י. אברהם כתב:גם זו לטובה כתב:אנו לא מתייחסים לשו"מ כמו שאחרים קבלו אותו כפוסק הדור וכד'.
ולמי "אנו" מתייחסים כפוסק הדור ?
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:האם מישהו ראה את הספר החדש? האם נמצא למכירה בחניות? בחו"ל? האם עשו עבודה טובה ומקפת, בציוני המראה מקומות ובציונים לשאר התשובות של המחבר על אותו נושא? האם הביאו הרקע של השאלות הנידונות מתשובות אחרות על הנושא? האם תיקנו את הטעיות או הוסיפו טעיות אחרות?
אוצר החכמה כתב:ל א. חיים
אולי במקום הויכוח מה כן אמרת ומה לא אמרת ומה היית צריך לומר. נהפוך את הדיון לד"ת.
במקום להגיד דברים גורפים על המגן גבורים, תביא מספר דוגמאות לדבריך ונראה מה חושבים אחרים. האם גם הם תמהים על דברי השו"מ בזה, או שיתברר שלא רק השו"מ חשב אחרת ממך אלא גם בין חברי הפורום יש כאלה שחושבים אחרת. ובעיקר, יתפתח דיון בדברי תורה שזה וודאי לכבודו של השו"מ הן לקבל והן לדחות ומעין מה שאמר ר' יוחנן על ריש לקיש.
גם זו לטובה כתב:טעה בספירתו, יכול להמשיך לספור בשאר לילות בברכה, דגם בספרה בטעות יש זכר למקדש.
שו"מ מהדו"ד ח"ג ס' קכז.
מחולת המחנים כתב:כדאי שיקום מישהו ויאסוף את הסכמותיו הנפלאות, השו"מ היה 'שר המסכים' בדורו ועשרות או מאות ספרים שהודפסו בימיו בלבוב בבית הדפוס המפורסם של רבי זאב וואלף סאלאט התעטרו בהסכמותיו הנפלאות בהן ידיעות יחודיות.
כדאי שיקום מישהו ויאסוף את הסכמותיו הנפלאות, השו"מ היה 'שר המסכים' בדורו ועשרות או מאות ספרים שהודפסו בימיו בלבוב בבית הדפוס המפורסם של רבי זאב וואלף סאלאט התעטרו בהסכמותיו הנפלאות בהן ידיעות יחודיות.
תולעת-ספרים כתב:כדאי שיקום מישהו ויאסוף את הסכמותיו הנפלאות, השו"מ היה 'שר המסכים' בדורו ועשרות או מאות ספרים שהודפסו בימיו בלבוב בבית הדפוס המפורסם של רבי זאב וואלף סאלאט התעטרו בהסכמותיו הנפלאות בהן ידיעות יחודיות.
לפני כעשר שנים (או יותר) שנים נדפס חלק חדש של שואל ומשיב הכולל בעיקרו את ההסכמות עם הערות ועוד כמה תשובות שפורסמו בשעתו. נדמה לי שהמו"ל היה אחד הרשקוביץ מנתניה
מחולת המחנים כתב:כדאי שיקום מישהו ויאסוף את הסכמותיו הנפלאות, השו"מ היה 'שר המסכים' בדורו ועשרות או מאות ספרים שהודפסו בימיו בלבוב בבית הדפוס המפורסם של רבי זאב וואלף סאלאט התעטרו בהסכמותיו הנפלאות בהן ידיעות יחודיות.
כשאני אומר היום שלש לעומר בזמן שהיום הוא שנים לעומר. איזה זכר למקדש יש כאן ? הרי במקדש הוא היום שנים לעומר ואם הייתי אומר בזמן המקדש שלש ביום זה, הספירה לא היתה שווה כלום ואם לא הייתי נזכר באותו יום לא הייתי מקיים את מצות הספירה באותה שנה (תמימות לעיכובא, זוכר ?). וגם אצלנו בזמן הזה, הספירה בטעות היא לא שווה כלום. ואני צריך לספור שוב בברכה. אבל אתה מחדש, שהספירה בטעות היא שווה לענין שיש גם בה זכר למקדש. בזמן שרגע לפני כן אמרנו שבזמן המקדש היא לא היתה שווה כלום.מה שנכון נכון כתב:גם זו לטובה כתב:טעה בספירתו, יכול להמשיך לספור בשאר לילות בברכה, דגם בספרה בטעות יש זכר למקדש.
