ישא ברכה כתב:כידוע לרבים הגאון ר' שלמה פישר הוא ת"ח מיוחד מאד, שמעתי עליו כל מיני שמועות ורצוני להכיר מעט יותר את דמותו משנתו הנהגותיו, ע"כ אודה למי שירחיב את הפרטים הבאים.
א. האם יש לו יחודיות בדרך הלימוד.
ב. מה דרכו ההילכתית. (לדוגמא האם הוא חולק על אחרונים/פוסקים, או שהוא מקבל פסקיהם).
ג. מה משנתו ביחס להתקבצות ושלטון היהודים בא"י.
ד. שמעתי שיש לו הערכה רבה לחזו"א, האם נכון הדבר ובמה זה מתבטא.
ה. האם יש לו רב מסוים אליו הוא מייחס את דרכו.
ו. האם יש לו משנה מסוימת בעבודת ה', או שאין לו בזה יחודיות משלו.
אריה במסתרים כתב:
יש לו דעות מחודשות בכמה נושאים הלכתיים ומחשבתיים ואין לי הכח להתחיל לפורטם אך החבר חדר שלי כתב ארבעים ומשהו עמודים של שאלות ששאל אותו ותשובות שהשיב לו ר' שליימ'ה בנושאים בהלכה ובמחשבה ועוד, ור' שליימה עצמו עבר על רוב הדברים.
איש_ספר כתב:----
עד לפני כמה שנים היה אומר שיעור פעם בשנה בבית הכנסת של חסידי ראדזין, כנראה משום שיש שם ריכוז יוצאי איתרי... בית הכנסת היה מתפלא מפה לפה והיו נאמרים בו דברים נפלאים באגדה ובהלכה. זכור לי היטב שיעורו שמסר בחודש אלול. יסוד הדברים היה שכבוד ישראל הוא כבוד השם, ולכן אין סתירה בין יום מלכות השם לבקשת צרכים וכו', וממש לעג לבעלי המוסר שנזהרו שלא להתבלט בקהל בימים אלה, עד שאפילו עליה לא רצו לקבל (לא זוכר את ההקשר), בין היתר הזכיר דברי אבודרהם שמביא עשרה טעמים מרס"ג על תקיעת שופר ואמר שודאי (!) שהדברים אינם לרס"ג...
איש_ספר כתב:...הזכיר דברי אבודרהם שמביא עשרה טעמים מרס"ג על תקיעת שופר ואמר שודאי (!) שהדברים אינם לרס"ג...
נשר כתב:קראתי פעם באיזה מקום שעד השנים המאוחרות הוא היה לומד בעמידה.
אריה במסתרים כתב:כמו כן הסיפורים שהביא "בן ירושלים" מגדירים היטב את ר' שליימ'ה כמו כן עלי להוסיף עליו ששמעתי מכמה מקורות אמינים והדבר מפורסם שר' שליימ'ה מתבטא בחריפות נגד הרב אבינר.
בן ירושלים כתב:ר' שלמה אכן ערך את כתבי הרב'ה מלובאויטש בהלכה (ולא באגדה). מזה יצא הספר (דומני שנקרא משהו כמו "חידושים וביאורים לש"ס". בזמנו היה את הספר ב"אוצר" באיתרי). ר' שלמה סיפר לי בפרוטרוט את השתלשלות הענינים , ושלא כדרכו, בקש שלא אפיץ הסיפור כי לא רצה שיתגלגל הלאה. לאחר תקופה ארוכה שמעתי את הסיפור מתגלגל בצורות שונות בין מקורביו ואז הרשיתי לעצמי לספר. עיקרי הדברים שהרב'ה דרש שרק "הרב פישר מירושלים" יערוך את הכתבים. החסידים הופתעו לשמוע שר' שלמה דורש שיהיה מותר לו להעיר ולכתוב הערות על הרב'ה. החסידים ממש כעסו על החוצפה שלו (הוא גם ציין מי היו. מחשובי אנ"ש). לבסוף סוכם על דעת הרב'ה שהוא יכתוב הערות והרב'ה יענה, ושניהם יודפסו. לבסוף אחרי ההתקף לב של הרב'ה בשנות הל' הדפיסו כמות שהוא בלי ההערות והתשובות של הרב'ה.
סגי נהור כתב:בן ירושלים כתב:ר' שלמה אכן ערך את כתבי הרב'ה מלובאויטש בהלכה (ולא באגדה). מזה יצא הספר (דומני שנקרא משהו כמו "חידושים וביאורים לש"ס". בזמנו היה את הספר ב"אוצר" באיתרי). ר' שלמה סיפר לי בפרוטרוט את השתלשלות הענינים , ושלא כדרכו, בקש שלא אפיץ הסיפור כי לא רצה שיתגלגל הלאה. לאחר תקופה ארוכה שמעתי את הסיפור מתגלגל בצורות שונות בין מקורביו ואז הרשיתי לעצמי לספר. עיקרי הדברים שהרב'ה דרש שרק "הרב פישר מירושלים" יערוך את הכתבים. החסידים הופתעו לשמוע שר' שלמה דורש שיהיה מותר לו להעיר ולכתוב הערות על הרב'ה. החסידים ממש כעסו על החוצפה שלו (הוא גם ציין מי היו. מחשובי אנ"ש). לבסוף סוכם על דעת הרב'ה שהוא יכתוב הערות והרב'ה יענה, ושניהם יודפסו. לבסוף אחרי ההתקף לב של הרב'ה בשנות הל' הדפיסו כמות שהוא בלי ההערות והתשובות של הרב'ה.
