פרנקל תאומים כתב:א)הג"ר יהודא לייב דון יחיא בתמונה לעיל, הדא הוא חתניה דה'חשק שלמה'(וסבו של הגר"ש נוימן רב דרמות א')?
ב)בתמונה האחרונה, הגר"א כהנא שפירא, כוונתך לר' אברום ממרכז הרב?
צולניק כתב:מה היה מעמדו ותפקידו של הגר"א שפירא באותם שנים? [סוף שנות הי']
צולניק כתב:קיבלתי במייל - ליום פטירתו של הגר"א פינקל
מעמד פדיון הבן לבנו בכורו של הגר"א [ר' בנימין], יושבים מימין: הגריש"א הגר"א כהנא-שפירא [הכהן הפודה] והסבא הגרא"י. העומדים במרכז: ר' אריה וחמיו הגרש"א יודלביץ.
אב בחכמה כתב:התמונה הזאת כבר פורסמה כאן בעבר כיותר ברורה.
ובכלל, עעולה לי כאן הבנה כמו התמונה הזאת וכמו כמה תמונות קודמות שבעבר הלא רחוק זאת אומרת לפני חמישים ששים שנה, היו הליטאים שייכים או יותר נכון מזדהים במוצהר עם הדעה היותר קרובה לרבנים המזרחיסטים. ויעידו על זה חותן נריה, כהונת הרב אלישיב, לקיחת כהן לפדיון הנמנה על עדת הרבנים המזרחיסטים, [-דבר שכיום בוודאי ובוודאי לא היה קורה, לא רק בגלל שהמזרחיסטים הדרדרו עוד יותר עמוק מאי פעם אלא בגלל העובדא שהליטאים התחרדו יותר מפעם וזאת הודות לרב שך כידוע שבזכותו השתנה דמותה הליטאית]
לעומקו של דבר כתב:וכפי שניתח את הדברים לעומקם הרב תוכ"ד.
בעניין רוב ומיעוט סתרת דבריך, בראשית כתבת שהרוב הלך עם הגראי"ק ואח"כ כתבת שרק המיעוט הלך עם המזרחי
טוב יאללה זה נטחן פה כ"כ עד שקצת נמאס.
פרנקל תאומים כתב:
אגב, הגר"א שפירא זצ"ל בכלל למד ב'חברון', והיה משומעי לקחו של מרנא הגרי"ז זי"ע, ואף היה מתכתב בד"ת עם מרנא החזו"א זי"ע. כמדומה, שההתקרבות שלו לחוגי מרכז הרב, היתה בעקבות נישואיו לאחותו של הגרש"נ רענן-חתנו של הרב קוק זצ"ל ומראשי ישיבתו. והגרש"א יודלביץ' חמיו של הג"ר אריה פינקל, היה מחוגי הקנאים, ואילו חמיו של הרב יודלביץ' היה הגה"צ ר' אריה לוין שהיה ממקורביו של הגרא"י קוק...
ומה הפלא שמרן הגרי"ש אלישיב כיהן ברבנות, הלא הוא היה בנו של ההומלע-רב, שחתום(בין השאר)על כתב רבנותו של הר"ק לרבה של ירושלים, וחתנו של הגה"צ ר' אריה לוין, ואחיין דרך אשתו,של הגרצ"פ פרנק שהיה המנוע מאחורי הבאת הר"ק לירושלים, ממייסדי הרה"ר יחד עם הר"ק, דיין בבית דינו, ובהמשך רבה של ירושלים בעצמו מטעם הרה"ר...אלא שבאמת לק"מ וכנ"ל.
פרנקל תאומים כתב:אב בחכמה כתב:התמונה הזאת כבר פורסמה כאן בעבר כיותר ברורה.
ובכלל, עעולה לי כאן הבנה כמו התמונה הזאת וכמו כמה תמונות קודמות שבעבר הלא רחוק זאת אומרת לפני חמישים ששים שנה, היו הליטאים שייכים או יותר נכון מזדהים במוצהר עם הדעה היותר קרובה לרבנים המזרחיסטים. ויעידו על זה חותן נריה, כהונת הרב אלישיב, לקיחת כהן לפדיון הנמנה על עדת הרבנים המזרחיסטים, [-דבר שכיום בוודאי ובוודאי לא היה קורה, לא רק בגלל שהמזרחיסטים הדרדרו עוד יותר עמוק מאי פעם אלא בגלל העובדא שהליטאים התחרדו יותר מפעם וזאת הודות לרב שך כידוע שבזכותו השתנה דמותה הליטאית]
כמובן אין שום נפק"מ בזה בין החסידים לליטאים.
