מקור למנהג "להזמין" קרובים שנפטרו לשמחות צאצאים

[לישר את ההדורים]

מפני הנאספים רש"י כתובות, כך פירש השר שלום מבעלז כידוע. ובאמת דברי רש"י שם אינו מובן מהו שברכה זו תיקנוה מפני הנאספים עיין שם אצל שבע ברכות.

[הוד_והדר]

מפני הנאספים רש"י כתובות, כך פירש השר שלום מבעלז כידוע. ובאמת דברי רש"י שם אינו מובן מהו שברכה זו תיקנוה מפני הנאספים עיין שם אצל שבע ברכות.

כמדומני אאל"ט שרש"י היה אחר הזהר.


והאימרא אם זכרוני אינו בכזיב הוא של מהרי"ד

[אוצר החכמה]

אבל כיוון שכפי הנראה רש"י לא ראה את הזהר, מקור מרש"י הוא מקור מקביל.

[עושה חדשות]

עצם דברי רש"י "שהכל ברא לכבודו אינה מן הסדר אלא לאסיפת העם הנאספים שם לגמול חסד" ודאי אין בהם שום מקור, וא"כ כל הנידון הוא רק בין המהרי"ד לשר שלום זי"ע, ושניהם כבר ידעו את הזוהר.

ותודה לכל העונים.

[חכם באשי]

עי' זוהר, ח"ג, ריט סע"ב - רכ רע"א;
דרשות ר"י אבן שועיב, סו"פ חיי שרה.

[אוצר החכמה]

עצם דברי רש"י "שהכל ברא לכבודו אינה מן הסדר אלא לאסיפת העם הנאספים שם לגמול חסד" ודאי אין בהם שום מקור, וא"כ כל הנידון הוא רק בין המהרי"ד לשר שלום זי"ע, ושניהם כבר ידעו את הזוהר.

ותודה לכל העונים.

זה כמובן נכון. ולהערכתי גם המימרה בשם אדמורי בעלזא מי מהם שהיה, היתה בתור וורט. אני התייחסתי לדברי הוד והדר.

[חכם באשי]

זכור לי גם, שהיה כאן אשכול ישן בנידון.
ממש חבל שהחיפוש בפורום ממש ממש לא יעיל. מתי יתוקן הדבר?

[מה שנכון נכון]

זכור לי גם, שהיה כאן אשכול ישן בנידון.

viewtopic.php?f=7&t=9747
viewtopic.php?f=7&t=5601

[עושה חדשות]

ר' באשי,
גם כאן - viewtopic.php?f=7&t=5601&hilit#p46783 ציינת את הר"י אבן שועיב, אבל לא מצאתי שם דבר מעבר לעובדה שכך היה אצל שרה, אז אולי זה משהו חד פעמי?

[חכם באשי]

יכול להיות. אבל כל זמן שהמקורות בנושא כ"כ מצומצמים קשה לוותר על מקור חלקי כזה..

[לישר את ההדורים]

בספר תולדות בעל קול אריה כתב שהאבות שהם ברום המעלות ונהנים מזיו השכינה אינם רוצים לבוא לעולם השפל הזה אפילו לשמחת בניהם, רק מגרשים אותם מגן עדן, וכלשון הזוהר הקדוש 'אעקר לון מגן עדן'.

[עושה חדשות]

אכן כך כתוב בזוהר -

...ועל רזא דא כתיב בעושיו, ואף על גב דאבא ואמא אתפרשו מהאי עלמא חדוה בכל שותפותא הוה דתנינן בשעתא דבר נש שתיף לקודשא בריך הוא לחדווה דיליה קודשא בריך הוא אתי לגנתא דעדן ואעקר מתמן (ס"א דאודע תמן) לאבוהי ואמיה דאינון שותפין בהדיה ואייתי לון עמיה לההוא חדווה וכלהו זמינין תמן ובני נשא לא ידעין...

