הג"ר נפתלי אמסטרדם

[יגל]

מה ידוע על משפחתו וצאצאיו?

[הדעה והדבור]

רבי נפתלי אמסטרדם (1832 - 1916), מראשוני תנועת המוסר בליטא, ומגדולי תלמידיו של רבי ישראל מסלנט.

רבי נפתלי נולד בעיירה סלנט שבליטא בשנת תקצ"ב. מנערותו התבלט בשקידתו וביראתו, ורבי ישראל סלנטר מסר לידו את בנו לחנכו. למד אצל רבי ישראל סלנטר בבית מדרשו בוילנה ובקובנה, והיה בין התלמידים המיוחדים של רבי ישראל שהשקיע בהם את מירב כוחותיו.

לאחר שנישא סירב לקבל על עצמו רבנות ופתח מאפייה בביתו לפרנסתו, אך רבו רבי ישראל אסר עליו לעבוד בה כפועל פשוט, ולכן חיפש משרת רבנות, ובשנת 1867 התמנה לרבה של הלסינקי, (לימים בירת פינלנד), בה כיהן כשמונה שנים. במהלך שנת 1870 ניסה לעבור לרבנות נובגורוד, אך כנראה הנסיון נכשל והוא שב להלסינקי.

בשנות מגוריו בהלסינקי התמסר רבי נפתלי לחיי הדת בעיר, אך ריחוקו ממשפחתו שנשארה בקובנה הכריעה לבסוף את הכף, ובשנת 1875 התפטר ושב לקובנה.

אך בקובנה לא שפר עליו מזלו, והוא חי חיי צער ודחקות, שהפריעו לו מאוד בלימודיו ובדרכו המוסרית. לכן פנה לר' ישראל סלנטר בבקשה שיסייע בעדו למצוא משרה רבנית. ר' ישראל שלחו לכהן בסנקט פטרבורג כמורה צדק לצד חברו ר' יצחק בלאזר, תפקיד בו כיהן בין 1877-1878. לאחר מכן כיהן ברבנות בעיירות יאסווין ואלקסוט, ולבסוף נטש לחלוטין את משרת הרבנות והתמסר להשתלמותו המוסרית.

בשנים אלו פעל להפצת שיטת המוסר בסביבתו, ובהרבצת מוסר בישיבות שיטת המוסר.

בשנת 1906 נפטרה אשתו, ומיד לאחר מכן עזב רבי נפתלי את קובנה ועלה לארץ ישראל, והתיישב בירושלים, גם בה היה פעיל בהרבצת תורה ומוסר.

רבי נפתלי אמסטרדם נפטר בירושלים בו' באדר ה'תרע"ו (1916).

בנו רבי אליעזר לוין שימש כרב בנאדארזין (Nadarzyn) שבפולין.
------
מקור: ויקפדיה

[זאגער ישן]

אגב, שמו המלא היה נפתלי דוב.

בנו הג"ר אליעזר אריה לוין הי"ד מו"ץ בנאדארזין פלך ווארשא היה חתנו של הג"ר שמעון דוב אנאליק אב"ד שדליץ מח"ס "אורח משפט".
חתנים נוספים של הגרש"ד אנאליק היו:
הג"ר מאיר זאנוויל הכהן פאם אביו של הג"ר אברהם יעקב פאם ר"י "תורה ודעת" בניו יורק.
הג"ר יהושע דוב ליברמן הי"ד מסטויבץ (היה מקרוב למרן החזו"א ששהה שם בעת מלחה"ע הא').
הג"ר אלטער יעקב מאיר בריזמן מח"ס "זה הים".
ועוד.

וראה באורח משפט עמוד 3.

[יגל]

בנו הג"ר אליעזר אריה לוין הי"ד מו"ץ בנאדארזין פלך ווארשא היה חתנו של הג"ר שמעון דוב אנאליק אב"ד שדליץ מח"ס "אורח משפט".


וראה באורח משפט עמוד 3.

שם מבואר שזוגתו של הג"ר אליעזר לעווין מנאדארזין נפטרה בימי מלחמת העולם הראשונה.

בזיוו"ש היה חתנו של ר' מיכאל משה יהודה זילברברג (אבי הגרא"ב זילברברג מפיטסבורג):
http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/heb ... 47_137.pdf

[זאגער ישן]

יפה מאד.
על הג"ר משה מיכאל זילברברג ומשפחתו, נכתב מכבר באשכול זה.

