מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

ימי החנוכה-להשכיחם תורתך?

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
נוטר הכרמים
הודעות: 5767
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

ימי החנוכה-להשכיחם תורתך?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' דצמבר 06, 2010 4:26 pm

שמעתי ממו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א, שהיה מתרעם על המנהג בכמה מקומות לעשות בין הזמנים בחנוכה, והיה אומר, אם צריכים הן להפסקה כל שהיא, אבל מה ענין זה לימי החנוכה, ימים שבהם נפלו הזדים משכיחי התורה בידי העוסקים בה, ימים שנקבעו להודות ולהלל לשמו הגדול, יעשו בין הזמנים אחרי חנוכה. וכך הנהיג בישיבתו הרמה, שבשבת חנוכה איש לא נעדר.

זכיתי למצוא הטענה הנ"ל בדברי הקדמונים. הנה בספר 'נוהג כצאן יוסף' מובא בזה"ל: בכל הקהילות גזרו שלא לשחוק שום שחוק בכל השנה חוץ מחנוכה ופורים שהותר להם, והיינו כנגד יצר הרע דמוטב שיאכלו בשר תמותות שחוטות, ע"כ.

ובשו"ת חוות יאיר (שיום פטירתו חל הערב, נקוה שידובר בו במשפחות סופרים) באמצע תשובה קכו, וז"ל: ונהירנא כד הוינא טליא נמנו ורבו בעלי תקנות ובראשם א"א הגאון מוהרר"ש זצ"ל לשנות מנהג הקדום הנהוג שלא לשחוק כל השנה רק בימי חנוכה, והרע בעיני א"א החסיד שיהיו ימי נס הקבועים להודות ולהלל מיוחדים לשחוק וקלות, וביקש לאסרם, ולקבוע תחתיהם ח' ימים עודם שאין בהם ביטול משא ומתן שבני אדם נשארים בבתיהם, ולא עלתה בידו כי לא הסכימו לשנות מנהג, עכ"ל.

מדבריו אנו למדים עוד, שלא עלתה בידו לשנות המנהג הקדום, אולי יכשר דרא דנן?
נערך לאחרונה על ידי נוטר הכרמים ב ב' דצמבר 06, 2010 5:38 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17495
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: ימי החנוכה-להשכיחם תורתך?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' דצמבר 06, 2010 4:52 pm

ואני שמעתי על המשגיח ר' יחזקאל לוינשטיין זצ"ל שהיה אומר כשהיה רואה את יומי דחנוכה בישיבה
"היוונים ניצחו"

מתעמק
הודעות: 539
הצטרף: ג' יוני 08, 2010 5:58 am

Re: ימי החנוכה-להשכיחם תורתך?

הודעהעל ידי מתעמק » ב' דצמבר 06, 2010 7:56 pm

נוטר הכרמים כתב:ובשו"ת חוות יאיר (שיום פטירתו חל הערב, נקוה שידובר בו במשפחות סופרים) באמצע תשובה קכו, וז"ל: ונהירנא כד הוינא טליא נמנו ורבו בעלי תקנות ובראשם א"א הגאון מוהרר"ש זצ"ל לשנות מנהג הקדום הנהוג שלא לשחוק כל השנה רק בימי חנוכה, והרע בעיני א"א החסיד שיהיו ימי נס הקבועים להודות ולהלל מיוחדים לשחוק וקלות, וביקש לאסרם, ולקבוע תחתיהם ח' ימים עודם שאין בהם ביטול משא ומתן שבני אדם נשארים בבתיהם, ולא עלתה בידו כי לא הסכימו לשנות מנהג, עכ"ל.

