חכם באשי כתב:ידוע, שהפרש של 1 בין שתי צלעות הגימטריא - אינו מעכב.
דבר זה נרמז במדרש ונשנה הרבה בראשונים.
,
חכם באשי כתב:ידוע, שהפרש של 1 בין שתי צלעות הגימטריא - אינו מעכב.
דבר זה נרמז במדרש ונשנה הרבה בראשונים.
ואולם, לאחרונה מצאתי דעה באחד הראשונים - שאפילו הפרש של 2 אינו מעכב!
הוא לא כותב זאת מפורשות, אך כן משמע מדבריו בכמה מקומות.
חיפשתי הרבה ולא מצאתי חבר לדעה חדשנית זו (יש קונטרס מיוחד ששמו 'משפט הגימטריא', והוא אינו מכיר דעה כזו אפילו אצל האחרונים),
האם מישהו יכול להביא אסמכתא לשיטה זו.
תודה רבה מראש,
גלילי כתב:כנראה שרצית לצרף את הקבצים ולא הצלחת. (אולי לא לחצת על צרף קובץ ליד הלחצן עיון).
לפחות ציין איפוא בספר ארמון על מכונו.
מור כתב:אלא שהיום מצאתי בס' ארמון על מכונו,המייחס זאת לרבותינו בעלי התוס' על התורה, והוא דבר חידוש לדל כמוני:
סמבוסק כתב:גם כתוב בשו"ע ש'חטא' בגימטריא 'אגוז'. לא?
חֵט
ת (ז') [כתיב מקוצר מן חֵטְא] חֵטְא: "אַל תִּקְשֹׁר לִשְׁנוֹת חֵט, כִּי בְאַחַת לֹא תִנָּקֶה" (בן סירא ז ח). "כָּל מִי שֶׁהָיָה כָּשֵׁר וִירֵא חֵט" (ירושלמי תעניות סח ב). "אֵין כָּל דּוֹר וָדוֹר שֶׁאֵין בּוֹ אוּנְקִי אַחַת מֵחֶטְיוֹ שֶׁל עֵגֶל" (ירושלמי תענית סח ג). "שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְבַקֵּשׁ לְהַזְכִּיר חֶטְיָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל" (פסיקתא דרב כהנא, זכור).
חכם באשי כתב:למקורות שאין הפרש 1 מעכב בגימטריא, ורמיזתו במדרש, עי': ספר גימטריאות, לר' יהודה החסיד, כרך ראשון, עמ' ד, ובהערה 25 שם.
לגבי הקונטרס 'משפט הגימטריא' - קניתיו בזמנו, ואיני זוכר היכן.
לדעתי - ובמחילה מכבוד המחבר - הוא אינו ממצה, ואף כותבו בלבל מושגים ומביא ממקורות מאוחרים מה שכבר ניתן למצוא בראשונים (עם קצת התאמצות).
ועכשיו, חברים יקרים, נחזור לגוף הענין.
עיזרו לי למצוא מקור נוסף המאשר הפרש של 2 בגימטריא.
אנא!!!!!!!!
חכם באשי כתב:הרעיון שמספר 1 אינו נחשב כסכום, ידוע מספרותם העתיקה של אומות העולם, ואף בין הראשונים (להבדיל) מצאנוהו הרבה.
חכם באשי כתב:חס ושלום, איני מוקיר את הספרות האקדמית יותר מזו התורנית, כן יעידו כל מכירי, וזאת למרות שאני משתמש בספרות האקדמית.
בהודעתי האחרונה ציינתי קודם את ספרות אומות העולם, כי ברור שמהם התגלגל הרעיון לתורת ישראל, כפי שאין ספור רעיונות פילוסופיים (לדוגמא) ו'מדעיים' באו לחכמי ישראל מתורת אומות העולם, ואין חולק על פרט זה.
ווונדערלעך כתב:חכם באשי כתב:חס ושלום, איני מוקיר את הספרות האקדמית יותר מזו התורנית, כן יעידו כל מכירי, וזאת למרות שאני משתמש בספרות האקדמית.
בהודעתי האחרונה ציינתי קודם את ספרות אומות העולם, כי ברור שמהם התגלגל הרעיון לתורת ישראל, כפי שאין ספור רעיונות פילוסופיים (לדוגמא) ו'מדעיים' באו לחכמי ישראל מתורת אומות העולם, ואין חולק על פרט זה.
מהיכן לקחת שמחכמי אומות העולם התגלגל הרעיון לתורת ישראל? ואני לתומי חשבתי, דליכא מידי דלא רמיזא באורייתא, וכל החכמות שבעולם וכל מאורע בעולם הכל הכל רמוז בתורה. אז למה אחשוב שהרעיונות המופיעים בראשונים, נלקחו בודאי מאומות העולם?
למה אתה אומר שאין חולק על פרט זה? (דהיינו על שחכמי התורה לקחו דבר זה מאומות העולם). אני למשל חולק על זה. הרי זו המצאה שלך, לא?
זקן ששכח כתב:שכאשר אמרו חז"ל 'חכמה בגויים תאמין', הם לא בדיוק התכוונו שהגויים יודעים להעתיק יפה מחכמת היהודים...
זקן ששכח כתב:דומה וונדערלעך שכאשר אמרו חז"ל 'חכמה בגויים תאמין', הם לא בדיוק התכוונו שהגויים יודעים להעתיק יפה מחכמת היהודים...
אגב, אין כזה דבר 'ליכא מילי דלא רמיזא באורייתא', ודאי שלא על דרך הפשט. אולי לא מתאים שאומר 'אין', אבל לי לא ידוע מאמר חז"ל שכזה.
