רש"י בפי' המשנה כתב שלוחי מצוה הולכי בדרך מצוה כגון ללמוד תורה ולהקביל פני רבו ולפדות שבוים.
והנה בלימוד התורה ברור שאין בה פטור של עוסק במצוה פטור מן המצוה (עי' ברכות מפסיקין לק"ש ומו"ק דף ט:)
וצ"ע איפה יהיה הליכה ללימוד התורה גדולה מלימוד התורה עצמה שאינה פוטרת ממצוה שא"א לעשותה ע"י אחרים?
בזכרוני שהאחרונים דנו בזה הקושיא אבל כעת לא מצאתי פה על הדף מי שהעיר בזה, אשמח לקבל מראי מקומות בהנידון.