איש_ספר כתב:
היה מעניין לדעת במי מדובר, אם מדובר על חכמי הספרדים, ברור שהדברים בטלים ומבוטלים, ואם מדובר על חכמי האשכנזים, גם זה אינו מובן, על מי בדיוק מדובר על תקופת ר' יהודה החסיד או רמ"מ משקלוב או ר' זונדל סלנט ובעצם החידוש היותר גדול שר' שמואל סלנט נחשב בעיניהם כב"ד חשוב...
בעל החוטם כתב:
ברור שזה משום שהחזו"א בקונט' השיעורים הזכיר עדות [שככה"נ נתבררה כלא מדויקת] על דעת הגרש"ס בענין.
כבר הודעתי דעתי שהשיעור המקובל ושכך נהגו ונוהגים הוא השיעור של ר"ח נאה ואף הוא בקונטרס אשר הוציא לאור העיד שהוא כתושב ירושלים ומעורב בעניני העיר לא שמע שאי פעם הכשירו בירושלים פירצה לפי השיעור של החזו"א וזה בניגוד למה ששמע החזו"א.
איש_ספר כתב:היה מעניין לדעת במי מדובר, אם מדובר על חכמי הספרדים, ברור שהדברים בטלים ומבוטלים, ואם מדובר על חכמי האשכנזים, גם זה אינו מובן, על מי בדיוק מדובר על תקופת ר' יהודה החסיד או רמ"מ משקלוב או ר' זונדל סלנט ובעצם החידוש היותר גדול שר' שמואל סלנט נחשב בעיניהם כב"ד חשוב...
גם זו לטובה כתב:אצל רבים וטובים, הגרש"ס הוא הוא הדמות היותר מעורכת מכל רבני ירושלים.
נכון מאד!. וב'זכר ראובן' כבר נכתבו אותם הדברים במפורש ולא ברמז, שלפני הגרש"ס לא היה בירושלים ב"ד חשוב. וא"צ לפנים שמנהג ספרדים בירושלים מתקופת הפר"ח ושאר גדולי עולם יש בו כח מנהג, ולא נסתפק בזה בן-אנוש בין כשואל ובין כמשיב, וברור ללא ספק שאם דברי הרב פויזן ב'זכר ראובן' הובאו בדקדוק היה זה כתשובה לשאלה מסויימת אודות מנהג אשכנזים בירושלים, וע"ז ענה שאם זה היה מלפני הגרש"ס צ"ע אם לסמוך עליהם.מחולת המחנים כתב:איש_ספר כתב:היה מעניין לדעת במי מדובר, אם מדובר על חכמי הספרדים, ברור שהדברים בטלים ומבוטלים, ואם מדובר על חכמי האשכנזים, גם זה אינו מובן, על מי בדיוק מדובר על תקופת ר' יהודה החסיד או רמ"מ משקלוב או ר' זונדל סלנט ובעצם החידוש היותר גדול שר' שמואל סלנט נחשב בעיניהם כב"ד חשוב...
אין בכך כ"כ פלא מכיון שלעדה האשכנזית בירושלים לא היה בית דין קבוע ומסודר לפני ימי הגרש"ס, וכנראה לכך נתכוון הרב אי"ס לרמוז.
מלך שלם כתב:אפשר אולי לראות את הכתוב בזכר ראובן?
בניסן נגאלו כתב:נכון מאד!. וב'זכר ראובן' כבר נכתבו אותם הדברים במפורש ולא ברמז, שלפני הגרש"ס לא היה בירושלים ב"ד חשוב. וא"צ לפנים שמנהג ספרדים בירושלים מתקופת הפר"ח ושאר גדולי עולם יש בו כח מנהג, ולא נסתפק בזה בן-אנוש בין כשואל ובין כמשיב, וברור ללא ספק שאם דברי הרב פויזן ב'זכר ראובן' הובאו בדקדוק היה זה כתשובה לשאלה מסויימת אודות מנהג אשכנזים בירושלים, וע"ז ענה שאם זה היה מלפני הגרש"ס צ"ע אם לסמוך עליהם.מחולת המחנים כתב:איש_ספר כתב:היה מעניין לדעת במי מדובר, אם מדובר על חכמי הספרדים, ברור שהדברים בטלים ומבוטלים, ואם מדובר על חכמי האשכנזים, גם זה אינו מובן, על מי בדיוק מדובר על תקופת ר' יהודה החסיד או רמ"מ משקלוב או ר' זונדל סלנט ובעצם החידוש היותר גדול שר' שמואל סלנט נחשב בעיניהם כב"ד חשוב...