באופן כללי, בעבר, אע"פ שגדולי וזקני הרבנים והאדמו"רים- אלו שהיו נחשבים לקברניטי הדור,היו אנשי אגודת ישראל או ימינה ממנה, עדיין היו רבנים ואדמו"רים לא מעטים שהיו אנשי המזרחי או קרובים אליה.והיות שמבחינה סוציולוגית הם היו חרדים, וגם גדלו באותם בימ"ד ו'חצרות' בהם גדלו עמיתיהם, ממילא, בדר"כ שמרו איתם על קשר הדדי טוב ועל כבוד הדדי, ולא יפלא איפוא שהיו מכבדים גם אותם בכיבודים שונים. צריך לזכור, שגם לא בקרב הרבנים, היו אז בין אנשי 'המזרחי' רבים שהיו נראים ומתנהגים באופן מקביל לעמיתיהם האגודאים. ראית פעם את תמונתו של ר' אברהם חיים שאג ז"ל(ח"כ מטעם המזרחי)? הוא היה נראה בערך כמו ר' מנחם פרוש ז"ל...
(כמדומה שנכתב כאן באחד האשכולות, שמסדר הקידושין של הגה"ק מבעלזא זי"ע בנישואיו השניים, היה הגרא"י אונטרמן... וכי כיום היה יכול להיות כזה דבר?. אגב, אפי' מרנא הגרי"ז מבריסק זי"ע היה מכבד בנישואי ילדיו את הגרי"א הרצוג זצ"ל בברכה תחת החופה [אם כי היה בזה גם אלמנט של הכרת הטוב, לפי שהגריא"ה היה מעורב בהצלתו] ).
בראשית הדרך, המח' בין האגודאים להמזרחי היתה נחשבת למח' בתוך הבימ"ד, כלומר-בתוך היהדות החרדית,שהרבנים והאדמו"רים של המזרחי היו חלק ממנה, והם היוו 'דעת מיעוט' שסברו שיש לפעול עם הציונים ולהשפיע על הפעילות שלהם מבפנים. ככל שהשנים עברו, התחדדו ההבדלים, עד שהפכנו למגזרים נפרדים לחלוטין.(גם היום ישנן מח' בתוך הבימ"ד החרדי, שסביר להניח שבמרוצת השנים, יתחדדו ההבדלים והמיעוט הקורא תיגר על הרוב, יהפוך לקבוצה בפנ"ע מחוץ למגזר הספציפי שכיום הוא רואה את עצמו כחלק ממנו. ממאורעות העבר,אפשר ללמוד על העתיד).
.
טייטל כתב:הדבר משול לחץ שכל ס"מ שמזיזים אותו בעת ירייתו גורם לחילוק גדול כאשר מגיע ליעדו. שני המחנות החרדים היראים והמזרחיים התחיל להתפתח לפני השואה עוד באירופה, והיה כאן תהליך איטי של התבדלות. בשנות הי' והכ' היו יכולים לראות שני רבנים דומים במראיהם ובלבושם ורק בהשקפותיהם היו שונים, והיו יכולים להשתדך כנ"ל, ובמשך השנים התחדד ההבדל עד שהלבוש השתנה ומהלך החיים השתנה עד לבלי היכר, ובכללו ההתבדלות שהיתה לגמורה ומוחלטת (ואצל רבים ירדו הבנים או הנכדים מן הדרך, וסופו מוכיח על תחילתו להכריע את ההשקפה התורתית האמיתית...).
לייטנר כתב:טייטל כתב:הדבר משול לחץ שכל ס"מ שמזיזים אותו בעת ירייתו גורם לחילוק גדול כאשר מגיע ליעדו. שני המחנות החרדים היראים והמזרחיים התחיל להתפתח לפני השואה עוד באירופה, והיה כאן תהליך איטי של התבדלות. בשנות הי' והכ' היו יכולים לראות שני רבנים דומים במראיהם ובלבושם ורק בהשקפותיהם היו שונים, והיו יכולים להשתדך כנ"ל, ובמשך השנים התחדד ההבדל עד שהלבוש השתנה ומהלך החיים השתנה עד לבלי היכר, ובכללו ההתבדלות שהיתה לגמורה ומוחלטת (ואצל רבים ירדו הבנים או הנכדים מן הדרך, וסופו מוכיח על תחילתו להכריע את ההשקפה התורתית האמיתית...).
