הנה חמיו של רבינו יצחק הוא ר"י, וידענו שהוא רבינו יהודה, ומבואר לעיל באות יו"ד שהוא רבינו יהודה בן יצחק ממלאון, וא"כ נראה שהוא בנו של ר' יהודה זה, וא"כ בזה נתברר שבמכתב רמ"ה אל רבני צרפת, מזכיר את רבינו שלמה מרואס בן רבינו יהודה מטרייוויש עיי"ש, כמבואר ערך רמ"ה, וא"כ נראה שזהו הרב.
והוא רבינו שלמה מטריוויש שמובא כמה פעמים בתוס', שהרי כתוב בתשו' מהרש"ל סי' כ"ט, שאחרי פטירת ר"י ז"ל מלכו התלמידים, רבינו יהודה בפאריש ור"ש בשאנצי ור' יצחק בדנפירא, והרב ר׳ שלמה מלך בטריוויש וכו', עיי"ש שנתיישב למלא מקום אביו ר' יהודה, שהיה תחילתו במלאון ונתיישב אח"כ בעיר טריוויש, וכמש"כ בזה באות יו"ד ערך ר' יהודה בן יצחק ממלאון עיי"ש.
ור"ש מטריוויש הובא בתוס' דילן כתובות לב, מכות דף יד, שבועות דף יג, קידושין דף סד, פסחים דף כג, נדה דף יב, סנהדרין דף יח. עיי"ש.
ונראה וודאי שהוא ג"כ כתב תוספות כדרך חבריו הרבנים ומשם מובאים דבריו בתוספות שלנו, והיינו מה שכתוב בסנהדרין דף יח, מובא פרשת הר"ר טריוויש, וחסר שם הרב מטריוויש, ונראה שהוא זה.
ברזילי כתב:ג. לא מצאתי בשו"ת מהרש"ל את אשר שם בפיו באוצה"ג
ברזילי כתב:זה ראיתי, אבל לא שבא למלא מקום אביו שהגיע ממלון וכו׳ או משהו אחר שייצור איזה שהוא קשר לר״י ממלון
צופר הנעמתי כתב:מסקנתו שר"י ממלאון הוא חותנו של ר"י מובאת בערכו של ר"ח ממלאון (כרך ד עמ' צח).
שם הוא מוכיח זאת מדברי ר"י מפאריש שמדבר במקום אחר על זקינו ר"י ממלאון ובמקום אחר מכנהו "זקיני הר"ר יהודה חמיו" (של ר"י) - הוכחתו בזה נראית על פניה מוצקה.
המשך הקשר לר"ש מטריוויש קצת קלוש - אם נניח שר"ש גיסו של ר"י הוא בנו של ר"י ממלאון, אז אולי ר"ש מרואס בן ר"י מטריוויש המוזכרים בתשובת רמ"ה הם ר"ש בן ר"י הנ"ל, ואז נגיד שר"י ממלאון ישב בסוף ימיו בטריוויש ור"ש ישב בצעירותו ברואס, ואז נגיד שר"ש שמלך בטריוויש מלא את מקום אביו...
ברזילי כתב:המעיין שם יראה שר"י מפאריש אמנם מזכיר את זקנו ר' יהודה שהוא חמיו של ר"י, אך כל היסוד בדבריו לומר שזהו ר' יהודה ב"ר יצחק הוא משום שר"י בכור שור (שמקובל לומר שהוא ר' יהודה בר' יצחק) ור"י סבו של ר"י מפאריש הסכימו בפסק אחד, ומשום כך מגיה באוצה"ג את דברי ההגהות מיי' שם מפורש ששמו של הסבא הוא דווקא ר' יהודה ברי"ט (היינו בן ר' יום טוב) וכנ"ל
תוך כדי דיבור כתב:כמה באמת אמנם ידוע לנו בעניין זה?
קולמוס הסופר כתב:בס"ד
ברזילי כתב:נזכר ברש"י חולין קט"ז: ותוס' פסחים קה: ואורבך מציין שמעט מדבריו ניתן למצוא בערוגת הבושם
תוך כדי דיבור כתב:הנזכר ברש"י חולין, מלבד שכמובן אין זה יכול להיות נכדו, כבר העירו זה מכבר שבמקבילות (כמו בספר המכריע) מופיע: ב"ר שמשון, והוא בן דור רבותיו של רש"י.
תוך כדי דיבור כתב:אאריך קצת בעניינו של הבן הנוסף ר' שלמה בן ר' מאיר, כי עודנו עלום יחסית,
______
* - מה שאמרתי שיש בעיה בתיאור הכת"י הנ"ל, כוונתי למה שמתואר ר' שלמה זה כ"אבי הדייקנים". שזה נותן מקום תמיהה, אם היה מפורסם עד כדי כך שנחשב לאביהם של אלה, איך זה שלא מוצאים ממנו כמעט מאומה חוץ מקצת פירושים מפוזרים בספר ערוגת הבושם?
וביחוד יש לתמוה הכיצד בתשובתו הידועה של רבנו תם לראב"ן, בפקודת אביו, מתאר איך הוא כותב בסמוך לפטירת אחיו ריב"ם, ומזכיר גם את אחיו רשב"ם שהיה אז בעיר אחרת - הרי לנו כל המשפחה - אבל אינו מזכיר אפילו ברמז שישנו עוד אח נוסף. ומה נאמר, שר' שלמה זה היה אז צעיר מאד לימים (ותדע שהרי כפי הנראה נקרא על שם זקנו רש"י) ולכן עדיין לא היה חשוב עד שיזכירוהו, וכמו שנראה גם מהתיאור במחזור ויטרי שאחיו ר"ת שלח אותו להביא את בנו (וזה בשעה שכבר היה ברמרו) - - - אם כן מה נעשה למילותיו המפורשות של רבנו תם באותה תשובה שהוא עצמו "קטן האחים"?
ומכל מקום יש להזכיר שבשאלה ששלח הראב"ן, מתאר את ר' מאיר כמי ש"מפלגי מימיו החביבים והנעימים המתפלגים מעץ החיים, לארבעה ראשים, והנהר הרביעי הוא פרת..."; והעיר רבי דוד דבליצקי במהדורתו החדשה שארבעה ראשים כנראה מרמז לארבעה בנים של ר' מאיר (ולפי זה מוסיף ומשער שהראב"ן התכוון במליצת הנהר הרביעי להדגיש בייחוד את ר"ת; שזה קצת קשה בעיני, כי ברור מתשובת ר"ת כי אילולי רשב"ם היה בעיר אחת וריב"ם נפטר, היה זה אחד מהם שיתבקש להשיב ולא הוא צעיר האחים, והיינו שעוד לא היה חשוב כמוהם. וגם בעצם העניין דנן, אם אפילו הראב"ן באשכנז ידע על קיומו של האח הרביעי, לא מובן למה לא נזכר אפילו ברמז על ידי ר"ת).
חכם באשי כתב:1. בעוד שבתוס' שלפנינו (שאנץ) נזכר "ר' שלמה גיסו", הרי שבתוס' הרא"ש על אתר נזכר רק "ר' שלמה". עי' תוס' הרא"ש לפסחים, מהדורת ר"א שושנה, רצב והערה 95.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 183 אורחים