שו"ת ממעמקים - מחברו?

[המתלמד לפני רבו]

הס

[הסרפד]

נוסח שאלתך מחוצף, במח"כ.

[בן_אליעזר]

בהקדמת חלק הראשון של השו"ת, בעל המחבר (הגאון הרב אפרים אשרי ז"ל) מפרט קצת ע"ד התשובות שבו, אבל אינו מפרט היאך קיבלם אחר השואה. שמעתי (אבל לא הספקתי לחפש מראי-מקומות בענין, ואדרבה למי שיעשה כן - תע"ב) שכרואה לעתיד - הרב הנ"ל החביאם מתחת לאדמה באזור הגיטו קובנא, ואחר שנות הזעם הוציאם משם והוציאם לאור עולם.

ואני הק' מצטרף למש"כ הסרפד, ומה גם שלהשמיע שמועות כלשהם באויר אינה חכמה.. ובפרט שכולם הכירו בהרב הנ"ל לידו החזקה בהלכה כבר בגיל צעיר, בתור יד ימינו של האב"ד הרב כהנא הי"ד ושימש בבית דינו, כשהרב כהנא הסתמך עליו רבות בפסקי הלכה שהוציא הרב הצעיר בתקופה ההיא.

[צולניק]

viewtopic.php?f=19&t=13131&p=122704&hilit=%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%90%D7%A9%D7%A8%D7%99#p122741

[הסרפד]

אמנם יש לציין ששמועה כזו שמעתי על חיבור אחר שנתחבר ע"י עוד רב מובהק בנסיבות דומות, ואולי לזה ששמעתם אותו מפקפק נתחלפו הרבנים זה עם זה, אי נמי איפכא.

[המתלמד לפני רבו]

הש

[הסרפד]

בהקדמת חלק הראשון של השו"ת, בעל המחבר (הגאון הרב אפרים אשרי ז"ל) מפרט קצת ע"ד התשובות שבו, אבל אינו מפרט היאך קיבלם אחר השואה. שמעתי (אבל לא הספקתי לחפש מראי-מקומות בענין, ואדרבה למי שיעשה כן - תע"ב) שכרואה לעתיד - הרב הנ"ל החביאם מתחת לאדמה באזור הגיטו קובנא, ואחר שנות הזעם הוציאם משם והוציאם לאור עולם.

לע"ע מצאתי כדברים האלה מפורשים בביקורת/פרסומת לספרו בכ"ע 'המאור'.

השמועה הזו אינו שמועה בודדת ששמעתי אלא היא שמועה רווחת.
ובכל אופן הרי המחבר הספר לא שמענו את שמעו בהיכלי התורה משך שבעים שנה לאחר מכך לא בספר חדושי תורה ולא בשו"ת. ומי מעיד בכלל על כל הענין הרי הוא ספר בלי הסכמות ומי מגיד על משעיו בקובנה. אדרבה לאלו החשים בבזיון המחבר אדרבה יבואו הכותבים ויגידו בשבח המחבר. וגם כדאי לבדוק אצל וותיקי יודעי תלמידי סלבודקה [אולי ר' נתן קמנצקי] מה היה המחבר בתקופתו האם היה מאריות שבחבורה.

וספר דברי אפרים מי כתבו לדבריך? או דברי תורתו שנדפסו בקובצים תורניים שונים בחייו?

[המתלמד לפני רבו]

כל

[מתעמק]

