קובץ דברים ערבים, מאת ר' שלמה זלמינא וינברג

[מתפעל]

"בשכנותי היה דר יהודי מבוגר חסיד גור בשם ר' יוסף דב שטיין (או בכינויו ר' בערל שטיין). הוא היה במרוצת ימי חייו מלמד ומנהל ת"ת ועוד תפקידים שונים. ושמעתי מפיו את העובדה דלהלן. דומני שהוא היה אדם נאמן ודייקן גדול, ואשתדל בס"ד למסור כפי ששמעתי מפיו.

הנ"ל בהיותו בחור צעיר למד בתל אביב בישיבת חידושי הרי"ם, שהיו בה יחסית מספר מועט של תלמידים, בהתאם לגודל הישוב אז. בעש"ק פרשת וירא באחת משנותיה הראשונות של מלחמת העולם (דומני תש"ב), הופיע בישיבה לתפילת שחרית יהודי לא מוכר בתל אביב הקטנה, מראהו לא צעיר וניכר היה עליו ועל מלבושיו שהוא מתלמידי החכמים יוצאי ליטא. הבחורים קצת התפלאו מה לליטאי שכזה בישיבה גוראית, אבל כמובן נשארו בתמיהתם.

לאחר תום התפילה ביקש אותו יהודי מהבחור בערל שטיין שעמד לא רחוק ממנו, שיביא לו בבקשה ספר שפת אמת על התורה. הבחור ניגש לארון ושב עם הספר, תוך כדי שהוא תמה באזני האורח הנכבד, מה לליטאי שכמותו ולספר שפת אמת החסידי המובהק. שאל האורח למי זה כן מתאים? אמר הבחור לבחורים חסידיים כמונו למשל. שחק האורח ואמר לו אדרבא, אני תמה איך בחור צעיר יכול להבין שפת אמת. הרי זה בנוי על ידיעות רבות מכל מרחבי הש"ס, ועל המדרשים ושאר פירושי הקדמונים על הפרשה ובלא זה לא ניתן בכלל להבינו על בוריו. ובפרט שטמונים בדבריו יסודות עמוקים של חכמה. סוף דבר אדרבא דוקא יהודי מבוגר שכבר למד קצת בחייו, יש לו סיכוי להבין את הספר.

הבחור קצת התקשה לקבל את הדברים. אמר לו האורח בוא נפתח ונלמד יחד איזה קטע ונראה. פתחו וראו שעומד בקצרה על השאלה הידועה (עי' אוה"ח הק' ועוד) על הפסוק ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה. שהדבר פלא. אם הקב"ה מעיד שצחקה, הרי צחקה, ואיך יתכן שאם האומה שרה הנביאה משקרת חס ושלום. והתירוץ "כי יראה" עוד יותר מפליא. וכי בגלל אי נעימות מאברהם על כך שצחקה, זו סיבה לכחש. הרי אנשים קטנים בהרבה יש שלא משקרים ובודאי לא בגלל אי נעימות שכזו.

אומר השפת אמת (הדברים מובאים לא בלשונו) שהכוונה שיראה לא עתה, אלא בשעת מעשה. הרב מבקש מבערל שיסביר, ובערל כמובן אין לו מושג על מה מדובר בכלל. אומר לו הרב אני אבאר לך בס"ד אבל צריך לזה איזו הקדמה. דע לך שבשנים האחרונות התחדשה בחו"ל חכמה חדשה הנקראת פסיכולוגיה, ועניינה הכרת כוחות הנפש לעומקן. (אז זה לא היה ידוע ומפורסם כהיום). ומייסד החכמה הוא יהודי מתבולל מוינה (בשם ז"פ). וחידושו הכי חשוב הוא שיש דבר הנקרא "תת מודע", ועניינו שיש לאדם כל הזמן מחשבות שמניעות ומפעילות אותו, וגורמות לו לעשות פעולות שונות או להימנע מפעולות שונות, והוא אינו יודע כלל במודע שהמחשבות האלו קיימות. (היום אנו מורגלים בזה, ואמיתת דבר זה מפורסמת, ומסתייעים בזה להבין כל מיני תופעות הנראות תמוהות, ומשתמשים בזה לרפואה או בחקירת פושעים וכהנה לרוב, אבל במושכל ראשון הדבר נראה זר מאד. היתכן שאני חושב ובכלל איני יודע ממחשבה זו?).

