נ.ב. בגוף העניין, אולי לא ראיתי מספיק אבל מקופיא איני יודע מהו המיוחד בסגנון תשובות התורת חסד לעומת ספרים אחרים ממשיבי דורו. הן אמת שתשובותיו (בפרט בחאו"ח שסודר על ידו) מסודרות ובנויות לתלפיות לעומת חלק מספרי השו"ת דאז אבל אפשר לומר כן באותה מידה גם על בית הלוי או עין יצחק, לדוגמא. אבל זו הערה נפרדת.
מתפעל כתב:הסיפור עם הגר מוזר.
אם בניו למדו בפונביז, אם כן היו כבר גדולים. ולמה לא התגיירו לפני כן?
גם, לא הבנתי למה התעקש הגר הנ"ל שלא לברך ברכת התורה שנית.
ומה שהובא שמאז לא ראה אותו הגר"ע, הכוונה שהגר הנ"ל נעלב ולכן לא חזר אל הרב?
איך אמר תוך כדי על סיפור אחר, הסיפור מגומגם, אז גם סיפור זה מגומגם.
מבקש לדעת כתב:א. באחד מתשובותיו (או אפילו בהסמכה לספריו אינני זוכר), כתוב שהיה ראש ישיבה בפ"ת. מי יודע על זאת ומה עלה בגורלה של ישיבה זו.
אוצר החכמה כתב:אני לא רוצה להפחית ממעשיו הטובים בסיפורים, אבל לענ"ד אלו לנשים וע"ה, אבל מי שלומד תורה יאמר לעצמו (על דרך המליצה כמובן) זכור לתורתו ואל תזכור למעשיו, כי התועלת שיש ללומדים מהדברים אשר אסף כעמיר גרנה ודיבר בעניינים ונושאים רבים לאין תכלית והקיפם מכל צדדיהם, היא זאת שראוי להשתבח בה ובה ראוי שיתהלל המתהלל.
מיללער כתב:תמונה יפה עם האדמו"ר בעל שפע חיים ז"ל בהנחת אבן הפנה בקרית צאנז
הכהן כתב:ולמה הוא לבוש שחורים?
הוא היה אומר כתב: וכן התחיל לנהוג בנו הרה"ג הראשון לציון ר' יצחק יוסף שליט"א למשך חודש
מזמור שיר כתב:בנוגע למודעה על הספר, הרי ספר כזה אמור לכסות את עצמו מידית, ועוד ועוד, ומה פשר הבקשה לתרומות גבוהות כ"כ?
אלי_ש כתב:לא קראתי את כל הנכתב באשכול זה ובאשכולות סמוכים, ולכן אני מתנצל מראש אם כבר עסקו בשאלתי הבאה:
קראתי באיזה עלון כי בעת שהותו במצרים, בנו רבי יעקב זצ"ל שהיה אז כבן שנתיים, נטל ספרים מספריית אביו, קרע מהם דפים והשליכם מבעד לחלון. במקום עברו שוטרי הבולשת המצרית, ובראותם דפים הכתובים בעברית חשדו שמדובר בתשדורת סודית של ריגול, ולכן עלו אליו הביתה וחקרו אותו על כך (ובאותה הזדמנות, כששאלו אותו איפה הנשק שלו הצביע על ארון הספרים שלו). האם מישהו נתקל בסיפור זה? מה המקור שלו?
אוהב אוצר כתב:לא הבנתי את השאלה, איזה 'מקור' אתה רוצה בדיוק לסיפור הזה.
ישנם המון סיפורים שאפשר לשאול את אותה שאלה
אתה מחפש מישהו שהרב זצ"ל סיפר לו ישירות?
אלי_ש כתב:לא קראתי את כל הנכתב באשכול זה ובאשכולות סמוכים, ולכן אני מתנצל מראש אם כבר עסקו בשאלתי הבאה:
קראתי באיזה עלון כי בעת שהותו במצרים, בנו רבי יעקב זצ"ל שהיה אז כבן שנתיים, נטל ספרים מספריית אביו, קרע מהם דפים והשליכם מבעד לחלון. במקום עברו שוטרי הבולשת המצרית, ובראותם דפים הכתובים בעברית חשדו שמדובר בתשדורת סודית של ריגול, ולכן עלו אליו הביתה וחקרו אותו על כך (ובאותה הזדמנות, כששאלו אותו איפה הנשק שלו הצביע על ארון הספרים שלו). האם מישהו נתקל בסיפור זה? מה המקור שלו?
אורייתא! כתב:ידידיי
היצא למאן דהו מכם לראות את הספר החדש שיצא - "המנהיג"?
צולניק כתב:אורייתא! כתב:ידידיי
היצא למאן דהו מכם לראות את הספר החדש שיצא - "המנהיג"?
ראתי את הספר מבחוץ ומחירו 110 ש"ח, והתמיהה מתעצמת מדוע להוצאת ספר כזה מבקשים תרומות?
אורייתא! כתב:צולניק כתב:אורייתא! כתב:ידידיי
היצא למאן דהו מכם לראות את הספר החדש שיצא - "המנהיג"?
ראתי את הספר מבחוץ ומחירו 110 ש"ח, והתמיהה מתעצמת מדוע להוצאת ספר כזה מבקשים תרומות?
