איש_ספר כתב:מה מקור המנהג הנזכר שם לגבי הקול המשתנה של התקיעה?
משולש כתב:אם אני זוכר טוב המנהג המוזכר בכל המקומות שמוזכר זה מצנפת לבנה, (לא רק באשכנז, בהרבה ארצות מזרח אירופה גם כן, ראה במנהגי הקהילות של הרב גולדהבר). ומכונה גם הייבל.
אני מתאר לעצמי שבימינו ישנם שמתקשים ללבוש דבר שונה כזה ולכן הם מנסים להצניע את המנהג ולהקטינו. אבל אין לי מקור לזה.
משולש כתב:(ובכלל, אם מותר להמציא מנהגים, או לפתוח מעשה רב (או כל ספר מנהגים אחר) ולעשות על פיו לאנשים שלא הכירו מעולם את הגר"א ולא את תלמידיו, אז מה הבעיה לעשות ע"פ הרוקח, ר"י החסיד, ראבי"ה, מרדכי, הרא"ש, מהרי"ל, ושאר גדולי אשכנז?)
חובב_ספרים כתב:משולש כתב:(ובכלל, אם מותר להמציא מנהגים, או לפתוח מעשה רב (או כל ספר מנהגים אחר) ולעשות על פיו לאנשים שלא הכירו מעולם את הגר"א ולא את תלמידיו, אז מה הבעיה לעשות ע"פ הרוקח, ר"י החסיד, ראבי"ה, מרדכי, הרא"ש, מהרי"ל, ושאר גדולי אשכנז?)
רוב מש"כ אינו שייך אלי, או משום שאין לי ידיעה אישית ואיני צד בדבר כש"כ, או משום שאינו נוגע הנקודה שכתבתי. [ההרהורי דברים שלי לגבי שחזור מנהגים שעברו נכתב בדרך אגב ראוי לאשכול בפנ"ע. אולי כשיהיה לי זמן.]
אבל הדוגמא ממנהגי הגר"א דוקא מראה מש"כ. יש חוג ידוע ששחזרו מנהגי הגר"א לדעתם. למעשה גישתם אינו מקובל אצל רוב כלל, גם לא אצל תלמידי הגר"א באופן הכללי בישיבות ליטאית שמקורם הוא מסורת מהגר"א. אבל מלבד ממנהגי הגר"א ברורים שהחולקים על חוג ההוא אינו מקבל אותם תמיד גם כשאין ספק שאכן זהו מנהג הגר"א, אלא שבהרבה מקומם שחוג ההוא חושב שהם שחזרו שיטת הגר"א לא כולם מחוץ להחוג מקבל טענתם, ויש דברים שממש צוחקים עליהם. א"א לומר דמשום שהם החליטו שהם נוהגים ע"פ שיטת הגר"א ממילא יש להם יותר סמכות מאחרים לקבוע מהו שיטת הגר"א באמת.
משולש כתב:לא הבנתי את הראיה מהחוג.
האם אתה מסתפק אם דעת רבותינו הראשונים לקדש בבית הכנסת או להניח תפילין בחו"ה?
ואם מדברים ספיציפית על מנהג המצנפות, כמדומני שאינו מוזכר בראשונים בפירוש ואנו לא שומרים רק על מנהגי ראשונים אלא על כל מסורת אשכנז כפי שקיבלנוה מאבותינו.
משולש כתב:הדוגמא שהביא כבודו היתה מאדם שזנח את רוב מנהגי אבותיו ומחזיק במנהגים בודדים וביניהם חבישת כיפה לבנה שלדעתו בזה הוא מקיים מנהג אבותיו.
אב בבינה כתב:מה המקור שיש בכלל מושג של מנהג אבותיו, לכאורה כל הענין של מנהגים המוזכר בתלמוד הוא מנהג מקומו.
וא"כ ההולך ממקומו ואין דעתו לחזור מה בכלל הענין לקיים מנהג מקומו הראשון?
ועי' viewtopic.php?f=17&t=22099
משולש כתב:אב בבינה כתב:מה המקור שיש בכלל מושג של מנהג אבותיו, לכאורה כל הענין של מנהגים המוזכר בתלמוד הוא מנהג מקומו.
וא"כ ההולך ממקומו ואין דעתו לחזור מה בכלל הענין לקיים מנהג מקומו הראשון?
ועי' viewtopic.php?f=17&t=22099
בני בישן במקום שנהגו מדובר שם על מנהג אבותיהם.
ועכ"פ בא"י אין מנהג המקום היות ויש כאן את כל המנהגים בעולם.
משולש כתב:מדוע אתה שואל רק על בני אשכנז, מה עם עשרות עדות שונות בא"י שממשיכות את מנהגיהם מקהילות מוצאן?
מדוע החסידים והליטאים אינם מחויבים למנהג הספרדי של א"י?
האם לדעתך אשכנזי המתגורר בא"י יכול לבחור בין אכילת קטניות לאי אכילת קטניות? הרי לדעתך אינו מחוייב למנהגי אבותיו. ומנהג המקום הוא חצי חצי.
(בענייני נוסח התפילה כתבו הפוסקים שלא ישנה מנוסח אבותיו שמא הוא מאותו השבט שתפילתו עולה דרך שער מסוים דווקא).
