עקביה כתב:ישא ברכה כתב:א. כל מי שרואה את דברי הגמ' במקורם רואה שזה לא דברי אגדה, הלוא הגמ' מסבירה בזה את הויכוח המעשי שהיה בין ר"י ור"ז, (ר"י היה מוחה בר"ז שרצה לעלות לא"י, ור"ז השתמט ממנו).
ב. אני מסכים בהחלט שיש קושיא עצומה למה השבועות אינם מוזכרים ברי"ף רמב"ם רמב"ן טוש"ע ועוד. ואכן הויואל משה בנקודה הזו מסתבך מאד.
ג. מאידך השבועה הזו הובאה להלכה, ברשב"ש, כפתור ופרח, פאת השולחן, ויש לזה איזכורים קלים ברי"ץ גיאת ובאיגרת תימן. (ועוד בספרי אגדה מתחילת האחרונים).
ד. המהר"ל עצמו יש מקום שהוא מתיחס לשבועות כאיסורים ולא כהנהגת הבורא, עי' באר הגולה סי' ו'.
ה. בדורות האחרונים, האו"ש מתיחס ברצינות לעצם השבועות, אלא שהוא סבור שהצהרת בלפור הרי כהצהרת כורש. בית בריסק כפי המפורסם מהם גם מצטטים שבועות אלו. מהחזו"א לא ידוע לי, ובאמת מענין אם נשמע מפיו פעם התיחסות לשבועות הללו. הח"ח מעיד בנו מעולם לא התיחס לשבועות אלו. הרב קוק גם סבר שאין מקום לשבועות אלו כיום. כך שיש שני צדדים למטבע.
ו. הסברים הידועים למה אין את השבועות, מלבד דברי האו"ש דלעיל. א' יש את דברי הרח"ו שהשבועות לאלף שנה. ב' עפ"י הגר"א בשה"ש אין בכלל שבועה על א"י. ג' הגיע עת הפקידה עפ"י כללי האתחלתא דגאולה כפי שנראה מהנהגת ה' והכללים המסורים מחז"ל ומתורת הקבלה (הגר"א, קול התור, רמח"ל). ד' השבועות תלויות בקיום שבועת האומות.
א. עיקר טעמו של ר"י אינו השבועה, אלא ה'עובר בעשה'. הרי זה מה שהוא אמר. הגמ' בברכות כד: ובשבת מא. מביאה את דברי ר"י ואינה מזכירה כלל את השבועה. וכ"כ הרמב"ם מלכים ה יב. ומה שהקשתה הגמ' שהעשה נאמר בכלי שרת והביאה את השבועה, ראה ביאור על כך בפני יהושע כתובות קיא.
ג. ברור שהשבועה שלא יעלו בחומה יש בה הוראת הנהגה נכונה לעם ישראל אף אם היא אגדה ולא הלכה (כ"כ האבנ"ז שהזכרתי לעיל), וזו כוונת הקדמונים שציינת.
ד. כנ"ל.
ה. כל זה אינו נוגע למצב שאנו עומדים בו היום, דהיינו לאחר מעשה. לעמוד ולצווח על עבירה שנעשתה לפני עשרות שנים ויותר (בהנחה שאכן זו עבירה) ולרצות להחזיר את הגלגל אחורה הוא חסר טעם וריח.
א. אכן טעמו של ר"י הוא הפסוק בבלה וכו', אבל השבועה היא מקור בשבילו איך לפרש את הפסוק.
ב. הוראת הנהגה נכונה? או הלכה? מתוך מה חתכת בסכינא חריפא שזה רק הנהגה נכונה ותו לא?
ג. כנ"ל.
ד. לפי"ד הויואל משה, זו לא עבירה שנעשתה בעבר וזהו, אלא עבירה שקיימת עד היום במאבק עם הערבים ועוד. יתכן מאד שאפשר להתוכח ע"ז, אבל כמדומה זו דעתו.
לסיום, אני הקטן לא מתלמידיו ולא הולך בדרכו. וכמובן שכדי לדעת את היחס הנכון ראוי להסתכל על עוד מכלול דברים, כמו הניסים שהיו והעזרה האלוקית בהמון תחומים, שלכאו' יש כאן הנהגה של אלוקים שלא כדרך הטבע. יש גם את מבחן התוצאה, האם הקמת המדינה זה טוב לעם ה', בסה"כ ואחרי הכל, זה עזר לקשר הכללי של הרבים והיחידים לבורא עולם, או לא? שאלות מורכבות שהם גם חלק מרכזי בניסוח האבחנה מה רצון הבורא מעימנו כיום הזה, ומה היחס התורני למצב.
אב הרחמן יתן בליבנו להבין ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים.
ובסה"כ היום קרוב לשבעים שנה אחרי, האם מדינת ישראל זה היה דבר טוב לעם ה'? קרוב לודאי שכן, בסה"כ ואחרי כל הצרות.. יש בית ליהודים שאפשר לחיות בו להצהיר בגלוי אנחנו מאמינים באלוקים שברא את העולם כל יכול, אנחנו מאמינים בתורתו וכו'. אפשר לעבוד את ה' בנחת, עם עזרה ממשלתית.. אמנם הרבה מאד עזבו את הדת בהתחלה, אבל המון המון חזרו, והעולם הדתי (דת"ל/חרד"ל/חרדי) פורח בממדים אדירים.
עוד נקודה זה העזר והסיוע האלוקי