במגילת תענית פ"ט: בשבעה ביה יום טב, יום שמת הורדוס. מפני שהיה הורדוס שונא את החכמים ששמחה היא לפני המקום כשהרשעים מסתלקין מן העולם וכו' ובאותו היום שמת הורדוס עשאוהו יו"ט.
יש להעיר, דהנה בריש ב"ב (ג,ב ד,א) מבואר שהורדוס קטלינהו לכולהו רבנן ושבקיה לבבא בן בן בוטא למשקל עצה מיניה וכו', אי הוה ידענא דזהרי רבנן כולי האי לא הוה קטלינא להו, השתא מאי תקנתא דהאי גברא, א"ל הוא כבה אורו של עולם דכתיב כי נר מצוה ותורה אור ילך ויעסוק באורו של עולם וכו', ויעו"ש שבנה את בית המקדש מחדש בהדר וביופי, עד שאמרו מי שלא ראה בנין הורדוס לא ראה בנין נאה מימיו.
העולה מדברי הגמ' דהורדוס נמלך על שנאתו לחכמים ועביד תקנתא בבנין בית המקדש, ולמה לא נתכפר לו בזה, עד שעשו יו"ט במיתתו?