קו ירוק כתב:אין בזה שיטה גם לא אצל הגרי"י פישר. יו"כ הוא דאורייתא ובכרת, ורק ע"פ רופא והוראת רב מובהק אפשר לקבוע.
האם כל יולדת בתוך ז' ללידתה שנשאלים ע"פ רופא (כשהיא אומרת איני צריכה לאכול) גם לא קיים?
קו ירוק כתב:אין בזה שיטה גם לא אצל הגרי"י פישר. יו"כ הוא דאורייתא ובכרת, ורק ע"פ רופא והוראת רב מובהק אפשר לקבוע.
קו ירוק כתב:ידוע שהוא היקל לשואלים. ומסתמא כל שואל לגופו - אף על הקולא בה נקט.
ואף על הפנייתך (את הפני ברוך אינני יכול לפתוח) - האם כל אשה מעוברת אסור לה לצום ביום הכיפורים לפי דעתו, גם אם היא חשה בטוב, או כשחולשתה איננה מתוך הריונה, אלא מחמת הצום ככל אדם ?
דיוניםבהלכה כתב:שנה העבר יצא איזה פרסום שבא' מן הבתי חולים בארה"ק היה כמה וכמה נשים שהיו להם לידה קדומה
דיוניםבהלכה כתב:ידוע שיטת האבן ישראל הגרי"י פישער זצ"ל דכעת בדורינו אלה שטבעיות הנשים שהם חלשים מאוד כל מעוברת אין צריכה להתענות בכל מצב שהיא - האם הלכה זו מקובל אצל המורי הוראה בארה"ק וחו"ל - ואם כן האם נכתבו מאמרים ע"ז או רק בע"פ
שו"ת ציץ אליעזר חלק יז סימן כ
ד) בסי' ד' סעיף י"ג כותב: אשה שהפילה כבר פעמיים מחמת התענית יש להקל שלא תתענה ותאכל בשיעורים, והמקור בארחות חיים או"ח סימן תרי"ז וכותב ע"ז הגר"י פישר שליט"א בהסכמתו לספר וז"ל: כיום הזה שנחלשו הדורות, ועשרות רבות של נשים מפילות ע"י התענית, צריכין כל הנשים המעוברות עד החודש התשיעי לאכול ביוהכ"פ פחות מכשיעור עכ"ל.
והנה לדעתי זוהי קולא גדולה עד מאד לבוא להתיר בהיתר כללי לאכול ביוהכ"פ לנשים מעוברות בגלל נימוק של "נחלשו הדורות", ולא רק להתיר כי אם גם להצריכן על כך, כדכותב בלשון "צריכין", זאת אומרת להורות להן לכתחילה שצריכות ע"פ דין לא להתענות, דכך יוצא מלשון דבריו של הגר"י פישר, ולעומת מה שכותב מעשרות רבות של נשים שמפילות ע"י התענית, הנה יודעים אנו לעומת זה מכל אתר ואתר על מאות ואלפי נשים מעוברות שמתענות ביום הכפורים ולא מפילות ח"ו, ואיך נוכל בגלל מקרים של עשרות נשים שמפילות (אם מפילות? ובודאי לא מיו"כ אחד אלא בצירוף מכמה מקרים של כמה ימי כיפורים) שהן מהוות מיעוטא דמיעוטא, לבוא משום כך לעקור הלכות גדולות בזה וקבועות לחיוב תענית בש"ס רמב"ם ושו"ע באין חולק, ולקבוע גלל כן מדעת עצמנו כי נשתנו הטבעיים בזה? ושממילא נשתנתה גם ההלכה בזה ושיש לכן לפוטרם משום כך מחיוב התענית ביוהכ"פ, ולא עוד, אלא להצריכם במפגיע שלא להתענות? ואין לשכוח כי גם חצי שיעור אסור מן התורה.
לכן לדעתי ברור הדבר לפי ההלכה כי אין לתת בזה היתר באופן כללי, ועל אחת כמה שאין להצריך אותן במפגיע כן לאכול, אלא יש לתת הוראה להן כי בכל מקרה של חולשה או סטיה מהמצב הנורמלי, עליהן לעשות שאלת חכם שיורה להן את הדרך שילכו בהן לפי המצב שיתברר לפניו במקרה הפרטי של השואלת.
לעומת זה יש אבל להתיר בשופי לאכול בשיעורין במקרה אשר הפילה כבר פעמיים, וכפי שכתב ב"פני ברוך" עפ"י הארחות חיים.
מה התשובה על הטענות המציאותיות נגד הגרי"פ? [ומה שהוא טען שראה עשרות הפלות מחמת הצום, הרי ברור שאחרי יו"כ יש יותר הפלות, משום שיש יותר לידות, אבל אי"ז ראיה שיש תוספת סיכון. ועוד, שמסתבר שלמורה הוראה נודע יותר על הפלות מחמת הצום, מאשר על הפלות סתם].