לא אדע בדיוק מקור לכמה הנחות שהוזכרו פה. אנסה לשרטט הדברים לפי עיון קל בספרי הרב המחבר ז"ל
בספר לא נראה שהרב הי' יד ימינו של הדבר אברהם ושהתייעץ עמו בכל נושא. מזכיר שהיה מבקר רגיל בבית הרב, והי' משוחח עמו בנושאים שעלו על הפרק. הי' גם שאלות ששאלו מאת הרא"א עצמו תושבי הגיטו, נראה שזה הי' מאלו שלא יכלו להגיע להרב עצמו. את השאלות רשם הרא"א ביומנו עם ראשי פרקים של בירור ההלכה.
בחלק הא' לא מזכיר איך חזרו לידו הנך רשימות (אף שקושיא מעיקרא ליתא, אחרי שבזכרונותיו באידיש כותב שמשך כל זמן המלחמה הסתיר אתו ספר תורה קטן, שאכן שרד והי' הס"ת היחיד בכל העיר אחר המלחמה, כך שהי' מקום שגם רשימות אלו ישרדו אצלו), אך בהקדמת חלק ב' כותב מפורש שכתביו אלו הטמין באדמה בתקופה מסויימת.
ודאתאן להכי, פשוט לכל קורא בתום, שלא הבירורים הארוכים נכתבו בעצומם של ימי הזעוה, אלא רשימות קצרות לבד, ועל בסיס אותן רשימות (שאגב נזכרות אצלו גם בספרו האידישאי 'חורבן ליטא' כמקור היסטורי), רשם חמש כרכי ממעמקים. דבר זה ניכר גם ממה שמדגיש שוב שוב שבהדפסת הדברים יש עדות היסטורי על המצב והתקופה, ולא שיש כאן ספר שנתחבר בזמן האימים. (וזה ניכר גם ממה שמדגיש בהקדמת ספרו דברי אפרים ששפר מזלו של "ספר זה" שהמחבר וספרו שרדו, והחיבור שרד רק בגלל היותה טמון בבית כומר נכרי, משמע שרק ספר זה ולא חיבורים נוספים. וכנ"ל שהרשימות לא הי' חיבור רק יומן עם קצת מ"מ והערות). ומזה, שאכן כתב המחבר חיבורים חשובים משך שנות מגוריו בארה"ב, הן הנה כרכי ממעמקים שחיבר בשנים אלו (עד תשל"ח).
סיפורים ושמועות על גניבות ספרותיות בלי שום אסמכתא וממשות, אין דינם כלשון הרע אלא מוציא שם רע (ואגלה שגם אני קראתי האשמה זו, אבל גם את מקורה אני זוכר, ראיתיה אצל אספן בפאשקוויל משנות הל' שפורסם בחוצות ניו יורק, ותוכנה האשמות ובזיונות על כל חשובי הרבנים. וחזקה על לשון הרע ורכילות שתתקבל על הלב, ומן הלב לפה, ומפה לאוזן, עד שזה נהפך אצל אחרים לשמועה של ממש).

[הגהמ]

במאמר על חורבן אירופה בסו"ס שארית ישראל מהרב שציפנסקי נאמר שהרב אשרי היה חתנו של הדבר אברהם. באמת היה להדב"א בת מבוגרת (שאביה רצה לשדכה עם הגרמ"פ אבל לא רצתה מכמה סיבות) אבל לא ידוע שנישאה מעולם וככה"נ פרט זה לא ידוע לשום איש אחר ואולי שגגה היא שיצאה מלפני השליט.

[הגהמ]

תמונה מהרב אשרי בקובנה עם תום המלחמה (מספר באנגלית על הגטו בקובנה).

[הוה אמינא]

הרב אשרי מדי מפורסם ומוכר בשביל לשאול "מי אמר, ומה הוא היה, ומי שמע עליו".
אני שמעתי עליו מכמה שרידים משם.

ורק בשנים האחרונות יצאו כמה ספרים חדשים שמביאים תיעוד מגיטו קובנה, ובלי ספק הוא מוזכר שם, ותוכלו לבדוק מה היה מעמדו ותפקידו בקובנה. גם אם הוא הגזים מעט בערך תפקידו כשתיעד את דברי עצמו.
למשל: יחיד ודורו על הגר"מ צוקרמן, יסור יסרני חלק ב' מהרב גיברלטר, והספר עב הכרס שיצא על הגר"מ פוגרמנסקי.

[איש_ספר]

יסור יסרני חלק ב' מהרב גיברלטר

אף אחד לא סובר שאיוב לא היה ולא נברא, השאלה אם אכן היה הכתובת לכל השאלות האלו. רי"א גילברטר אמר לי בזהירות (אופיינית ליהודי ליטאי טיפוסי), שככה"נ הוא ליקט שאלות שהיו ידועות שנשאלו, ולאו דוקא אליו. משום שהזכרת אותו, כתבתי, ולא שהוא בר סמכא גדול, הוא היה בס"ה ילד בגיטו קובנה.

[דרומי]

בענין ספר זה ראיתי דבר מעניין בשם שליח חב"ד בעיר אלבני, הרה"ג ר' ישראל רובין שליט"א שסיפר כך:

"הג"ר אפרים אשרי ז"ל (תרע"ד-תשס"ד) מעיר קאוונא חיבר שו"ת ממעמקים (ה' חלקים) בשנות המלחמה, רובו בהלכות מסובכות שהיו קשורות למצב האיום דאז ..

בשנים האחרונות לחייו קרא לי שאבוא אליו. וכשהגעתי הוא סיפר לי אשר בתחילת שנות המ"ם מישהו הציע לו רעיון שחלק מהתשובות בספריו יתורגמו בשפת המדינה, באנגלית, כספר בפני עצמו (יצא אחר כך בשם ..). באיזשהו אופן הגיע שמועת היוזמה להרבי, והרי שלל הדבר בחריפות, ושלח לומר לו (התוכן):

דבר 'עדין' כזה (הלכות מסובכות בתקופה הקשה ההיא), עלול להתפרש אחרת בשפת המדינה וישנו חשש גדול שמא ח"ו יבוא לידי 'יניקת החיצונים' (וייתכן ביניהם פסקי דינים של 'רבנים' רפורמיים וכיו"ב, בענין קבורה כהלכה ועוד ענינים חמורים כעין זה)".