כעת נשאר לברר מה המקור שגם הסבים ולמעלה בקודש וכו', והאם זה רק אבא ואמא של החתן (אם נפטרו) או גם אבא ואמא של המחותן (כי הרי גם הוא בעל חדווה), ומהו הכלל של שתיף לקוב"ה בחדווה דיליה, ומה פירוש "וכלהו זמינין תמן ובני נשא לא ידעין".

[וולףאנטפלעקונג]

ראה שיחת אדמו״ר מוהריי״צ מליובאוויטש בחתונת בתו עם אדמו״ר הרמ״מ. כאן: http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=86

[ארזי הלבנון]

בשם הגאון הרב בן ציון מוצפי שליט"א: 'לא נכון כלל להזמינם , הם לא ברשותינו ולא ברשות עצמם . הזוהר הקדוש כתב שהקדוש ברוך הוא בעצמו מודיע להם ושולח אותם , ואנחנו אסור לנו להתערב בכך'.

כעת יצא ספרו החדש 'חופת ציון' [שמדברי ההקדמה, ובין היתר צבע הכריכה, אינני יודע כמה ידיים נגעו בעריכה, ומה נכתב על ידו ומה נכתב על ידי עוזריו],
ושם כתב (עמוד קצד):

אין צריך להזמין הנפטרים לבוא לשמחה, וכל שכן שאין צריך לייחד להם מקום מושב באותו מעמד, כי הקב"ה בעצמו מודיעם ומביאם עמו ממקומם

ובהערה:

יש שנהגו שהולכים להזמין את הנפטרים לשמחתם, וכמו שהביא מנהג זה בשו"ת מהר"ש ענגיל [חלק ז סימן קיט] ועוד מור אבי ז"ל אמר לי שאין צריך להזמין הנפטרים לבוא לשמחה, כי בזוהר הקדוש [פנחס דף רי"ט ע"ב] מבואר, שהקב"ה עצמו מודיע להם ועוקרם ומביאם ממקומם, וכל שכן שאין צריך לייחד להם מקום מושב באותו מעמד

ועוד כתב בספרו (עמוד רמז) בעניין הגעת נשמות הנפטרים לחופה:

בזוהר הקדוש מבואר שהקב"ה עוקר מגן עדן את אביו ואמו של בעל השמחה, ומביאם יחד עמו ושכינתו לקחת חלק בשמחה... ומטעם זה מור אבי ז"ל היה נוהג לעשות עבורם השכבה בשבת חתן בסיום עליית מפטיר

[עזריאל ברגר]

להלן תרגום מדברי אדמו"ר הריי"צ בסעודת "קבלת הפנים" לפני חתונת בתו (הרבנית חיה מושקא) עם מי שלימים מילא את מקומו ונודע כ"הרבי מליובאוויטש" (הדברים שבסוגריים המרובעים נוספו על ידי - ע.ב.):

ידוע ומפורסם שבעת שמחת נישואין באות נשמות האבות מן העולם האמת. עד ג' דורות למפרע הוא בכל ישראל, וישנם כאלה שבאות יותר ויותר וישנן בזה מדרגות שונות, ובתור הזמנה לנשמות הצדיקים הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים אשר יבואו אל החופה ולברך את הזוג, נֹאמַר [מאמר] חסידות שחלק ממנו הוא מרבינו הזקן, חלק מהרבי האמצעי, חלק מאבי הסבא [אדמו"ר הצמח צדק], חלק מהסבא [אדמו"ר מהר"ש] - אבי הסבא של הכלה, חלק מסב סבו של החתן [כנראה: רבי ברוך שלום בן אדמו"ר הצמח צדק], וחלק מהאבא [אדמו"ר הרש"ב] - הסבא של הכלה. האומר שמועה בשם אומרו יהא רואה כאילו בעל השמועה עומד לנגדו.

