הודעהעל ידי כהן » ד' ספטמבר 03, 2014 9:53 pm
ידוע מש"כ ע"ז החזו"א, שכגון דא צריך רב. וכן המימרא מהגרי"ז.
ואולי ניתן לפרש שהרי באמת לא נגמר הכיבוש אחרי י"ד שנה שהרי הרבה מהשבטים עוד לא קיבלו חלקם, ומ"מ הרי לאחר שבע שנים התחילו לחלק כמו שהוכיחה הגמ' מכלב, ולכאו' מה נשתנה אחר שבע שנים?
והביאור דנקבע או מסברא או עפ"י הנבואה שלא מיד כל פיסת קרקע שתכבש תתחלק, וגם לא יחכו עד שתכבש כל הארץ, אלא יעסקו בכיבוש זמן מסוים שזהו הזמן הראוי להקדיש לכיבוש ואח"כ כבר אפשר להתחיל לחלק אע"פ שיש עוד מה לכבוש.
ומקישה הגמ' מסברא שה"ה הזמן הראוי לקבוע לחלוקה הוא שבע שנים, ואפילו שעוד לא נגמר החילוק שהרי אפילו הכיבוש לא הסתיים, ונפ"מ למשל שבני גד ובני ראובן חזרו אחרי ארבע עשרה שנים כיון שכבר היו עם בנ"י בזמן סביר הראוי לחלוקה,וה"ה כל הדינים התלוים בכיבוש וחילוק חלים מעכשיו כיון שא"א לחכות לסיום.
וממילא היות ומבואר שאחרי כיבוש וחילוק היו צריכים להקים מקדש קבוע ובאו לשילה, א"כ אחר שבע שנים שהניחו עבור חלוקה סגי בזה להחשיב את הארץ כמחולקת אע"פ שעדין לא ישבו כ"א בחלקו.
ולפי"ז הגמ' דנה על הקש הלכתי ולא על ענין מציאותי