אוצר החכמה כתב:האם תוכל לפרט בבקשה ולנקוב בשם, על איזה מהדעות בעניין השיעורים כוונתך להתלוצץ?
בברכה המשולשת כתב:כל עניין שיטת הגאונים עניינה שמשערים בזיתים הרגילים המצויים בשוק באותו מקום וזמן
בברכה המשולשת כתב:נו נו. זה הרי לא שינוי שקורה ברגע אחד אלא מתפרס על פני כו"כ שנים
בברכה המשולשת כתב:הרי לא מדובר על זית אחד אלא על כל הזיתים ועל הממוצע העקרוני, ואז בהחלט יש כו"כ שנים עד שניכר שיש שינוי בממוצע
בענין כוונת הליצנות שייחסת לי, אני ממתין להתנצלות.
עושה חדשות כתב:בברכה המשולשת כתב:הרי לא מדובר על זית אחד אלא על כל הזיתים ועל הממוצע העקרוני, ואז בהחלט יש כו"כ שנים עד שניכר שיש שינוי בממוצע
ובינתיים, עד שניכר, מה הדין מי שאכל נבילה בשיעור כזית המדוייק של הממוצע העכשוי, אבל חסר לו עשירית מ"ג כדי להשלים שיעור של הכזית המקובל משנים קודמות, סופג את הארבעים או לאו?
אוצר החכמה כתב:רק למה התחלת בדורות האחרונים יכולת באותה מידה לומר זאת על רבותינו בעלי המשנה שקבעו את עונת המעשרות על פי המציאות וכדומה. או אולי אפילו על התוה"ק שקבעה לחיה אשר בארצך ותלתה את ביעור שביעית בכלה לחיה מן השדה.
שאילה מצויינת, אני לא מתמצא מספיק אבל ודאי שכתבו למצוא בזה שיעור מדוייק, האם תלוי ברוב או כל וכו'.אוצר החכמה כתב:מה זה כלה לחיה מן השדה? שלא נשאר אף אחד ? שנשארו מעט מאד? הרי אין בזה שטח אפור
אין מחשבתי נסערת בכך, פשוט שכל זמן שמותר מותר, וכשנאסר נאסר. בדיוק כמו מי שאכל חמץ ובאמצע האכילה הגיע פסח. מה זה נוגע לשאילת אותו גאון שליט"א בגדר שיעור צירוף של כזית?אוצר החכמה כתב:ומה יהיה במי שאכל פירות שביעית ובדיוק באמצע אכילתו השתנה המצב זה הרי מסעיר את המחשבה השאלה אם עבר באיסור אכילה אחר הביעור או לא?
שאילה מצויינת, אני לא מתמצא מספיק אבל ודאי שכתבו למצוא בזה שיעור מדוייק, האם תלוי ברוב או כל וכו'.
שאילות טובות, אנסה לבדוק קצת מה כתוב בגדר השיעור של כלה לחיה מן השדה, ואז אוכל לדון ולברר את מה שלא כתוב.אוצר החכמה כתב:אבל מה נכנס בחשבון? גם הפירות השלושת רבעי רקובים או החמש שמיניות ואם רק עכברים אוכלים את השלושת רבעי רקוב אבל לא חמוסים מה יהיה הדין ? ואם כל החיות לא אוכלות את זה אבל יש אחת רעבה מאד והיא כן אוכלת מה יהיה הדין?
גם 'משהו' מכריע רוב. אבל אולי כוונתך לדון שרוב התלוי במנהג שאני.אוצר החכמה כתב:אם הולכים בממון אחר הרוב ורובא זבני לרידיא איך זה נקבע כמה רוב צריך
היה לך לדון יותר, האם זה תלוי בשעת האמירה או בשעת הקנין.אוצר החכמה כתב:ואם באמצע האמירה שלו אני רוצה לקנות שור השתנה המצב מה יהיה
קי"ל דשיעור רה"ר לענין זה נקבע בג' בנ"א.אוצר החכמה כתב:מקום שהוא רה"י או רה"ר לעניין טומאה. איך זה נקבע? כמה עוברים בממוצע צריכים להיות
הדברים פשוטים (ומפורשים בסוגיות) דמשעה שנהפך רה"ר לרה"י משתנה דינו לענין ספק טומאה.אוצר החכמה כתב:אם באמצע שהוא הולך במקום הספק מת אחד מבני העיר ובמיתתו משנה את החישוב האם זה הופך באותו רגע לרה"י והאדם נטמא
אין מחשבתי נסערת בכך, פשוט שכל זמן שמותר מותר, וכשנאסר נאסר. בדיוק כמו מי שאכל חמץ ובאמצע האכילה הגיע פסח. מה זה נוגע לשאילת אותו גאון שליט"א בגדר שיעור צירוף של כזית?
