עכשיו כבר הופיע ירושתינו תשע''ה

[משולש]

שנת תשע''ה
לא הגיע לידי דפי דוגמא עדיין.

[הוד_והדר]

סוף סוף

[משולש]

זה שמיני לא תשיעי.
ועדיין לא הופיע אלא רק הגיע למכבש הדפוס.
סליחה על הטעות.

[משולש]

בשמחה רבה הננו להודיע כי ירושתנו ספר שמיני - ה'תשע"ה יצא לאור.

ניתן להשיג, בחנויות הספרים - ברשת חנויות פלדהיים - יפה נוף

וכן במייל בכתובת המערכת:

yerushaseinu@gmail.com


או באמצעות הדואר.

וכן בבני ברק: משפחת המבורגר, רח' סורוצקין 3.
ירושלים: משפחת הופמן, רח' גשר החיים 14 כניסה ג' (טל. 02-5381404) - החל מיום רביעי השבוע!
מודיעין עילית: משפחת הופמן, רח' חפץ חיים 22.

בברכה,
שלמה הופמן

[הגהמ]

אכתוב כאן הערה שעלתה במחשבתי בעוברי על המאמר המחוכם שנדפס שם בענין ניקוד תיבת 'גליותנו'.

כותב המאמר מוכיח שהמבטא המקורי הוא בחיריק תחת הלמ"ד ורק בדורות מאוחרים שינו הניקוד לבטאו בשורוק תחת הלמ"ד כדי להתאימו לדקדוק לשון המקרא. מסיק הכותב שהיות שכבר נודע שלשון תורה לחוד ולשון רבנן לחוד, אל לנו לשנות לשון תפלה שהוא לשון רבנן להתאימו ללשון המקרא. עכת"ד.

והערתי שמעניין הדבר שקוטב המחלוקת בין הגריעב"ץ ובין רז"ה סיבב על נקודה זו. הרז"ה הוא ששינה נוסח התפלה כשכוונתו בהרבה מקרים היתה להתאימו ללשון המקרא (כמו בברכת האילנות שהדפיס 'שלא חיסר מעולמו דבר' במקום 'שלא חיסר כלום בעולמו' וכהנה) והגריעב"ץ הגין על הנוסח המקורי בחרף נפשו. מעתה צפוי היה שרז"ה יתמוך בנוסח המתוקן והגריעב"ץ יגן על הנוסח המקורי והנה נהפוך הוא. בצדק יאמר שאצל תיבה זו עצמה הסכימו שניהם לנקדו בשורוק תחת הלמ"ד, ורק נחלקו איך לנקד הגימ"ל, אם בשו"א כדעת הרז"ה, אם בקמ"ץ כנהוג וכדברי הגריעב"ץ. ואמנם במלה דומה (שממנה נסתייע כותב המאמר) מצינו שנחלקו בנקודתה. הרז"ה הדפיס בסדורו גם פרקי אבות מנוקדות ע"פ שיטתו ושם בפ"ה מ"ח נקד 'שבעה מיני פורעניות' בחיריק תחת הנו"ן וע"ז הגיב הגריעב"ץ בלוח אר"ש (סי' קמ"ד תניינא) בזה"ל:

'נקד העי"ן קמץ והנו"ן חיר"ק, ושבוש המוני הוא ששקל המלה בפלס רחמניות, והוא משקל מעוות, לפי שהוא מקובץ מנפרד רחמנית. אך זה הנפרד הוא פורענות, בהכרח נאמר ממנו ברבוי פורענויות כמו מן חנות חנויות ומן מלכות מלכויות'.

הרי שדעת הגריעב"ץ היא שהניקוד הרווח למלה פורעניות בחיריק מקורו ב'שיבוש המוני'. כמו"כ חזינן דפשיטא ליה שתיבת מלכיות (שגם היא משמשת כסמך למסקנת הכותב) מנוקדת בשורוק תחת הכ"ף, ומשכך דומה שהגריעב"ץ לא היה מסכים עם מסקנת כותב המאמר שהניקוד המוקרי לפורעניות, מלכיות, וגליות הוא אחר ממה שנקדו הוא.