רואים מדבריו שיש ענין של הזמנה לנשמות הסבים וכו', אך לא (רק) באמצעות הגעה לקבריהם, אלא (גם) באמצעות אמירת דברי תורה משמם.
(אין מכאן שלילה מוחלטת להזמנה באמצעות הגעה לקברים, כי זה פשוט לא היה ניתן טכנית, מכיוון שהם היו מעבר למסך הברזל. אך ראוי לציין כי לפני שהרבי הריי"צ עזב את רוסיה - הוא אכן נסע עם בתו הכלה לקברי אבותיו).

ולימים התפשט המנהג בין חסידי חב"ד לומר בעת "קבלת הפנים" את המאמר (דיבור המתחיל "לכה דודי" תרפ"ט) שנאמר לאחר ההקדמה הנ"ל או את המאמר שהרבי אמר לבארו (דיבור המתחיל "לכה דודי" תשי"ד).

נ.ב. ראוי לכתוב "שוכני עפר" כלשון הפסוק, ולא "שוכבי עפר", וכפי שנתבאר בגמרא ההבדל בין שתי האפשרויות.

[ארזי הלבנון]

להלן תרגום מדברי אדמו"ר הריי"צ בסעודת "קבלת הפנים" לפני חתונת בתו (הרבנית חיה מושקא) עם מי שלימים מילא את מקומו ונודע כ"הרבי מליובאוויטש" (הדברים שבסוגריים המרובעים נוספו על ידי - ע.ב.):

ידוע ומפורסם שבעת שמחת נישואין באות נשמות האבות מן העולם האמת. עד ג' דורות למפרע הוא בכל ישראל, וישנם כאלה שבאות יותר ויותר וישנן בזה מדרגות שונות, ובתור הזמנה לנשמות הצדיקים הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים אשר יבואו אל החופה ולברך את הזוג, נֹאמַר [מאמר] חסידות שחלק ממנו הוא מרבינו הזקן, חלק מהרבי האמצעי, חלק מאבי הסבא [אדמו"ר הצמח צדק], חלק מהסבא [אדמו"ר מהר"ש] - אבי הסבא של הכלה, חלק מסב סבו של החתן [כנראה: רבי ברוך שלום בן אדמו"ר הצמח צדק], וחלק מהאבא [אדמו"ר הרש"ב] - הסבא של הכלה. האומר שמועה בשם אומרו יהא רואה כאילו בעל השמועה עומד לנגדו.

רואים מדבריו שיש ענין של הזמנה לנשמות הסבים וכו', אך לא (רק) באמצעות הגעה לקבריהם, אלא (גם) באמצעות אמירת דברי תורה משמם.
(אין מכאן שלילה מוחלטת להזמנה באמצעות הגעה לקברים, כי זה פשוט לא היה ניתן טכנית, מכיוון שהם היו מעבר למסך הברזל. אך ראוי לציין כי לפני שהרבי הריי"צ עזב את רוסיה - הוא אכן נסע עם בתו הכלה לקברי אבותיו).

ולימים התפשט המנהג בין חסידי חב"ד לומר בעת "קבלת הפנים" את המאמר (דיבור המתחיל "לכה דודי" תרפ"ט) שנאמר לאחר ההקדמה הנ"ל או את המאמר שהרבי אמר לבארו (דיבור המתחיל "לכה דודי" תשי"ד).

נ.ב. ראוי לכתוב "שוכני עפר" כלשון הפסוק, ולא "שוכבי עפר", וכפי שנתבאר בגמרא ההבדל בין שתי האפשרויות.

ייש"כ. מהדברים שציטטת בפשטות לא משתמע שיש להזמין, אלא 'להתקשר' אל אותו קרוב, וכך אמרו מאמר חסידות כדי שיהא בעל המאמר כאילו עומד כנגדו.
וכך אכן מובא גם בשו"ת מהר"ש ענגיל הנזכ"ל. אך לא בשימת הזמנה ממש על קברו כמו שנוהגים מקצת העם.

