אוצר החכמה כתב:אני לא יודע אם כוונתך לבדיחת פורים מאוחרת או שאתה שואל ברצינות
בכל אופן המילים גאט (שם שמים) וגוט הן מילים שונות ונהגות באופן שונה והמכסימום שאפשר לומר הוא שזה מעין לשון נופל על לשון מקרי. אני משער שאפשר למצוא בלי סוף דברים כאלה.
אוצר החכמה כתב:אני לא יודע אם כוונתך לבדיחת פורים מאוחרת או שאתה שואל ברצינות
בכל אופן המילים גאט (שם שמים) וגוט הן מילים שונות ונהגות באופן שונה והמכסימום שאפשר לומר הוא שזה מעין לשון נופל על לשון מקרי. אני משער שאפשר למצוא בלי סוף דברים כאלה.
הוגה ומעיין כתב:מעניין לבדוק - על יסוד דברי ר' עדיאל - את הנוסחאות השונות של נוסח הברכה. בנוסח הארץ ישראלי אין חתימה זו אלא בנוסח הבבלי, אך יש סתירות רבות בעדי הנוסח. אולי אכן שולב דווקא בארצות בהן היתה היכרות עם שפות לטיניות? יש לבדוק ב"תפילת העמידה לחול ע''פ הגניזה הקהירית", רצו"ב דבריו.
מרדכי וינטרויב כתב:"שמך" זה לא "גאט", אלא "נאמען".
הוגה ומעיין כתב:מעניין לבדוק - על יסוד דברי ר' עדיאל - את הנוסחאות השונות של נוסח הברכה. בנוסח הארץ ישראלי אין חתימה זו אלא בנוסח הבבלי, אך יש סתירות רבות בעדי הנוסח. אולי אכן שולב דווקא בארצות בהן היתה היכרות עם שפות לטיניות? יש לבדוק ב"תפילת העמידה לחול ע''פ הגניזה הקהירית", רצו"ב דבריו.
ישראליק כתב:בנוגע להשאלה אם חז"ל ידעו אידיש, מצאתי דבר פלא בפירוש עשירית האיפה על תורת כהנים בפרשת שמיני, שמפרש "קסתות מלכים": לשון קסתות לשון אשכנז הוא, והוא מגדל שיש בו חדרים קטנים שקורין "קעסטליך" בלשון אשכנז...
ובשפות ישנות, וכעת בשפת צרפת מכונה עבד בשם דמשטי"ק
ישראליק כתב:בנוגע להשאלה אם חז"ל ידעו אידיש, מצאתי דבר פלא בפירוש עשירית האיפה על תורת כהנים בפרשת שמיני, שמפרש "קסתות מלכים": לשון קסתות לשון אשכנז הוא, והוא מגדל שיש בו חדרים קטנים שקורין "קעסטליך" בלשון אשכנז...
נטיעות כתב:וכבר כתב רש"י כן בחומש על "שניר", שהוא "שלג" בלשון כנען ובלשון אשכנז, דהיינו, "שניר", כמו: "שניי" - ביידיש. וכבר מצאנו מי שלמד מכאן על אברהם אבינו שדיבר עם בני חת בלשון כנען ובלשון אשכנז, שהוא דיבר אתם ביידיש.
לייטנר כתב:כמובן, צורת השאלה שבראש האשכול היא מגוחכת, ובודאי התכוון הכותב לשאול 'האם יש קשר בין כינויו של ה' בשפות מסוימות (כולל יידיש) למילה טוב?'
לייטנר כתב:על הנסיונות לאתר מילים דומות בשפות רחוקות כבר עמלו רבים (הרוצה להנות מכך, יתכבד ויגלה את הקשר בשפות רבות בין המילה 'מים' למילה 'מה').
לייטנר כתב:לייטנר כתב:על הנסיונות לאתר מילים דומות בשפות רחוקות כבר עמלו רבים (הרוצה להנות מכך, יתכבד ויגלה את הקשר בשפות רבות בין המילה 'מים' למילה 'מה').
אלי כהן כתב:כן, זה דבר מפורסם מאד ולכן לא נכנסתי לזה. דנתי רק בכוונת חז"ל במילים "הטוב שמך".
לייטנר כתב:אלי כהן כתב:כן, זה דבר מפורסם מאד ולכן לא נכנסתי לזה. דנתי רק בכוונת חז"ל במילים "הטוב שמך".
השווה לתהילים קלה ג, נב יא, נד ח.
אלי כהן כתב:ישראליק כתב:בנוגע להשאלה אם חז"ל ידעו אידיש, מצאתי דבר פלא בפירוש עשירית האיפה על תורת כהנים בפרשת שמיני, שמפרש "קסתות מלכים": לשון קסתות לשון אשכנז הוא, והוא מגדל שיש בו חדרים קטנים שקורין "קעסטליך" בלשון אשכנז...נטיעות כתב:וכבר כתב רש"י כן בחומש על "שניר", שהוא "שלג" בלשון כנען ובלשון אשכנז, דהיינו, "שניר", כמו: "שניי" - ביידיש. וכבר מצאנו מי שלמד מכאן על אברהם אבינו שדיבר עם בני חת בלשון כנען ובלשון אשכנז, שהוא דיבר אתם ביידיש.
הדבר פשוט מאד, שכאשר בעל עשירית האיפה ורש"י כתבו "לשון אשכנז", הם התכוונו ללשון גרמניה.
כמו כן, ידוע שכאשר רש"י מביא לעז ב"לשון כנען", הוא מתכוון ללשון גרמניה (הניב של בוהמיה). עיין בשבת כ ע"ב ד"ה פסולתא, וע"ז כח ע"ב ד"ה חיפושתא, ושם נ"א ע"ב ד"ה דסחיפא, ודו"ק.
פייש כתב:אלי כהן כתב:ישראליק כתב:בנוגע להשאלה אם חז"ל ידעו אידיש, מצאתי דבר פלא בפירוש עשירית האיפה על תורת כהנים בפרשת שמיני, שמפרש "קסתות מלכים": לשון קסתות לשון אשכנז הוא, והוא מגדל שיש בו חדרים קטנים שקורין "קעסטליך" בלשון אשכנז...נטיעות כתב:וכבר כתב רש"י כן בחומש על "שניר", שהוא "שלג" בלשון כנען ובלשון אשכנז, דהיינו, "שניר", כמו: "שניי" - ביידיש. וכבר מצאנו מי שלמד מכאן על אברהם אבינו שדיבר עם בני חת בלשון כנען ובלשון אשכנז, שהוא דיבר אתם ביידיש.
הדבר פשוט מאד, שכאשר בעל עשירית האיפה ורש"י כתבו "לשון אשכנז", הם התכוונו ללשון גרמניה.
כמו כן, ידוע שכאשר רש"י מביא לעז ב"לשון כנען", הוא מתכוון ללשון גרמניה (הניב של בוהמיה). עיין בשבת כ ע"ב ד"ה פסולתא, וע"ז כח ע"ב ד"ה חיפושתא, ושם נ"א ע"ב ד"ה דסחיפא, ודו"ק.
אם לשון אשכנז הוא לשון גרמניה, הרי לשון כנען לא לשון גרמניה.
אני שמעתי פעם שלשון כנען הוא לשון\ות סלאווי.
עכשיו אני רואה בוויקי שכן היא, והיא כינוי לסלאווית המערבית [בוהמיה, צ'כיה], ולכאורה לזה כוונת, הניב של בוהמיה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 77 אורחים