תודה הרב הנוטר לדברים הנפלאים שגלית בפנינו. אך לא כדרכך הטובה, לא ביארת רבינו כוונתך. ומכח ההכרח איזיל כי רוכלא לבאר החידושים שבדברים האלו.
נוסח רס"ג ורע"ג, וכן הוא נוסח התימנים ובבלים עד היום, להפסיק באמצע פיוט כמה מעלות טובות וכו' דיינו, אחר קטע ונתן לנו את ממונם דיינו, ולומר קטע המועתק לעיל ומנין שנתן לנו את ממונם.
קטע הנ"ל אינו עשוי מעור אחד, אינו מסדר ההגדה, שכנראה עיקרה מסודר מתנאים, אלא הוספה מאוחרת מלוקט מדברי חז"ל, עד ששני הפירושים ב"וינצלו" הינם בעצם מחלוקת האמוראים. מטרת הקטע גלוי, מאחר שבסדר ההגדה יש אריכות לפרש כל פרט ופרט מוידוי ביכורים שבפרשת כי תבא, היכן מקורו בפרשיות שמות, אך דבר אחד חסר בהגדה, והוא המקור להא דיציאת בני ישראל ממצרים היה ברכוש גדול, ומטעם פשוט שהרי לא נזכר מזה כלום בפרשת תבא. לזאת מצאו הקדמונים מקום להוסיף דרושים אלו על בזת מצרים במקום היחיד בה נזכר היציאה ברכוש גדול, והוא בפיוט כמה מעלות טובות.
והנה הרב בעל חזון עובדי' ציין על זה דברי רבי אברהם בן הרמב"ם, כפי שהביאם בספר מעשה רוקח מכת"י. כנראה שדברים אלו לקוחים מספרו הגדול "המספיק לעובדי ה'". אך לכתשתעיין
במקור הדברים, תראה שאין הדברים נכונים לגמרי. אין הר"א בן הרמב"ם מזכיר אף ברמז קל פיסקא "ומנין שנתן לנו", וכל דבריו מוסבים על ברייתא דרבי יוסי הגלילי ורבי אליעזר ורבי עקיבא, ופיוט כמה מעלות טובות ועל אכו"כ. (גם מסוף דבריו יש השמטה וצ"ל "ולא הכרחי כמו מה שכתב"). וכנראה הרב חזון עובדי' כל כך הורגל מקטנותו בבבל לומר קטע "ומנין" כחלק מפיוט 'כמה מעלות טובות', עד פשוט בעיניו שבהזכיר ר"א בן הרמב"ם את פיוט 'כמה מעלות טובות' נכלל ממילא בזה גם קטע "ומנין").
בכל אופן יש בזה חידוש גדול (ובטח כבר עמדו עליה), במה שרבי אברהם בן הרמב"ם מעיד שהרמב"ם עצמו היה נוהג לומר בסדר ההגדה קטעים שבסדר הגדה של פסח שבספר היד לא נזכר מהם דבר, ואף מבאר הסיבה לזה, כי הרמב"ם בספרו הביא רק דבר מוסכם בכל ישראל או דבר המחוייב מן הדין, אבל מה שאינו מעיקר הדין וגם לא נהגו בה כל ישראל, אף שהוא עצמו ורבותיו עד הגאונים נהגו כן, עם כל זה לא קבעה בספרו.
דבר זה יש בה משום חידוש, שמענו גם שמענו אצל רבותינו האחרונים הנהגה כזה, שלהלכה לרבים הורו באופן אחד, אבל בעצמם נהגו כמו שראו בבית אבותיהם (לדוגמא
מסופר על החפץ חיים) אבל אצל הראשונים, וכש"כ הרמב"ם שסידר ההלכה הברורה לכל ישראל, יש בדבר כבר משום חידוש גדול.
ומינה יוצא, שאין אתנו יודע עד מה, איזה מהפיוטים ותפלות שלא הובאו בסדר תפלה של הרמב"ם, אכן אמרו הרמב"ם בעצמו, אלא שלא קבעו בספרו משום שאינו הכרחי (דוגמא אפשרית - עלינו לשבח), ואיזה מהתפלות לא נאמרו אצלו בקפידא (דוגמא -
פיוטים בברכת יוצר)