[מחולת המחנים]

בזוהר נזכר, שנשמות האבות משתתפים בשמחות צאצאיהם.
גם בדרשות ר"י אבן שועיב נזכר הדבר, בערך.
ואף בכתבי חסידי אשכנז, אלא שהם הוסיפו שהם אף מצטערים בצערם.

רש"י (במדבר כ, טו) "וירעו לנו מצרים ולאבותינו - מכאן שהאבות מצטערים בקבר כשפורענות באה על ישראל".

[זכריה]

יש מקור מוסמך למנהג ללכת לבית הקברות להזמנת הסבים לחתונות של צאצאיהם, [ולהניח הזמנה על המצבה] ?

[כרמי שלי]

viewtopic.php?f=7&t=5601

[יוסף חיים אוהב ציון]

בשם הגאון הרב בן ציון מוצפי שליט"א: 'לא נכון כלל להזמינם , הם לא ברשותינו ולא ברשות עצמם . הזוהר הקדוש כתב שהקדוש ברוך הוא בעצמו מודיע להם ושולח אותם , ואנחנו אסור לנו להתערב בכך'.

כעת יצא ספרו החדש 'חופת ציון' [שמדברי ההקדמה, ובין היתר צבע הכריכה, אינני יודע כמה ידיים נגעו בעריכה, ומה נכתב על ידו ומה נכתב על ידי עוזריו],
ושם כתב (עמוד קצד):

אין צריך להזמין הנפטרים לבוא לשמחה, וכל שכן שאין צריך לייחד להם מקום מושב באותו מעמד, כי הקב"ה בעצמו מודיעם ומביאם עמו ממקומם

ובהערה:

יש שנהגו שהולכים להזמין את הנפטרים לשמחתם, וכמו שהביא מנהג זה בשו"ת מהר"ש ענגיל [חלק ז סימן קיט] ועוד מור אבי ז"ל אמר לי שאין צריך להזמין הנפטרים לבוא לשמחה, כי בזוהר הקדוש [פנחס דף רי"ט ע"ב] מבואר, שהקב"ה עצמו מודיע להם ועוקרם ומביאם ממקומם, וכל שכן שאין צריך לייחד להם מקום מושב באותו מעמד

ועוד כתב בספרו (עמוד רמז) בעניין הגעת נשמות הנפטרים לחופה:

בזוהר הקדוש מבואר שהקב"ה עוקר מגן עדן את אביו ואמו של בעל השמחה, ומביאם יחד עמו ושכינתו לקחת חלק בשמחה... ומטעם זה מור אבי ז"ל היה נוהג לעשות עבורם השכבה בשבת חתן בסיום עליית מפטיר

הכל נכתב על ידו ולא ע"י אף אחד.

[ארזי הלבנון]

בשם הגאון הרב בן ציון מוצפי שליט"א: 'לא נכון כלל להזמינם , הם לא ברשותינו ולא ברשות עצמם . הזוהר הקדוש כתב שהקדוש ברוך הוא בעצמו מודיע להם ושולח אותם , ואנחנו אסור לנו להתערב בכך'.

כעת יצא ספרו החדש 'חופת ציון' [שמדברי ההקדמה, ובין היתר צבע הכריכה, אינני יודע כמה ידיים נגעו בעריכה, ומה נכתב על ידו ומה נכתב על ידי עוזריו],
ושם כתב (עמוד קצד):

אין צריך להזמין הנפטרים לבוא לשמחה, וכל שכן שאין צריך לייחד להם מקום מושב באותו מעמד, כי הקב"ה בעצמו מודיעם ומביאם עמו ממקומם

ובהערה:

יש שנהגו שהולכים להזמין את הנפטרים לשמחתם, וכמו שהביא מנהג זה בשו"ת מהר"ש ענגיל [חלק ז סימן קיט] ועוד מור אבי ז"ל אמר לי שאין צריך להזמין הנפטרים לבוא לשמחה, כי בזוהר הקדוש [פנחס דף רי"ט ע"ב] מבואר, שהקב"ה עצמו מודיע להם ועוקרם ומביאם ממקומם, וכל שכן שאין צריך לייחד להם מקום מושב באותו מעמד

