נוטר הכרמים כתב:ועוד על דרך חינוכו, שהיה ב'דעת חכמה ומוסר', כשם ספריו העמוקים.
אגב, בדומה לזה ממש ראיתי עובדא מהאדמו"ר מהר"א מבעלזא זי"ע, שפ"א הגיע בנש"ק אחד לשבות בבעלזא, ובעש"ק קודם תפילת המנחה קרא לו הגבאי ר' אהרן יהושע ז"ל בפקודת הקודש, כשנכנס אל מהר"א, א"ל: ברצוני לכבדכם להתפלל לפני העמוד, אבל אני מתנה שלש תנאים. הא' להתפלל בנוסח אחד מהתחלת התפילה ועד סופה ולא לערבב נוסחאות. הב' כשאני מסיים קטע גם אתם תסיימו. הג' יאמר לכם אהרן יהושע.
הלך הבנש"ק אצל ר' אהרן יהושע, וסיפר לו סיפור ידוע על בחור שלא היה בר דעת גדול ולא יכול היה לעשות שידוך, עד שפעם בא שדכן אחד ולימד אותו כל מה שצריך לדעת בעת שיפגש עם המחותן, כיצד להתנהג ולדבר עם כל התנועות וכו'. כשהגיע העת להפגש עם המחותן, נתיישבו אצל שולחן שהיה מונח עליו בקבוק יפה עם ידית רחבה, והבחור הושיט את ידו דרך חור הידית ליתן שלום למחותן...היות וזה השדכן לא לימדו שאין לעשות כך, דבר שלא עלה על 'דעתו' כמובן.
כמו כן –אמר לו הגבאי-לענינינו, התנאי השלישי הוא שתבינו בעצמכם איך לעשות ולהתנהג בכל מה שרק יכול להיות, כי א"א לדעת מראש ולא שייך לפרט כל דבר.
רבטוב כתב:נוטר הכרמים כתב:ועוד על דרך חינוכו, שהיה ב'דעת חכמה ומוסר', כשם ספריו העמוקים.
אגב, בדומה לזה ממש ראיתי עובדא מהאדמו"ר מהר"א מבעלזא זי"ע, שפ"א הגיע בנש"ק אחד לשבות בבעלזא, ובעש"ק קודם תפילת המנחה קרא לו הגבאי ר' אהרן יהושע ז"ל בפקודת הקודש, כשנכנס אל מהר"א, א"ל: ברצוני לכבדכם להתפלל לפני העמוד, אבל אני מתנה שלש תנאים. הא' להתפלל בנוסח אחד מהתחלת התפילה ועד סופה ולא לערבב נוסחאות. הב' כשאני מסיים קטע גם אתם תסיימו. הג' יאמר לכם אהרן יהושע.
הלך הבנש"ק אצל ר' אהרן יהושע, וסיפר לו סיפור ידוע על בחור שלא היה בר דעת גדול ולא יכול היה לעשות שידוך, עד שפעם בא שדכן אחד ולימד אותו כל מה שצריך לדעת בעת שיפגש עם המחותן, כיצד להתנהג ולדבר עם כל התנועות וכו'. כשהגיע העת להפגש עם המחותן, נתיישבו אצל שולחן שהיה מונח עליו בקבוק יפה עם ידית רחבה, והבחור הושיט את ידו דרך חור הידית ליתן שלום למחותן...היות וזה השדכן לא לימדו שאין לעשות כך, דבר שלא עלה על 'דעתו' כמובן.
כמו כן –אמר לו הגבאי-לענינינו, התנאי השלישי הוא שתבינו בעצמכם איך לעשות ולהתנהג בכל מה שרק יכול להיות, כי א"א לדעת מראש ולא שייך לפרט כל דבר.
מחול נא לי רק למען הקארקטקייט אני מעיר-מאיר-הסיפור הי' אצל המהרי''ד וזה הי' בשבועות הראשון שחזר ממונקץ להולושיץ -גלצי'-אחר מלחמת העולם הראשונה וכידוע
בבלז האדמורי''ם לא התפללו ביו''ט שחרית והלל לפני העמוד והנ''ל שהי' נכד אחות המהרי''ד סבר שע''י שהוא יתפלל לפני העמוד זה יעזור לו לפרנסה .וע''ע ביקש את דו''ז שרוצה
להתפלל לפני העמוד שחרית . וע''ז אמר לו המהרי''ד שאהרן כבר יענה לו וכו' כפי שנוטר הכרמים הביא .