משל החץ הוא נכון, אלא שמדובר בשני חיצים (ובמשל ידוע אחר בשתי רכבות שבתחילת הדרך נראה שנוסעות לאותו כיוון). ר"ל, התחילה הקצנה בשני המחנות הנ"ל.
לגבי הההערה בסוגריים, אני ממליץ לא להיכנס לכך.
גלאגוזים כתב:פרנקל תאומים כתב:
אגב, הגר"א שפירא זצ"ל בכלל למד ב'חברון', והיה משומעי לקחו של מרנא הגרי"ז זי"ע, ואף היה מתכתב בד"ת עם מרנא החזו"א זי"ע. כמדומה, שההתקרבות שלו לחוגי מרכז הרב, היתה בעקבות נישואיו לאחותו של הגרש"נ רענן-חתנו של הרב קוק זצ"ל ומראשי ישיבתו. והגרש"א יודלביץ' חמיו של הג"ר אריה פינקל, היה מחוגי הקנאים, ואילו חמיו של הרב יודלביץ' היה הגה"צ ר' אריה לוין שהיה ממקורביו של הגרא"י קוק...
ומה הפלא שמרן הגרי"ש אלישיב כיהן ברבנות, הלא הוא היה בנו של ההומלע-רב, שחתום(בין השאר)על כתב רבנותו של הר"ק לרבה של ירושלים, וחתנו של הגה"צ ר' אריה לוין, ואחיין דרך אשתו,של הגרצ"פ פרנק שהיה המנוע מאחורי הבאת הר"ק לירושלים, ממייסדי הרה"ר יחד עם הר"ק, דיין בבית דינו, ובהמשך רבה של ירושלים בעצמו מטעם הרה"ר...אלא שבאמת לק"מ וכנ"ל.
לא מיניה ולא מקצתיה!
הג"ר שמואל אהרן היה מחסידיו הגדולים של הגראי"ה קוק זצ"ל. והיה תלמידו המובהק של ראש ישיבת מרכז הרב "בחיר גאוני הזמן" הרב מטאווריג זצ"ל.
בן ירושלים כתב:אכן ר' ש"א יודלביץ העריך והוקיר את הראי"ה אבל "חיותו" היתה מהחוגים היותר קנאיים. היה בעל מוסף בימים נוראים אצל הגרי"ז. כל צאצאיו התחנכו בכיוון החרדי (גם שני בניו שעברו ב"מרכז" לתקופה קצרה ר' שבתי ור' אברהם יצחק, היה זה ללא שום זיק ל"רוח הרב" אלא מפני ש"החלוקה" היתה יותר גדולה מהיכן שלמדו קודם)
באופן כללי בירושלים היתה אצל רבים אבחנה חדה בין הראי"ה אותו העריכו ואף העריצו, לבין מורשתו, ובעיקר מורשת בנו הרצי"ה. גם את ספרי המחשבה של הראי"ה כמעט ולא למדו. משנת פטירתו של הראי"ה בתרצ"ה עד שהגיעו ראשוני התלמידים של הרב נריה כעשר שנים מאוחר יותר, "הישיבה המרכזית" היתה בשקיעה מוחלטת, היו בה תלמידים מועטים שלפי ההגדרות המקובלות היום היו חרדים מושלמים, הרצי"ה היה חסר השפעה לחלוטין והתיחסו אליו בזלזול ולמעלה מזה. הרב נריה הצליח לשקם את הישיבה ובוגרי "תיכוניות" התחילו לרומם את הישיבה וכן את מעמדו של הרצי"ה
ר' אריה חותנו של רש"א היה יותר קרוב ל"רוח הרב" והיו כמה ענינים שלא רוה נחת מחתנו ר' שמואל אהרן, למשל שלא סמך על השחיטה של "הקהילה". אך גם ר' אריה שלח כל ילדיו לישיבות המקובלות החרדיות ולא ל"מרכז".
ללייטנר - רש"א הלך ללמוד אצל הטאוריגר,! מעולם לא ראה עצמו כתלמיד "מרכז" וגם לא כתלמיד הרב קוק. (שאותו כאמור העריך מאד). אם רבו הטאוריגר היה במקום אחר היה הולך לשם.
נזכרתי עכשיו שרש"א התבטא פעם שלרב קוק היתה גישה בריאה וישרה להלכה , והוא החשיב את תשובותיו בהלכה .
