גליון חדש בית נאמן מהגאון הרב מאיר מאזוז שליטא כמה גליונות

[שלח]

גליון חדש שהחל לצאת בחודשים האחרונים

[הרוצה להחכים]

אישית התאכזבתי קצת מן העלון. עד היום פורסם הגר"מ מאזוז ככרכא דכולא ביה, בעל עיון תוניסאי מבהיל, ידען בכל מקצועות התורה, חריף ובקי, סיני ועוקר הרים. ובפרט המעיין בספריו הדקדוקיים.
אך בעלונים האלו משום מה ירדו ברמה, אם משוים אנו עלון זה ל'בית מרן'-שיעורו של הגר"י יוסף. הרי שהכף מוכרעת לטובת הגר"י יוסף, הן בבקיאות מקיפה הרבה יותר, והן באופן הכרעת הפסק. מדובר כאן ברמת בקיאות בסיסית בלבד. ככל הנראה אין זה באמת חילו המיוחד של הגר"מ והוא נחית בכמה דרגין כדי להביא את דבר ה' זו הלכה גם לעמלי כפיים שאינם מבינים בלומדות, (ולכן הוא גם כן מרבה בפנינים ובהבאת מעשיות יפות כדרכו של מרן, והבא"ח וכל המגידים כדי למשוך לב העם). או אולי לא ירדו עורכי העלון לסוף דעתו (יש שם מספר טלפון לשמיעת השיעור, ולא התפניתי עדיין לשמוע אותו. חובבי הדקדוק ודיבור הצחות יהנו ככל הנראה גם לשמוע אותו מדבר בלשון הקודש אותנטית ודווקנית).

[לעומקו של דבר]

ראיתי גליון אחד בביה"כ, ובגזיר אחד ממנו ולמה גזיר - לפי שב"ה למדו המזרחיים מהאשכנזים לגזור גזירים ממי שלא מוצא חן וכו', ראיתי שמקיל במוזיקה בספיה"ע בער"ש אבל במוצ"ש לא, בער"ש מפני שביום שמחתכם אלו השבתות וכי היכי דלקבלוה בשמחה, אבל במוצ"ש לא כי "בכל השנה אנשים לא נוהגים כדין לעשות מלווה מלכה בשירים".
ותמה תמה אקרא, סוף סוף שמחת ערב שבת לא שמענו לה בתלמודים ודברי חז"ל או בראשונים, ואילו שמחת וסעודת מוצאי שבת מדינא דגמרא הוא.

[ישראל אליהו]

כאן הוא מביא שבגמ' כתוב שאת החרוסת צריך לקהויי, אבל החרוסת שלנו מתוקה כדבש. ולא ביאר כלל מדוע.
גם מביא שם שכיון שאוכלים את הב' זיתים דמוציא-מצה לא בבת אחת [לדעתו], וקי"ל דשיעור אכילת פרס 4 דק', א"כ את שני הזיתים יש לאכול בשמונה דק'. ותמוה מאוד, דאיך יאכל חצי מהמוציא ועוד חצי מהמצה בארבע דק' הראשונות, ושוב חצי מהמוציא וחצי מהמצה בארבע דק' השניות? אלא בלכתחילה יש לאכול [גם לדעתו] את שניהם בארבע דק'. ודי בזה לע"ע.

[קראקובער]

הרב מאזוז בעלון טוען שהמנהג לאכול חלבי אצל הספרדים זה משהו חדש, האם זה נכון?

נ.ב. שם משפחתו מאזוז כותבים עם אל"ף, איך אני זוכר? מזוז בגימטריה 60 ועם אל"ף זה 61 וידוע שגאון בגימטריה 60 שיודע שישים מסכתות אבל הרב מאזוז הוא מעבר לגאון רגיל עם ידע גם בנושאים לא הלכתיים.

[נחלי אפרסמון]

הרב מאזוז בעלון טוען שהמנהג לאכול חלבי אצל הספרדים זה משהו חדש, האם זה נכון?

נ.ב. שם משפחתו מאזוז כותבים עם אל"ף, איך אני זוכר? מזוז בגימטריה 60 ועם אל"ף זה 61 וידוע שגאון בגימטריה 60 שיודע שישים מסכתות אבל הרב מאזוז הוא מעבר לגאון רגיל עם ידע גם בנושאים לא הלכתיים.

מרן לא כתב לאכול מאכלי חלב

[קראקובער]

הרב מאזוז בעלון טוען שהמנהג לאכול חלבי אצל הספרדים זה משהו חדש, האם זה נכון?

נ.ב. שם משפחתו מאזוז כותבים עם אל"ף, איך אני זוכר? מזוז בגימטריה 60 ועם אל"ף זה 61 וידוע שגאון בגימטריה 60 שיודע שישים מסכתות אבל הרב מאזוז הוא מעבר לגאון רגיל עם ידע גם בנושאים לא הלכתיים.

