אפרקסתא דעניא כתב:מה המקור של המיוחס לחזו"א בעניין הדלקה בפתח החצר בזמן הזה?
מובא באורחות רבנו ובשונה הלכות תרעא. המקור הוא בהלכות מזוזה.
מצו"ב חלק ממאמר שיתפרסם מחר ביתד נאמן בענין זה (הבאתי רק את הקטע הנוגע לנדו"ד , ללא הקטעים העוסקים בפרסומי ניסא לפני נכרים, והקטעים בענין דעת הגרי"ז וסיעתו בענין חצר דימינו):
פרסומי ניסא לתיאלנדים// הרב ש"ב גנוט....
הגמרא קובעת ש"נר חנוכה מצווה להניחה על פתח ביתו מבחוץ, ואם היה דר בעליה- מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים, ובשעת הסכנה מניחה על שולחנו ודיו". לדברי רש"י, כשישנה חצר, הפונה לרחוב, מניח את הנרות בפתח ביתו הסמוך לחצר, ולא בפתח החצר הפונה לרחוב. לעומת זאת, התוספות סוברים שבמקרה כזה מניחים את הנרות בפתח החצר ולא בפתח הבית. השולחן ערוך פסק כדעת התוספות וכתב: "נר חנוכה מניחו על פתח הסמוך לרשות הרבים מבחוץ, ועם הבית פתוח לרשות הרבים- מניחו על פתחו, ואם יש חצר לפני פתח הבית מניחו על פתח החצר, ואם היה דר בעליה, שאין לו פתח פתוח לרשות הרבים, מניחו בחלון הסמוך לרשות הרבים".
ה"בית יוסף" מביא עוד ראשונים הסוברים כרש"י וכך גם מביא ה"ביאור הלכה", וגם מדברי הרמב"ם משמע כרש"י. ה"ערוך השולחן" תמה על הטור והשולחן ערוך, שלא הזכירו כלל את דעת רש"י, למרות שמספר ראשונים סוברים כמותו. ויתכן שההסבר בזה הוא כפי שכתב הריטב"א, שגם רש"י מסכים שבוודאי אין איסור להניח את הנרות בפתח החצר, ורבנו ירוחם מציג את דעת רש"י שמניחים את הנרות בפתח החצר הסמוך לרחוב והנרות עומדים בפנים. רבנו ירוחם כותב שמניחים את הנרות בחוץ ממש, מחוץ לפתח וברשות הרבים. וישנם הכותבים שגם רש"י יסכים לתוספות שאדם שמתגורר בבית שפתחו אינו גלוי לעוברים ושבים ברחוב ואין "פרסומי ניסא" כשידליק בפתח ביתו, שעליו להדליק בפתח החצר, כדעת התוספות. נמצא, לפי מה שלמדנו עד כה וכפי שפסק השולחן ערוך, שכשישנה חצר מסביב לדירה והחצר פונה לכיוון הרחוב, בו עוברים עוברי אורח, מדליקים בפתח החצר ולא בפתח הדירה- הבית.
לדעת החזו"א, [שאמנם כתב את דבריו לגבי מזוזה ועירובין, אך נודע שכך סבר גם לגבי נרות חנוכה, וכפי שנהג בעצמו בהדלקתו בדירתו בבני ברק (ברחוב עזרא באותם הימים. כיום: רחוב חזון איש), ראו שונה הלכות תרעא, יא], החצר עליה דיברו חז"ל, הראשונים והפוסקים, היא דווקא חצר של ימים עברו, "שהיו משתמשים בו בטחינה ובאפיה ובשטיחת פירות ושאר צרכים, ופעמים אוכלים וישנים בהם כדרך החקלאים בימים ההם. אבל אצלנו אין החצרות אלא רק לאוויר" (לשונו בחזו"א מזוזה קסח, ו).
מסיבה זו, סובר מרן החזו"א, הגרים בבניינים משותפים, אינם מדליקים נרות בפתח חצרותיהם או בפתח חדר המדרגות, אלא בפתח דירתם או בחלון הפונה לרחוב.
ישנן וילות וקוטג'ים פרטיים, לצד חצרות פרטיות עם כניסות נפרדות, שהדיירים עושים בחצר תשמישים צנועים יחסית, כמו לצאת לחצר בפיז'מה, לכבס את הבגדים בגיגיות ומתקני כביסה ולעשות בריכת גומי לילדים. לפעמים יוצאים החוצה לחצר ואוכלים, אך לא "אוכלים וישנים בהם כדרך החקלאים בימים ההם", כפי שמציג החזו"א את החצרות של פעם. ומנגד, חצר פרטית שכזו לא נועדה רק "לאוויר", כפי שמציג החזו"א את החצרות של ימינו. אם כן, לאילו חצרות נדמה את החצרות הללו?
ישנם מתלמידי החזו"א הסוברים שגם חצר שכזו לא נחשבת ל"חצר של פעם" ועל בעליה להדליק נרות בפתח ביתו או בחלון הפונה לרחוב, ולא בפתח החצר. אולם מנגד, ישנם הסוברים שבמקרה שכזה גם לדעת החזו"א צריך להדליק נרות בפתח החצר הפרטית. ישנן חצרות פרטיות, שהדיירים משתמשים בהם שימושים פחות ביתיים וצנועים, כדי שהשכנים מהקומות העליונות לא יבחינו בהם. במקרה שכזה מקובל שלדעת החזו"א, חצר זו אינה נחשבת ל"חצר של זמן הגמרא" ועל הדיירים שיש להם חצר שכזאת, להדליק נרות בפתח דירתם או בחלון הפונה לרחוב.
&&&&
שאלתי במכתב את מו"ר מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, כך: נשאלתי מבני הישיבה הסמוכה לביתי. היכל הישיבה והחדרים מוקפים בחצר, הגדורה בצורת הפתח, והבחורים משתמשים בחצר לתלות כביסה, וגם יוצאים לחצר בלילה בפיז'מה ולעיתים אוכלים שם מעט מיני מזונות, או שותים וכיוצ"ב. האם לדעת מרן החזו"א שחצרות בימינו אינן עשויות אלא לאויר, ולכן אין להם דין חצר לענין הדלקת נרות חנוכה. האם חצר זו נחשבת לחצר גם לדעת החזו"א. והשיב רבנו שליט"א: כן.
עוד שאלתי: חצר ישיבה שהבחורים משתמשים בה שימושי בית חשובים, אך ישנם אנשים מחוץ לישיבה הנכנסים לחצר זו, כדי לקצר את דרכם לרחוב הסמוך, האם נחשב לחצר שהוא כעיקר תשמיש הבית, או מכיון ועוברים שם עוברים ושבים, אינו נחשב לחצר לדעת החזו"א. והשיב רבנו שליט"א: מסתבר שלא נחשב לחצר.
עוד שאלתיו: ישנה חצר ישיבה שבחלקה הפנימי משתמשים הבחורים שימושי בית ובחלקה החיצוני לא משתמשים שימושי בית. כיצד מתייחסים לחצר זו? השיב מרן שליט"א: כחצר.