ר' יהושע בריסקין ז"ל

[המחקר]

שלום
מתי נולד ונפטר ר' יהושע בריסקין? תודה
(נא ונא למסור רק תשובה לשאלות הנ"ל ולא לגלוש למחוזות אחרים, וד"ל).

[חלמישצור]

שלום וברכה

הרב יהושע ב"ר חיים ישראל בריסקין. שימש ברבנות תחילה בטולצ'ין וקונסטנטינגראד, ולאחר מכן, החל מסביבות שנת תרמ"ה – באודסה, שם כיהן כרב הקהילה החרדית. בערך בשנת תרס"ו ברח מאודסה לארץ ישראל, לאחר שערך גט באישורו של הרב חיים טשרנוביץ ("רב צעיר"), שכיהן שם כסגן רב מטעם, אך ללא אישור הממשלה. בארץ התיישב בירושלים וכן זמן קצר ביפו. בתמוז תרע"א עלה סופית לירושלים. נפטר כבן שבעים וחמש בירושלים בז' סיון תרע"ו ונקבר בלוויה רבת משתתפים.

[נחוניא]

העתק מספר "שם הגדולים לגדולי אוקריינא" הנמצא בשלבי עריכה:

רבי יהושע ב"ר ישראל חיים בריסקין רב בק"ק טולטשין (פלך פאדאל) ובק"ק קאנסטאנטינגראד (פלך פאלטאווע) ובק"ק אדעססא (פלך חערסאן)
נולד בשנת תר"א בערך. לפני שנת תרכ"ו נתקבל לרב בק"ק טולטשין, ואח"כ נתקבל לרב בק"ק קאנסטאנטינגראד. בשנת תרמ"ב התגורר בעיר טשערנאביל. בשנת תרמ"ה בערך נתקבל לרב בק"ק אדעססא. בשנת תרס"ו עלה לארץ הקודש ושימש ברבנות בעיר יפו ובשנת תרע"א התיישב בעיה"ק ירושלים. נפטר ז' סיון תרע"ו. בעיתון החרות נכתב עליו: ירושלים. הרב ר' יהושע בריסקין ז"ל. ביום החמישי שבק חיים לכל חי בעירנו הרב הג' ר' יהושע בריסקין בביתו אשר בשכונת "כרם". המנוח שמש בתור רב בכמה קהלות גדולות ברוסיה, ובסוף ימיו היה רב באודיסה. לפני עשר שנים בא המנוח להשתקע ירושלימה ופה חי חיי דחק ושם לילות כימים על התורה. המנוח חבר הרבה ספרים ואחד מהם הוא הספר "תו יהושע" אשר ממנו יצא לו מוניטין בעולם בתור רב גדול בתורה. לויה גדולה נעשתה לו ורבים חלקו לו את כבודו האחרון. ספדנים אחדים הספידוהו כהלכה. המנוח היה כבן חמש ושבעים שנה תנצב"ה.
מוזכר ברשימת הפרענומעראנטן שעל תהלים דגלי הודיה והמצוה (זיטאמיר תרכ"ו) "טאלטשין, ר' יהושע דיין ומו"צ".
תשובה אליו: בשו"ת שואל ומשיב מהדורה תנינא ח"ד סי' פ"ה "אל כבוד הרב החריף המופלג בתורה מוה' יהושע נ"י ב"ק טולטשין במדינת רוסלאנד". (כנראה שהכוונה אליו).
קיבל אצלו סמיכה: רבי שלום הכהן שיין רב בק"ק רעני (פלך בסרביא)
חיבר: תו יהושע. חוט המשולש.
מקורות: דור רבניו וסופריו חלק ו' עמ' 17. אהלי שם עמ' 378. החרות מיום ט' סיון תרע"ו. מוריה ט"ו תמוז תרע"א.
* * *

[חלמישצור]

בשנת תרס"ו עלה לארץ הקודש ושימש ברבנות בעיר יפו

אין זה נכון ששימש ברבנות בעיר יפו

[לעומקו של דבר]

ספר "שם הגדולים לגדולי אוקריינא" הנמצא בשלבי עריכה:

* * *

מה מו מי?