שו"מ מהדו"ד ח"ג ס' קכז.
ליתר דיוק:
השו"מ סובר שגם הבה"ג מודה שמצד עצם מצות הספירה כל יום הוא מצוה בפ"ע, ומה שאם דלג יום אחד אינו סופר עוד הוא משום שהספירה צריכה להיות גם זכר למקדש, וס"ל שבזמן המקדש היה תמימות לעיכובא (ראה בבה"ל ר"ס תפט בשם העיטור). וע"ז כתב השו"מ, כיון שתמימות כיום הוא רק תנאי במצוה ולא דין מהותי, אפשר להחשיב גם ספירה בטעות כזכר לענין זה שיוכל לספור למחרת, כי מצד עצם המצוה כל יום הוא בפ"ע.
א. חיים כתב:כשאני אומר היום שלש לעומר בזמן שהיום הוא שנים לעומר. איזה זכר למקדש יש כאן ? הרי במקדש הוא היום שנים לעומר ואם הייתי אומר בזמן המקדש שלש ביום זה, הספירה לא היתה שווה כלום ואם לא הייתי נזכר באותו יום לא הייתי מקיים את מצות הספירה באותה שנה (תמימות לעיכובא, זוכר ?). וגם אצלנו בזמן הזה, הספירה בטעות היא לא שווה כלום. ואני צריך לספור שוב בברכה. אבל אתה מחדש, שהספירה בטעות היא שווה לענין שיש גם בה זכר למקדש. בזמן שרגע לפני כן אמרנו שבזמן המקדש היא לא היתה שווה כלום.מה שנכון נכון כתב:גם זו לטובה כתב:טעה בספירתו, יכול להמשיך לספור בשאר לילות בברכה, דגם בספרה בטעות יש זכר למקדש.
שו"מ מהדו"ד ח"ג ס' קכז.
ליתר דיוק:
השו"מ סובר שגם הבה"ג מודה שמצד עצם מצות הספירה כל יום הוא מצוה בפ"ע, ומה שאם דלג יום אחד אינו סופר עוד הוא משום שהספירה צריכה להיות גם זכר למקדש, וס"ל שבזמן המקדש היה תמימות לעיכובא (ראה בבה"ל ר"ס תפט בשם העיטור). וע"ז כתב השו"מ, כיון שתמימות כיום הוא רק תנאי במצוה ולא דין מהותי, אפשר להחשיב גם ספירה בטעות כזכר לענין זה שיוכל לספור למחרת, כי מצד עצם המצוה כל יום הוא בפ"ע.
עכשיו אני צריך להחליט, האם ספירה בטעות היא שווה או לא שווה. אז אתה אומר מצד אחד היא לא שווה כלום אבל באמת יש בה משהו. ואני שואל האם יש לך דוגמא מהמשנה ברורה באיזה מקום לפסק הלכה דומה ?
וסתם שאלה: אם לא ספרתי כלל, רק אמרתי הרחמן הוא יחזיר לנו כו', האם גם בזה יש זכר למקדש שמספיק לתמימות ?
ועוד ועיקר: לחידוש הלכתי צריך איזה מקור. האם הובא כאן איזה קמצוץ של מקור לקביעה שספירה בטעות יש בה זכר למקדש ? (וחייבים מקור לכך. כי כל מי שלומד את ההלכות יודע שספירה בטעות היא אפס גמור).
אוצר החכמה כתב:זו דוגמה למה ששאלתי.