נוטר הכרמים כתב:רבטוב כתב:נוטר הכרמים כתב:ועוד על דרך חינוכו, שהיה ב'דעת חכמה ומוסר', כשם ספריו העמוקים.
אגב, בדומה לזה ממש ראיתי עובדא מהאדמו"ר מהר"א מבעלזא זי"ע, שפ"א הגיע בנש"ק אחד לשבות בבעלזא, ובעש"ק קודם תפילת המנחה קרא לו הגבאי ר' אהרן יהושע ז"ל בפקודת הקודש, כשנכנס אל מהר"א, א"ל: ברצוני לכבדכם להתפלל לפני העמוד, אבל אני מתנה שלש תנאים. הא' להתפלל בנוסח אחד מהתחלת התפילה ועד סופה ולא לערבב נוסחאות. הב' כשאני מסיים קטע גם אתם תסיימו. הג' יאמר לכם אהרן יהושע.
הלך הבנש"ק אצל ר' אהרן יהושע, וסיפר לו סיפור ידוע על בחור שלא היה בר דעת גדול ולא יכול היה לעשות שידוך, עד שפעם בא שדכן אחד ולימד אותו כל מה שצריך לדעת בעת שיפגש עם המחותן, כיצד להתנהג ולדבר עם כל התנועות וכו'. כשהגיע העת להפגש עם המחותן, נתיישבו אצל שולחן שהיה מונח עליו בקבוק יפה עם ידית רחבה, והבחור הושיט את ידו דרך חור הידית ליתן שלום למחותן...היות וזה השדכן לא לימדו שאין לעשות כך, דבר שלא עלה על 'דעתו' כמובן.
כמו כן –אמר לו הגבאי-לענינינו, התנאי השלישי הוא שתבינו בעצמכם איך לעשות ולהתנהג בכל מה שרק יכול להיות, כי א"א לדעת מראש ולא שייך לפרט כל דבר.
מחול נא לי רק למען הקארקטקייט אני מעיר-מאיר-הסיפור הי' אצל המהרי''ד וזה הי' בשבועות הראשון שחזר ממונקץ להולושיץ -גלצי'-אחר מלחמת העולם הראשונה וכידוע
בבלז האדמורי''ם לא התפללו ביו''ט שחרית והלל לפני העמוד והנ''ל שהי' נכד אחות המהרי''ד סבר שע''י שהוא יתפלל לפני העמוד זה יעזור לו לפרנסה .וע''ע ביקש את דו''ז שרוצה
להתפלל לפני העמוד שחרית . וע''ז אמר לו המהרי''ד שאהרן כבר יענה לו וכו' כפי שנוטר הכרמים הביא .
יהיה איך שיהיה, אני כתבתי במדויק כפי שפורסם בעלון המובחר 'עלים לתרופה' לפני כמה שנים, מקור העובדא היה ידידי הרה"ג ר' נחמן רוטנר שליט"א, רב דחליסה בני ברק, שסיפרו מפי אביו הגה"ח ר' יעקב בן ציון זצ"ל, שכידוע היה בעל מספר נפלא.
הר ששון כתב:שמעתי מאחד מתלימידי ראדין שלפני נסיעתו למיר היה משגיח בראדין מה ידוע לחכמינו פה על זה ?
נוטר הכרמים כתב:עוד בנותן ענין להביא מה ששמעתי מהג"ר אשר אריאלי שליט"א, ריש מתיבתא דמיר, כי סח עד נאמן אשר ראה את רבינו זצ"ל בעת סעודתו, זה היה נראה כאילו הוא מאכיל לאדם אחר.
בינה זאת.
סתם סופר כתב:מעשה חינוכי נאה שמעתי פעם על ר' ירוחם זצ"ל.
לר' ירוחם היה מעין קופת גמ"ח ממנו היה מלוה לבחורי הישיבה לפי הצורך.
פעם אחת בא בחור ללוות ומשסיים הודה למשגיח במילים חמות. אמר לו המשגיח: אל תודה לי, ריבית דברים גם היא אסורה.
בפעם הבאה כשאותו בחור לווה נפטר ממנו בלא מילות תודה. אמר לו המשגיח: ואיפה ה"יישר כח"?
התפלא הבחור: הן למדני מורי ורבי שאסור להכביר במילות תודה משום ריבית דברים?
השיב לו המשגיח: הן, אכן אין לומר תודה על הלוואה, אולם לא ראיתי עליך את הקושי להתגבר על הטבע הנכון להכיר בטובה ולהודות עליה.
בור הגולה כתב:גדול מרבן שמו בין בני הישיבות, ה"מירער משגיח".