וביאר אותו חכם מה גורם לאדם להדחיק את המחשבה המסויימת לתת המודע שלו? אחת הסיבות היא כשהוא ניצב בפני עובדה שמאד מפחידה אותו, ואין לו יכולת נפשית להתמודד עמה, אזי הנפש מתוך הגנה על עצמה, דוחקת את הידיעה זו מהמודעות, וכאילו משכיחה אותה ממנו. למרות שבתת מודע זה בעצם נשאר וזה יכול לצוף משם לאחר שנים רבות או באמצעים שונים.

ועוד דע לך, שכל הידיעות מהסוג הזה שחכמי אומות העולם מגיעים אליהם רק בשנים האחרונות על ידי מחקרים ממושכים, ידועים לחכמי ישראל מאז ומעולם מתוך התורה הקדושה. וגם יסוד זה כבר נכתב על ידי ר' ישראל סלנטר באיגרת המוסר (שנכתבה הרבה לפני העבודה של אותו חכם) כמעט באותן מילים. שם הוא מסביר מדוע האדם נופל לרוב במלחמת היצר. כי האדם יש לו כוחות בהירים וכוחות כהים (נסתרים שאינם מודעים ושכליים). בכוחות הבהירים יש לו ידיעות לרוב היכולות להועיל במלחמתו נגד היצר, אבל היצר עיקר מלחמתו בשטח הכוחות הכהים, עם טענות וחשבונות ותאוות לא מודעים לאדם, ולכן הוא נופל. אבל על ידי לימוד המוסר בשיטה המחודשת של ר' ישראל, ברגש, ובניגון עצוב ובשינון רב של מאמרים מוסריים ועוד, זה חודר לתוך הכוחות הכהים, ואז יש לו כלים מתאימים לנצח את היצר.

ועכשיו נבוא לשפת אמת שגם הוא הקדים את חכמי האומות בזה. וזה כוונתו במילותיו הקצרות. שאין כוונת התורה כלל ששרה יראה כעת בשעה שאברהם שאל אותה ולכן היא כיחשה. חלילה וחס. אלא שרה בודאי לא זכרה כלל שצחקה ולכן היא כיחשה מתוך וודאות שהיא צודקת. (על כגון דא כתב הר"ן בשבועות שאם נשבע, אין זה רק שבועת שקר באונס, אלא בגדר שבועת אמת). והתורה באה להסביר איך זה שכחה. התשובה כי יראה אז בשעתו, כשצחקה, נפשה נבהלה מאד איך העיזה לצחוק על הבטחת הבורא ביד שלוחיו המלאכים, ומרוב יראה זה נדחק מהמודע ולא היה מונח כלל בזכרונה. ושבח הוא לשרה אמנו המורה על גודל יראתה מהבורא ית'. עד כאן דברי הרב הליטאי לבערל מיודעינו.

לאותו בערל היה סבא מבוגר בתל אביב, רבי כתריאל שטיין זצ"ל שעוד היה תלמיד של השפת אמת עצמו, עובד ה' גדול. ר' כתריאל היה נוהג לטבול במקוה קרוב לחצות יום ששי והיה יושב עם בגדי שבת ולומד בלי היסח הדעת עד קרוב לכניסת שבת קדש, והיה עובר על כל המדרש רבה ותנחומא וזוהר הק' ורמב"ן ואור החיים, וכל מיני ספרי חסידות יסודיים. והיה לו מעין קבלה שאינו יוצא מהבית בשעות אלו לשום ענין, כדי שלא להפריע את ההכנות שלו לשבת קדש. בין שאר הקביעויות, היה לו קביעות עם בערל נכדו שהיה עולה אליו והיו לומדים קצת שפת אמת יחד.