ועוד כתב בספרו (עמוד רמז) בעניין הגעת נשמות הנפטרים לחופה:

בזוהר הקדוש מבואר שהקב"ה עוקר מגן עדן את אביו ואמו של בעל השמחה, ומביאם יחד עמו ושכינתו לקחת חלק בשמחה... ומטעם זה מור אבי ז"ל היה נוהג לעשות עבורם השכבה בשבת חתן בסיום עליית מפטיר

הכל נכתב על ידו ולא ע"י אף אחד.

כמות הספרים שיוצאת בכמות מסחררת, עם מספר העורכים הרשומה בספריו, מותירים ספק לגבי דבריך, הגם שידעתי שהנך מן העורכים.
הספרים אגב מעולים, ערוכים בטוב טעם, וכמובן שאינם זקוקים לציון ממני...

[כדכד]

לעצם הענין
אבי ביקשני ללכת לציון סבי ז"ל להזמינו להשתתף בשמחה ודודי שליט"א שהוא ת"ח חשב מחה ואמר שיש בזה משום "דורש אל המתים" ולכן שלא אלך ואבי קיבל דבריו למעשה

[עזריאל ברגר]

לעצם הענין
אבי ביקשני ללכת לציון סבי ז"ל להזמינו להשתתף בשמחה ודודי שליט"א שהוא ת"ח חשב מחה ואמר שיש בזה משום "דורש אל המתים" ולכן שלא אלך ובי קיבל דבריו למעשה

הרמב"ם מגדיר את איסור "דורש אל המתים" שזה כולל רק את מי שעושה משהו כדי שיבוא המת ויודיענו.
ובזוהר משמע שאין כלל איסור "דורש אל המתים" בתפילה וכיו"ב על קברי יהודים.

[יוסף חיים אוהב ציון]

יש אזהרה בפוסקים שלא יבקש מהצדיק עצמו רק בזכותו, ואין לי פנאי כעת לחפש.

[לבי במערב]

כנכב"ב, וּמִשָּׁ֖ם תִּדְרְשֶֽׁנּוּ.

[פייביש אופטובסקי]

אודה למי אשר יוכל לציין מקור להאמור בפיסקא ראשונה המצורפת כאן עד ד"ה 'ובדרך זו' (משם ואילך נמצא ב'לקט אמרי קודש' חלק ח עמוד לב) גם הציון שו"ת 'חלקת יעקב', נראה שאין הדברים לקוחים ממנו.

[בקרו טלה]

אודה למי אשר יוכל לציין מקור להאמור בפיסקא ראשונה המצורפת כאן עד ד"ה 'ובדרך זו' (משם ואילך נמצא ב'לקט אמרי קודש' חלק ח עמוד לב) גם הציון שו"ת 'חלקת יעקב', נראה שאין הדברים לקוחים ממנו.

הכוונה לספר "לקט אמרי קודש" מהדורת תשס"ז [ולא מהדורת סטענסיל הנ"ל המצוי' באוצה"ח] (אמנם שם מובא הכל בשם מרן המהרי"ד, לעומת זאת בחלק"י הביא זאת בשם מרן המהר"ש)

חלק''י.png (80.17 KiB) נצפה 3428 פעמים

לקט אמרי קדש.png (118.25 KiB) נצפה 3428 פעמים

[פייביש אופטובסקי]

יישר כח גדול!!!!!
ובמהדורת תשס"ז אכן נמצא בחלק ה' עמוד ס?

[בקרו טלה]

ובמהדורת תשס"ז אכן נמצא בחלק ה' עמוד ס?

אכן

[פייביש אופטובסקי]

שוב, יישר כחך.