מרן לא כתב לאכול מאכלי חלב

ממרן עד מרן כבר עברו כמה שנים טובות, גם הרמ"א לא מביא המנהג להיות ער כל הלילה.

[נחלי אפרסמון]

איזה תשובה זו זה האר"י.

[קראקובער]

איזה תשובה זו זה האר"י.

ברור, אבל זה מנהג ישן למרות שזה לא כתוב ברמ"א וגם פה יתכן שהמנהג אצל הספרדים התחיל לפני שנים רבות למרות שזה לא כתוב אצל המחבר.

[דרומי]

מכיר אני יהודי שמקורו במשפחה חשובה בג'רבא, והעיד בפניי שלא הכירו אצלם כלל מנהג זה של אכילת חלבי בשבועות

[שייף נפיק]

בגליון האחרון התפרסמה פרסומת לספרי רבני הר המור
וכן פסק לא לומר תחנון ביום ירושלים.
1+1 = יש כאן דעות דתיות לאומיות?!

[נחלי אפרסמון]

גם מרן הגרב"צ א"ש פסק לא לומר תחנון ביום י"ם.

[תא חזי]

מכיר אני יהודי שמקורו במשפחה חשובה בג'רבא, והעיד בפניי שלא הכירו אצלם כלל מנהג זה של אכילת חלבי בשבועות

באופן כללי - ידוע לי כי אנשי ג'רבא (הן שם והן במושבים שעלו אליהם באר"י) כמעט ולא אוכלים חלב ומוצריו. (לא ברורה לי כ"כ הסיבה, שמעתי בעבר בכסא רחמים ב' סיבות: א. שיש אצלם איזו תורשה של רגישות לחלב. ב. חשש של חלב עכו"ם. לא העמקתי בזה). לכן כנראה לא נהגו בזה.

בגליון האחרון התפרסמה פרסומת לספרי רבני הר המור
וכן פסק לא לומר תחנון ביום ירושלים.
1+1 = יש כאן דעות דתיות לאומיות?!

יש כאן דעות מקוריות, יחי ההבדל הקטן. יום אחד יכול להלל ולשבח את השי"ת על הניסים המופלגים שהיו במלחמת ו' הימים, ולמחרתו יכול להמטיר אש וגופרית ורוח זלעפות על המדינה וראשיה וחברי כנסת המינים מרשיעי ברית. לצופה מן הצד אולי ירים גבה, אבל באמת אין בכך שום סתירה כלל ועיקר, וזוהי, לדעתי, מדה ומעלה עקרונית אצל הרבה מחכמי הספרדים - לא כל אחד, ולא מכל דבר, עשו "שיטה" גמורה, אלא בחנו כל מקרה לגופו לפי אמות המדה שלהם. וכן הוא הדין אצל מרן הגרע"י זצ"ל, ועוד רבים וטובים זצ"ל ויבדלחט"א.
לגופם של דברים - לא ראיתי את ה"פרסומת", אבל האם היתה זו פרסומת לספרים בענייני השקפה, או ספרי הלכה וחידושים?

גם מרן הגרב"צ א"ש פסק לא לומר תחנון ביום י"ם.

היכן נכתב זה?

[תא חזי]

ראיתי גליון אחד בביה"כ, ובגזיר אחד ממנו ולמה גזיר - לפי שב"ה למדו המזרחיים מהאשכנזים לגזור גזירים ממי שלא מוצא חן וכו', ראיתי שמקיל במוזיקה בספיה"ע בער"ש אבל במוצ"ש לא, בער"ש מפני שביום שמחתכם אלו השבתות וכי היכי דלקבלוה בשמחה, אבל במוצ"ש לא כי "בכל השנה אנשים לא נוהגים כדין לעשות מלווה מלכה בשירים".
ותמה תמה אקרא, סוף סוף שמחת ערב שבת לא שמענו לה בתלמודים ודברי חז"ל או בראשונים, ואילו שמחת וסעודת מוצאי שבת מדינא דגמרא הוא.

זכורני בתור בחור ששאלתיו על זה, ואכן אמרתי לו מניין לזה שבעש"ק אחר חצות יש שמחה, ואמר שהוא ע"פ קבלה - עניין עליית העולמות בעש"ק, וכיון שאבילות דספה"ע קיל מאבלות דבין המצרים, לכן מיקל בזה או"ר בספה"ע ולא בבין המצרים.
(עתה נזכרתי גם (במעורפל, האמת) שמתיר לשמוע רק מטייפ, ולא לנגן בכלי שיר ממש, אך זה לא ברור לי עד הסוף)