באותו יום ששי אמר בערל לר' כתריאל, סבא תמיד אתה מסביר, תן לי להסביר פעם גם כן. הסבא הסכים ובערל בחר את הקטע הזה. אומר לו הסבא בדיוק כזה שטיקל (קטע) קשה בחרת. גם אני עצמי אף פעם לא הבנתי מה הוא רומז כאן. ובכן בערל מסביר את הענין בטוב טעם ודעת כפי שקיבל מהאורח הבלתי מוכר. ר' כתריאל שומע ואמר לו, בערל "דאס איז נישט דיינע" (זה לא משלך), מנין לך זאת? ובערל מספר על האורח שהסביר זאת. ר' כתריאל הרהר רגע ואמר לו בערל בוא תלוה אותי עכשיו לאן שאני הולך. שאל בערל הרי אתה לא יוצא מהבית בשעה זו. אמר לו ר' כתריאל בוא עמי ואסביר לך כבר בדרך.

תוך כדי הליכה בזריזות של מצוה, אומר לו ר' כתריאל אתמול הגיעה אניה מאירופה עם פליטים, ולפי התיאור שלך אני משער שהאורח הוא הרב מפוניביז'. הוא גם משכיל בחכמות כלליות (הרב זצ"ל היה ציר בפרלמנט הפולני), ויש לו כושר הסברה מעולה, ואני זוכר עוד מפולין שאמרו שהספר שפת אמת חביב עליו ביותר. לזה אני מצרף את העובדה שיש לו אמא מבוגרת שעלתה ארצה ומתגוררת ליד הישיבה (ברחוב י.ל. פרץ). בודאי בלילה הוא ישן אצלה ובבוקר הוא השכים וראה מול עיניו ישיבה דחסידי גור. ובדיוק מתאים לו שהוא לא חיפש בכלל בדוקא מנין ליטאי, אדרבא כל חוג שפותח ישיבה על טהרת הקדש חביב בעיניו והוא בא להתפלל עמכם. ומכיון שראוי להקביל פני אדם גדול שכזה שבא זה עתה כפליט, אדעתא דגברא רבא לא נדרנא. הם באו לבית אמו של הרב ואכן היה זה הרב מפוניבז' שזיהה כמובן מיד את בערל מהבוקר".

[מתפעל]

בזמנו, ראיתי סיפור זה ברשת היכן שהוא והעתקתי, וכעת איני זוכר מנין זה נלקח.

הבעיה בסיפור, שאיני מוצא כזה שפת אמת.

אולי מישהו יכול למצוא.

תודה ויום טוב.

[פלתי]

בזמנו, ראיתי סיפור זה ברשת היכן שהוא והעתקתי, וכעת איני זוכר מנין זה נלקח.
הבעיה בסיפור, שאיני מוצא כזה שפת אמת.
אולי מישהו יכול למצוא.
תודה ויום טוב.

לכאורה הכוונה לשפ"א על אתר:

111.jpg (34.71 KiB) נצפה 10425 פעמים

בשפ"א הזה מבואר שהמילים "כי יראה" מוסבות על אותו הזמן שצחקה, דהיינו דמיד כשצחקה עשתה תשובה מיראה.
אלא דעכ"פ קשה, דאכתי איך הכחישה את הצחוק, דגם אם נמחק העוון, מ"מ היא צחקה. ועל זה בא ביאור הרב מפוניבז' זצ"ל, דהכל (הצחוק והתשובה שאחריו) לא היה אלא בתת מודע שלה ולכן לא זכרה.

[מתפעל]

יישר כח גדול, ראיתי את השפת אמת הזה והיה נראה לי שזה ביאור אחר.

[שברי לוחות]

אאל"ט ר' יוסף דוב היה בנו של רבי כתראל ולא נכדו

[מתפעל]

האם ר' בערל הנ"ל למד אכן בחידושי הרי"מ בשנים אלו? תש"א - תש"ב.

[פלתי]

לכאורה קשה על פירוש השפ"א דאם חשיב כאילו לא צחקה לפי שעשתה תשובה ונמחק החטא, א"כ מאי האי דקאמר אח"כ ויאמר ה' אל אברם למה זה צחקה שרה?
שוב ראיתי המשך דבריו, וכנראה התירוץ הוא משום דעשתה תשובה מיראה, דאינה תשובה שלמה, שצריך לתקן החטא ולהופכו לזכות, דהיינו תשובה מאהבה, ולפיכך עכ"פ איכא איזה גדר של צחוק שלא תוקן.

