מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

תפילה לניעור בלילה - מן ה'חמדת ימים'?

הלכות חג בחג. חקרי הלכה ומנהג. מאמרים לעיון והורדה.
סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15515
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

תפילה לניעור בלילה - מן ה'חמדת ימים'?

הודעהעל ידי איש_ספר » ב' אוקטובר 04, 2010 11:51 pm

לפני סידור האר"י בכת"י, מצאתי בתוכו תפילה לניעור בלילה, חיפשתי אחרי מקורה, החיפוש באוצה"ח הביא רק תוצאה זו שלפניכם מתוך תיקון ליל שבועות כמנהג חב"ד, הוצאת היכל מנחם ירושלים תשס"ד. לאחר החיפוש מצאתי את התפילה רק בחמדת ימים, שבת קודש פ"א. 'ואנכי תיקנתי'.

האם נמצאת תפילה זו קודם החמדת? או שהוא אכן תיקנה. (חשוב לי לדעת האם הסופר של הסידור שהיה מקובל אלהי, השתמש בחמדת ימים, אף שכמובן אינו חידוש)
האם נהוגה תפילה זו גם במקומות אחרים?

תודה על כל מידע.
תפילה לניעור בלילה.PDF
(139.1 KiB) הורד 533 פעמים


[תוקנה כותרת בעקבות הערות נכונות שבאו בהמשך]

מיימונד
הודעות: 103
הצטרף: א' ספטמבר 26, 2010 11:58 pm

Re: תפילה לניעור בלילה במנהג חב"ד - מן ה'חמדת ימים'?

הודעהעל ידי מיימונד » ג' אוקטובר 05, 2010 12:06 am

בזמן האחרון יצא לאור ספר "אוצר חמדת ימים" ובו הוא "מוכיח" כי מחבר ספר "חמדת ימים" הוא צדיק גדול וכו' וכו'.
לפני מספר חודשים יצא כנגדו בב"ב קונטרס מאיר עיניים בן 100 עמודים או מעט יותר, שסותר את כל דבריו אחד לאחד! ומוכיח בראיות ברורות (לכאורה) שבעל "חמדת ימים" לקח הרבה קטעים מכל מיני ספרים וכתב לפניהם "ונראה לי" "ותיקנתי" ועוד כיוצא בזה. הקונטרס הזה מוכרח להיות באוצר החכמה. הבעיה היא שאני לא זוכר את שמו (אני רק זוכר שהשם של מי שכתב את זה צריך להיות בסגנון בוכרי בביוב /פנחסוב/ משהו בסגנון עם "אוב" בסוף...). כדאי להזכיר את זה.
(כשאני קראתי את הספר "אוצר חמדת ימים" כבר חשבתי שחמדת ימים "התגלה" מחדש והוא יתקבל בכל קהילות ישראל)

זקן ששכח
הודעות: 2768
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 12:03 am

Re: תפילה לניעור בלילה במנהג חב"ד - מן ה'חמדת ימים'?

הודעהעל ידי זקן ששכח » ג' אוקטובר 05, 2010 12:11 am

אגב, ר' יחיאל גולדהבר פרסם מאמר באתר של דאצ'ה, מאמר נחמד המוכיח בראיה נפלאה מי הוא מחבר הח"י.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15515
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: תפילה לניעור בלילה במנהג חב"ד - מן ה'חמדת ימים'?

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' אוקטובר 05, 2010 12:24 am

התגלית שרשם גודלהבר שייכת לתפילנסקי. ולית ליה מגרמיה כלום בענין זה.
אגב קוסובסקי הולך להוציא את כל החמדת ימים מחדש עם מבוא חדש ושם לדבריו יש שם חידושים.
הקונטרס נקרא ארש חמדה וי"ל כבר בשתי מהדורות.

מיימונד
הודעות: 103
הצטרף: א' ספטמבר 26, 2010 11:58 pm

Re: תפילה לניעור בלילה במנהג חב"ד - מן ה'חמדת ימים'?

הודעהעל ידי מיימונד » ג' אוקטובר 05, 2010 1:05 am

איש_ספר כתב:התגלית שרשם גודלהבר שייכת לתפילנסקי. ולית ליה מגרמיה כלום בענין זה.
אגב קוסובסקי הולך להוציא את כל החמדת ימים מחדש עם מבוא חדש ושם לדבריו יש שם חידושים.
הקונטרס נקרא ארש חמדה וי"ל כבר בשתי מהדורות.