הרב מש"נ הסביר הסבר בדברי השו"מ (לא ראיתי בפנים ואולי זה כתוב שם בפירוש). שהשו"מ ס"ל שיש שני דינים בספירה, עצם מצוות הספירה ומצד זה היה ראוי להמשיך לספור ודין תמימות. ודין תמימות אינו מעכב בעצם בזמן הזה, דהיינו כמו הצד שכתב המ"ב שבזמן הזה אין תמימות ולא כמו הצד השני שתקון רבנן כעין דאורייתא ותיקנו תמימות. רק ס"ל שיש חומרא בדבר שאם לא ספר כלל חסר בצורת הספירה שלו ולעניין זה החמירו רבנן שלא להחשיבו כעין דאורייתא, אבל אם עשה מעשה ספירה אע"פ שלא היה כדין לא החמירו.
נכון שאתה ואני לא היינו אומרים סברא כזו, אבל מצאנו הרבה סברות באחרונים שלא היינו אומרים אותם כעין זו.
ימים ולא שבועות זה יותר קרוב להבנתינו.
אבל לא התייחסתם כולכם לכל מה שכתבתי. מאיפה מגיע מעשה ספירה לספירה בטעות ??? הרי זה נקודת החידוש שלו. והוא היפך כל מה שאנחנו יודעים. וגם אין לזה כל דוגמא בזמן המקדש שזה יהיה שווה משהו. ופתאום אנחנו אומרים שיש בזה זכר למקדש. איך אני אמור להבין כזה דבר ?אוצר החכמה כתב:.רק ס"ל שיש חומרא בדבר שאם לא ספר כלל חסר בצורת הספירה שלו ולעניין זה החמירו רבנן שלא להחשיבו זכר למקדש, אבל אם עשה מעשה ספירה אע"פ שלא היה כדין לא החמירו.
אוצר החכמה כתב:הסברנו. אבל אתה כל כך לא מוכן לשמוע מה שהיפך דעתך שנראה לך שלא הסברנו.
ההסבר הוא שכיוון שמדובר רק בחומרא ולא בקולא, החומרא שהחמירו חז"ל היא רק כשלא ניסה לעשות מעשה ספירה בכלל. כמו שהיה יכול להיות הבדל בין שוגג למזיד, אבל מי שעשה מעשה ספירה אע"פ שלא עלה בידו מיקרי שעשה זכר. כאמור גם לי הסברא לא נראית. אבל מכאן ולמה שכתבת יש מרחק גדול.
אז אתה מגיע למגן גבורים, ומגלה שמה שאצל כולם הוא קושיא - לו זה לא היה קשה, ומקור שאצל כולם הוא הוכחה לפטור - אצלו הוא הוכחה לחיוב.
בצעירותי, חזרתי על השיטות, אחרונים אלו מדייקים מכאן לכיוון זה ואלו מדייקים מאותו מקור לכיוון הפוך, והייתי מבולבל. כשהתבגרתי, הרי מה שלא יעשה השכל יעשה הזמן, והבנתי שצריך לדעת לסנן את מה שאתה לומד, ולהחליט מהי דרך החשיבה שלך, ואם לא תעשה זאת - תשאר טמבל כל ימי חייך. ואז בחרתי בדרך הלימוד שבחרתי, שהיא דרך הרוב, ואני גאה בכך.
נ.ב. הדברים שכתבתי כאן ידועים לרבים שמבינים בלימוד, שמעתי זאת מכמה וכמה, וגם ידועים לי מגדולי ישראל שהתבטאו ע"ז. אלא שכמובן לא תמצאו א"ז בעתונות החרדית.
ועכשיו תביאו לי מגדולי ישראל שכתבו דברים גדולים אודותו - אותי זה מצחיק, הרי מספריהם למדתי כיצד לא ללמוד בשיטה שלו.
אוצר החכמה כתב:במקום להגיד דברים גורפים על המגן גבורים, תביא מספר דוגמאות לדבריך ונראה מה חושבים אחרים. האם גם הם תמהים על דברי השו"מ בזה, או שיתברר שלא רק השו"מ חשב אחרת ממך אלא גם בין חברי הפורום יש כאלה שחושבים אחרת
א. חיים כתב:אני מבקש שתנתקו אותי לאלתר מהפורום.