אין בכך כ"כ פלא מכיון שלעדה האשכנזית בירושלים לא היה בית דין קבוע ומסודר לפני ימי הגרש"ס, וכנראה לכך נתכוון הרב אי"ס לרמוז.
הדברים הללו כ"כ פשוטים ונכונים, ולא הבנתי כלל את הצורך והנכתב להקשות עליהם אם לא בשביל דברי הליצנות בסופם "החידוש היותר גדול שר' שמואל סלנט נחשב בעיניהם כב"ד חשוב". [הגרח"ק אמר בשם החזו"א, כשבא אלי אדם ושואל מספר דברים, כל שאלותיו היו בשביל השאלה האחרונה...].
איש_ספר כתב: המאמר כולו הוא מתמיה מאד. מילא כשמפרסמים תשובות של הגרח"ק, השאלות עצמן מלמדות שהם לא נועדו להכרעת הלכה, אבל כאן לוקחים עשרות נושאים שכל נושא נידון וחזר ונידון בספרי האחרונים, והם דנו בו, כדרכה של תורה במו"מ, בשקו"ט, בדימוי מילתא, בראיות וגם בסברות, ואילו כאן, שורה של הכרעות, מתובלות במעט סברות ותל"מ. (כך כנראה היה נראה המכתב של הגרי"א לגרח"ס כידוע... ומאז לא שמענו כיו"ב...)
לילה טוב.
גם זו לטובה כתב:איש_ספר כתב: המאמר כולו הוא מתמיה מאד. מילא כשמפרסמים תשובות של הגרח"ק, השאלות עצמן מלמדות שהם לא נועדו להכרעת הלכה, אבל כאן לוקחים עשרות נושאים שכל נושא נידון וחזר ונידון בספרי האחרונים, והם דנו בו, כדרכה של תורה במו"מ, בשקו"ט, בדימוי מילתא, בראיות וגם בסברות, ואילו כאן, שורה של הכרעות, מתובלות במעט סברות ותל"מ. (כך כנראה היה נראה המכתב של הגרי"א לגרח"ס כידוע... ומאז לא שמענו כיו"ב...)
לילה טוב.
א' שאלות לגרח"ק לא נועדו להכרעת הלכה??- לא שיש לי בזה נפק"מ, אבל ראוי להקפיד על האמת.
ב' עוד לא עיינתי כראוי אבל כמד' שהנושאים שדן בהם הגרי"פ, אין בהם איזה ראיה מכרעת, ואין ברירה אלא להשתמש בשכל.
איש_ספר כתב:המאמר כולו הוא מתמיה מאד. מילא כשמפרסמים תשובות של הגרח"ק, השאלות עצמן מלמדות שהם לא נועדו להכרעת הלכה, אבל כאן לוקחים עשרות נושאים שכל נושא נידון וחזר ונידון בספרי האחרונים, והם דנו בו, כדרכה של תורה במו"מ, בשקו"ט, בדימוי מילתא, בראיות וגם בסברות, ואילו כאן, שורה של הכרעות, מתובלות במעט סברות ותל"מ. (כך כנראה היה נראה המכתב של הגרי"א לגרח"ס כידוע... ומאז לא שמענו כיו"ב...)
איש_ספר כתב:הדברים לא פשוטים ולא נכונים, אמנם קודם הגרש"ס לא היה בית דין אשכנזי בירושלים, אבל לא שמענו מעולם שמנהג יש לו תוקף רק כשיש בית דין פעיל באותו העיר.