על איזה קונטרס מדבר כבודו?

אכשר דרא
הודעות: 100
הצטרף: ג' ספטמבר 14, 2010 4:41 pm

Re: תפילה לניעור בלילה במנהג חב"ד - מן ה'חמדת ימים'?

הודעהעל ידי אכשר דרא » ג' אוקטובר 05, 2010 1:07 am

איש_ספר כתב:התגלית שרשם גודלהבר שייכת לתפילנסקי. ולית ליה מגרמיה כלום בענין זה.


לאלה שעדיין לא זכו לראות את דברי גולדהבר: http://www.datshe.co.il/konditon/2010/0 ... %9C%D7%94/
לעצם הענין, גולדהבר מביא שם במפורש שרש"א תפילינסקי שותף לדבר מצווה זו, אבל בעל פה אמר לי, כי הרעיון לבלוש אחרי שינויים בין העותקים של הדפוס הראשון - הוא רעיונו שלו, אלא שרשא"ת העלה בפניו את הבעייתיות באותה פסקא.

גלילי
הודעות: 1063
הצטרף: ב' מאי 24, 2010 8:27 pm
מיקום: חיפה

Re: תפילה לניעור בלילה במנהג חב"ד - מן ה'חמדת ימים'?

הודעהעל ידי גלילי » ג' אוקטובר 05, 2010 1:32 am

יש קונטרס הנקרא "חמדת יוסף על חמדת ימים" (63 עמ'), חיברו ר' יוסף חיים מזרחי הי"ו.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?150877&BOOKS

מיימונד
הודעות: 103
הצטרף: א' ספטמבר 26, 2010 11:58 pm

Re: תפילה לניעור בלילה במנהג חב"ד - מן ה'חמדת ימים'?

הודעהעל ידי מיימונד » ג' אוקטובר 05, 2010 1:43 am

איני רואה בדבריו לא ראיה ולא חצי ראיה!
שימו לב לדבריו, ולאחמ"כ אני אעיר עליהם:
"ראשית אביא את הגירסא ממהדורה נדירה ביותר (ידוע לנו רק על עותק אחד שקיים בעולם). בראש דבריו כותב כמה שורות של דברי מוסר בענין הצניעות במועדים, ובהערה בתוך סוגריים (שמקדים בראשו 'א"ה') מעתיק פסקא ארוכה מספר 'באר שבע' (ויניציאה שע"ד) בענין שהוא דן בו, ואחריה מוצב סוגַר סוגֵר, ואחריו הוא ממשיך: "ודבריו כולם נכוחים למבין וכבר הארכנו בחבו' זה בהרב' מקומות בתוכחת זו והרבינו בראיו' תלמודיות וגם מהמקובלות אשר כל א' מהנה תועבה היא ומשרה כחה של לילית קולה כנחש ילך בקרב איש ולב עמוק וגם הנפש לו תמלא מזוהמתה ואין צורך להאריך עוד בזה כאן".
פשוט לכל קורא שכאן בעצם חשף המו"ל בשגגה שהוא המעתיק והוא המחבר; הוא אשר האריך בחיבור זה בהרבה מקומות אחרים בנדון זה, והוא הוא אשר האריך כאן בדברי הרב 'באר שבע' (שהרי לא קיימת אריכות בדברים אלו בדברי המחבר עצמו). והנה, דברים אלו עדיין אין בהם כדי ראיה מוכרחת אלמלי טרח המו"ל ובעותקים אחרים של אותו דפוס ניסה לטשטש את הדברים המחשידים. בעותק אחר – מצוי יותר – אנו רואים שינוי קל בפסקא זו. ראשית, כל הקטע המצוטט כאן נמצא אף הוא בסוגריים, כמבקש המו"ל לומר שאף אלו דבריו שלו, ואילו בגופם של דברים שינה כך: "ודבריו כולם נכוחים למבין וכבר האריך הרב [כוונתו למחבר הבלתי ידוע של 'חמדת ימים'] בחבו' זה בהרב' מקומות בתוכחת זו והִרְבָּה בראיות תלמודיות…". סוף ציטוט!

