וכמדומה דבמדינותינו לא נהגי נשי כלל לספור. וכתב בספר שולחן שלמה דעכ"פ לא יברכו דהא בודאי יטעו ביום אחד, וגם ע"פ רוב אינם יודעים פירוש המלות.
והנה משכבר הימים שמעתי בשיעור מאאמו"ר שליט"א שכדי לעמוד על בירור דברי המשנ"ב כאן על אשורן, יש לעיין בדברי ספר שולחן שלמה בפנים, וז"ל, 'דבודאי יטעו יום אחד ולא ידעו הדין', והיינו שאין זה כפי המשמעות הפשוטה במשנ"ב דהחשש הוא שמא ישכחו ולא יספרו יום אחד, ואזי נמצאת ברכתן בכל הלילות לבטלה לפי מה שחוששין לשיטת הבה"ג דכל הספירה מצוה אחת היא, ואם שכח יום אחד ולא ספר שוב אינו מברך, אלא שהחשש הוא שמא יטעו יום אחד במנין הספירה או שישכחו מלספור, ומחמת חוסר ידיעה ימשיכו לספור בברכה, מאחר שלא ידעו הדין.