- unnamed.png (57.67 KiB) נצפה 15760 פעמים
מנצפך כתב:מישהו באמת יודע הסבר בנושא? כידוע לא נוהגים לקרוא לשביעי בשמחת תורה בא"י כשחל בשבת את עליית השביעי המובאת בחומשים.
מנצפך כתב:מישהו באמת יודע הסבר בנושא? כידוע לא נוהגים לקרוא לשביעי בשמחת תורה בא"י כשחל בשבת את עליית השביעי המובאת בחומשים.
עזריאל ברגר כתב:מנצפך כתב:מישהו באמת יודע הסבר בנושא? כידוע לא נוהגים לקרוא לשביעי בשמחת תורה בא"י כשחל בשבת את עליית השביעי המובאת בחומשים.
א. הספרדים נוהגים תמיד להעלות "חתן מעונה".
ב. יש אכן כאלו שמחלקים בין חל בשבת לחל בחול.
ג. למנהג הפשוט - כי החתני תורה ובראשית עולים ממנין השבעה עולים.
משולש כתב:והאפשרות היחידה (כמעט) היא 1-וזאת הברכה-ישא מדברותיך. 2: תורה צווה - מצריו תהיה. 3: וללוי אמר - ובין כתפיו שכן. 4: וליוסף אמר-אלפי מנשה. 5: ולזבולון אמר- ומשפטיו עם ישראל. 6: ולדן אמר-ובגאוותו שחקים. 7: מעונה אלהי קדם-במותימו תדרוך. חתן תורה: ויעל משה עד הסוף.
הכהן כתב:משולש כתב:והאפשרות היחידה (כמעט) היא 1-וזאת הברכה-ישא מדברותיך. 2: תורה צווה - מצריו תהיה. 3: וללוי אמר - ובין כתפיו שכן. 4: וליוסף אמר-אלפי מנשה. 5: ולזבולון אמר- ומשפטיו עם ישראל. 6: ולדן אמר-ובגאוותו שחקים. 7: מעונה אלהי קדם-במותימו תדרוך. חתן תורה: ויעל משה עד הסוף.
א"כ חוזר וניעור השאלה מה פשר ה'שביעי' שבחומשים.
ולפי זה אנחנו נוהגין שקורין גדול עם כל הנערים א"צ לחזור ולקרות מעונה וכו' עם חתן תורה. אך ראיתי במהרי"ל [עיין סדר תפלות סוכות אות יד] ומעגלי צדק שכתבו לקרות עם כל הנערים עד מעונה, ובחתן תורה מתחיל מעונה, אלמא דיש טעמא להתחיל מן מעונה. והיה נ"ל על פי מה שמצאתי בכלבו הלכות קריאת מועדים [סי' כ, יב ע"א] זה לשונו, ח' פסוקים שבסוף התורה שהם מן ויעל משה עד ויהושע יחיד קורא אותן ע"כ, והיינו טעמא כדאיתא בש"ס מנחות דף ל' [ע"א] דלר"ש משה כתבן בדמע ואישתני משאר ס"ת ולר' יהושע כתבן, וא"כ לכך מתחילין מן מעונה שהם ג' פסוקים מגוף התורה קודם ויעל.
...ואח"כ רשות לחתן בראשית, וקורין לו בס"ת שנייה מבראשית עד ברא אלהים לעשות. ואומר חצי קדיש. כללא הוא דא"א קדיש לס"ת עד דקראו וסיימו מנין חובת היום.
בשמחת תורה קורין וזאת הברכה עד ובגאותו שחקים וחתן תורה מי כאל ישורון ומשלים התורה. וחתן בראשית קורא בראשית ברא עד אשר ברא אלהים לעשות ואומר קדיש לפי שאין אומרים קדיש עד שיקרא כל הקרואים.