לא פשוט ולא לכל קורא, שכאן בעצם "חשף" המו"ל 'בשגגה' שהוא המעתיק והוא המחבר וכו' וכו' וכו'.
מי שרואה את הקטע המדובר (בצילום הספר) מיד מבין שהמילות "ודבריו כולם נכוחים" אינם מתייחסים אלא לבעל חמדת ימים! אבל מי שמעיין לפני כן ורואה את המילות "א"ה" מבין שיהיה בפירוש זה בעייתיות מסויימת אא"כ נאמר שהמילות "א"ה" הן הן טעות סופרים.
עכ"פ בהנחה שאת ההגהה הזאת כן כתב ר"י אלגאזי, אכתי אין משם שום ראיה, קודם כל תשובתם בצידם שבדפוס הבא הדברים שונו, יתירה מכך, לא יתכן לייחס חיבור שיש בו ניצוצי שבתאות, למי שהיה מהלוחמים נגד הכת הזאת.
בהשקפה ראשונה שראיתי את "ההוכחה שאי אפשר להשיב עליה"- כדבריו, חשבתי שזה טעות של הזעצער שבמקום לכתוב את הדברים בייחס לגוף שלישי כתבם בייחס לגוף המדבר, טעות זומציאותית בהחלט בספרים- ובפרט בספרים של זמנם- ובפרט בכתב של זמנם, ובפרט בכתב חצי קולמוס שמשתמשים בו הרבה בגרש(') וההחלטה לפתחם בהחלט נתונה בידי הזעצער המקומי. לפיכך נראה שכאשר ראה זאת מהר"י חאגיז נבהל מאוד מהטעות וחיש מהר ציוה למחוק שיבוש זה שלא ייחסוהו אליו.
עוד יתכן, שכאשר ראה הזעצער או המדפיס האחר את הדברים האמורים קודם לכן חשב "לתקן" את דברי מהר"י חאגיז שמלכתחלה היו בגוף שלישי- והוא (הזעצער) ערך את הקטע כדי "שיתאים".
אני מפרש סוגיה זו באחד מדרכים אלו:
א- "וכבר הארכנו בזה בחיבורנו" וכו' כוונתו לומר בחיבור זה שאנו עוסקים בו בהדפסתו (לשון זו מאוד מצוייה בפוסקים ואפילו בספרים שמוהדרים בזמנינו). "והרבנו בזה בדברינו" ר"ל בדברים שהבאנו- ולא מדילן. אמנם כשראה שיש שהבינו אחרת את האמור ורצו "להוכיח" שם שהוא המחבר, קם ועשה מעשה במהדורה השניה "להוציא מלבם של צדוקים" (כאלו שצודקים בעיני עצמם).

איך שיהיה, מוטב לדחוק לשון כזו מלייחס לו את החיבור הזה בעוד שיש ראיות רבות להיפך.

אני מקוה שהלהט לחדש ולמצוא חידושים לא יטעה לא אותי לא אחרים...
נערך לאחרונה על ידי מיימונד ב ג' אוקטובר 05, 2010 5:25 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

אתנחתא
הודעות: 339
הצטרף: ד' יוני 09, 2010 11:48 pm

Re: תפילה לניעור בלילה במנהג חב"ד - מן ה'חמדת ימים'?

הודעהעל ידי אתנחתא » ג' אוקטובר 05, 2010 1:49 am

צ"ע כיצד נקבע שזה מנהג חב"ד, המדפיסים בוודאי מצאו איזה תיקון מדפוס טוב והדפיסו כמו שהוא. אין תיקון ליל שבועות מנהג חב"ד (מלבד תיקונים שהאדמור זצ"ל הציע פעם בקטע של ספר יצירה שמשובש ברוב הדפוסים)

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15515
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: תפילה לניעור בלילה במנהג חב"ד - מן ה'חמדת ימים'?

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' אוקטובר 05, 2010 3:30 am

לא באתי לברר מנהג חב"ד. זה הדבר היחיד שמצאתי בחיפושים. אשמח מאד אם ימצאו פרטים נוספים על תפילה זו.

חכם באשי
הודעות: 9975
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: תפילה לניעור בלילה במנהג חב"ד - מן ה'חמדת ימים'?

הודעהעל ידי חכם באשי » ג' אוקטובר 05, 2010 9:37 am

איש,
תמיהני עליך שלא בדקת באוצר השירה והפיוט.
שם (כרך ב, עמ' 323 [בעמודי האוצר], סעיף 1298), מציין למקורות שקדמו לחמדת ימים, כמו קצור של"ה. עיי"ש.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15515
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: תפילה לניעור בלילה במנהג חב"ד - מן ה'חמדת ימים'?