[נחום וואהלינער]

לכאורה קשה על פירוש השפ"א דאם חשיב כאילו לא צחקה לפי שעשתה תשובה ונמחק החטא, א"כ מאי האי דקאמר אח"כ ויאמר ה' אל אברם למה זה צחקה שרה?
שוב ראיתי המשך דבריו, וכנראה התירוץ הוא משום דעשתה תשובה מיראה, דאינה תשובה שלמה, שצריך לתקן החטא ולהופכו לזכות, דהיינו תשובה מאהבה, ולפיכך עכ"פ איכא איזה גדר של צחוק שלא תוקן.

פשוט, לא עשתה תשובה אלא מיראה וא"כ נשאר החטא [נעשין שגגות] וע"ז קשה דא"כ איך הכחישה דהיינו שאפילו אחר התשובה עדיין יש חטא,דבשלמא אם זה היה תשובה מאהבה אין כאן איזכר חטא כלל משא"כ הכא, וע"ז קשה למה שיקרה והסביר הרב מפונוביז שלא שיקרה בגלל התת מידע וכו'.

[מתפעל]

נחום, ציטטת את פלתי, ואח"כ כתבת בדיוק מה שהוא כתב.

האם מישהו יודע אם באמת אמו של הרב מפונביז היתה גרה בתל אביב ברחוב פרץ?

האם הגיעה ארצה לפניו?

[ידידיה]

קיבלתי:

הרב יוסף דב שטיין היה מנהל ביה"ס סיני שבו למדתי.

כמו כן אביו ר' כתריאל היה בעל תוקע בבית המדרש גור אצל הבית ישראל, הכרתיו כשהיה כבר זקן מופלג, וכנ"ל היו התקיעות חלשות בהתאם.


לגבי מה ששאל מישהו האם אמו של הרב מפוניבז' היתה גרה ליד ישיבת חידושי הרים,
אכן אבי למד שם והוא סיפר שהוא נכנס לישיבה והתחיל ללמוד שם בלי שידעו מיהו, הוא ראה את הבחורים של גור לובשים כובע עגול, וקרא להם 'די קליינע טאטלך' (האבות הקטנים).


פעם בהופעה ב אוהל שם בת"א, הוא התרגש וצעק,
אמו צעקה מעזרת הנשים:
יוסל תזהר על עצמך!!! הוא היה חולה לב והיא חששה לבריאותו.
סיפור זה שמעתי מאבי ז"ל שהיה נוכח בשעה מעשה

[מתפעל]

יישר כח

אם כן אכן טעה הכותב שר' כתריאל היה סבו.

מעניין מה המקור של הסיפור. כעת אני עושה חיפושים ברשת ולא מוצאו.

[מתפעל]

ראיתי בבית יעקב שבט תשכ"ד ידיעה קצרה שבתל אביב נפטר ר' כתריאל שטיין הבעל תוקע אצל הרבי מגור.
אם כן, גם ר' כתריאל היה גר בתל אביב. וגם בנו ר' בערל.

האם ידוע למישהו על צאצאי ר' בערל הנ"ל? בנים או חתנים.

[איטשע טבריאנער]

לפי 'אגרון' עולה כי ר' יוסף דב אינו בנו של ר' כתריאל כ"א נכד

[איטשע טבריאנער]

מאגרון כאמור עולה כדלהלן:
ר' יוסף דב [תרפ"ז - ????] בן ר' מרדכי דוד [תרס"ג - תשנ"ה] בן ר' כתריאל [תרכ"ג - תשכ"ד]
וישנם צאצאים לאוי"ט

[מתפעל]

יישר כח, כמה בנים לר' בערל?

[איטשע טבריאנער]

שני בנים ושלוש בנות

[ידידיה]

שוב קיבלתי מהרב הנ"ל שליט"א.


אני טעיתי.



וצירף התמונות דלהלן:

[מתפעל]

יישר כח ידידיה.

תוכל לברר אצל ידידך אם בני המשפחה מכירים את הסיפור?

אני כנראה נתקלתי בו ברשת היכן שהוא והעתקתי, וכעת איני מוצא את זה, והשאלה מי הוא זה המספר.