משולש כתב:בקהילות אשכנז נהגו להעלות חמשה עולים בלבד, ונוסף עליהם חתני תורה ובראשית. זאת אומרת שלדעת רבותינו אין מונים את חתן תורה ובראשית למניין הקרואים (לפחות לא לכתחילה), ועל פי זה אנו נוהגים גם בא"י כשחל ש"ת בשבת שמעלים שבעה קרואים חוץ מהחתנים.
והאפשרות היחידה (כמעט) היא 1-וזאת הברכה-ישא מדברותיך. 2: תורה צווה - מצריו תהיה. 3: וללוי אמר - ובין כתפיו שכן. 4: וליוסף אמר-אלפי מנשה. 5: ולזבולון אמר- ומשפטיו עם ישראל. 6: ולדן אמר-ובגאוותו שחקים. 7: מעונה אלהי קדם-במותימו תדרוך. חתן תורה: ויעל משה עד הסוף.
[יש נוהגים לקרוא ראשונה ז' קרואים זה אחר זה, וקורים לכהן עד 'תורה צוה', ללוי עד 'וללוי', לשביעי 'מעונה' עד 'ויעל', ואח"כ חוזרין כמה פעמים]... ואומרים 'מרשות' לחתן תורה, וקורין לו 'מעונה' עד סוף.
מעט דבש כתב:ולכן מדפיסי החומשים יכולים להשמיט עלייה זו.
עזריאל ברגר כתב:מעט דבש כתב:ולכן מדפיסי החומשים יכולים להשמיט עלייה זו.
לא.
כי יש לה משמעות ללומדי פרשת השבוע בכל יום לפי העליות.
מעט דבש כתב:עזריאל ברגר כתב:מעט דבש כתב:ולכן מדפיסי החומשים יכולים להשמיט עלייה זו.
לא.
כי יש לה משמעות ללומדי פרשת השבוע בכל יום לפי העליות.
חלוקת פרשת 'וזאת הברכה' לשבעה חלקים נצרכת רק אם שמחת תורה חל בשבת, שאז יש שבעה ימים ללימוד הפרשה.
ויש להעיר, שגם במקרה זה, יש הסוברים שאי אפשר לקרוא 'וזאת הברכה' אלא מהושע"ר, מכיון שאין זו קריאה של שבת, הגוררת אחריה את כל השבוע, אלא קריאה של יו"ט, ולכן א"א לקרוא אלא מערב יו"ט (עיין קנה בושם א, טז).
ולאידך גיסא, יש הסוברים, שבמקרה זה אפשר לקרוא 'וזאת הברכה' כבר אחרי קריאת פרשת האזינו (שחלה שבוע קודם סוכות - ח' תשרי; שהרי ב-ט"ו תשרי ג"כ חל יו"ט ראשון של סוכות), ונמצא שיש שבועיים ללימוד הפרשה (מ-ח' תשרי, עד כ"ב תשרי) (שבט הלוי י, עח; חוט שני ח"ד פרק פז, א).
אמנם לדעת הגריש"א (הערות למסכת ברכות ח.) אפשר לקרוא רק מאחרי שבת יו"ט ראשון של סוכות.
שואב מים כתב:לענ"ד אין טעם לדוש כל כך הרבה בפשר העיצור לעליית השביעי בפ' וזאת הברכה המודפס בחומשים, שכן ידוע ומפורסם שלאו מר בר רב אשי חתים עלה אלא אחד המדפיסים בדורות הקודמים, וכבר עוררו רבותינו על החלוקה השרירותית שעיקר מגמתה לסיים בכי טוב, מבלי הבט על מבנה הפרשיות וחלוקתן, והעיצור לפני 'מעונה' וגו' יוכיח.
מעט דבש כתב:משולש כתב:בקהילות אשכנז נהגו להעלות חמשה עולים בלבד, ונוסף עליהם חתני תורה ובראשית. זאת אומרת שלדעת רבותינו אין מונים את חתן תורה ובראשית למניין הקרואים (לפחות לא לכתחילה), ועל פי זה אנו נוהגים גם בא"י כשחל ש"ת בשבת שמעלים שבעה קרואים חוץ מהחתנים.