הדברים פשוטים (ומפורשים בסוגיות) דמשעה שנהפך רה"ר לרה"י משתנה דינו לענין ספק טומאה.
ועכ"פ מהספיקות הנפלאים שהעלית כאן, ניתן ללמוד גודל מעלת הלימוד ב'גיפטיג'.
לא הבנתי מספיק את דבריך, אם כוונתך לומר שהדין פשוט לדון באופן יחסי, (כלומר, אם השיעור היה 100 גרם, ובשעה 9 השתנה ל50 גרם, אז מי שאכל 50 גרם לפני 9, עליו לאכול עוד 25 גרם אחרי 9, ובס"ה 75 גרם מהוים בשבילו כזית), אז לענ"ד יש לפקפק טובא האם זה כך. ואולי נחכה לחכמים אחרים שיביעו דעתם בזה.אוצר החכמה כתב:מה ההבדל בין אכילת חמץ לפני פסח ובפסח לזה? לפי הבנתו ברור שכל חצי נידון לעצמו?
לא יודע אם זה נקרא שאלה יותר רצינית, אבל בכה"ג הרי יל"ד דסנהדרין משנים את ההלכה למפרע.אוצר החכמה כתב:מי שאכל חצי זית וסנהדרין שינו את המידה ואכל אח"כ חצי זית שני בתוך כדי אכילת פרס מה יהיה הדין
עושה חדשות כתב:כידוע יש דעה הסוברת כי ה"שיעורין" משתנים כפי השתנות הטבעים. ולכן ה'כזית' דהאידנא אינו ככזית הקדמון וכו'.
וברצוני לידע מהו הרגע הקובע את החילוף הדרמטי הזה, דהיינו לפי מה זה נקבע.
והרי זה לכאו' פשוט, שאין בזה שטח אפור, אלא יש רגע אחד שבו דנים זית בחמישים סמ"ק וברגע הבא מודדים אותו במ"ט סמ"ק.
וא"כ שאילתי היא כיצד מודדים את ממוצע הזיתים לענין זה.
האם הזיתים התלושים מצטרפים לחשבון, האם משקללים גם את החריגים במיוחד לשם קביעת הממוצע, האם הזיתים שעדיין לא הבשילו הם מכלל הנידון, האם כל שינוי מועט משנה לחבירתה משנה את הדין או רק שינוי משמעותי וניכר במיוחד, וכו'.
(סתם כך, הרי זה דבר המסעיר את המחשבה: מה הדין כשהתחיל לאכול את המצה או לחילופין את הנבילה כשהשיעור היה גדול, והנה הגיעה בשורת התקטנות השיעורים, האם דנים את הכל לפי השיעור הקטן, או לפי הגדול, או כל חצי לפי זמנו).
אני מסכים. לכן בדרך כלל השאלות מהסוג הזה הם תיאורטיות, ומשמשות רק כנפק"מ להבנת גדרי הענינים.ניים ושכיב כתב:לכאו' לעולם א''א לשער ולמדוד דברים בדיוק גמור דק דק עד אין נבדק, וכאשר יש ספק אם הוי כשיעור הולכים בזה כפי דיני הספיקות.
באמת מעניין לו יצוייר שיהיה חילוק במהירות האכילה בין יהודי לגוי, האם הגויים מצטרפים לקביעת הממוצע. (וכלפי איסורים של בני נח הרי אין שיעורים).אוצר החכמה כתב:כזית מצה בכדי אכילת פרס? קבעו הפוסקים איזה שיעורים בזה (כך וכך דקות) לפי מה? לפי הממוצע. מי נכנס בממוצע
מה דעתך בזה?אוצר החכמה כתב:ואם בעידן ... אוכלים יותר לאט או יותר מהר ... האם זה משנה את הממוצע
זה ממש דומה לנידון הנ"ל. כי אם הממוצע היה 10 דקות, ומישהו התחיל לאכול מצה ואכל חצי כזית בחמש דקות, ואז פתאום השתנה הממוצע ועמד על 2 דקות, לדעתך הוא צריך לגמור את החצי השני תוך דקה. ס"ה כזית בשש דקות. אני חושב שזאת לא הנחה פשוטה, ובודאי לא מוסכמת. וזה נפק"מ חדה בעומק הענין של צירוף כזית בכדאכ"פ, כיצד כל חלק המצטרף משפיע על הגדרת החלקים האחרים.אוצר החכמה כתב:ומה קורה אם בדיוק בליל פסח קורה השינוי העולמי
עושה חדשות כתב:הרב אוצה"ח וצעיר התלמידים,
פסק של ב"ד או קביעת חכמי הדור אינם חלים מכאן ולהבא ולמפרע?