פשוט שהדברים נאמרו ע"י הגריי"ק ביחס לכל מנהגי ירושלים של האשכנזים, הם שנוסדו ע"י תלמידי הגר"א - שקדמו למהרש"ס, ומי שלא יודע מי הם ומה גדלותם, יתכבד לפשפש בספרים מתאימים - שהחזו"א מיאן בהם כידוע, עי' מנהגיו בענין תחנון ובענין תפילת טל ועוד ועוד. רק שעד עתה לא שמענו שהחזו"א השפיל את ערכם, אלא שאחז שהם לא מחייבים. ועתה אנו שומעים שאין לסמוך עליהם כי לא היו ע"פ "ב"ד חשוב". מוזר מאד.
לילה טוב.
בניסן נגאלו כתב:[ועל כמה מהמחלוקות של הגרש"ס עם המהריל"ד התבטא החזו"א שהצדק עם הגרש"ס].
אסכם את הדיון ביננו עד עתה.איש_ספר כתב:הרב בניסן, כשתמצא איפה כתבתי משהו בזכות הדפסת שו"ת קצרות, של גדול מסוים יהיה אשר יהיה, אצטרך להתיישב ולבאר מה בין תשובות המיוסדות על ש"ס ופוסקים, לתשובות שהם סברת כרסייות בלבד (ובלע"ז סברות בויך). לע"ע אתה מתכתב עם עצמך, ומשיג על קביעות דמיוניות העולות במוחך. ובכן נראה איפוא, שיש להגביל את השימוש בשכל המדמה, לא רק בפסיקת הלכה, אלא למצער גם בכתיבת תגובות.
מחציתה השניה של תגובתך, זה הנונע לגרש"ס וכו', הרי ראשיתה דברי הבאי בעלמא, לא נגע ולא פגע, וסופה, זה המדבר על היחס המיוחד של החזו"א לגרש"ס, בזה אמרת לנצל את דוק המסתורין הנסוך על החזו"א ותלמידיו, בכדי לבדות כזבים ושקרים אשר לא היו ולא נבראו. וכן לא יעשה.
ע"ז השבתי כי משום מה על תשובות כאלו מהגריש"א אתה לא מעלה שום טענות, ונוסף לזה הסברתי את התועלת שישנה גם מתשובות כאלו. על כך אתה מגיב בתמימות מעושה שלא כתבת כלום בזכות הדפסת שו"ת קצרות מאף גדול בישראל.המאמר כולו הוא מתמיה מאד. מילא כשמפרסמים תשובות של הגרח"ק, השאלות עצמן מלמדות שהם לא נועדו להכרעת הלכה, אבל כאן לוקחים עשרות נושאים שכל נושא נידון וחזר ונידון בספרי האחרונים, והם דנו בו, כדרכה של תורה במו"מ, בשקו"ט, בדימוי מילתא, בראיות וגם בסברות, ואילו כאן, כל השאלות נפתרות מאליהן, חלקן בצירוף סברות וחלקן כהכרעות סתומות. חשוב לציין שהמאמר לא נכתב ע"י הגריי"ק בעצמו, ועכ"ז הסגנון מתמיה, כביכול יש איזה ערך להכרעות בסגנון כזה.
ישבב הסופר כתב: "איפה כתוב בשו"ע שצריך לציית להחרם של רבי יהושע ליב?"
בניסן נגאלו כתב: והדברים ידועים אצל כל תלמידי החזו"א על מעלתו של הגרש"ס אצל החזו"א, ויש על כל לא מעט התבטאויות שנשתמרו, ועל כמה מהמחלוקות של הגרש"ס עם המהריל"ד התבטא החזו"א שהצדק עם הגרש"ס].