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' אוקטובר 05, 2010 10:33 am

אכשר, חבל להרבות במילים בענין זה והמשכיל ידום.
באשי, תודה מאד על ההפניה, אכן התברר שאין תפילה זו של החמ"י.

חכם באשי
הודעות: 9975
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: תפילה לניעור בלילה במנהג חב"ד - מן ה'חמדת ימים'?

הודעהעל ידי חכם באשי » ג' אוקטובר 05, 2010 11:26 am

כמובן, שדברי חמ"י 'ואנכי תיקנתי' הינם, כרגיל, שקר גמור.
וכך גם יש לומר על כל 'אני' 'אנכי' 'מורי' וכדומה שבספר.
האריך בענין י' תשבי בכמה ממאמריו שייחד לספר, שקובצו בספרו 'נתיבי אמונה ומינות'.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15515
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: תפילה לניעור בלילה במנהג חב"ד - מן ה'חמדת ימים'?

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' אוקטובר 05, 2010 11:29 am

הדברים ידועים. וא"צ להתבטא בסגנון בוטה של שקר גמור על מחבר שודאי היה חסיד וצדיק, כאשר יעיד עליו ספרו. אלא הנכון הוא כי זו צורה ספרותית שבחר לעצמו בספרו. וכמובן חובה לדעת ע"כ.

בגולה
הודעות: 1334
הצטרף: ב' אוגוסט 16, 2010 7:28 pm

Re: תפילה לניעור בלילה במנהג חב"ד - מן ה'חמדת ימים'?

הודעהעל ידי בגולה » ג' אוקטובר 05, 2010 11:36 am

באחד מקובצי היכל הבעש"ט (אחד מהראשונים ממש) היה מאמר מקיף אודות דברים שיוחסו כמקור בחמד"י אך כבר מצויים במקורות קדומים, אמנם אין הוא תח"י כעת לבדוק בו אם הזכיר תפילה זו.

[ואגב אזכיר בכאן, דבר אחד שלא מצאתיו שם, הוא אמירת 'מגדול' בברכת המזון במוצאי שבת, שהמקור הראשון ששראיתי הוא בחמד"י, והוזכר בוזאת ליהודה על ברכת המזון בשמו. ולא ראיתי מקור קדום לע"ע.
ובס' לקוטי מהרי"ח הזכיר דבר זה בשם ספר 'פת לחם' (נמצא באוצר) אבל יתכן שמקורו הוא מהחמדת ימים שהפת לחם מביא בסמוך שם מדברי ה'וזאת ליהודה'].

תולדות אדם
הודעות: 444
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 5:12 pm

Re: תפילה לניעור בלילה במנהג חב"ד - מן ה'חמדת ימים'?

הודעהעל ידי תולדות אדם » ג' אוקטובר 05, 2010 4:34 pm

תפילה זו מודפסת בכל ספרי ה"תיקון" הנפוצים, ומקורו מציינים אל השערי ציון.
ראה http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?53595&BOOKS&page=60

מנחם זאב צוקרמן
הודעות: 100
הצטרף: ב' אוקטובר 04, 2010 4:56 pm

Re: תפילה לניעור בלילה במנהג חב"ד - מן ה'חמדת ימים'?

הודעהעל ידי מנחם זאב צוקרמן » ג' אוקטובר 05, 2010 4:49 pm

איש_ספר כתב:הדברים ידועים. וא"צ להתבטא בסגנון בוטה של שקר גמור על מחבר שודאי היה חסיד וצדיק, כאשר יעיד עליו ספרו. אלא הנכון הוא כי זו צורה ספרותית שבחר לעצמו בספרו. וכמובן חובה לדעת ע"כ.

הלעז על המחבר גם הוא ידוע, וגם חסידים וצדיקים לא נמנעו מלדבר עליו סרה, ויש מקום לביקורת עליו.
איך ניתן להצדיק התעטפות בטלית גזולה בהפטרה כלאחר יד: צורה ספרותית? מה ספרותי כאן? קרי ביה: צרה ספרותית.

אכשר דרא
הודעות: 100
הצטרף: ג' ספטמבר 14, 2010 4:41 pm

Re: תפילה לניעור בלילה במנהג חב"ד - מן ה'חמדת ימים'?