בצעירותו למד במשך כשנה אצל הסבא מקעלם, וכל ימיו היה מתעמק בתורתו. בנו רש"ז כותב בהקדמה לספרו, שהיה אומר שכל דבריו אינם אלא פירוש על דברי הסבא. ואם היה יכול, היה מניח את דברי הסבא באמצע, ודבריו מסביב.
העיד על עצמו, שביום שנפטר הסבא, ישב כל היום ובכה בכי מר. ובבכי זה נפתחו לו שערי חכמה.
דרכו היתה עמוק מני עמוק, בעומק חכמת המוסר.
בניו:
ר' ישראל הי"ד.
ר' שמחה זיסל. חתן ר' נפתלי קרליבך.
ר' אברהם.
ר' משה ליב.
חתנו: ר' ישראל חיים קפלן.
פייערמאן כתב:http://www.kolhazman.co.il/160433
בור הגולה כתב:
בניו:
ר' ישראל הי"ד.
ר' שמחה זיסל. חתן ר' נפתלי קרליבך.
ר' אברהם.
ר' משה ליב.
חתנו: ר' ישראל חיים קפלן.
מיללער כתב:בור הגולה כתב:
בניו:
ר' ישראל הי"ד.
ר' שמחה זיסל. חתן ר' נפתלי קרליבך.
ר' אברהם.
ר' משה ליב.
חתנו: ר' ישראל חיים קפלן.
אני מחפש פרטים על רבי אברהם בנו של רבי ירוחם, הנה מה שנתפרסם ב'הפרדס' בפטירתו:
http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/heb ... 731_31.pdf
ניצל לארה"ב דרך יפן בראשית ימי השואה ונתקבל כר"מ בישיבת ר"ח ברלין, נפטר בן פ"ו שנה בעת שהותו בארה"ק ושם מנו"כ
האם יש למישהו תמונת מצבתו?
מיללער כתב:בור הגולה כתב:בניו:
ר' ישראל הי"ד.
ר' שמחה זיסל. חתן ר' נפתלי קרליבך.
ר' אברהם.
ר' משה ליב.
חתנו: ר' ישראל חיים קפלן.
על בנו ר' משה ליב מספר ר' מאיר בירנבאום הידוע בכינויו 'לוטנט בירנבאום' בספרו הפונומנלי (באנגלית) שבשנות הבראשית באמריקה לאחר השואה היה ר' משה ליב ליוואוויץ רב בקהילה קטנה בפנסילווני' שבארה"ב וגם שימש כשו"ב במחרשת 'אמפיאר' בעיר בטלהם פאנסילווניה. לר' מאיר בירנבאום היה חנות בב"פ בה מכר בשר-עוף ורצה לקנות אצל 'אמפיאר' וביקש את המשגיח ר' שרגא פיבל מנדלוביץ מתורה ודעת לבוא עמו לבטלהם לתהות על קנקנו של השוחט ר' משה ליב אם יכול לסמוך על שחיטתו.
ר' שרגא פיבל התפלא מזהירותו וזריזותו של ר' משה ליב והביע לר' מאיר את הסכמתו שיסמוך עליו, על שאלת ר' מאיר אם גם כבודו יאכל משחיטתו הגיב 'אז ער וועט זיך לאזן וואקסן א בארד, יא' ר' משה ליב שמע את תגובתו ואמר בצחות 'ביי אונז שחט מען מיט א חלף נישט מיטן בארד' ע"כ משם.
פרטים נוספים אודות ר' משה ליב הזה?
משוש דורים כתב:האם נישאה לבעלה בחיי חמיה הגדול?
מחולת המחנים כתב:רבי שמחה זיסל ליוואוויץ היה ת"ח ובר אוריין, ערך את ספרי אביו המשגיח דעת תורה ודעת חכמה ומוסר, נלב"ע ב' מנ"א תשס"א, בתחילת דעת תורה על ספר בראשית הוקדש 'אלון בכות' לזכרו.
לאחר פטירת המשגיח רבי ירוחם החליטו הבחורים המבוגרים בישיבת מיר מהאריות שבחבורה שרבי זיסל ילך ללמוד בבית התלמוד דקלם ואחרי כן ימלא את מקום אביו, ולבינתיים הביאו את המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין שכיהן אז כמשגיח בישיבת לומז'א בפתח תקוה, אלא שנסתובבו הסיבות ונהפכו המדינות במלחמה הנוראה ומסובב הסיבות סיבב שרבי יחזקאל לוינשטיין ינהיג את הישיבה.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 81 אורחים