שש ושמח כתב:בקיצור, הוא מכחיש את הנתונים שהרופאים מציגים?
אם כך הוא, כמדומני שע"פ הלכה צריך לסמוך על הרופאים, שהם בעלי מקצוע ונגישים לנתונים, ולא עליו. [ובנוסח אחר - הרי הוא אינו טוען שיודע בבירור שתמיד אין את אותו מספר הפלות, אלא שלא שמע על כך. והם יודעים בבירור כמה הפלות יש בכל יום].
לעומקו של דבר כתב:הרשה לי להניח שהוא הלך לברר קמעא ולא אמר "אוי, פלונית ופלונית אמרו שהפילו, יאללה משנה הבאה שלא יצומו".
לעומקו של דבר כתב:אגב, למה להניח שיעדכנו אותו על הפלות של אחרי יוה"כ יותר מהפלות בכל השנה. בשביל להאשים אותו שבגלל שלא אמר להם לאכול? (בדר"כ מעוברות לא שואלות בכלל). וגם בהפלות ל"ע של כל השנה יש שאלות הלכתיות, וכן הולכים לרב לבקש עצה וברכה.
לעומקו של דבר כתב:בקיצור אם אין דעתך נוחה מפסקו, יש חברים לדעתך. זה לא מחייב אותך להציג אותו כגס ליבו בהוראה ובפרט בהוראה מחודשת כזו.
שש ושמח כתב:ומה שהוא טען שראה עשרות הפלות מחמת הצום, הרי ברור שאחרי יו"כ יש יותר הפלות, משום שיש יותר לידות, אבל אי"ז ראיה שיש תוספת סיכון. ועוד, שמסתבר שלמורה הוראה נודע יותר על הפלות מחמת הצום, מאשר על הפלות סתם].
ביליצר כתב:האם בדעת יחיד אין את הכלל דבדאורייתא הלך אחר המחמיר?
[ואולי דוקא היחיד נקרא מחמיר בפקוח נפש,,]
אוצר החכמה כתב:אבל אם המיקל לא סובר כמוך שזה מחלוקת במציאות וצריך ללכת אחר רוב הרופאים, אז כנראה תלמידיו יכולים לסמוך על דעתו במה שחולק עליך. לא כך?
אוצר החכמה כתב:ואני אשאל איפה מצאת חיוב על האשה לטפל בילדיה ולא לצום כדי שבעלה יילך לבית הכנסת. תאמר לו אני אשכב במיטה כמו שציווני בוראי כדי לצום, ואתה התכבד וטפל בילדיך כמו שנאמר האנוכי הריתי את את העם הזה אם אנכי ילדתיהו שש"מ שהאב חייב לטפל בילדיו.
אוצר החכמה כתב:לא ידעתי מה מצאת בהריתי יותר מבילדתי.
אגב את הראייה הזאת מספרים שהביא החידושי הרי"ם או השפת אמת.
וכן הבין הקצוה"ח המובא בשו"מ שמיירי באב.
אנגלרד כתב: אני ילידה של אחרי צום יום כיפור. הייתי בכלל אמורה להוולד "אחרי החגים" אבל הצלחתי להפתיע. מאז ומתמיד אני רגילה שיש הרבה "ילידי י"א תשרי"
בשונה מצומות אחרים, צום יום הכיפורים מופיע בצורה מפורשת בתורה ולכן ההתייחסות ההלכתית לצום חמורה יותר מבצומות אחרים ואשה הרה מצווה לצום ביום הכיפורים. אשה בריאה, שהריונה תקין וכן הריונותיה הקודמים תקינים, תצום את מלוא צום יום הכיפורים. לצום יש חשיבות עליונה ביום כיפור יותר מכל מצווה אחרת ביום זה כדוגמת תפילה ולכן יש לעשות כל מאמץ שלאשה ההרה יהיו תנאים אופטימאליים לצום: סביבה נוחה וממוזגת, אפשרות למנוחה ועזרה עם הילדים.
לנשים הנמצאות בהריון בסיכון (הריון מרובה עוברים, סכרת הריון, יתר לחץ דם, סיכון ללידה מוקדמת, לידת פג בעבר וכו') לעיתים אסור לצום כלל ולפעמים נפסק כי יצומו וישתו לשיעורין, אופן השתיה וכמות השתיה מופיעים בספרי ההלכה, התייעצי עם הרופא שלך. אם הרופא מתיר לך לצום במצבך אך מציע לך "אכילה ושתייה לשיעורין", התייעצי עם הרב שלך לגבי אופן וכמות השתייה או האכילה במהלך הצום. אני ממליצה שגם אשה בהריון תקין תחזיק בביתה כלי מדידה ותברר את כמות השתיה והאכילה לשיעורין למקרה של תחושה רעה והתייבשות.