הודעהעל ידי אכשר דרא » ג' אוקטובר 05, 2010 6:16 pm

איש_ספר כתב:אכשר, חבל להרבות במילים בענין זה והמשכיל ידום.

אחרי כל מה שכתבת לא תוכל להתהדר באיצטלה של "המשכיל ידום". מעתה אתה חייב לפרוס את השלמה ולבאר את כל הידוע לך.

אכשר דרא
הודעות: 100
הצטרף: ג' ספטמבר 14, 2010 4:41 pm

Re: תפילה לניעור בלילה במנהג חב"ד - מן ה'חמדת ימים'?

הודעהעל ידי אכשר דרא » ו' אוקטובר 15, 2010 2:50 pm

איש_ספר כתב:הדברים ידועים. וא"צ להתבטא בסגנון בוטה של שקר גמור על מחבר שודאי היה חסיד וצדיק, כאשר יעיד עליו ספרו. אלא הנכון הוא כי זו צורה ספרותית שבחר לעצמו בספרו. וכמובן חובה לדעת ע"כ.

מצאתי עתה מה שכתב איש ספר עצמו בענין אחר, דברים העשויים להאיר גם פינה זו:
סברא מושכלת היא, שאם אדם מביא לבית הדפוס חיבור ומספר בהקדמתו כי הוא נכתב ע"י חכם פלוני במקום פלוני, ואנו מוצאים כי כי אין החיבור יכול להיות מתאים לחכם למקום ולזמן שיחס להם את החיבור, הרי אין לנו להרחיק לכת ולחפש את הכותב מעבר לים, ומן הסתם המביא לבית הדפוס הוא הוא המחבר. ויש דוגמאות רבות לכך.

viewtopic.php?p=16449#p16449

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15515
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: תפילה לניעור בלילה - מן ה'חמדת ימים'?

הודעהעל ידי איש_ספר » ו' אוקטובר 15, 2010 2:55 pm

אכשר תודה.
כשכתבתי דוגמאות רבות, התכוונתי בראש ובראשונה, לחמדת ימים. לפי הממצאים המפתיעים שאוסף רש"א תפילנסקי. וכמובן תורה לשמה של הגרי"ח.

אכשר דרא
הודעות: 100
הצטרף: ג' ספטמבר 14, 2010 4:41 pm

Re: תפילה לניעור בלילה - מן ה'חמדת ימים'?

הודעהעל ידי אכשר דרא » ו' אוקטובר 15, 2010 3:24 pm

איש_ספר כתב:אכשר תודה.
כשכתבתי דוגמאות רבות, התכוונתי בראש ובראשונה, לחמדת ימים. לפי הממצאים המפתיעים שאוסף רש"א תפילנסקי. וכמובן תורה לשמה של הגרי"ח.

ידועים לך עוד ממצאים מלבד המובא לעיל?

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15515
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: תפילה לניעור בלילה - מן ה'חמדת ימים'?

הודעהעל ידי איש_ספר » ו' אוקטובר 15, 2010 3:27 pm

כן. בהחלט. היייתי ממליץ לפנות לרש"א תפילנסקי, אלא שתמימותו לחלוק את ממצאיו עם אחרים טרם פרסומם, כבר היתה בעוכריו. וד"ל.
משכך יש להמתין לכינוסם עלי ספר וכפי הנשמע לא ירחק היום.

אתנחתא
הודעות: 339
הצטרף: ד' יוני 09, 2010 11:48 pm

Re: תפילה לניעור בלילה - מן ה'חמדת ימים'?

הודעהעל ידי אתנחתא » ו' אוקטובר 15, 2010 6:30 pm

יש אחד בארצות הברית שיש לו את כל (רוב) המימצאים של תפילנסקי ואף קדם לו בהרבה בחשיפת המקורות (שמעתי ממנו שתפילנסקי עצמו מפעם לפעם שואל אותו על מקורו (באמצעות שלוחים).

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15515
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: תפילה לניעור בלילה - מן ה'חמדת ימים'?

הודעהעל ידי איש_ספר » ש' אוקטובר 16, 2010 6:41 pm

אתנחתא כתב:יש אחד בארצות הברית שיש לו את כל (רוב) המימצאים של תפילנסקי ואף קדם לו בהרבה בחשיפת המקורות (שמעתי ממנו שתפילנסקי עצמו מפעם לפעם שואל אותו על מקורו (באמצעות שלוחים).