צ"ל "ח' ימי אידם", והכוונה לשמונה ימי חגם מ"ניטל" כ"ה בדצמבר עד אחר ראשון בינואר (ראש השנה שלהם), שאז היו בטלים ממלאכה (אף בימינו היה נוהג כזה, ונזכר בשו"ת אגרות משה יו"ד ג' סימן פ"ה http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... S&page=331)
ואגב אציע מאי דקשיא לי בהאי ענינא, בגמרא עבודה זרה מבואר דא' מימי אידי ע"ז הי' קלנדא, והטעם אמרו "תנו רבנו לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך אמר אוי לי שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים, עמד וישב ח' ימים בתענית ובתפלה, כיון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך אמר מנהגו של עולם הוא, הלך ועשה שמונה ימים טובים, לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו ימים טובים, הוא קבעם לשם שמים והם [דורות שלאחריו] קבעום לשם עבודת כוכבים. וחג שניה ראשונה שהוזכר שם שמונה ימים לפני התקופה היא סטרנורא, והשניה שלאחר התקופה היא קלנדא.
והנה התוס' לעיל דף ו. בד"ה ואי ס"ד הוכיחו מהסוגיא שם שאין כאן ט"ז ימי חג רצופים, לפני התקופה ולאחר התקופה, אלא שיש הפסק ימים בין סטרנורא לקלנדא, לכל הפחות שני ימים, ממה שדנו שם אם יש שני ימים לפני איד קלנדא האסורים ג"כ משום לפני אידיהן (עיי"ש כל הסוגיא), והוסיפו התוס' בזה"ל "וסברא נמי הוא, דאמרינן לקמן שח' ימים של קלנדא הם כנגד ח' ימים טובים שעשה אדם הראשון, ומסתמא לא עשאם מיד אחר התקופה, שהרי לא היה יכול להבין מיד אריכות הימים", עכ"ל.
ולכאורה לפי סברא זו יש להקשות גם להיפוך, שאיך חשב אדם הראשון עד יום התקופה ממש שהיום מתקצר והולך, שהרי קיצור היום בימים האחרונים של התקופה מצומצם לאיזה שניות, ובדיוק כהארכת היום שלאחרי התקופה, ואם כן כבר בימים שלפני התקופה היה לו להבחין שאין הימים עוד מקצרים והולכים כמו עד אז, ולמה התענה עד התקופה ממש. ומשום זה היה נראה להיפוך, שכבר בימים שלפני התקופה לא צם עוד, כי ראה שאין הימים מקצרים עוד (ולא הבחין בקיצור הימים בשניות מספר כנ"ל), אבל עדיין לא הוברר לו עד שאחר התקופה כשכבר התחיל הגלגל אחורנית, הוברר לו בוודאות שאין הימים מקצרים עוד, אלא שכעת היה מסופק אם אכן שבים למקומם, ובכל זאת כבר התחיל לחגוג על מה שאין הימים מקצרים והולכים.
והיה נראה לענ"ד שכן היה בתוס', ושצריך לגרוס "ומסתמא לא עשה סטרנורא עד התקופה, שהרי היה יכול להבחין מיד שאין הימים מקצרים", אלא שמטעם הצנזורה הנוצרית "תוקן" שלא לימא שימי חגם מכוונים נגד יום איד ישן של ע"ז שהיה ג"כ בשמונה ימים אלו (וזכורני שראיתי פעם ב'משיחי שקר ומתנגדיהם' [בעמדי בחנות ספרים תיכף אחר הופעתו לאור במהדורא ראשונה] שכותב שהרבה ממנהגי הנוצרים שורשם מעוע"ז קדמונים, וביניהם השתי וערב).

חכם באשי
הודעות: 9986
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: ימי החנוכה-להשכיחם תורתך?

הודעהעל ידי חכם באשי » ג' דצמבר 07, 2010 11:10 am

על ה"מנהג" לשחק קלפים בחנוכה, האריך הרב יחיאל גולדהבר במאמרו מלפני שנתיים, המצורף בזה:
חנוכה תשסט, משחק קלפים בחנוכה.pdf
(212.57 KiB) הורד 1096 פעמים

בן פקועה
הודעות: 100
הצטרף: א' אוקטובר 24, 2010 9:52 am

Re: ימי החנוכה-להשכיחם תורתך?

הודעהעל ידי בן פקועה » ג' דצמבר 07, 2010 11:43 am

בראש המאמר של הרב גולדהבר מביא שבסוף יוון מצולה לרנ"נ הנובר, כאשר הוא מפרט את צורת הישיבות של פולין לפני גזירות ת"ח ת"ט, הוא כותב שבחנוכה התחיל זמן חדש בישיבות, וכך אפשר להסיק שזה היה שבוע של הפסקה בין הזמנים, וכן מבואר בדברי השל"ה, עיינו במאמר הנפלא.
מעניין לציין שבסוף המאמר מביא התנגדות גם למשחק הסביבון!