[חלמישצור]

כעת פורסם בהמעין דריש האי שתא מאמרו של הרב ידידיה ונגרובר, הישיבה החדשה 'אוצר חיים' שהננו ניגשים לייסד" - איגרות חדשות של מרן הראי"ה קוק זצ"ל בעניין הקמת הישיבה ביפו, המעין 231, תשרי תש"פ [ס, א], עמ' 370-380, ובו הוקדש מקום נכבד לנשוא האשכול ר"י בריסקין, קורותיו וקשריו עם הראי"ה ביפו סביב הקמת ישיבת הרב קוק בעיר יפו, ששמה המקורי ככל הנראה היה "אוצר חיים".


להלן שלוש האגרות הנדפסות בחתימת המאמר

[אגרת א]
ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, א' אייר תרס"ז

הנני בזה ממלא את ידי כ' הרב המאוה"ג מו"ה יהושע בריסקין שי', לעסוק לטובת הישיבה החדשה "אוצר חיים" שהננו נגשים ליסד בע"ה בעיה"ק יפו ת"ו, בתור התחלה לטובה להרים את קרן התורה ורוח ישראל האמיתי על אדמת הקודש, בקרב הישוב החדש, ויעשה בענין הקדוש הזה בידים חרוצות, וכרוח אמונת לבבו הטוב עליו, להקים מעשים וסוכנים, נכבדים ומפורסמים בעולם הכספים, כדי שיהי' הענין מתקבל ומתפרסם לרבים, באין שום חשד ופקפוק. כי המטרה רצוי' וטהורה, וחפץ העוסקים הוא רק טובת הענין, ורוממות קרן ישראל וקרן אה"ק וכל מקראי' התלוי בזה וכאשר כבר ישנו פה עמנו מוסד "שערי תורה", המתנהל תחת דגלנו, הנה תהי' הישיבה הק' למוסד עליון העומד למשגב, לרומם ג"כ את ערך בית החינוך שע"ת הנ"ל, חוץ מיסוד תועלתה הכללית מצד עצמה. ואבקש בזה את כל גדולי עמנו, גדולי התורה והמדע, וגדולי היכולת, שיעמדו לימינינו.

ואחתם בברכת ד' מציון,
הק' אברהם יצחק ה"ק הנ"ל

מסרתי תח"י הרב הנ"ל פנקס חתום בחותמי לרשום בו את הנתינות לטובת הענין.
הנ"ל.

[אגרת ב]
ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, בדר"ח אייר תרס"ז.

לכבוד אחינו היקרים, החפצים בכל לבבם ונפשם ברוממות קרן ישראל על אדמת ישראל, שלו' וברכת ד' מציון.

את הצעד שאנחנו נגשים אליו היום, ליסד ישיבה חדשה ומסודרת במרכז הישוב החדש בארץ ישראל, היא עיר הקדש יפו ת"ו, – אקוה שרב טובי עמנו, בכל מקום שהם, יפגשו ברצון ושמחת לב. עת לעשות לד', ועת בית ד' להבנות – "בית שמגדלין בו תורה" באופן נעלה, במילוי של לח חיים הנובע ממקור תחיית ישראל על אדמת הקדש, הוא מוכרח עתה להוסד.

המגמות והסדרים קצתם מסודרים המה בפרוגרמה הכללית, ושכלול הדבר והתפתחותו תלוי הוא לפי היחש הטוב, אשר יתיחשו לעבודת קדש זאת בני עמנו בכל מקומות פזוריהם.