וזאת למודעי שצופה הייתי במאמרו בחפזון ולא ראיתי דברים אלו מובאים שם ואם שגיתי אתל"מ.

[לוצאטי]

מתוך הספר.
במאמר מובאת ראיה חדשה לשיעור 22.5 דקות למיל, ואגב מתוארת בו צורת העולם לפי חז"ל.

[וירטואלי]

מתוך הספר.
במאמר מובאת ראיה חדשה לשיעור 22.5 דקות למיל, ואגב מתוארת בו צורת העולם לפי חז"ל.

כפתור ופרח.

א. לטיעון בדבר 'עירוב' הלכה ואגדה יש להעיר מדברי הרמב"ם בהל' מלכים שכתב כלפי האיסור לדור בארץ מצרים שהיא ת' פרסה על ת' פרסה.

ב. להסבר על מחלוקת בשיעור הילוך המיל שזה בעצם ההבדל בין הליכת אדם רגיל להליכת חייל יש להעיר מדברי הגמ' דמיירי מפורש באדם בינוני
(הסבר ר' יואל אליצור הלזה נצרך יותר למחלוקת המפורשת בגמ' דלעולא הילוך מיל הוא 24 דק' ואילו להלכה הוא 22 וחצי או 18)

ג. להסבר בדעת התרוה"ד שמדובר בדקות עבות - אינו נראה בדבריו, אלא שסר שיש מעה"ש לצאה"כ ביום השווה 12 שעות שוות וכמו שהשיג עליו הגר"א, גם יש להעיר שאם מדובר בדקות עבות לא קשה לחשב כמה הן כי חזרנו לשיעור 22 וחצי דק'.

[נבון]

מצאתי בקובץ הנ"ל מאמר נפלא מפורט ומקיף ביותר בענין מהו מרור, להרב ירחמיאל ישראל הלפרין, מומלץ מאוד.

[לוצאטי]

תודה על ההערות.

ב. ההסבר של ר' יואל לא יועיל לשיעור 24 דק'. אלו דבריו המלאים:

לפי מיל רומאי שהוא קצת קטן מק"מ וחצי, 18 דקות זה בערך 5 קמ"ש (מהירות של חיילים) ו-22.5 דקות הם 4 קמ"ש (מהירות של הלך).

ג. ראה במאמר הרב קורן המצויין בהערה 25.
שיעור 22.5 מיוסד על 720 דק' מהנץ ועד שקיעה. כשאתה מונה מעה"ש עד צה"כ אין בסיס לחישוב, מפני ששעת עה"ש ושיעור מיל תלויים זה בזה, ואין מקור חיצוני שנותן זמן מדוייק כדוגמת הנץ ושקיעה.

[וירטואלי]

ג. ראה במאמר הרב קורן המצויין בהערה 25.
שיעור 22.5 מיוסד על 720 דק' מהנץ ועד שקיעה. כשאתה מונה מעה"ש עד צה"כ אין בסיס לחישוב, מפני ששעת עה"ש ושיעור מיל תלויים זה בזה, ואין מקור חיצוני שנותן זמן מדוייק כדוגמת הנץ ושקיעה.

לא הבנתי [לא עיינתי עדיין בדברי הרב קורן] , לדעת התרוה"ד [לדבריך שגם לתרוה"ד מהנה"ח עד שקיעה"ח יש 12 שעות שוות דהיינו 720 דקות ואי אפשר לחלוק ע"ז] אדם הולך מעה"ש עד צאה"כ 40 מיל ומעה"ש עד ההנץ 4 מיל וממילא 32 מיל מההנץ עד שקיעה, חלק 720 דקות ל32 מיל הרי מיל 22 וחצי דקות.

