"ב.
וידועה הקושיא: מדוע ולשם מה נזקק ר' יהודה לתת סימנים, מה החידוש בכך, הרי כל נער יכול לעשות כן.
אחד מהתירוצים הידועים הוא של ר' יהודה החסיד, המובא בשבלי הקלט, סי' ריח:
רבי יהודה היה נותן בהן סימנין דצ"ך עד"ש באח"ב. כתב ר' ישעיה זצ"ל: תימה מה סימן נתן ר' יהודה? וכי אין אדם יודע ליקח מכל תיבה אות אחת ולעשות סימן?! [...]
ומורי הרב מאיר אמר בשם הר"ר יהודה החסיד זצ"ל, לפי שבתלים אינם סדורים המכות כמו שהן סדורין בפרשה, לפיכך נתן ר' יהודה סימן הללו, להודיע, שסדר הפרשה עיקר.
כלומר: בספר תהלים הובאו המכות בסדר שונה: דם, ערוב, צפרדע, ארבה, ברד, דבר, בכורות (תהלים עח מד-נא), או: חושך, דם, צפרדע, ערוב, כינים, ברד, ארבה, בכורות (שם קה כח-לז).
תרוץ זה מופיע, בשם ר' יהודה החסיד או בשם אחרים, במקורות רבים ונוספים, ראה: הגדה שלמה, עמ' נא, סי' רעח, ובכל הנסמן שם הערה 554.
אמנם לא הבנתי את ההסבר. מדוע נסבור שהסדר שבתהלים הוא הנכון לעומת הנרשם בחומש? ממתי תוקפו של ספר תהלים עולה על המקרא? ועוד, הרי בתהלים נחסרו שלוש או שתי מכות (בתהלים עח מד-נא, נחסרו: כינים, שחין וחושך; ושם קה כח-לז – נחסרו שתים: דבר ושחין), וכל בר דעת אמור להבין שהרשימה שבמקרא היא הקובעת, כי היא שלימה יותר.