[שיף]

הגאון הנ"ל [רבי אלטר יעקב מאיר] היה בנו של רבי דב אהרן בריזמאן דומ"צ קאלנא [קולנה] ומחבר ספר באר מים על המדרש רבה ונכדו של רבי משה יוסף בריזמאן דומ"צ ור"מ קאלנא נפטר בי"ח אדר תרמ"ט והיה גיסו של רבי מאיר טיקוצינסקי מסטאוויסק אבי משפחת טיקוצ'ינסקי [הליטאית] ולא טוקצינסקי הירושלמי. שניהם חתנים של רבי ישעיה ב"ר פינחס תאומים מקאלנא.
יש למישהו עוד מידע נוסף על משפחה זו??

[חיס]

אגב, שמו המלא היה נפתלי דוב.

בנו הג"ר אליעזר אריה לוין הי"ד מו"ץ בנאדארזין פלך ווארשא היה חתנו של הג"ר שמעון דוב אנאליק אב"ד שדליץ מח"ס "אורח משפט".
חתנים נוספים של הגרש"ד אנאליק היו:
הג"ר מאיר זאנוויל הכהן פאם אביו של הג"ר אברהם יעקב פאם ר"י "תורה ודעת" בניו יורק.
הג"ר יהושע דוב ליברמן הי"ד מסטויבץ (היה מקרוב למרן החזו"א ששהה שם בעת מלחה"ע הא').
הג"ר אלטער יעקב מאיר בריזמן מח"ס "זה הים".
ועוד.

וראה באורח משפט עמוד 3.

הג"ר אלטער יעקב מאיר בריזמן זצ"ל חיבר עוד ספרים.
ספר הגדת רב סבא על הגדה של פסח
ספר מגלת רב סבא על מגילת אסתר
וספר לשון הים כולל מאמרים בשאילות החינוך והיהדות

[זאגער ישן]

נכדו של ר' אלטער יעקב מאיר קרוי ע"ש אבי-זקנו, ר' דוב אהרן. (שם אביו היה ר' שמעון ע"ש זקנו בעל אורח משפט, ראה כאן).
למד בישיבת לייקווד, מכהן ברבנות בעיר עלקינ'ס פארק שליד פילדלפיה, וחיבר ס' שלמי חגיגה ועוד (אין באוצר).
הוא חתן הג"ר ברוך לייזרוביץ שהיה ג"כ רב בפילדלפיה מח"ס "טעם ברוך".

[שיף]

אגב, שמו המלא היה נפתלי דוב.

בנו הג"ר אליעזר אריה לוין הי"ד מו"ץ בנאדארזין פלך ווארשא היה חתנו של הג"ר שמעון דוב אנאליק אב"ד שדליץ מח"ס "אורח משפט".
חתנים נוספים של הגרש"ד אנאליק היו:
הג"ר מאיר זאנוויל הכהן פאם אביו של הג"ר אברהם יעקב פאם ר"י "תורה ודעת" בניו יורק.
הג"ר יהושע דוב ליברמן הי"ד מסטויבץ (היה מקרוב למרן החזו"א ששהה שם בעת מלחה"ע הא').
הג"ר אלטער יעקב מאיר בריזמן מח"ס "זה הים".
ועוד.

וראה באורח משפט עמוד 3.

הג"ר אלטער יעקב מאיר בריזמן זצ"ל חיבר עוד ספרים.
ספר הגדת רב סבא על הגדה של פסח
ספר מגלת רב סבא על מגילת אסתר
וספר לשון הים כולל מאמרים בשאילות החינוך והיהדות

בשו"ת זה הים סי' א' בהג"ה כתב שיש בידו קונטרס ברכת הים בכת"י.
כ"כ ציין במגילת רב סבא שכתב ספר על זקינו רבי משה יוסף בריזמן דומ"צ ור"מ קאלנא בשם תולדות משה כשהיה בן י"ג שנה!! (בערך בתר"ס).
אך לא ידוע מזה היום וכנראה שאבד הספר בשנות השואה וחבל על דאבדין.
וכאן מצבתו ב'נחלת יצחק'

הרב אימ בריזמן מצבה_400x600.jpg (54.8 KiB) נצפה 6714 פעמים

[שיף]

עיין כאן על משפ' בריזמן בארוכה
http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=19&t=12827

[שיף]

בנו הג"ר אליעזר אריה לוין הי"ד מו"ץ בנאדארזין פלך ווארשא היה חתנו של הג"ר שמעון דוב אנאליק אב"ד שדליץ מח"ס "אורח משפט".