חבצלת כתב:עפר אני תחת רגלי הכותבים וכו' וכו' וכו'
אבל האם מותר לי להעלות חשש שמא חלק מהכותבים מעולם לא ראו את הספר שואל ומשיב?
ראשית, כי מי שהכיר את הספר במהדורתו הישנה גדול הממדים, וראה מה עשו המצלמים לאחרונה שהקטינוהו עד שאי אפשר כלל לעיין בו (ללא זכוכית מגדלת), בוודאי הי' יוצא בריקוד בראותו את המהדורה החדשה המפוארה (עדיין לא זכיתי לראותו מלבד העמודים לעיל).
שנית, אלו שהציגו פה את השו"מ כאילו ספרו הגדול והנורא הוא כולו מדרשות פליאות, והוא מתאים מקסימום עבור כמה שרידים מיוצאי גאליציא, מובטחני שלא עיין בהספר.
שלישית, מהנימה היוצאה מהכותבים, שכאילו כל ספרי גאוני גאליציא הם ספרי פלפול ומעשי חידוד בעלמא, ולא בירורים עמוקים בש"ס ובראשונים שנכתבו ביגיעה ובעיון רב ודורשים לימוד ביגיעה ובעיון רב, כנראה שמעולם לא למד ואף לא הביט בספרי גאוני גאליציא, ואף לא בהמפורסמים כהשו"מ, הבית יצחק, המהרש"ק והמהרש"ם, הגר"מ אריק, ועוד.
סלחו לי על הפגיעה האישית.
ברי היזיקא כתב:מכון ירושלים ומכון חכמת שלמה מוציאים לאור כעת מחדש את כל שו"ת שואל ומשיב בהשקעה עצומה ובמהדורה מתוקנת ומחודשת!!
הבינה והברכה כתב:ברי היזיקא כתב:מכון ירושלים ומכון חכמת שלמה מוציאים לאור כעת מחדש את כל שו"ת שואל ומשיב בהשקעה עצומה ובמהדורה מתוקנת ומחודשת!!
שניהם יחד או כל אחד לחוד ?
[זה שי"ל עכשיו הוא רק ממכון ירושלים או שהוא ג"כ ממכון חכמת שלמה ?]
איש_ספר כתב:במחילה פספסו כאן נקודה אחת חשובה: השו"מ לא הכריע את הדין לפי חידוש פלאי זה, אלא עשה אותו סניף לצד עוד שלש דרכים !
וכידוע לכל, דרך המשיבים לעשות סניף משיטות דחויות ולעיתים גם מסברות רחוקות. אני חושב שידיעה זו משנה את כל התמונה.
אגב בכה"ח ציין לדבריו (רק שציין גם לד' הט"ז בסי' תפ"ט ס"ק י שספירה בטעות לאו כלום היא)
השואל מרבו כתב:מחולת המחנים כתב:כדאי שיקום מישהו ויאסוף את הסכמותיו הנפלאות, השו"מ היה 'שר המסכים' בדורו ועשרות או מאות ספרים שהודפסו בימיו בלבוב בבית הדפוס המפורסם של רבי זאב וואלף סאלאט התעטרו בהסכמותיו הנפלאות בהן ידיעות יחודיות.
יש להוסיף (ואולי לזה נתכוין מר "ידיעות יחודיות") שפעמים רבות הגאון מעיר הערות על הספר המוסכם. (התחלתי לעשות בעבר רשימה אקראית, אבל לא כיליתי מלאכתי.)
מיללער כתב:ופשוט שהכוונה הוא לזקנו רבי מרדכי זאב לבוב-אורנשטיין אב"ד לבוב אבי הישועות יעקב זצ"ל, שאביו של השו"מ היה חתנו של רבי בעריש היילפרין חתנו של רמ"ז הנ"ל.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 131 אורחים