בנוגע לברכת כהנים יש כמה קשיים טכניים להנהיג את זה בא"י (למרות שזה הונהג חלקית בכל ערי צפון הארץ). וכיון שאינו מנהג קדום מאוד וכנראה בתחילת הראשונים לא היה קיים, אנו מעדיפים להשקיע יותר מאמצים במנהגים יותר חשובים.
משולש כתב:א. אז למה אתה שואל רק על בני אשכנז?
ב. לשיטתך כשהגיעו לכאן הפרושים היה רק מנהג אחד בכל הקהילות: ספרדי. אז הפרושים שבאו מחו"ל ואין דעתם לחזור עליהם לקבל את מנהגי הספרדים באופן מלא.
ג. אין מנהג אחיד בתפילין בחו"ה. אלפי אנשים מניחים תפילין בחוה"מ בא"י. ויש כמה וכמה בתי כנסת שמניחים תפילין. (לא רק יוצאי אשכנז). אין מנהג אחיד בצאת הכוכבים בכלל. (ספרדים 13.5, אשכנזים 25, כמה עדות אחרות: ר"ת). אין מנהג אחיד בברכת כהנים. (בצפון עושים רק במוספים, ובחלק מחב"ד לא עושים ברכת כהנים חוץ מרגלים כך שמעתי ואיני יודע אם זה נכון).
לא ידעתי מאי שנא יוט"ש. הגמ' מפורש שהגדר הוא משום הזהרו במנהג אבותיכם, ובשו"ע כ' בפירוש שיש לו הדינים של מלאכה בערבי פסחים. ולכן מדינא דגמ' ושו"ע זה תלוי אם דעתו לחזור ככל שאר המנהגים בעולם, ואם הלכה זו אינו תוקף בזה"ז כדבריך אין סיבה לשמור יום אחד של יו"ט.ביו"ט שני אכן יש מנהג אחיד על פי דעת הפוסקים, וכל תושבי א"י מחוייבים לזה. בלי קשר לארץ מוצאם.
ה. לא רק שהוא לא קדום, אלא שלכאורה ראשוני אשכנז מתנגדים למנהג הזה. אז למה להתעקש להחזיר אותו, אם כרגע אנחנו נוהגים במנהג הקדום יותר והנכון יותר?
אהרון 37 כתב:הדעת הישרה נוטה להרחיק לבטל דבר שהוא מצוות עשה מדאורייתא כברכת כהנים, והדבר תמוה ביותר לכתוב כאילו היה איזה דבר חיובי בלהנהיג מגמה נגד המנהג לברך ברכת כהנים בכל יום, לבוא ולהנהיג מגמה של ביטול מצוות עשה מדאורייתא בכל יום.
זה דוגמה ברורה לעשיית טפל לעיקר ועיקר לטפל.
לכל דבר יש את מקומו, ואיזהו חכם המכיר את מקומו, ועם כל חשיבות המנהג יש להיזהר שלא להשתמש במושג הזה לרעה.
אהרון 37 כתב:הפוסקים פוסקים לפי דעת ישרה.
ואוי לנו מאותם פוסקים שלא פוסקים לפי דעת ישרה.
ואין הכוונה שיש לו לפוסק לשבת בדד בחדרו ולפסוק לפי דעתו הישרה, בוודאי שיש את העיון במקורות, אבל חשיבות גדולה יש לדעת ישרה, ובפרט בדברים שאינם מפורשים במשנה ובגמרא.
אבל במקום לדון באויר, אני לא מכיר את הנושא, מעניין אותי מאוד האם יש ראשון אחד שנראה מדבריו שכן ראוי היה להנהיג לכתחילה שלא לישא כפיים בכל יום, או שהדבר הובא כיישוב למנהג קיים.
משולש כתב:בנוגע ליו"ט שני של גלויות. ממה שהבנתי במעט שהסתכלתי, התקנה של יו"ט שני מוגבלת רק לחו"ל. ועל כן גם מי שמנהג אבותיו בחו"ל לעשות שני ימים טובים, אינו צריך לנהוג כן בא"י. כי זה חלק מהתקנה. ועל כן קבעו את השם שלו "יו"ט של גלויות".
(וכמו אחד שמנהג אבותיו לעשות פורים בי"ד והוא גר בירושלים...)
משא"כ כל שאר מנהגי ישראל לא נקבעו שיהיו מוגבלים למקום מסויים ולכן צריך להמשיך אותם בכל מקום. (לא נאמר למשל "תפילין בחו"ה של גלויות" או "נוסח אשכנז של גלויות").
כן נראה גם מלשון המשנ"ב:
ואע''ג דעכשיו בקיאין אנו בקביעות החודש לפי החשבונות שבידינו מ''מ חששו חכמים שמא מרוב הצרות והטלטולים בגלותנו ישתכח החשבון ויבואו לעשות חסר מלא ומלא חסר ויאכלו חמץ בפסח וע''כ הניחו הדבר בחו''ל כמו שהיו בימים הראשונים:
חובב_ספרים כתב: כמו כן חובה עלינו לבדוק כל מנהג אולי נעשה רק למקומו ושעתו ולא שייך במקום אחר.
בעצם זה שייך בכל מנהג שהוא,
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Majestic-12 [Bot] ו־ 286 אורחים