לעומקו של דבר כתב:אני מוחה על גסות הרוח שבניצול הבמה ששייכת לרב אוצה"ח על מנת לעשות ההיפך ממה שביקש.
(סתם אני לא מבין, במקום לשחק חתול ועכבר עם רמזוזים גאוניים והיתממויות, תעברו לבחדרי ותכתבו הכל! ישמחו כאן לסדר לכם זכות כתיבה שם אם זה מה שחסר).
- על חי"ל המלך יש אשכול נהדר.
לייטנר כתב:בן ירושלים כתב:אכן ר' ש"א יודלביץ העריך והוקיר את הראי"ה אבל "חיותו" היתה מהחוגים היותר קנאיים. היה בעל מוסף בימים נוראים אצל הגרי"ז. כל צאצאיו התחנכו בכיוון החרדי (גם שני בניו שעברו ב"מרכז" לתקופה קצרה ר' שבתי ור' אברהם יצחק, היה זה ללא שום זיק ל"רוח הרב" אלא מפני ש"החלוקה" היתה יותר גדולה מהיכן שלמדו קודם)
באופן כללי בירושלים היתה אצל רבים אבחנה חדה בין הראי"ה אותו העריכו ואף העריצו, לבין מורשתו, ובעיקר מורשת בנו הרצי"ה. גם את ספרי המחשבה של הראי"ה כמעט ולא למדו. משנת פטירתו של הראי"ה בתרצ"ה עד שהגיעו ראשוני התלמידים של הרב נריה כעשר שנים מאוחר יותר, "הישיבה המרכזית" היתה בשקיעה מוחלטת, היו בה תלמידים מועטים שלפי ההגדרות המקובלות היום היו חרדים מושלמים, הרצי"ה היה חסר השפעה לחלוטין והתיחסו אליו בזלזול ולמעלה מזה. הרב נריה הצליח לשקם את הישיבה ובוגרי "תיכוניות" התחילו לרומם את הישיבה וכן את מעמדו של הרצי"ה
ר' אריה חותנו של רש"א היה יותר קרוב ל"רוח הרב" והיו כמה ענינים שלא רוה נחת מחתנו ר' שמואל אהרן, למשל שלא סמך על השחיטה של "הקהילה". אך גם ר' אריה שלח כל ילדיו לישיבות המקובלות החרדיות ולא ל"מרכז".
ללייטנר - רש"א הלך ללמוד אצל הטאוריגר,! מעולם לא ראה עצמו כתלמיד "מרכז" וגם לא כתלמיד הרב קוק. (שאותו כאמור העריך מאד). אם רבו הטאוריגר היה במקום אחר היה הולך לשם.
נזכרתי עכשיו שרש"א התבטא פעם שלרב קוק היתה גישה בריאה וישרה להלכה , והוא החשיב את תשובותיו בהלכה .
יותר מדי עובדות שצריכות בדיקה, בלשון המעטה, ודי בזה.
בן ירושלים כתב: לפני כשנה יצא לאור ספרו של ר' חיים יעקב -חיל המלך על נדרים ושבועות שכל רואיו גומרים עליו את ההלל. ההסכמה הראשונה היא של הראי"ה ואחריו של ר' ברוך בער ושל ר' איסר זלמן כפי שמופיע בחיל המקדש שי"ל בחיי המחבר בשנת תרצ"ז. השמועה אומרת שזו היתה דרישת ילדיו שלא לשנות סדר ההסכמות. המעיין בהסכמות יראה את גדלו בתורה אחד הגדולים אשר בארץ של רחי"ל כשהיה בן 20+ כשקיבל ההסכמות
חלמישצור כתב:בן ירושלים כתב: לפני כשנה יצא לאור ספרו של ר' חיים יעקב -חיל המלך על נדרים ושבועות שכל רואיו גומרים עליו את ההלל. ההסכמה הראשונה היא של הראי"ה ואחריו של ר' ברוך בער ושל ר' איסר זלמן כפי שמופיע בחיל המקדש שי"ל בחיי המחבר בשנת תרצ"ז. השמועה אומרת שזו היתה דרישת ילדיו שלא לשנות סדר ההסכמות. המעיין בהסכמות יראה את גדלו בתורה אחד הגדולים אשר בארץ של רחי"ל כשהיה בן 20+ כשקיבל ההסכמות
מדוע הדפיסו את הסכמת הרב קוק על חיל המלך החדש? הרי רי"ח לוין עצמו לא הדפיסה במהדורתו.