היא שיחתי
הודעות: 3377
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: ימי החנוכה-להשכיחם תורתך?

הודעהעל ידי היא שיחתי » ד' דצמבר 21, 2011 7:50 pm

היה בהמודיע על משחקי קלפים וכדו'
והיה שם דבר פלא בשם הדעת סופר
שהחתם סופר הלך כל ימי החנוכה עם סביבון בכיס!!! ולבי"ד גם הלך כן.

ולא הבנתי פשר דבר

נוטר הכרמים
הודעות: 5767
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: ימי החנוכה-להשכיחם תורתך?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' דצמבר 21, 2011 11:40 pm


היא שיחתי
הודעות: 3377
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: ימי החנוכה-להשכיחם תורתך?

הודעהעל ידי היא שיחתי » ה' דצמבר 22, 2011 12:21 am

דווקא נראה לי ששם הביאו עדי שמיעה מהדעת סופר ששמע בן מפי בן

מן הגורן ומן היקב
הודעות: 32
הצטרף: ש' נובמבר 06, 2010 6:59 pm

Re: ימי החנוכה-להשכיחם תורתך?

הודעהעל ידי מן הגורן ומן היקב » ש' דצמבר 24, 2011 10:10 pm

הנה ציטוט מעניין במיוחד בענין זה מאת 'המכריע' בפורטל הדף היומי.

ועל דרך זו היה דורש רבי חיים שמואלביץ זצ"ל (ראש ישיבת מיר שנסתלק בג' טבת תשל"ט, ובשנה חסירה זה חל בזאת חנוכה) את המונח זאת חנוכה, שאמנם בפשוטו נקרא על שם הקריאה דיומא, זאת חנוכת המזבח, אבל דורשי רשומות כבר יצאו לדורשו,

ואמר הגר"ח לפי שימי החנוכה היו ראויים להיות ימי שקידה בכפליים כאמור וכמובא לעיל. אלא שבעוונותינו הרבים מכיון שההדלקה חלה באמצע סדר ב' נפגע כל הסדר, והמהדרין בשעה זו בביקורי סבא וסבתא וקבלת דמי חנוכה וסיבוב ה"דריידעל" ואכילת מיני סופגנין ואכילת ארוחות במקום ההדלקה, ריבוי הכנות, ועוד ועוד מפסידים הרבה משקידתם.

ואילו ביום שמיני שכבר הודלקה השלהבת בלילה שלפניו, והיום הוא יום לימודים רגיל לכל ענייניו, "זאת חנוכה" האמתי (ובלשונו האט דאס איז חנוכה!).

אגב בצעירותי הלכתי לחזות בכמה הדלקות אצל חכמי וצדיקי הדור. וביררתי שמרן הגר"ח מדליק כהגר"א בדיוק בשקיעה ובאתי איזה רגעים מקודם לכן וראיתי שיושב בחדרו עם החברותא ואין זכר לחנוכיה ולא להכנות. בדקות האחרונות הרבנית הישישה נשרכה עם בית מנורה ובתוכה חנוכיה מוכנה והניחתה במקומה. בשלב מסויים היא אמרה לו, הגיע הזמן. הוא הביט בשעונו ואמר יש עוד דקה! והמשיך ללמוד. לאחר דקה קם ממקומו היא הגישה לו נר דולק, הוא אמר את הברכות הדליק נר אחד ומסר לה לסיים, אמר הנרות הללו בדרך למקום ותוך כדקה או שנים להערכתי כבר חזר לתלמודו !

מובן שאין זו הנהגה ראויה לכל אחד אבל מידתו של גאון זה היתה שקידתו הנוראה. עצה טובה למחפשי חיזוק בשקידה לקרוא את הספר הנפלא מוח ולב. בזכרוני סיפור דומה שסיפרה חמותו שבסעודות השבת הוא היה מביא את החברותא ולומד בחדר הסמוך. החמות היתה אומרת לו חיים יש דגים על השולחן, הוא היה נכנס לדקה אוכל הדגים ושב לחברותא. כך בבשר ולברכת המזון. הסעודות אצל חמיו ר' לייזר יהודה נמשכו כמה שעות רוויות כמובן בדברי תורה בהלכה ואגדה, אבל הוא השתתף בהן רק לכמה דקות.