[מתפעל]

אגב חיפושים, מצאתי סיפור יפה על ר' כתריאל ז"ל:
"טרם מסיימים הם את השירה, פותח הרבי בית ישראל זצ"ל בדברי קודשו באומרו : "שלושה דברים ארעו בראש השנה הזה שהנם מחוץ לגדר הטבע" לבבות החסידים כמפסיקים פעום, וממשיך הרבי בקולו הקדוש - א. המכונית. (נהג צעיר איבד שליטה ודרס קבוצת חסידים ליד בית המדרש ובנס לא נפגע אף אחד רצינית) ב . הניגונים. ג. התקיעות. וכל הנוכחים, בלבותיהם פנימה חורטים את המילים ואת המשמעות. אכן , נס ההצלה, הניגונים המעוררים, והתקיעות שבקעו רקיעים. הרבי מוזג כוסות קוניאק, ומגיש לר' כתריאל שטיין זצ"ל, בעל התקיעות. מוסיף ומוזג כוסית נוספת ומגיש אותה לר' יענקל תלמוד ז"ל, מלחין הניגונים. רואה זאת ר' אליהו מאיר דרסלר ומחריש. חושק אף הוא בכוסית מידו של הרבי . מושיט בהיסוס את ידו , אך הרבי מיד, מראה תנועת ביטול בניע יד " גיי עס איז נישט פאדייער", (לך, זה לא בשבילך) אומר הוא. והפליאה מרחפת בחלל האויר, מורגשת עד מאד. אין מבינים את כוונותיו של הרבי . מדוע לא קיבל ר' אליהו מאיר, אף הוא, כוסית קוניאק?
אבל ר' כתריאל שטיין , מבין אל נכון , מחריש אל לבו - בל עמו , ובצאתו את החדר - זולגות עיניו דמעות. כוונה של רבי - יסודה בהררי קודש, ואינה נגלית אלא לאחר זמן . ועוד באותו חודש, בחג הסוכות, כשר' יעקב תלמוד ז"ל נפטר לבית עולמו בעיצומם של ימי חול המועד – הבינו הכל חלקיק מכוונתו של הרבי . את עוצם גדלותו וראייתו למרחוק, זמן ומקום. ראו לאחר מספר חודשים בחודש שבט כשר' כתריאל שטיין זצ"ל, בעל התוקע הותיק בבית מדרשו של הרבי, עבר לעולם שכולו טוב. ואלו ר' אליהו מאיר האריך עוד 18 שנה, ונפטר בשיבה טובה במלאות לו צ" ג שנים. או אז חדרו כולם אל עומק מחשבתו של הרבי , בהבינם כי ר' אליהו מאיר - שלא קיבל בזמנו את כוסית הלחיים הוא הוא זכה לעוד ח"י שנים עלי אדמות. וראו במוחש - כי כל סימן , ניע, אות של הרבי - מקורו הוא למעלה. נהירים לו שבילי רקיע. [היכל הנגינה לגרד"א מנדלבוים שליט"א]

[מ.ב.ר.]

אשתקד (תשרי-חשון תשע"ז) יצא לאור, קונטרס בת ש"ע עמודים, מלא וגדוש סיפורים מעוניינים, הנקרא: 'קובץ דברים ערבים', דברי תורה ומעשים, ליקט וערך ע"י ר' שלמה זלמינא וינברג.
יש בו סיפורים לא ידועים כל כך, שליקט ממקורות נדירים, על מגוון של גדולים צדיקים ואדמורי"ם מכל חוג, עם קיצור תולדות הצדיקים בההערות, ויש בו מפתחות ענינים וגם שמות. ספר מאד יפה, נהנתי בו מאד.
רציתי לעמוד על סיפור אחד, הנוגע לפרשת וירא, שמספר בעמו' שמא-שמה.
צילום מהספר מצורף כאן

דברים ערבים1.jpg (1.62 MiB) נצפה 8980 פעמים

הבעיה היא שאותו קטע של שפת אמת עה"ת, שכל הסיפור סובבת אותה, אינה קיימת בספרי שפ"א שבידינו!!!
וראה ב'ליקוטי יהודה', פרשת וירא עה"פ ותצחק שרה בקרבה, ד"ה ופעם אחרת, שמביא מפי השמועה בשם השפ"א ווארט דומה, וע"ש גם בהמשך בשם הרבי ר' בונם, אבל עדיין אין אפשרות לכאו' לכל הסיפור הנפלא שמספר שם!!

[מ.ב.ר.]