לידעתך. מחיר ההדפסה עלה 133000 ש"ח בלי מע"מ. - תרומות שהשגתי היו 3000 בלבד...
וזה רק ההדפסה
לפני ההדפסה הוצאתי עשרות אלפי שקלים - ברכישת חומר, וגרפיקה..
עתה מובן המחיר?
ואמנם המציאות היא שהספר נמכר יפה ב"ה, כנראה שהוא כן שווה את המחיר...
אמנם אין הנחתום מעיד על עיסתו. ע"כ אשים לפי מחסום
בברכה המשולשת כתב:יש מאמר שנגע בשאלה זו במסגרת אקדמית
בברכה המשולשת כתב:יש מאמר של מע"כ ידידי הרב שלמה גליקסברג על כל בתי המדרש להכשרת רבנים ודיינים של הראשונים לציון בדורות האחרונים. פורסם לא מזמן בפעמים.
הרבה מאד מהביוגפריות שצצצו על הראשל"צ המנהיג הפוסק הרועה רבנו מרן וכו' וכו' הגר"ע מצטיינים בהתעלמותם ההחלטית מאחת מהקווים הכי מאפיינים אותו. הגר"ע, כמו שידוע לכל, תמיד היה אומר 'דברים כהוייתם', יהיו חריפים בוטים ונרגשים כמו שהם. לא חשך שבט פיו בחוות דעתו על אי-רחיצת הבני ברקים בתוך ימי בין המצרים כמו שלא נמנע מלהביע אומרו על מבטאם המשובש של האשכנזים וכהנה וכהנה. לא חת מפני איש, יהיה כגובה ארזים גובהו, ולבו הלך בטח בדרך אשר התווה לעצמו.
אמנם כן ברוב ספרי תולדותיו לא נמצא שמץ מינהו ואישיותו המיוחדת במינה והרב גוונית אינה משתקפת מהם. למשל המתעניין לדעת פרשת העבור במלחמתו עם הבבליים ימצא האחרונים מתוארים כבורים ריקים ופוחזים שלא ידעו בין ימינם ושמאלם בהלכה ושבכל זאת רדפו אברך צעיר מסכן על לא עול בכפו. לדעתי תיאור כזה מערפל לא רק הדמויות שמנגד אלא גם מעמעם דמותו ועוז נפשו של הגר"ע שקיים בנפשו לא תגורו מפני איש ולא נשא פנים בעמדו בחרף נפש מול גדולים וטובים להגן על עמדתו ההלכתית.
כמובן, בביוגפריות מעין אלו לשוא יחפש הקורא למצוא תיאור מפורט על ייחסו המורכב עם הגרא"מ שך לפני ולאחרי ש"ס. ובטח שלא ימצא הד להתנגדות הבני ברקית אליו כמו שיש באורחות רבנו ח"ה. אמנם גם מזה ומזה יש לעמוד על טיבו היוחדית של הגר"ע שנשאר נאמן לדרכו ובסוף זכה לראות הצלחת דרכו שרבים לא נתנו לו סיכוי להתקיים. מאד מעניין אותי לדעת איזה מין ביוגרפיה יש בספר המתואר למעלה ואולי תעלה המו"ל קצת דוגמאות ונשפוט שפוט.
מענין לענין אזכיר דבר אחת מעניין מספרו של ר"א שיטרית 'רבנו'. בספר שו"ת א' שיצא לאחרונה נדפס תשובה ארוכה לבאר שבמחלוקת בין הפוסקים תכריע הקבלה ובפרט הכרעותיו של הק' האריז"ל. נדמה שמטרה לחציו של המחבר בכאן (כמו שבתשובות רבות אחרות בספרו) היא עמדתו ההלכתית של הגר"ע. ואולם בספרו של אביר המורים בארה"ב בדור הקודם הגר"מ פיינשטיין (אגר"מ או"ח ד' סי' ג') נאמר מפורשות שהכלל הידוע שהקבלה תכריע במח' הפוסקים נאמר רק לגבי ספר הזוהר אבל האריז"ל הק' למרות גודל קדושת תפארתו דינו כא' מן האחרונים. ב'רבנו' נאמר שהגר"ע שש בראותו תשובה זו באומרו שתמיד חשב כן מעצמו והוא שמח לראות שכך כתב גם הגר"מ. מה שמהעניין הוא שבתשובה הארוכה הנזכרת לא רק שאין זכר לשיטת הגר"ע, דבר שגרם להגר"ע להמליץ שהמחבר עשה עצמו כ'לא ידע את יוסף', אלא גם אין זכר לתשובתו הנזכרת של הגר"מ. כנראה אפשר להמליץ שגם 'לא שמע אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה' באסיפת כל דברי הספרים העלומים ששיטתם כשיטתו.
[/quote]בספרו של אביר המורים בארה"ב בדור הקודם הגר"מ פיינשטיין (אגר"מ או"ח ד' סי' ג') נאמר מפורשות שהכלל הידוע שהקבלה תכריע במח' הפוסקים נאמר רק לגבי ספר הזוהר אבל האריז"ל הק' למרות גודל קדושת תפארתו דינו כא' מן האחרונים. ב'רבנו' נאמר שהגר"ע שש בראותו תשובה זו באומרו שתמיד חשב כן מעצמו והוא שמח לראות שכך כתב גם הגר"מ.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 73 אורחים