אישית התאכזבתי קצת מן העלון. עד היום פורסם הגר"מ מאזוז ככרכא דכולא ביה, בעל עיון תוניסאי מבהיל, ידען בכל מקצועות התורה, חריף ובקי, סיני ועוקר הרים. ובפרט המעיין בספריו הדקדוקיים.
אך בעלונים האלו משום מה ירדו ברמה, אם משוים אנו עלון זה ל'בית מרן'-שיעורו של הגר"י יוסף. הרי שהכף מוכרעת לטובת הגר"י יוסף, הן בבקיאות מקיפה הרבה יותר, והן באופן הכרעת הפסק. מדובר כאן ברמת בקיאות בסיסית בלבד. ככל הנראה אין זה באמת חילו המיוחד של הגר"מ והוא נחית בכמה דרגין כדי להביא את דבר ה' זו הלכה גם לעמלי כפיים שאינם מבינים בלומדות, (ולכן הוא גם כן מרבה בפנינים ובהבאת מעשיות יפות כדרכו של מרן, והבא"ח וכל המגידים כדי למשוך לב העם). או אולי לא ירדו עורכי העלון לסוף דעתו (יש שם מספר טלפון לשמיעת השיעור, ולא התפניתי עדיין לשמוע אותו. חובבי הדקדוק ודיבור הצחות יהנו ככל הנראה גם לשמוע אותו מדבר בלשון הקודש אותנטית ודווקנית).

האמת שהעלונים, ממה ששמתי לב, הם כמעט מלה במלה מדבריו בשיעור, ואין כ"כ מה להוסיף עליהם. (ואני גם מכיר היטב את עורכי העלון, שהם נאמנים לתורתו של הנאמ"ן, ולא מטים ממנה ימין ושמאל עוד מצעירותם ממש).
ועוד, הגע עצמך, אם היו כותבים את שיעורי מרן הגרע"י מלה במלה לרבות המעשיות, וההתייחסויות האקטואליות (לרבות מה שהיה זיע"א משלהב את הקהל כנגד מרשיעי ברית הכורתים זמורת כרם ישראל, ולעתים בא בחרב ובחנית ומטיח בהם מילים וקפידות בל' ערבי וכו', ולפו"ר היו נשמעים דבריו כביכול כביכול כאחרון הרוכלים בשוק מחנה יהודה, וכידוע שהתקשורת הטמאה היתה עושה בימים שלאחר מכן "מטעמים" (ולאחרונה בראיון אמר יהודי אחד (עיתונאי) אבישי ב"ח, שאחד הדברים שהוא מתחרט ומצטער עליהם מאוד הוא זה שבתור כתב צעיר היה מאזין לדרשותיו של מרן הגרע"י או"ר על מנת לדלות "פנינים" ופיקנטריה זולה ורדודה מדבריו, ולא הטה אוזן לשמוע דברי תורה יקרים שאמר) ואם היו כותבים כל דרשה ודרשה כזו כלשונה, הרי בוודאי שזה היה צורם ומפריע - בפרט כשמאידך גיסא ישנם ספריו המאירים בהלכה ובדרוש. הכא נמי.
וזו היא היא מעלתם של דרשנים הדורשים בפשטות לעם שבשדות, הלא אין זו דרשה לבני ישיבתו (האמת, שגם בישיבה הוא דורש פחות או יותר באותו סגנון, ומעולם לא ראינו בכך איזו פחיתות לעומת דרשות מוסריות ולמדניות של ראשי ישיבות אחרים. דהא קי"ל דתכלית תורה תשובה ומעשים טובים, ולא המדרש הוא עיקר וכו', ואם על ידי לימוד ח' פרקים להרמב"ם או הלכות דעות בסגנון 'פשוט' (זה מה שהיו בזמני בד"כ לומדים בדרשות של מרן שליט"א, ופעם אף למדו ב'ספר המדות' של ברסלב) ייטמעו בנו מדות טובות וארחות מוסר, ואף יותר מאשר איזה קנייטשים מפולפלים במס"י ובמכתב מאליהו הקדושים, מה לי הכא ומה לי התם, הלא לדבר אחד נתכוונו)

[אבני גזית]

מכיר אני יהודי שמקורו במשפחה חשובה בג'רבא, והעיד בפניי שלא הכירו אצלם כלל מנהג זה של אכילת חלבי בשבועות

באופן כללי - ידוע לי כי אנשי ג'רבא (הן שם והן במושבים שעלו אליהם באר"י) כמעט ולא אוכלים חלב ומוצריו. (לא ברורה לי כ"כ הסיבה, שמעתי בעבר בכסא רחמים ב' סיבות: א. שיש אצלם איזו תורשה של רגישות לחלב. ב. חשש של חלב עכו"ם. לא העמקתי בזה). לכן כנראה לא נהגו בזה.

השתרשה שם הקפדה בהרחקות בשר וחלב. אני מכיר כמה יראי השם מהזקנים הקודמים שלא היו מכניסים לביתם שום מאכל חלבי. גם לא קוביית שוקולד לנכדים.

[דרומי]

אכן, אותו אחד שהזכרתי קודם סיפר לי גם שאין להם בכלל כלים חלביים בבית, וכשרוצים לאכול משהו חלבי הולכים למסעדה...