הודעהעל ידי קולמוס הסופר » א' נובמבר 24, 2013 7:58 pm
בס"ד
גזל ממש לכאו' אין כאן, כי ממי גזל, הרי שילם לחברת ההסעות, והמכבדו במקום עושה זאת מרצון.
לגבי סעודה שאינה מספקת שהיא אבק גזל, עיין חשוקי חמד להגר"י זילברשטיין יומא לט ע"א שכתב וז"ל:
שאלה. ראובן קנה מפטיר יונה, והנה לפתע הגיע רבו לבית הכנסת, והחליט ראובן לכבד את רבו בעליה זו. רבו הרגיש שראובן לא מכבדו בעליה זו בלב שלם [כי הוא בעצמו השתוקק לעליה זו] אלא שמתוך בושה מרבו, הוא מכבדו. ומסתפק הרב האם להודיע לראובן שהוא לא מוכן לעלות, או שמא יעלה ויכבד את התורה?
תשובה. (עיי"ש) והנה מה שהרב לא רצה לעלות כי חש את ליבו של ראובן, יש בזה משום עדינות הנפש, והרי נאמר במסכת יומא דף לט ע"א 'הצנועין מושכין את ידיהן', והוא קידוש ה' המורה על עדינות הנפש של הצנועים. ובפרט בעניננו שיש כאן מעין סעודה שאינה מספקת לבעליה. והרי התלמיד אינו מחוייב ליתן את העליה לרבו, כמבואר בשערי תשובה (סימן תרנח ס"ק יב). ומסופר על החפץ חיים, שלא היה בעירו כי אם אתרוג אחד, ובקשוהו אנשי עירו שיטול אותו לנענועים, וסירב, כי חשש שהדבר יפגע בת"ח אחר שהוא לא קיבלם, ויגרום לו חלישות הדעת, [כמובא לעיל], הרי שמותר לסרב למצוה שאינה חיובית, בגלל חלישות הדעת של זולתו. ע"כ.
ובכל זאת, כשמדובר בזקן אולי אין זה שייך כלל, כיון שהמכבד מחויב קצת משום והדרת.