כמי שמכיר את הספרים, משהו בעובדות לא מסתדר. הספר "חידושים וביאורים בש"ס" שיצא בשנת תשל"ט כולל לקט מדברי הרבי זי"ע כפי שכבר נדפסו לפני כן, בלי שום עריכה (מלבד פתיחת וציטוט ציוני המקורות בשולי הגליון, ובחלק מהמקומות תרגום מיידיש ללשון הקודש). עבדו עליו אברכים חב"דיים מירושלים. אולי הוא עבד על משהו שבסופו של דבר לא יצא לאור.
[לאחר מכן יצאו עוד שני כרכים בסדרה זו, ובהם כבר היתה עבודה מסוימת של עריכה (בעיקר בחלק השלישי), אבל זה כבר היה שנים רבות אחרי התקף הלב בתשל"ח].
עדיאל ברויאר כתב:נשר כתב:קראתי פעם באיזה מקום שעד השנים המאוחרות הוא היה לומד בעמידה.
לפני 2-3 שנים הגעתי לביתו ביום שישי בשעות הצהריים בשליחות של מחבר אחד להביא לו ספר, וראיתיו לומד בעמידה עם חברותא.
מספרים שהיה מגיע לביתו רק בסופ"ש.
ברזילי כתב:שמעתי ממנו כמה שיעורים במשך השנים, אבל בעיקר זכורה לי הפעם הראשונה:
לפני שנים רבות (25?), הגיע ר' שלמה לעצרת ליל כ"ח באייר בישיבת מרכז הרב ודרש שם על שמואל הנביא והיו הדברים שמחים ומאירים כדרכו, ומייד לאחר שסיים לדרוש באריכות עמד לדבר המקובל ר' יוסף-לייב זוסמן, ואמר (בערך): דברי ר' שלמה עמוקים מאד ואני אסביר לכם למה הוא רמז. אז פתח בדרשה ארוכה מאד להסביר את דבריו על דרך האמת.
את ראשי הפרקים של הדרשה הראשונה אני זוכר פחות או יותר (יום פקודתו של שמואל הנביא כ"ח באייר; תכונותיו הן תיקון לחטא קרח, והן הסיבה לכך שהוא הראוי לעסוק בבחירת ירושלים; נמצא בבית-ישי כמדומני), אבל מהשניה זכור לי רק משפט הפתיחה...
בן ירושלים כתב:הזכרתני שגם ציין ששמו לא הוזכר בשום מקום. אני לא זוכר אם הזכיר מה היה הסיכום בענין זה.
הגהמ כתב:הר''מ אליפנט, מייסדה של ישיבת איתרי, היה תמיד גאה בכך שהגר''ש פישר שירת כר''י בישיבתו. הוא סיפר עליו קצת בזיכרונותיו (חטיבה מאד מאד מיוחדת במינה ואכמ''ל) שפעם כשנכנס למרן הר' שך התבטא הר' שך כלפי הגר''ש בנימה ביקורתית. הדבר הפריע לו לר''מ אליפנט והוא החליט שאם זה יקרה עוד פעם הוא יעשה משהו. כצפוי, הדבר קרה עוד פעם, אבל הפעם הגיב ר''מ ''אם כדבריך אזי גם הסטייפלער הוא כך!", ותיכו''מ שלף מכיסו מכתב מהסטייפלער שבו הוא כותב על הגר''ש פישר 'פאר הדור'. מאז לא שמע מהר' שך אף מילה נגד הגר''ש פישר.
בן ירושלים כתב:[
שמעתי בזמנו שבמקומות שהקהילות יעקב מציין הערה בשם גאון אחד הכוונה לר' שלמה ששלח כמה וכמה מכתבים לסטייפעלר.
הגרש"פ גמל לו בעריכת כתביו שיצאו אחר מותו והם נקראים מתת מלך. ואף הקדים הקדמה קצרה. יעו"ש.בן ירושלים כתב:כשר' לייזר יהודה הגיע לארץ היה מדרבן את הירושלמערס לבוא ולחדש, והיה נותן כסף למי שאמר לו שטיקעל תורה, כידוע.
באותה עת נפטר אביהם של משפחת פישר ר' אהרן, והמשפחה רעבה ללחם כפשוטו. ברם זכור לטוב אותו האיש ר' מת'ס דייויס שסייע רבות ונתן לאלמנה וילדיה את המינימום לפרנסה. (הוא גם שלח את ר' שלמה שהיה עוד לפני בר מצוה ללמוד ב"תורה ויראה" הקנאית).
בן ירושלים כתב:ידוע שנפש החיים שמדבר על תפילה באמצעות הצדיק מתכוין לר' נחמן. ר' שלמה אמר שהרב גדליה קניג מברסלב כתב ספר להשיב על טענות ר' חיים ויש בדבריו דברי טעם.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 145 אורחים