עושה חדשות כתב:הרב אוצה"ח וצעיר התלמידים,
פסק של ב"ד או קביעת חכמי הדור אינם חלים מכאן ולהבא ולמפרע?
יבנה כתב:עושה חדשות כתב:הרב אוצה"ח וצעיר התלמידים,
פסק של ב"ד או קביעת חכמי הדור אינם חלים מכאן ולהבא ולמפרע?
יומא פ.
"אמר רבי אלעזר האוכל חלב בזמן הזה צריך שיכתוב לו שיעור שמא יבא בית דין אחר וירבה בשיעורין." והיינו שירבו או ימעטו בגודל זית וכגמ' שם.
יסוד השיטה הזו הוא "הכל לפי דעתו של רואה", לא רק בתורת דרך מדידה אלא שזהו עצם השיעור. אם כן, עוד קודם שנדון במקרה לא מציאותי של שינוי משמעותי בגודל הזיתים בתוך כדי אכילת פרס, יש לשאול מה הדין אם הזיתים כדקיימו קיימו, אבל הרואה שינה את הערכתו תוך כדי אכילת הכזית.עושה חדשות כתב:כידוע יש דעה הסוברת כי ה"שיעורין" משתנים כפי השתנות הטבעים. ולכן ה'כזית' דהאידנא אינו ככזית הקדמון וכו'.
וברצוני לידע מהו הרגע הקובע את החילוף הדרמטי הזה, דהיינו לפי מה זה נקבע.
והרי זה לכאו' פשוט, שאין בזה שטח אפור, אלא יש רגע אחד שבו דנים זית בחמישים סמ"ק וברגע הבא מודדים אותו במ"ט סמ"ק.
וא"כ שאילתי היא כיצד מודדים את ממוצע הזיתים לענין זה.
האם הזיתים התלושים מצטרפים לחשבון, האם משקללים גם את החריגים במיוחד לשם קביעת הממוצע, האם הזיתים שעדיין לא הבשילו הם מכלל הנידון, האם כל שינוי מועט משנה לחבירתה משנה את הדין או רק שינוי משמעותי וניכר במיוחד, וכו'.
(סתם כך, הרי זה דבר המסעיר את המחשבה: מה הדין כשהתחיל לאכול את המצה או לחילופין את הנבילה כשהשיעור היה גדול, והנה הגיעה בשורת התקטנות השיעורים, האם דנים את הכל לפי השיעור הקטן, או לפי הגדול, או כל חצי לפי זמנו).
לא, אלא גם אם מוסכם מראש שהולכים אחר דעתו של רואה ואחר הזיתים/ביצים של זמנו כשיטת הגאונים, ההערכה מהו שיעור זית/ביצה בינונית איננה מדוייקת מטבעה, ואפשר שהרואה ישנה את דעתו תוך כדי אכילת פרס.אוצר החכמה כתב:כוונתך לומר שזה מציאותי. לדוגמה שהיה יושב וקורא בפורום אוצר החכמה תוך כדי אכילתו את הנבילה, והשתכנע מהכותבים כאן ששיעור הזיתים הנכון הוא הקטן כמו שמוכח בכל המחקרים המודרניים?
ברזילי כתב:לא, אלא גם אם מוסכם מראש שהולכים אחר דעתו של רואה ואחר הזיתים/ביצים של זמנו כשיטת הגאונים, ההערכה מהו שיעור זית/ביצה בינונית איננה מדוייקת מטבעה, ואפשר שהרואה ישנה את דעתו תוך כדי אכילת פרס.אוצר החכמה כתב:כוונתך לומר שזה מציאותי. לדוגמה שהיה יושב וקורא בפורום אוצר החכמה תוך כדי אכילתו את הנבילה, והשתכנע מהכותבים כאן ששיעור הזיתים הנכון הוא הקטן כמו שמוכח בכל המחקרים המודרניים?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 27 אורחים