והאפשרות היחידה (כמעט) היא 1-וזאת הברכה-ישא מדברותיך. 2: תורה צווה - מצריו תהיה. 3: וללוי אמר - ובין כתפיו שכן. 4: וליוסף אמר-אלפי מנשה. 5: ולזבולון אמר- ומשפטיו עם ישראל. 6: ולדן אמר-ובגאוותו שחקים. 7: מעונה אלהי קדם-במותימו תדרוך. חתן תורה: ויעל משה עד הסוף.
לפי מש"כ בא"ר (תרסט, יז) שצוטט לעיל, יש טעם להתחיל לחתן תורה דוקא מ'מעונה', ולא מ'ויעל משה'.
ואף אם מוסיפים עלייה מ'מעונה' עד 'ויעל משה', אפשר לחזור ולקרוא לחתן תורה שוב מ'מעונה' עד הסוף (ולא 'מויעל משה'), וכמו שכתב שם בא"ר (לפי מנהגם לקרוא 'מעונה' לכל הנערים) לחזור ולקרוא שוב. וכן עושים במנין הגר"ש דבליצקי שקוראים 'חתן מעונה' (וכשחל בשבת עושים 'חתן מעונה' שביעי), וחוזרים וקוראים לחתן תורה שוב מ'מעונה', וכמו שכתב ב'וזרח השמש' (עמוד נב).
ובפסקי תשובות (תרסט, ג) הביא משו"ת קנין תורה בהלכה (ה, עא; ומה שציין שם גם לח"ז סימן עז, לא מצאתי שם כלום) לקרוא בשבת לחתן תורה מ'ויעל משה', אבל המעיין בפנים יראה שלא כתב כן, אלא כתב רק להוסיף 'חתן מעונה', ולחזור ולקרוא לחתן תורה שוב מ'מעונה' (והוא יהיה השביעי).
מנצפך כתב:ישנו אשכול בנושא חלוקת העליות שבחומשים?
שואב מים כתב:לענ"ד אין טעם לדוש כל כך הרבה בפשר העיצור לעליית השביעי בפ' וזאת הברכה המודפס בחומשים, שכן ידוע ומפורסם שלאו מר בר רב אשי חתים עלה אלא אחד המדפיסים בדורות הקודמים, וכבר עוררו רבותינו על החלוקה השרירותית שעיקר מגמתה לסיים בכי טוב, מבלי הבט על מבנה הפרשיות וחלוקתן, והעיצור לפני 'מעונה' וגו' יוכיח.
משולש כתב:כל הטעם שבאשכנז אין מעלים את כל הציבור הוא מחמת ההקפדה שלא לחזור לחינם על קריאת התורה (והגמ' במגילה אמרה שבר"ח נאלצים לחזור פסוק אחד "משום דלא אפשר" ואפ"ה המ"ד החולק סובר שעדיף לחתוך פסוק לשני חלקים מאשר לחזור פעמיים על פסוק אחד!).
ועל כן אם רוצים לחלק לשבעה עליות אין אפשרות לתת 'מעונה' לחתן תורה, ושאני הכא דלא אפשר.
מותר לקרות עולים הרבה אף על פי שקרא זה מה שקרא זה וחוזר ומברך, אין בכך כלום. הגה: ויש אוסרים (מרדכי סוף מגילה), וכן נהגו במדינות אלו, חוץ מבשמחת תורה, שנהגו להרבות בקרואים ונהגו כסברא הראשונה.
מעט דבש כתב:שו"ע או"ח רפב, במותר לקרות עולים הרבה אף על פי שקרא זה מה שקרא זה וחוזר ומברך, אין בכך כלום. הגה: ויש אוסרים (מרדכי סוף מגילה), וכן נהגו במדינות אלו, חוץ מבשמחת תורה, שנהגו להרבות בקרואים ונהגו כסברא הראשונה. .