פעם ניגש אליו אחרי מעריב אורח חשוב מבוגרי הישיבה וביקש להתארח על שולחנו לסעודת ליל שבת. ר' חיים הזמינו בחפץ לב. הלה התעכב מעט באולם הישיבה עם חבריו, ולאחר כעשרים דקות הוא רואה את ר' חיים מגיע ומתקרב אליו. הוא בוש מאד בהבינו שהוא עיכב את ר' חיים וכעת בא הוא לקרוא לו. והנה ר' חיים אומר לו אני כבר סיימתי את הסעודה ובאתי ללמוד, רק ניגשתי לומר לך שסעודתך מוכנה לך בביתי.

במותו ספד לו הרב שך "משמת ר' חיים בטלו השקדנים". (קוריוז מעניין. הרב שך אמר זאת במבטאו הליטאי וסופר המודיע הבין שהוא אומר "בטלו הספדנין", וכך, למרבה הבושה, נדפס למחרת בכותרת הראשית של המודיע עם תוספת ביאור שר' חיים היה זה שהיה עומד ומספיד ומגדיר את גדולי הדור בהסתלקותם... וכדי ביזיון וקצף.

עצם טעותו של הלבלר הנ"ל היה לה רקע, כי הדבר היה נכון לכשעצמו, ודאי עוד זכור לרבים הספדו של רבי חיים בהלויית המשגיח ר' יחזקאל לוינשטיין זצ"ל בשנת תשל"ד שעלה להספיד לאחר כמה מספידים מגדולי הדור שכבר אמרו עליו שבחים מופלגים, פתח ר' חיים בהבאת המדרש משל למלך שהיו לו כלי זהב ומשבחים אותו בכלי כסף כלום שבח הוא לו? גנאי הוא לו! ואז המשיך ואמר; עד עכשיו שיבחוהו בכלי כסף ואני אשבחנו בכלי זהב).

ולוואי ונזכה ביומין אילין לקבל עלינו עול שקידת התורה הקדושה כראוי לה.

נוטר הכרמים
הודעות: 5767
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: ימי החנוכה-להשכיחם תורתך?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ש' דצמבר 24, 2011 11:51 pm

בהודעה הקודמת, הדברים חביבים. רק תיקון קל, ההספד של ר' חיים עם ה'כלי כסף והכלי זהב' היה על הרב מפוניבז' ולא על ר' חצק'ל. ועוד אמר, כי היה לו ראש של שאג"א.

ברוך ברגר
הודעות: 206
הצטרף: ג' נובמבר 11, 2014 2:06 pm

Re: ימי החנוכה-להשכיחם תורתך?

הודעהעל ידי ברוך ברגר » א' דצמבר 14, 2014 1:58 pm

תוכחת מוסר לחנוכה, יחשוב שעיקרו נתקן להלל ולהודות להשם יתברך, על כי היוונים חשבו לבטל תורה ומצות, אם כן הימים הקדושים האלה ראוים ביותר להתמדת תורה מבשארי הימים, כי תלמוד תורה כנגד כולם. ובעוונותינו הרבים רוב העולם נוהגים בהם בטול תורה והולכים אחר ההבל. ומה שרבותינו הקדמונים פסקו ישיבה בימים ההם, עשו בשביל הנערים שיחזרו ויחזרו על תלמודם מה שלמדו שיהיה שגור בפיהם, על כל השומע ישמע ויתעורר בימים ההם ביתר שאת בתורה ובמצות.
(של"ה הק')

אליעזר שלום
הודעות: 82
הצטרף: ב' דצמבר 09, 2013 2:20 am

Re: ימי החנוכה-להשכיחם תורתך?

הודעהעל ידי אליעזר שלום » ד' דצמבר 17, 2014 10:17 pm

לענד ימי החנוכה נתקנו להודות ולהלל ולשמחה יתירה ומה לנו כי נלין על חזל הק שכך עלה בדעתם
דברי הם רק לעורר לב המעיין ולא לקבוע הלכה חו שלא כהשלה


חזור אל “חנוכה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 2 אורחים