בקרו טלה כתב:דעת זקנים מבעלי התוספות (יד) וסמכו כל השומעים. איתא בת"כ מה נשתנה מיתה זו שהיא בסמיכה אלא לפי שבשעת גמר דין צריכין העדים לומר בפי' כמו ששמעו מפי המברך לפיכך סומכין ידיהם עליו לומר העון הזה שאתה גורם לנו עליך יהיה:
אמנם בפי' ר' חיים פלטיאל יש קצת שינוי ורק הסוף מובא בשם תו"כ
(יד) וסמכו השומעים. הק' הר' יוסף כהן מה נשתנה זה שנתחייב בסמיכה מכל חייבי מיתות שבתורה, ותירץ לפי שבשעת גמר דין היו אומ' לאחד מן העדים אמור מה ששמעת בפירוש שכל היום היו דנין בכינוי עד גמר דין כמו יכה יוסי את יוסי ובשעת גמר דין היו אומ' בפירוש כמו ששמעו מפיו, ולכך היו כולם סומכים ידיהם עליו כלומר העון הזה שאנו עושין יהא תלוי בצוארך שאתה גרמת זה, והכי איתא בתורת כהנים סומכים ידיהם עליו ואומ' לו דמך בראשך שאתה גרמת לך.
וששאלתם מ"ש דגבי מקלל כתיב וסמכו כל השומעים ידיהם על ראשו ולא גבי שאר חייבי מיתות. לא קשי' דהרבה מצינו חייבי מיתות משונות זו מזו דעיר הנדחת ממונה אבד משא"כ בשאר חייבי מיתות ומסית א"צ עדה ועדים והתראה משא"כ בכל חייבי מיתות אף אתה אל תתמה על זה אם נשתנה. ובתורת כהנים (פרשת אמור) יש שסומכי' ידיהם על ראשו ואומרי' לו דמך בראשך שאתה גרמת לכך ומשום שפשט ידו בעיקר והגדיל לעשות מפרסמין הדבר.
אביאסף כתב:(מונח היה בזכרוני כי אף על פי שלאחר זמן גבה טורא בין רש"ש למהרש"ל על עסקי הישיבות בלובלין מ"מ מתחילה היה מהרש"ל מעין תלמיד או תלמיד חבר של רש"ש ועתה מפקפק אני בכך שמא טעיתי, אבקש מן היודעים שיודיעוני. מ"מ לענין השערתי אין זה לא מעלה ולא מוריד כי בוודאי ידע מהרש"ל דברים שנאמרו בישיבתו של רש"ש שהיתה בעירו).
נוטר הכרמים כתב:ראיתי מובא ולא מצאתי לע"ע בפנים, דבר מעניין מאוד, כי מהרש"ל מתאונן באחת מתשובותיו על 'מרידת התלמידים המורדים ופושעים בי סומכין ובוטחין על גבורת הזקן ובנו הגאון', כשהכוונה לתלמידי הגאון ר' שלו' שכנא ור' ישראל בנו.
נוטר הכרמים כתב:אביאסף כתב:(מונח היה בזכרוני כי אף על פי שלאחר זמן גבה טורא בין רש"ש למהרש"ל על עסקי הישיבות בלובלין מ"מ מתחילה היה מהרש"ל מעין תלמיד או תלמיד חבר של רש"ש ועתה מפקפק אני בכך שמא טעיתי, אבקש מן היודעים שיודיעוני. מ"מ לענין השערתי אין זה לא מעלה ולא מוריד כי בוודאי ידע מהרש"ל דברים שנאמרו בישיבתו של רש"ש שהיתה בעירו).
ראיתי מובא ולא מצאתי לע"ע בפנים, דבר מעניין מאוד, כי מהרש"ל מתאונן באחת מתשובותיו על 'מרידת התלמידים המורדים ופושעים בי סומכין ובוטחין על גבורת הזקן ובנו הגאון', כשהכוונה לתלמידי הגאון ר' שלו' שכנא ור' ישראל בנו.
מהרש"ל גם מילא את מקומו של ר' ישראל ברבנות לובלין.
כנראה גם למד איזו תקופה אצל רש"ש, בשו"ת דברי חיים (אה"ע ח"ב סי' קלט) הוא נזכר כתלמידו.
אביאסף כתב:גם ר' יוסף מקרמניץ בביאוריו לסמ"ג (ונציה שס"ה) שם ובביאורו לפירוש רש"י על התורה (פראג שע"ה) סוף פרשת אמור מביא פירוש זה, ר' יוסף מעיד בהקדמתו שאינו כותב דבר מעצמו אלא ממה ששמע מרבותיו .
איש_ספר כתב:תודה רבה לכל המשיבים.
לגבי חילוף הגרסאות, אף אני בחלומי חשבתי שיש שייכות, אבל בפועל אינו מתיישב, כי רבים מהמפרשים כפירוש של בעה"ת (לפי שחזרו על הגדוף וכו') גורסים: לך.
אמנם לענ"ד הביאור נשוא האשכול נולד רק כדי לבאר את הנוסח המובא ברש"י (שלע"ע לא מצאתי מקורו, כי בתו"כ אינו): ואין אנו אשמים במיתתך.
איש_ספר כתב:חשוב לציין שאתה גרמת לכך, סובל את כל הפירושים, (בין אם נפרש כבעה"ת שאתה גרמת לעדים לחזור על הגידוף ולנו הדיינים ולשמוע את הגידוף, ובין אם נפרש כמפרשים ההם שאתה גרמת לנו שלא לדון אותך כמשפט הנידונים). ואילו גרסת לך אינה סובלת את פירוש בעלי התוס'. באופן שעם גרסת לכך כולם יכולים לחיות (או להתלות...) בשלום.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 278 אורחים