איש_ספר כתב: לגבי הגרש"ס והחזו"א, אני מוותר על אשמת הכזב הפומבית (דייקא) שבהודעתי הקודמת, ומסתפק בכך, שנטל ההוכחה מוטל עליך, וכל זמן שלא עמדת בו, דבריך בטלים ומבוטלים. אני חושב שלנוסח הוגן כזה לא תוכל להתנגד...
וְכָשַׁל עוֹזֵר וְנָפַל עָזֻר.בניסן נגאלו כתב:סיפר לי עד נאמן ששמע מהגר"נ שולמן שליט"א שהיה נוכח בעת שספרו מלפני החזו"א [או שהוא עצמו סיפר] את המעשה שהשיב הגרש"ס למהריל"ד בשלילה לבקשת הצטרפות לפעולה מסויימת בזה"ל "מה אעשה שאני יכול לעבוד את הקב"ה רק עם הלב והמוח שלי". והחזו"א ענה על-כך "ר' שמואל סלנטר צדק".
המספר לי הוסיף שהגר"נ סיפר אז ב' או ג' פרטים מפרטי המחלוקות בין הני גדולי עולם, ואינו זוכר האם אמר שהמעשה הנ"ל שסופר לפני החזו"א היה בהקשר לדרכי המלחמה במיכל פינס או בהקשר לענין אחר, ולכן איננו יכול לדייק בזה, אבל בזכרונו ברור שאמר הגר"נ שסיפרו לפני החזו"א את כל פרטי המעשה ואת תגובת הגרש"ס והנוסח הנ"ל היה תשובת החזו"א.
על מעשה נוסף אני צריך לבקש רשות מבעל הדברים איזה פרטים ניתן לכתוב
איש_ספר כתב:העירו לי באישי, שאני נותן קרדיט גדול מידי לאנשים, ויש חשש שהרמיזות המעודנות לא מובנות. ובכן, כשאין ברירה אכתוב הדברים ברחל אמנו היקרה:
הרב בניסן כתב, שידוע אצל כל תלמידי החוז"א, על מעלתו הגדולה של הגרש"ס אצל החזו"א, ועוד שעל כמה וכמה מחלוקות של מהריל"ד עם הגרש"ס הצדיק החזו"א את הגרש"ס.
בודאי הקורא סובר, שהמדובר לכה"פ על המחלוקת סביב כולל אמריקה...
כשנדרש הכותב לחשוף את מקורתיו, על מה הוטבעו דבריו הפלאים, התברר כך:
א. יש סיפור לפיו החזו"א שיבח איזה אמרת שפר של הגרש"ס.
ב. ועוד סיפור על ב' או ג' פרטים שכולם עלומים, באופן שגם לדברי הכותב לא ניתן לדייק מהם כלום.
ג. ויש עוד סיפור שלע"ע לא ניתנה הרשות לפורטו.
ולא להאמין שכל הבדיה/מבוכה/ בדיחה הזו נועדה להצדיק איזה אמרה טפלה וחסרת ערך.
בניסן נגאלו כתב:בהצלחה בהמשך דרך הליצנות, למטה מיכולתי לרדת לדרך זו.
ניתן לבחון לעיל (כל עוד והכותב לא יצנזר דבריו כדרכו), ממי יצא תשפוכת כינויי גנאי, ממני או משכנגדי איש-ספר. וצאו וראו מה ביני וגו'ראיתי ואשתומם כתב:אחר וראיתי שנעשה אמוציונאלי כל הנדון והרב בניסן (שאיני חפץ להרגיזו) מתייחס לענין כאישי
רשמנו לפנינו, מי שנרתם להגן על אי"ס מקבל מיידית הרשאה לניק חדש...ראיתי ואשתומם כתב:בחרתי בכינוי חדש לצורך הענין.
