נוטר הכרמים כתב:1, לא מזמן ראיתי אנשהו על ליקוט שנערך, בצורת דף הגמ', על מסכת אבות ואף זכה להסכמת מעתיקי השמועה. לא ראיתי את המסכת גופא אלא דומני שקראתי עליה משהו בקולמוס או במקום אחר. האם מישהו כאן ראה את הנידון? וכיצד זכה להסכמות?
נכון. שם הספר 'מסכת אבות עם תלמוד בבלי וירושלמי', נלקט על ידי רבי נח חיים מקאברין. נמצא באוצר.
בין הסכמותיו נמצאו שני הצדדים בנושא זה, האדמו"ר מראדזין, ורבי בצלאל מווילנא. זמן הדפסתו שנת תרכ"ח, חמש שנים לפני ה'סדרי טהרות'.
אך התשובה על הסכמתו של רבי בצלאל על ספר זה פשוטה. ספר זה אכן שמר את הכללים שבשבילם התאוננו דייני ווילנא על ה'סדרי טהרות' (כמו שהעתקתי לשונם לעיל), ראה שם ב"כללים הנצרכים לידיעת דרכי הספר" אותיות ג-ד
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... OKS&page=4(ואדרבה, יש מקום לחשוב שהמחבר הנ"ל הוא שהציב כללים אלו, שהיו אח"כ יסוד טענות דייני ווילנא על ה'סדרי טהרות' שלא עשה כמתכונת הנ"ל).
הפעולות כתב:מתעמק כתב:("איזכ" אינו חלק מהשם, ראה בצילום כתה"י שברור שצ"ל "אח"כ", ולא ידעתי למה כתב המהדירבאריחיים שזה דוחק. אך המוושה צילום קטן הזה לנוסח הדפוס המועתק יתברר לו שהמהדיר לא עשה מלאכתו כתיקונה). לפי מיעוט ידיעתי, הרי השמות יש להם בדרך כלל רצף אותיות לכה"פ שנים מתוך י' ה' ו', או רצף א' ל', חוץ מבמקרים שזה באחוריים או ע"י צירוף א"ת ב"ש או א"ל ב"מ. נסיתי כל אלו הדרכים ולא יכולתי לפענחו. האם מישהו מכיר שם זה? אולי זה ראשי תיבות מפסוק וכדומה.
א. אינך יודע שדרכו של רח"ו למתוח קו מעל שמות, וגם על מילה זו יש קו מלא כפי שתראה בצילום.
ב. הצילום שבאוצר הוא ברזולוציה נמוכה. בצילום שברשותי ניכר בבירור שהאותיות הן י'ז'. למרות זאת חששתי וכתבתי שאולי זו המילה אח"כ.
ג. רפרוף קל בספר הפעולות או בספר שרשי השמות יראה לך שיש שמות רבים מאוד שאין להם המאפיינים שכתבת. שמות רבים נוצרים מצירופי פסוקים בדרכים שונות, ראשי תיבות, וכו' וכו'.
בברכה,
מהדיר ספר הפעולות.
אינני יודע כלום, וספר הפעולות לא שזפתו עיני. אך מהצילום שהובא לעיל נראה שהעברת קו על גבי התיבה משמעותה סימון ר"ת ["], כמו שנראה בכמה ר"ת בצילום הנ"ל, וזה דבר רגיל בכת"י. אלא שגם זה רגילים לרשום סימני ר"ת על שמות, וממילא גם על השמות יש קו. כך שמזה אין להוכיח אם זה חלק מה"שם" או ר"ת.
עט סופר כתב:ככלל לא מובן לי הקשר בין הרש"ס לסד"ט, הרי היו ראשונים שעשו כן, וגם יצירת הרי"ף יכול להיות פריצה, אך תלוי מי עושה זאת. בלי לזלזל בסד"ט שאני נהנתי רבות מפירושו ועמלתי בדבריו הוא לא זכה מחכמי ורבני דורו לאותו יחס שזכו אחרים כדוגמת החפץ חיים בליקוטי הלכות. ולכן לצד גדולי ישראל שתמכו והסכימו בפה מלא למפעלו, היו שחששו וביחוד בוילנא מעוז של משכילים יודעי ספר שרצו לשכתב את הש"ס.
גם החפץ חיים נתקל בהתנגדות רבה, כמו שתיאר בנו בתולדות ימי חייו שנדפס בתוך מכתבי החפץ חיים, ואף היו שרצו לקשר בין ה'לקוטי הלכות' לה'סדרי טהרות'. ואם הכוונה להיחס בימינו, ככל הידוע לי אין שינוי יחס ביניהם, ואדרבה מפעלו של ה'סדרי טהרות' מוערץ ביותר היות שעבודתו כבחינת יש מאין לעומת עבודת החפץ חיים שבבחינת יש מיש, חוץ ממה שהחפץ חיים בענוותנותו קיצר ב'זבח תודה', וכמתואר על ידי בנו שם.
רוני כתב:אי"ס, תמיהני עליך - הלא זו מן המפורסמות שבפעולותיו.
ראה עמוד 6 בקובץ המצורף [עמוד 37 במספור הרץ].
במח"כ הרב רוני, לא על זה נתווכחו, ואדרבה הרי תחילתו של האשכול מלא מיצירתו המופלאה על רבינו הר"ש סירליו על מסכת עדיות, ואיש ספר עצמו האריך בזה
viewtopic.php?f=7&t=2391#p16878. וכל הנידון כעת על פירושיו לשאר מסכתות הירושלמי המובהקות, אם גם בהם הוסיף קטעים מתוך הבבלי לתוך לשון הירושלמי.