חלמישצור כתב:בן ירושלים כתב: לפני כשנה יצא לאור ספרו של ר' חיים יעקב -חיל המלך על נדרים ושבועות שכל רואיו גומרים עליו את ההלל. ההסכמה הראשונה היא של הראי"ה ואחריו של ר' ברוך בער ושל ר' איסר זלמן כפי שמופיע בחיל המקדש שי"ל בחיי המחבר בשנת תרצ"ז. השמועה אומרת שזו היתה דרישת ילדיו שלא לשנות סדר ההסכמות. המעיין בהסכמות יראה את גדלו בתורה אחד הגדולים אשר בארץ של רחי"ל כשהיה בן 20+ כשקיבל ההסכמות
מדוע הדפיסו את הסכמת הרב קוק על חיל המלך החדש? הרי רי"ח לוין עצמו לא הדפיסה במהדורתו.
לייטנר כתב:בן ירושלים כתב:אכן ר' ש"א יודלביץ העריך והוקיר את הראי"ה אבל "חיותו" היתה מהחוגים היותר קנאיים. היה בעל מוסף בימים נוראים אצל הגרי"ז. כל צאצאיו התחנכו בכיוון החרדי (גם שני בניו שעברו ב"מרכז" לתקופה קצרה ר' שבתי ור' אברהם יצחק, היה זה ללא שום זיק ל"רוח הרב" אלא מפני ש"החלוקה" היתה יותר גדולה מהיכן שלמדו קודם)
באופן כללי בירושלים היתה אצל רבים אבחנה חדה בין הראי"ה אותו העריכו ואף העריצו, לבין מורשתו, ובעיקר מורשת בנו הרצי"ה. גם את ספרי המחשבה של הראי"ה כמעט ולא למדו. משנת פטירתו של הראי"ה בתרצ"ה עד שהגיעו ראשוני התלמידים של הרב נריה כעשר שנים מאוחר יותר, "הישיבה המרכזית" היתה בשקיעה מוחלטת, היו בה תלמידים מועטים שלפי ההגדרות המקובלות היום היו חרדים מושלמים, הרצי"ה היה חסר השפעה לחלוטין והתיחסו אליו בזלזול ולמעלה מזה. הרב נריה הצליח לשקם את הישיבה ובוגרי "תיכוניות" התחילו לרומם את הישיבה וכן את מעמדו של הרצי"ה
ר' אריה חותנו של רש"א היה יותר קרוב ל"רוח הרב" והיו כמה ענינים שלא רוה נחת מחתנו ר' שמואל אהרן, למשל שלא סמך על השחיטה של "הקהילה". אך גם ר' אריה שלח כל ילדיו לישיבות המקובלות החרדיות ולא ל"מרכז".
ללייטנר - רש"א הלך ללמוד אצל הטאוריגר,! מעולם לא ראה עצמו כתלמיד "מרכז" וגם לא כתלמיד הרב קוק. (שאותו כאמור העריך מאד). אם רבו הטאוריגר היה במקום אחר היה הולך לשם.
נזכרתי עכשיו שרש"א התבטא פעם שלרב קוק היתה גישה בריאה וישרה להלכה , והוא החשיב את תשובותיו בהלכה .
יותר מדי עובדות שצריכות בדיקה, בלשון המעטה, ודי בזה.
איש_ספר כתב:אני מציע לשנות את שם הניק: פרנקל-תאומים-מחלוקת -צדקנות.
בן ירושלים כתב:ר' חיים יעקב לוין אכן היה תלמידו ומעריצו של הראי"ה גם במחשבה. בלאו הכי היה מחוץ לקונצנזוס החרדי כי היה רב באמריקה שנים רבות והתנתק מההווי החרדי.
לפני כשנה יצא לאור ספרו של ר' חיים יעקב -חיל המלך על נדרים ושבועות שכל רואיו גומרים עליו את ההלל. ההסכמה הראשונה היא של הראי"ה ואחריו של ר' ברוך בער ושל ר' איסר זלמן כפי שמופיע בחיל המקדש שי"ל בחיי המחבר בשנת תרצ"ז. השמועה אומרת שזו היתה דרישת ילדיו שלא לשנות סדר ההסכמות. המעיין בהסכמות יראה את גדלו בתורה אחד הגדולים אשר בארץ של רחי"ל כשהיה בן 20+ כשקיבל ההסכמות
פרנקל תאומים כתב:כב' הרב אי"ס,
אני שמח למקרא דבריך, אשלח לך בשנית את האיגרת האמורה.