ולא תהא שמיעה גדולה מראיה...

דא"ג, י' תשבי עצמו היה קרוב למסקנא זו אלא שנטרפה לו השעה, יש תח"י מכתב שכתב לר' נתן פריד ובו מודיע לו שהוא קרוב לפרסם את תגליתו זו.

אכשר דרא
הודעות: 100
הצטרף: ג' ספטמבר 14, 2010 4:41 pm

Re: תפילה לניעור בלילה - מן ה'חמדת ימים'?

הודעהעל ידי אכשר דרא » ש' אוקטובר 16, 2010 6:58 pm

איש_ספר כתב:ולא תהא שמיעה גדולה מראיה...

ובמה גדולה שמועתו על תפילינסקי משמועת אתנחתא על אותו אחד שבחו"ל?

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15515
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: תפילה לניעור בלילה - מן ה'חמדת ימים'?

הודעהעל ידי איש_ספר » ש' אוקטובר 16, 2010 7:02 pm

כנראה שהמליצה היתה בלתי מוצלחת, לא לכך התכונתי.

חכם באשי
הודעות: 9975
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: תפילה לניעור בלילה - מן ה'חמדת ימים'?

הודעהעל ידי חכם באשי » ש' אוקטובר 16, 2010 10:04 pm

מכיר אני את תפילינסקי, ומה אומר? הוא הצליח לחשוף בכוחות עצמו הרבה מאוד מימצאים מפתיעים.
אקווה רק שהוא יזכה להיות מ"עולם העשיה" ולגבש את המימצאים לכדי ספר מעובד יפה.

יעקב כהן
הודעות: 551
הצטרף: ו' מרץ 22, 2013 4:31 pm

Re: תפילה לניעור בלילה - מן ה'חמדת ימים'?

הודעהעל ידי יעקב כהן » ה' אפריל 11, 2013 3:49 pm

עין עוד
viewtopic.php?f=7&t=4708&start=80
מובא שם גם המאמרים של ישעיהו תשבי

יעקובי
הודעות: 1093
הצטרף: ו' אוגוסט 01, 2014 12:46 pm

Re: תפילה לניעור בלילה - מן ה'חמדת ימים'?

הודעהעל ידי יעקובי » ב' אוגוסט 04, 2014 1:58 pm

הרב אי"ס שליט"א.

1) מה הכונה שתשבי היה קרוב למסקנא וכו', הלא מסקנתו כתובה במאמריו שבספרו ('נתיבי...'), והחליט על 'חבורת חמ"י' ששלשה שותפים לה, ר"ח אבולעפיא, ר"י הכהן (הבתי כהונה), וכמובן רי"י אלגאזי. זכר צדיקים לברכה. האם היו תנודות בדעתו זו? אפשר לפרט? (אגב, כיום אפשר לכתוב כמדומה באופן ברור, שזולת האחרון אין יד האחרים בזה, למרות תקנות איזמיר הבלולות בספר וכו', ואכמ"ל).

2) ולענין צורתו הספרותית של הספר. ירשה מר לדון בזה בכובד ראש ובכל הדרך ארץ הראויה. ראשית, לא נכונה הטענה כאילו החמ"י הודיע שאינו אלא ליקוט וכו', הרי הלשון "גם פה לא עשיתי מאומה כי אם זכרון לראשונים ולאחרונים" לא הובאה אלא אי שם בסוף אחד הכרכים בתוך דברי סיום מהמחבר (ולא יעזור לרב קוסובסקי שהדפיסו בהתחלת הספר), וגם לא נראה יותר מאשר לשון ענוה שיגרתי. וחוץ מזה כתב אולי עוד פעם או פעמיים כשהציג הלכות באיזה ענין (כמדומני מוקצה), הודיע שליקט ההלכות מבלי להזכיר שמות למען ירוץ הקורא וכו'. אבל חוץ מאי אלו אמירות מובלעות פה ושם לא נודע הדבר כלל. אמנם כיום אחר שהרב קוסובסקי מנפנף בזה השכם והערב, נכנס בראש לכולם כאילו אין מקום לטענת הליקוט אחר שהודיע בעצמו, אך כאמור לא נכון.