חכם באשי כתב:גלילי,
כבר ציינתי שהוא לא כותב במפורש ש"הפרש של ב' אינו מעכב",
אך כן עולה מהרבה גימטריאות שלו.
ווונדערלעך כתב:חכם באשי כתב:הרעיון שמספר 1 אינו נחשב כסכום, ידוע מספרותם העתיקה של אומות העולם, ואף בין הראשונים (להבדיל) מצאנוהו הרבה.
חכם באשי היקר, סלח לי שאני מעיר. למה אתה מקדים את ספרותם העתיקה של חכמי אומות העולם, לפני הראשונים מחכמי ישראל? (וכנ"ל לגבי מבואות למאמרים אקדמאים שאתה מביא לרוב, כאילו שעיקר החכמה מצויה באקדמיה, ואילו חכמת התורה משתרכת אחריה).
איש_ספר כתב:ווונדערלעך כתב:חכם באשי כתב:הרעיון שמספר 1 אינו נחשב כסכום, ידוע מספרותם העתיקה של אומות העולם, ואף בין הראשונים (להבדיל) מצאנוהו הרבה.
חכם באשי היקר, סלח לי שאני מעיר. למה אתה מקדים את ספרותם העתיקה של חכמי אומות העולם, לפני הראשונים מחכמי ישראל? (וכנ"ל לגבי מבואות למאמרים אקדמאים שאתה מביא לרוב, כאילו שעיקר החכמה מצויה באקדמיה, ואילו חכמת התורה משתרכת אחריה).
במחילה מכבוד חכם באשי כי רב הוא, אאחוז בכסותו של מכובדינו ווונדערלעך ואחדד את דבריו ובכך אשוב לדברים שכבר העליתי בעבר. ובכן:
אין ויכוח שאפשר להסתייע גם בפרסומים אשר מוצאם מחוץ לכתלי בית המדרש, אכן ריבוי ההפניות לספרות שכזו, יוצר מצג שווא, כביכול שאלות רבות אין תשובתם אלא מתוך ספרות זו. ולא היא!
לדוגמא, אחד הציג כאן שאלה על סדר המסכתות, מיד משיב המשיב: עיין בספריו של רי"נ אפשטיין (שכמובן אף אחד לא ממעיט מחכמתו), כביכול אין תרופה ואין עצה אלא בספריו - ואילו בכל הספרות התורנית 'המסורתית' אין פתרון ומענה! והדברים אינם נכונים, מידיעה, אין בספריו של אפשטיין שום ידיעה חדשה בנושא זה, שלא נזכרה בין כתבי יושבי בית המדרש.
ואל יאמר האומר, זו ספרות שאני מורגל בה ולפיכך נח לי להפנות אליה, אף כאשר המענה מצוי גם במקום אחר, לא כי אלא, רצונינו ומגמתינו בהקמת מסגרת זו, ששפת הבאים בהיכלו תהיה בלשון חכמים, לשון לימודים, לשון יושבי בית המדרש.
אבקש מהחברים דפק"ק להביע את דעתם על דברים עקרונים אלו לחיובם או לשלילתם.
ועל מנת שלא תהא ביאתי נטולת כל קשר לנשוא האשכול, אפנה את תשומת לב החכמים לקובץ מעניין זה המצוי באוצר , http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?10506&BOOKS ראו בעיקר מעמוד 12 ואילך.
יהושע מונדשיין כתב:"אין בספריו של אפשטיין שום ידיעה חדשה בנושא זה, שלא נזכרה בין כתבי יושבי בית המדרש".
אילו כל יושבי בית המדרש היו מקפידים לציין את המקורות "הפסולים" שמהם - בין השאר - שאבו את ידיעותיהם, היה אפשטיין זוכה לקרדיט גדול יותר.
ואני נוקט באפשטיין רק כמשל למי ששותין את מימיו ואת שמו אין מזכירין.
לגוף שאלתך, בענין המספר 1: אם אני מוצא שחכמי אומות העולם כתבו את הרעיון לפני כ-1200 שנה (רק לשם דוגמא), ואילו אצל חכמי ישראל אנו מוצאים אותו לראשונה רק לפני כ-800 שנה, אני מבין, שהרעיון התגלגל לחכמי ישראל מתורת האומות.
המעיין כתב:אני לא מבין הרי המקור להפרש של אחד שאינו מעכב הוא ארבעים יכנו ודברי הראשונים בזה ומה לנו אצל חכמות הגויים בדבר זה
איש_ספר כתב:המעיין כתב:אני לא מבין הרי המקור להפרש של אחד שאינו מעכב הוא ארבעים יכנו ודברי הראשונים בזה ומה לנו אצל חכמות הגויים בדבר זה
לא הבנתי מה בין תופעת עיגול המספרים המצויה בכתבי הקדש לבין חסרון אחד בגימטריה
המעיין כתב:איש_ספר כתב:המעיין כתב:אני לא מבין הרי המקור להפרש של אחד שאינו מעכב הוא ארבעים יכנו ודברי הראשונים בזה ומה לנו אצל חכמות הגויים בדבר זה
לא הבנתי מה בין תופעת עיגול המספרים המצויה בכתבי הקדש לבין חסרון אחד בגימטריה
זה לא עיגול של ספירה בעשרות כי יותר הפרש מאחד לא נספר בעשרות.
אלא היוצא מדברי הרא"ש שכשמתקרבים לסכום ראוי (עשרות במקרה זה) אפשר להתעלם מהפרש של אחד והיא היא.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 105 אורחים