סביב הצום בהריון קיים הרבה מידע רפואי סותר. יש רופאים שעונים לשאלה "האם מותר לי לצום בהריון?" ב"לא" חד משמעי. זאת כמובן כדי להתגונן מכל תביעה משפטית אפשרית. יחד עם זאת, אם ההריון אינו מוגדר כהריון בסיכון, צום של יממה איננו מסוכן. ויש לכך הסבר רפואי: בזמן צום, גוף האדם מנצל לצורכי אנרגיה קודם כל את רזרבות הסוכרים הנאגרות בעיקר בכבד. מאגרי הסוכר הללו מספיקים רק ל־12 שעות, ולאחר מכן הגוף משתמש בחומצות שומן ממאגרי השומן בגוף. חומצות שומן אלה מספקות אנרגיה הכרחית לפעילות הגוף, אולם תוך כדי התהליך נוצרים ומצטברים בגוף גם גופי חומצה (קטונים). הקטונים הללו אינם פוגעים לרעה בגופו של אדם בוגר, אולם כשמדובר בנשים הרות ברור שגופי החומצה מגיעים לעובר. במינונים גבוהים מאוד, הקטונים יכולים להזיק לעובר מבחינה נוירולוגית, אולם הריכוז של גופי החומצה המצטברים בזמן צום נמוך ואין הוכחה או רמז שהם מזיקים. כלומר, החשד הוא תאורטי בלבד.
יש מיתוס שגוי ונפוץ שעדיף ללדת בחודש שביעי או בכל חודש אחר ובלבד שלא ללדת בחודש השמיני (יצוין כי כנראה בזמן חז"ל כך היה) ולכן אסור לצום דוקא בחודש שמיני כי יש בו סכנה מסוימת. (אני מקוה כי לפחות קוראי הטור הזה יקברו את המיתוס הזה לנצח והיה זה שכרי). מה שכן, כאשר מדברים על צום, נשים שנמצאות בטווח של "מועד לידה"- החל משבוע 37, פחות חוששות מפני התפתחות לידה כתוצאה מהצום. ובכל נקודה שלפני השבוע 37 נהיה זהירים יותר.
מחקרים שנעשו סביב לידות שהתרחשו כתוצאה מצום בהריון מצביעים על עליה במספר הלידות ביום שלאחר יום כיפור ומחקר אחר מצביע על עליה בשעות האחרונות של הצום. יחד עם זאת, בשני המחקרים מדובר בלידות במועד ואין נתונים המצביעים על שיעור לידות גבוה של פגים כתוצאה מצום.
ידוע כי אחד הגורמים הנפוצים לצירים מוקדמים הוא התייבשות. לכן בימים חמים בכלל וביום צום בפרט חשוב לשמור על מאגר נוזלים תקין ולהמנע מהתייבשות. להלן מספר טיפים המומלצים לאשה בריאה בהריון תקין לקראת הצום:
יום ואפילו יומיים לפני הצום כדאי להרבות בשתייה, להפחית את כמויות הקפאין המצויות בקפה, בתה רגיל ,בשוקו ובמשקאות קולה. במקביל, יש להרבות בשתיית מים – 10 עד 12כוסות ליום – על מנת לאפשר לגוף לאגור מעט נוזלים.
לא מומלץ לשתות כמות גדולה של מים ממש לפני הצום, כיוון ששתייה כזאת עלולה לגרום כאבי בטן, תחושת כבדות והקאות.
רצוי להמעיט בשתיית משקאות ממותקים או מלוחים (מרק) סמוך לצום.
בערב יום הכיפורים מומלץ לאכול כמה ארוחות קטנות המכילות פחמימות מורכבות (לחם, פסטה, אורז) קטניות, ירקות וחלבון (דגים ביצים ועוף).
צום קל ומועיל,
גמר חתימה טובה,
דבי
מבני עליה כתב:דיוניםבהלכה כתב:ידוע שיטת האבן ישראל הגרי"י פישער זצ"ל דכעת בדורינו אלה שטבעיות הנשים שהם חלשים מאוד כל מעוברת אין צריכה להתענות בכל מצב שהיא - האם הלכה זו מקובל אצל המורי הוראה בארה"ק וחו"ל - ואם כן האם נכתבו מאמרים ע"ז או רק בע"פ
בזכרוני שיש דברים חריפים ע"ז ב"ציץ אליעזר", ואין הספר תח"י.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 9 אורחים