ההרגשה שלי, ולא רק שלי, שהאיזון לא נשמר. ועל כך יצא קצפנו, ובאנו להשיב באותו מטבע אותו טבעו כלפינו, דהיינו: רמיזות והיתממות.
אני מתפלא שכב' לא מודע לדבריי, הלא מלבד האיגרת הנ"ל אליו, התכתבתי על כך גם עם כב' הרב אוצה"ח שליט"א.
כל העסק הזה בפורום מיותר מבחינתי לגמרי, אבל קשה לי לקבל העלמת עין/היתממות כשזה מגיע מצד אחד של המיתרס, והתקפות('צדקניות' כבר אמרנו? ) כשזה מגיע מהצד שמאידך.
עוד יהודי כתב:פרנקל תאומים כתב:כב' הרב אי"ס,
אני שמח למקרא דבריך, אשלח לך בשנית את האיגרת האמורה.
ההרגשה שלי, ולא רק שלי, שהאיזון לא נשמר. ועל כך יצא קצפנו, ובאנו להשיב באותו מטבע אותו טבעו כלפינו, דהיינו: רמיזות והיתממות.
אני מתפלא שכב' לא מודע לדבריי, הלא מלבד האיגרת הנ"ל אליו, התכתבתי על כך גם עם כב' הרב אוצה"ח שליט"א.
כל העסק הזה בפורום מיותר מבחינתי לגמרי, אבל קשה לי לקבל העלמת עין/היתממות כשזה מגיע מצד אחד של המיתרס, והתקפות('צדקניות' כבר אמרנו? ) כשזה מגיע מהצד שמאידך.
כבוד הרב פ"ת.
ההרגשה שלי ולא רק שלי שמשום מה אתה נכנס ממש בטעות לבוץ הזה של מחלוקת-צדקות-היתממות-רמיזות, יותר מדי פעמים.
תעשה בדיקה בעצמך ותבדוק כמה מתוך 123 ההודעות שהשארת כאן בפורום הובנו כך ע"י אחרים- כמובן בטעות כי אתה הרי ממש לא התכוונת לכך. ואחרי זה תפנה בטענות אל אי"ס.
פרנקל תאומים כתב:אאל"ט ראיתי בעבר(אולי באינצקלופדיה של תדהר) שגם הגרחי"ל אויערבאך זצ"ל-ראש ישיבת שער השמים, היה חבר בהמזרחי או עכ"פ השתתף בועידותיה, וחושבני שהיתה שם לכך גם איזו אסמכתא. והנה הגרחי"ל היה אישיות תורנית פעילה ומוכרת בהישוב הישן, השתתף והיה מראשי הדוברים בכינוסים שונים של גדוה"ת, גם כשעלה על הפרק ענין גיוס בנות, השתתף בישיבתה המורחבת של מועצת גדוה"ת ואף נאם בפני חבריה...
(אומנם ר' מענדל פרוש-'שוחט', מח"ס 'בתוך החומות', היה כידוע מגדולי תומכי ומקורבי הגרא"י קוק זצ"ל, אך הוא לא היה אחי אשתו של הגרחי"ל, כ"א גיסה, נשוי לאחותה[כלו' פרוש התחתן עם פרוש]. נכדו היה הגרד"צ קרלנשטיין זצ"ל, שאף היה נשוי לנכדתו של הגרי"מ חרל"פ זצ"ל, ובאמת הגראי"ה קוק אף היה סנדקו של הגרד"צ, וכמובן, מסדר הקידושין של הוריו).
לעומקו של דבר כתב:פרנקל תאומים כתב:אאל"ט ראיתי בעבר(אולי באינצקלופדיה של תדהר) שגם הגרחי"ל אויערבאך זצ"ל-ראש ישיבת שער השמים, היה חבר בהמזרחי או עכ"פ השתתף בועידותיה, וחושבני שהיתה שם לכך גם איזו אסמכתא. והנה הגרחי"ל היה אישיות תורנית פעילה ומוכרת בהישוב הישן, השתתף והיה מראשי הדוברים בכינוסים שונים של גדוה"ת, גם כשעלה על הפרק ענין גיוס בנות, השתתף בישיבתה המורחבת של מועצת גדוה"ת ואף נאם בפני חבריה...
בספר קול חוצב יש משל מחודד של קנאות שהיה מספר ר' שלום שחמיו אמר באסיפה אחת. (משל על העגלון שלקח את המוצרים לבִתה של האלמנה). אגב עיי"ש עוד מפיקחותו של הגרחי"ל.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 50 אורחים