וראה באורח משפט עמוד 3.

שם מבואר שזוגתו של הג"ר אליעזר לעווין מנאדארזין נפטרה בימי מלחמת העולם הראשונה.

בזיוו"ש היה חתנו של ר' מיכאל משה יהודה זילברברג (אבי הגרא"ב זילברברג מפיטסבורג):
http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/heb ... 47_137.pdf

תמונתו כאן viewtopic.php?f=19&t=12877&p=270448#p270383
מענין שגם בתו של רבי אליעזר אריה אב"ד נאדרעזין, מרת וואשה נישאה לרבי עזריאל זליג בריזמן אחיו של רבי אלטר יעקב מאיר הנ"ל [וא"כ היה דוד גיסתו]
האם היו לו ילדים מב' נשותיו??

[נטיעות]

יש משפחה בשם אמשטרדם מבני בניו של ה"בנין אריאל" מאמשטרדם. האם יש קשר?

[שיף]

משם הגדולים השלישי כאן
(קפ"ו) הרב מו"ה נפתלי דוב אמסטרדם הגאון הצדיק המפורסם שהיה אבד"ק אלעקסאט ובק"ק נאווגארד ואח"כ אוה למושב לו בקאוונא ואח"כ עלה בעה"ק ירושלים ת"ו היה תלמיד של הגאון מאוה"ג שר התורה מוה"ר ישראל סלאנטער חתנו הוא הרה"ג מו"ה אליהו וואלק מווארשא בעל מחבר ספר ברכת החמה בתקופתה,

[כלבאשבוע]

אני מכיר משפחה שהם מצאצאיו

[שיף]

מה ידוע על משפחתו וצאצאיו?

אני מכיר משפחה שהם מצאצאיו

האם היו עוד ילדים חוץ מהבן והחתן הנזכרים כאן?
המכירים צאצאים והיודעים על כתבים ממנו מתבקשים להתקשר למכון אילה שלוחה טל: 0527164095

[יגל]

האם היו עוד ילדים חוץ מהבן והחתן הנזכרים כאן?

היו שלושה בנים: הבכור ר' זלמן אליהו מקובנה, נלב"ע בוורשה כ' תשרי תרפ"ד. השני ר' חנוך העניך יעקב מווילנא, והשלישי ר' אליעזר אריה מנדל לעווין מנאדארזין.
היו גם שתי בנות: ביילא עטיל (אינני יודע למי היתה נשואה), והינדא ליבא זו' ר' אליהו וואלק (נפטרה בוורשה י"ט ניסן תרצ"ה. בעלה נלב"ע שם כ"ד כסלו תרע"ח).

לר' אליעזר אריה מענדל לעווין היתה בת בשם רבקה עוזיאלי בתל אביב. יש לה בת איפשהו בחו"ל.
לר' אליהו וואלק היתה בת בשם אנה נתנבלוט שהתגוררה בשבדיה.

[מיללער]

האם היו עוד ילדים חוץ מהבן והחתן הנזכרים כאן?

היו שלושה בנים: הבכור ר' זלמן אליהו מקובנה, נלב"ע בוורשה כ' תשרי תרפ"ד. השני ר' חנוך העניך יעקב מווילנא, והשלישי ר' אליעזר אריה מנדל לעווין מנאדארזין.
היו גם שתי בנות: ביילא עטיל (אינני יודע למי היתה נשואה), והינדא ליבא זו' ר' אליהו וואלק (נפטרה בוורשה י"ט ניסן תרצ"ה. בעלה נלב"ע שם כ"ד כסלו תרע"ח).

לר' אליעזר אריה מענדל לעווין היתה בת בשם רבקה עוזיאלי בתל אביב. יש לה בת איפשהו בחו"ל.
לר' אליהו וואלק היתה בת בשם אנה נתנבלוט שהתגוררה בשבדיה.

מצבת הבן רש"ז אליהו אמסטרדאם בווארשא

https://cemetery.jewish.org.pl/id_59110 ... erdam.html