שוב פעם אתה ממחזר את הטענות בהתעלמות מוחלטת מהאמור לעיל. ואשנה: בדברי הגריי"פ המובאים בזכ"ר נאמר צ"ע אם אפשר לסמוך, הקביעה שאתה מייחס לו שלא היה כח מנהג בירושלים מלפני הגרש"ס שקר מוחלט. כמו"כ פשוט שהוא לא התכוון לטעון שצ"ע אם לסמוך על תלמידי הגר"א שהרי הם המה מנהגי הגרש"ס ונמצאו דבריו סותרים מיני' ובי'. וק"ו שלא התכוון על מנהגי הספרדים ע"פ הפר"ח ועוד כהנה. חייב א"כ להיות שהמדובר היה בשאלה על מנהג אשכנזים מסויים מלפני הגרש"ס שלא היה נהוג בזמן הגרש"ס, וע"ז השיב שצ"ע אם לסמוך עליו. [כבר כתבתי שניכר להדיא כי הסקת מסקנות מופרכות שכאלו מדבריו הקצרים והבלתי מפורטים מעלים ריח חרוך של לומד ע"מ לקנטר]ראיתי ואשתומם כתב:נושא נוסף שעלה כאן הוא ההערה התמוהה לכל הדעות שבסוף המאמר, כי עד הגר"ש סלנטר לא היה מנהג בירושלים וכבר הביאו כאן כי רוכלא שמות גאונים וקדושים שהיו בירושלים ואם בזמנם ובפניהם נהגו מנהג למה ייגרע? (ואולי הכוונה למעטו מ"מנהג ירושלים" דוקא? מי יידע?).
הגריי"פ לא עסוק ביחצנות, ולא מונחה ע"פ שיקולים צרים, הוא השיב את שנראה בדעת תורתו הרחבה, ותמיהני איך הנך שופט את חכמי התורה ברמה רדודה כזאת. [ור' באמו"ב על החובה להאמין שאין לת"ח שום נגיעה].ראיתי ואשתומם כתב:עוד נשאלה כאן שאלה פשוטה, מה ראה הרב פוזן להעצים את כוחו וגבורתו של הגר"ש סלנטר? איזה מכנה משותף יש להם? האם מצא בו גדלות תורנית יותר משהיה לפניו??
כמובן שוב עלילות דברים חסרי בסיס. ההצעה המרושעת כלשונך נכתבה ע"י הניק "בעל החוטם", ולא ממני. דבריו היו להסביר את "האינטרס" כביכול של הגריי"פ, ועל דבריו אלו הגבתי כי יודעני מעובדות מסויימות שאצל החזו"א היה באופן כללי הערכה גדולה לאישיות הגרש"ס.ראיתי ואשתומם כתב:עלתה כאן הצעה מענינת (וגם מרושעת) שהנושא הוא בגלל ש'צריכים' אותו בשביל פולמוס השיעורים, איני רוצה להרחיב הדיבור ברעיון זה מכמה טעמים ואכמ"ל, אבל עם כל הכבוד לא מובן בכלל מה רוצה ר' בניסן נגאלו להוכיח בהודעותיו כאן. האם הוכיח שהחזו"א נתן יחס ומשקל לדעתו ההלכתית של הגרש"ס??
באמת מסיפור מעניין ככל שיהיה על אמירה בשבח דעתו באיזה מחלוקת השקפתית יש איזשהו קשר לנידון?
בקיצור פתח בכד וסיים בספינה, אין כאן שום תרומה לדיון בשום אופן.
כבר כתבת השערה זאת פעם אחת, וגם אם תכתוב זאת עוד מס' פעמים זה לא יהפך לאמת. ובכל אופן לא לסיפור זה כוונתי, וכמובן גם לא עסקתי בנושא "האחד והיחיד" אותו פתחת לאחר שכתבתי דברי.ראיתי ואשתומם כתב:ואגב, כמדומני שאני יודע בבירור מה המעשה שבניסן מפחד להביא (מדובר באדם מסויים שנפגע באיזה צרה והחזו"א תלה אותה בקפידא של הגרש"ס) ואין משם כמובן שום שייכות לנושא האחד והיחיד: סמכות הבי"ד של הגרש"ס בעיני החזו"א כדבר יוצא דופן.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 59 אורחים