משולש כתב:מעט דבש כתב:שו"ע או"ח רפב, במותר לקרות עולים הרבה אף על פי שקרא זה מה שקרא זה וחוזר ומברך, אין בכך כלום. הגה: ויש אוסרים (מרדכי סוף מגילה), וכן נהגו במדינות אלו, חוץ מבשמחת תורה, שנהגו להרבות בקרואים ונהגו כסברא הראשונה. .
אני מניח (אולי זה כתוב איפה שהוא) שהמח' בין שו"ע לרמ"א בעניין קריאת חול המועד סוכות וחנוכה, היא לשיטתם כאן. (לפי השו"ע חוזרים ד' פעמים על קריאת היום, ובחנוכה פעמיים, ולפי הרמ"א בחוהמ"ס חובת היום חוזר על מה שקראו לפני כן (וזה כנראה ע"פ הגמ' במגילה לגבי פרשת שקלים שחלה בכי תשא ש"קוראין אותה וכופלין אותה") ובחנוכה אין חוזרים כלל.
מעט דבש כתב:המחלוקת בחוה"מ סוכות (או"ח תרסג, א), ובחנוכה (תרפד, א) אכן תלויות זו בזו, אבל בנושא אחר - האם קריאה של יום אחר נחשבת מעניינו של יום, או לא. עיין רש"י ותוס' (סוכה נה.) ובביאור הגר"א בשני המקומות.
אכן מהר"י סג"ל היה נוהג לקרא רק לששה גוברין וזאת הברכה עד ועזר מצריו תהיה א'. / כתפיו שכן ב'. / אלפי מנשה ג'. / עם ישראל ד'. / ובגאותו שחקים ה'. / ואז אומר רשות לחתן תורה ומסיים אליו מעונה אלהי קדם.
הכהן כתב:אבל מי יודע פשר הציטוט דלעיל "קורין וזאת הברכה בשבת אסרו חג"?
"זה באמת נראה דוחק גדול בעיני, לומר דנשתנו המנהגים כנז', וגם שבזמן התלמוד היו מחולקים א"י מח"ל בכל השבתות, דבח"ל מתחילין בראשית בשבת ראשון שאחר החג, ובא"י בשבת שני"
ביני כתב:אולי אפשר להסביר פשר הפסקת שביעי כך, דכבר דנו האחרונים לבני מערבא דמסיימי אורייתא לתלת שנים אם עדיין קראו וזאת הברכה בשמחת תורה, דהוי חיוב מפאת המועד, א"כ כשחל שמיני עצרת בשבת היו צריכים ז' קרואים, וכאן אין לטעון דחתן תורה אינו מתחיל שם וכמו שטענו למעלה, שהרי אינם מסיימים כעת התורה רק קוראים קריאת המועד ואין להם אז חתן תורה, ושפיר יש לומר שקראו לשביעי בהפסקה המופיע בחומשים.
ביני כתב:אלא שיש לעיין האם קראו כל הפרשה עד הסוף, שהרי החיוב לקרותו במועד הוא משום ברכותיו של משה (ר"ן) או משום ע' פרים פר יחידי וכ"ו ולכן קורים הופיע מהר פארן... עיין משך חכמה, ולשני הטעמים אין סוף הפרשה נוגע... ויש לעיין.
מעט דבש כתב:בסופו של דבר, כמדומה שאין מי שנוהג היום לקרוא לשביעי מ'ויעל משה' עד הסוף, ואף בשבת (אלא שלמנהג שהביא 'משולש' לעיל, קוראים בשבת לשמיני מ'ויעל משה').
ולכן מדפיסי החומשים יכולים להשמיט עלייה זו (וראיתי בתיקון קוראים 'סימנים' שאמנם השמיטה).
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 14 אורחים