לא די בזה, מלבד עצם הליקוט (מבלי שנדע), עוד שינה סדרי עולם וייחס לעצמו ולסביבתו (אביו, מורו) דברים רבים מספרי אחרים, וזו כבר הרחקת לכת. אתה עצמך כתבת באחד המקומות כי זהו "זיוף" מבחינה הסטורית, דהיינו שתילת פרטים לא נכונים המבלבלים את המציאות. והרי התוצאות לפנינו, עבודתו החרוצה של יערי, ומסקנותיו ההזויות של הרב קוסובסקי בעקבותיו. (יובהר, לרגל בין המצרים והצורך באהבת חינם וכו', ולמי שלא מכיר, הרב קוסובסקי שליט"א אברך יקר מתמיד וירא"ש, לבו חם לכל דבר קדושה, וכבוד התורה וגדוליה בראש מעייניו, ואלו מניעיו כידוע. ברם כוונתו רצויה אך לא מסקנותיו). הרי מסקנותיהם של יערי וקוסובסקי בנויות בעיקר ע"פ עצם המובא בחמ"י, ומתוך אמון בסיסי שכל קורא נותן לכל מחבר ספר שמעיין בו, ובפרט חיבור נשגב כזה. במקום אחר השוית החמ"י לתורה לשמה לבא"ח וכסא אליהו לר"א מאני, וכתבת שאינו יוצא מגדר תימה, ותו לא. יורשה לי הקטן להעיר, שכמדומה ישנם שני הבדלים מהותיים בין החמ"י לבינם. האחד, הבא"ח לקח את חידושיו הפרטיים וייחסם לחכם אחר, כמו"כ ר"א מאני יצר יצירת פאר שלו בהקדמות וידיעות נחוצות וכו' וייחסה למאן דהו לא נודע, לא כן מי שליקט אין ספור חידושים ויצירות של אחרים וייחסם לבעל ספר חמ"י. השני, מבחן התוצאה, הרי ממעשהו של הבא"ח מקסימום נחשוב שהיה איזה ר' יחזקאל כחלי מתקופת המג"א, שכתב ספר מעניין, עם נידונים מחודשים, ודרך מחודשת בפשיטת הספיקות מתוך סוגיות הגמ', ועוד כמה חידושים פנטסטיים. וכן כסא אליהו, נחשוב שהיה איזה תלמיד בלתי נודע לגר"ח מוולאזי'ן שחיבר הקדמות חשובות בסוד. אבל מהחמ"י, יש עוד המסוגלים לחשוב שחיבר עשרות ספרים ומאות תיקונים ופיזרם ביד רחבה ונפש נדיבה לרבים מחכמי דורו שידפיסום על שמם וכו'. וליתר רצינות, כבר ביסוד עבודתו של יערי, נפתח הפתח לכך שהחמ"י היה מקור לכמה חיבורים שבאו אחריו (כמדומני הוא הראשון שייחס לרי"ל פוחביצ'ר העתקות מהחמ"י ועוד), ובזה התהפכו היוצרות, והוקדם המאוחר ואוחר המוקדם, ונהפך המעתיק למקור והמקורות למעתיקים וכו'. (והרי האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה וכו', ומה יקרה כשאומרים דבר שלא בשם אומרו....?) אולם כיום לאחר שנתבררו הדברים כבר פקע החשש (לכל בר דעת), אבל עד כה (וכן למחזיקים עדיין בטעות) גרם החמ"י לשרשרת ארוכה של טעויות. לענ"ד זה כבר הרבה יותר מגדר תימה בעלמא. אדרבה תקנני אם טעיתי, וכל שתאיר עיני בזה בדברים מושכלים, אודה ולא אבוש.

(גם לא הזכרנו זה שהחמ"י עצמו תוקף קשות את אלו ש"גבה לבם להשחית" להתעטף בטלית שלא שלהם וכל דבריהם גנובים מחיבורים אחרים מעט פה ומעט שם וכו', ולכאורה אין לך דוגמא טובה לזה מספרו. ובפרט שכבר חשף רש"א תפילינסקי שקטע זה עצמו מועתק מספר עוללות אפרים... הרי שאין קץ לתימה... אין מילים לפליאה... כאמור אם יוכל מר להודיעני פשר דבר ולהעמידני בקרן אורה, ישא ברכה ויבא שכמ"ה).


חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 34 אורחים