[לוצאטי]

לא הבנתי [לא עיינתי עדיין בדברי הרב קורן] , לדעת התרוה"ד [לדבריך שגם לתרוה"ד מהנה"ח עד שקיעה"ח יש 12 שעות שוות דהיינו 720 דקות ואי אפשר לחלוק ע"ז] אדם הולך מעה"ש עד צאה"כ 40 מיל ומעה"ש עד ההנץ 4 מיל וממילא 32 מיל מההנץ עד שקיעה, חלק 720 דקות ל32 מיל הרי מיל 22 וחצי דקות.

לשיטתי התרוה"ד מונה 12 שעות מעה"ש עד צה"כ, ולא מהנץ עד שקיעה. לכן שעות אלו אינן 720 דק' שלנו.

[וירטואלי]

לא הבנתי [לא עיינתי עדיין בדברי הרב קורן] , לדעת התרוה"ד [לדבריך שגם לתרוה"ד מהנה"ח עד שקיעה"ח יש 12 שעות שוות דהיינו 720 דקות ואי אפשר לחלוק ע"ז] אדם הולך מעה"ש עד צאה"כ 40 מיל ומעה"ש עד ההנץ 4 מיל וממילא 32 מיל מההנץ עד שקיעה, חלק 720 דקות ל32 מיל הרי מיל 22 וחצי דקות.

לשיטתי התרוה"ד מונה 12 שעות מעה"ש עד צה"כ, ולא מהנץ עד שקיעה. לכן שעות אלו אינן 720 דק' שלנו.

ברור, אבל למה אנחנו לא נחשב ונחלק 32 מיל ל12 שעות שלנו?
[הרזמ"ק שם נוקט בדברי התרוה"ד שכוונתו כן ל18 דק' שלנו דלא כמעכת"ר]

[לוצאטי]

כעת הבנתי כוונתך, ונראה לכאורה שעמך הצדק. אצטרך להתבונן בזה עוד.

[לוצאטי]

א. התבוננתי שוב וודאי עמך הצדק.
לבאר דבריך לתועלת המעיינים: הרב וירטואלי מציע לחשב את שיעור המיל האמיתי אליבא דתרוה"ד, באמצעות חישוב המילין שמן הזריחה עד השקיעה, שהם 32 כמבואר בפסחים, ונמצא מיל 22.5 דק'. מדובר על שיעור המיל האמיתי, ובעל תרוה"ד עצמו לא סבר כן, כדלהלן.

ב. אכן הרב קורן מוכיח את שיטת האחרונים שבעל תרוה"ד עצמו סבר שמעה"ש עד צה"כ 12 שעות שוות, ועל כן מיל 18 דק' שלנו. [נ"ל שמקורו מן הסברה. הוא ידע שהימים במקומו ארוכים כמ"ש הרב ק' שם, שאורך היום בנוישטט ביום השוויון הוא כ-14 שעות שוות מזריחה עד שקיעה. וסבר שבאופק א"י 12 שעות שוות מעה"ש עד צה"כ. אולי גם הירושלמי גרם לו להבין כך (את הפירוש הנכון בירושלמי כתב הרב גורן http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40569&st=&pgnum=15).]
אני כיוונתי לחשב את המיל לפי ידיעתנו, שמעה"ש עד צה"כ יש יותר שעות שוות. כפי מה שהוכחת: 15.

יישר כחך

[צעיר_התלמידים]

מדברי הרמב"ם בהל' מלכים שכתב כלפי האיסור לדור בארץ מצרים שהיא ת' פרסה על ת' פרסה

במהר"ל באר הגולה באר שישי [עמ' קיג בדפוס הרגיל] וכן בתורת חיים באגדתא דרבה בר בר חנה דף עג כתבו שאורך ארץ מצרים היא לאו דווקא וזה נגד דברי הרמב"ם האלו.