סליחה, כאן מצורף בשלימות:

קובץ דברים ערבים.pdf

(715.51 KiB) הורד 456 פעמים

[חיים סגל]

אשתקד (תשרי-חשון תשע"ז) יצא לאור, קונטרס בת ש"ע עמודים, מלא וגדוש סיפורים מעוניינים, הנקרא: 'קובץ דברים ערבים', דברי תורה ומעשים, ליקט וערך ע"י ר' שלמה זלמינא וינברג.
יש בו סיפורים לא ידועים כל כך, שליקט ממקורות נדירים, על מגוון של גדולים צדיקים ואדמורי"ם מכל חוג, עם קיצור תולדות הצדיקים בההערות, ויש בו מפתחות ענינים וגם שמות. ספר מאד יפה, נהנתי בו מאד.
רציתי לעמוד על סיפור אחד, הנוגע לפרשת וירא, שמספר בעמו' שמא-שמה.
צילום מהספר מצורף כאן

דברים ערבים1.jpg

הבעיה היא שאותו קטע של שפת אמת עה"ת, שכל הסיפור סובבת אותה, אינה קיימת בספרי שפ"א שבידינו!!!
וראה ב'ליקוטי יהודה', פרשת וירא עה"פ ותצחק שרה בקרבה, ד"ה ופעם אחרת, שמביא מפי השמועה בשם השפ"א ווארט דומה, וע"ש גם בהמשך בשם הרבי ר' בונם, אבל עדיין אין אפשרות לכאו' לכל הסיפור הנפלא שמספר שם!!

אני לא מבין, לא ראית את ההודעות לעיל שם מבואר היכן השפ"א?

[מ.ב.ר.]

לא ראיתי כל הדין ודברים שלמעלה, אני חפשתי בפורום 'קובץ דברים ערבים' ושום דבר לא עלה, אז פתחתי נושא חדש בשם 'קובץ דברים ערבים' וכתבתי מה שכתבתי. ואח"כ כנראה תפסו מנהלי הפורום שמדובר באותו סיפור יפה של הרב מפונוביז והשפת אמת, וחיברו את דברי לכאן!
אבל למעשה המודה על האמת יודה שקשה לומר שהסיפור הולך על קטע שפ"א הנ"ל, בענין תשובה מיראה, שהוא יישוב אחר לגמרי ממה שמסופר שם...

[אנא עבדא]

הרעיון שקודם היא עשתה תשובה מיראה ואח"כ תשובה מאהבה וזה נהפך לזכות כתוב בעוד ספרים, וגם החתם סופר בדרשות מחדש רעיון זה ומיישב בכך דברים נפלאים.

[שיבר]

דבר בעתו

בימים אלה יצא לאור חלק ב

דברים ערבים.jpg (103.28 KiB) נצפה 8754 פעמים

[גבאי האוצר]

ט''ז חשוון תשע''ט (1).jpg (145.15 KiB) נצפה 7825 פעמים

[אנא עבדא]

האם אפשר להעלות כאן את 3 הקובצים להורדה?
או שזה רק למכירה? ואם כן איפה (למי שאינו גר במשולש י-ם ב"ב אשדוד)?

[מתפעל]

בפורום בחצרות חסידים העלה הניק סברא נכונה רעיון לשפת אמת אחר:

שופטים תרל"א
אא"ז מו"ר ז"ל דקדק עמ"ש הירא מעבירות שבידו. כי הסימן שנמחל לו בשאינו ירא ובטוח לבו בה'. כי כפי הסתלקות החטא מתקרב להשי"ת ע"כ. ולכאורה הוא מדה טובה להיות ירא מהחטא. אך מי שיש בו יראה כראוי א"י לצייר בלבו החטא כלל. אף שכבר חטא. וכ"כ בשרה ותכחש כו' כי יראה. והלא ידעה כי בפני ה' מדברת רק כנ"ל. וזה תשובה שלימה שאינו משיג החטא שנעשה איש אחר כנ"ל. והסח בין תפלה כו' חוזר מעורכי מלחמה ופי' רק היסח הדעת. ומ"מ אם ירא מזה לא הי' נכנס למלחמה כנ"ל:

[הפצת המעיינות]

מה זה פורום ב חצרות חסידים?

[מתפעל]

זה פורום ותיק סגור בהייד פארק שבו מדסקסים עניינים מגוונים, בעיקר הנוגע לחצרות חסידים.