והנה מצאתי את שאהבה נפשי, כ' הרב המאוה"ג, ירא ושלם, זקן שקנה חכמה ויראה, מו"ה יהושע בריסקין שי', מח"ס תו יהושע, שנדבה רוחו להיות עומד על ימיני, להיות למסייע במלאכת שמים זאת. אקוה, שיכירו גדולי עמנו, להוקיר את ערכו ואת ערך המטרה הגדולה של עבודתו, מעברים שונים יתמכוהו בתמיכה חמרית ורוחנית כראוי, להרים ברמה את דגל נס תורת ארץ ישראל באורח חיים, על הרי יהודה המתישבים מחדש עם אחינו שבי הגולה.

ואנכי מצדי, בכל כחי הדל, הנני חפץ לעבוד יחד אתכם, כל טובי בנינו, את עבודת הקודש, להרים בכבוד את תחיית תורתנו במובן רחב, מלא וחי, בלב ישובנו החדש, כדי לרומם קרנו וערכו לעיני כל ישראל בכל אפסי ארץ, למען יתנוסס דגל יהודה לתפארה, ע"י תורת אלהים חיים, המפיץ קרני אורו על כל נאות יעקב, לעודד רוחות רבים, ולהלביש גבורה ועצמה ועז חיים של אהבת ארץ חמדה לבב נחשלים, ולהוסיף חום קודש וגבורת אמת, בלב כל גבורי רוח.

תקותי תאמצני, כי רוח ד' תופיע עלינו, ולמען ציון ומקראיה, למען בנין ארץ חמדה, ובנין בית יעקב עליה לשם ולתפארת, ירומם קרננו, ויפרש עלינו סוכת שלום, ורוח חן ותפארת, כדי שנתחזק לדרוך על דרך החיים והאורה, להאיר ולהחיות, את רוחה של כנסת ישראל היושבת על אדמת הקודש, וביחוד יושבי הישוב החדש, שהם אבן פינה ומוסדות לבנין בית ישראל על אדמת הקדש, ושֹרש יעקב בארץ אבות.

אחתום בברכת שלום מהררי קודש, ובתקות עולמים לצור ישראל ומושיעו, כי ישפוך עלינו רוחו, ויאציל עלינו מהודו, להחיות רוח עמו על אדמתו כימי עולם.

הק' אברהם יצחק הכהן קוק,
עבד לעם קדוש על אדמת הקדש,
פה עה"ק יפו והמושבות תובב"א.

[איגרת ג]
ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ד' סיון תרס"ז.

כ' ידידי הרב הישיש המאה"ג המפורסם מוהר"י בריסקין נ"י,
שוי"ר,

שמחתי במכתבו הקצר מבשר בואו שלו'. והנה לשכלל פרוגרמה צריך ע"ז איזה זמן, וא"א לדחות העבודה עי"ז. העיקר תלוי אם יכירו בני עמנו את גודל הענין בכלל.

ההכנות צריכות להעשות בתכלית ההרחבה, דהיינו קביעת מקום מכובד ומרווח, וא"כ צריך שיהי' לנו יסוד מוסד לבנין בית גדול וקנין חצר נאה, בחדרים מרווחים, ונטיעת אילנות להרחבת הדעת וטהרת האויר, גם יסוד לקנין ספרים רבים מכל המקצעות, ובית עקד נאה מיוחד, כדי שיהי' כלי מחזיק ברכה לכלל ישראל ולא"י. ע"כ העיקר תלוי אם יתעוררו גדולי היכולת בהתנדבות גדולה ולבת אש קודש.

בבית המלאכה הנסמך לשערי תורה יש תקוה, שגם הוא הי' ראוי להצטרף עם המוסד הנשגב שהוא משאת נפשנו בע"ה.

יכתב נא לי כת"ר מכתבים כסדרם מכל מעשהו, וכשתגמר הפרוג' בדפוס אשלחה בע"ה, אבל להגביל זמן מדוייק ע"ז א"א לי כעת.

אחתום בברכה וכ"ט, כנה"י ונפש ידידו דוש"ת באהבה,
הק' אברהם יצחק ה"ק.

והנה המאמר המלא