השגות הראב"ד - השלמות או השגות

[חקר]

כתב החזו"א (שביעית ז, ל) במוסגר ...שהראב"ד בהשגותיו לא כיון להשיג אלא להשלים התורה, ושיהיה הרמב"ם יחד עם דבריו ז"ל ספר מבואר בו כל הלכות התורה, עכ"ל.
האמנם כן הוא?! ניתן לכלול כל הלשונות החריפים שבדבריו במסגרת פירוש והשלמה?
אמנם מצינו בכללי הנו"כ שבתחילת רמב"ם פרנקל מצוטט [אולי יד מלאכי] שלא כיוון בהשגותיו למעט בכבוד הרמב"ם חלילה אלא וכו' לחלוק עליו וכו' דלא ליסרכו בתריה וכו', אבל מדברי החזו"א למדנו שאפילו מחלוקת אין כאן אלא הוספות והשלמות.

[היא שיחתי]

תבדוק מה הראבד עצמו כותב בהקדמה להשגות

[צh33]

תבדוק איך פירש הרמב"ם בספרי רפואה שלו (סליחה על אי ציון מקור אבל אין הספרים לפני) את המונח השגות ולכאורה יש משם סיוע להבנת הרב חזון איש.

[חקר]

תבדוק מה הראבד עצמו כותב בהקדמה להשגות

יש הקדמה כזו?

אגב, בחיפוש שעשיתי עתה באוצר ראיתי שהרב קלמן כהנא (המעיין תמוז תשד"מ) משתמש בחזו"א זה כבקורת על ספר דרך אמונה להגר"ח שליט"א שהשמיט השגות הראב"ד. לדעתי אדרבה, אם כל המטרה היא 'השלמה', הגר"ח מביא השלמות אלו וחברותיהן בחיבורו.

[י. אברהם]

כתב החזו"א (שביעית ז, ל) במוסגר ...שהראב"ד בהשגותיו לא כיון להשיג אלא להשלים התורה, ושיהיה הרמב"ם יחד עם דבריו ז"ל ספר מבואר בו כל הלכות התורה, עכ"ל.

בחזו"א ב"ק סי' ד אות ג כתב על ד' הראב"ד פ"ו נזק"מ ה"ה,
שאינם השגה אלא פירוש. וזה דלא כהטור סו"ס שעח שהבין שהראב"ד משיג.

[איש_ספר]

לאחרונה נתקלתי בזה:

תשו' רדב"ז ללשונות הרמב"ם אלף תק"ג לענין ד' הרמב"ם פכ"ג משבת והשגת הראב"ד שם: ולפיכך אני אומר שלאו כונת הראב"ד ז"ל להשיג אלא לבאר.

הקשה באוצר על תיבות: +ראב"ד להשיג-אלא-לבאר תביא עוד כהנה וכהנה.

[לעומקו של דבר]

לאחרונה נתקלתי בזה:

תשו' רדב"ז ללשונות הרמב"ם אלף תק"ג לענין ד' הרמב"ם פכ"ג משבת והשגת הראב"ד שם: ולפיכך אני אומר שלאו כונת הראב"ד ז"ל להשיג אלא לבאר.

הקשה באוצר על תיבות: +ראב"ד להשיג-אלא-לבאר תביא עוד כהנה וכהנה.

ברור שישנן השגות ידועות מהראב"ד שמתפרשות יותר כפירוש (או במקרים אחרים הדגשת הפירוש, כלומר שלראב"ד עצמו לא היה מוכרע מה כוונת הרמב"ם ואז כתב את ההשגה באופן של פירוש, והמשמעות היא: אם הפירוש לא כך אני משיג, ואם הפירוש כך אני מסכים)

אבל להכתיר כך את מטרתו הכללית של השגות הראב"ד זה כבר חידוש.

[אורח]

ברור שהחזו"א לא חשב שכל השגות הרמב"ם, לרבות המקומות שהוא חולק לחלוטין כוונתו לבאר. דברי החזו"א מתפרשים שכוונת הראב"ד לא היתה להשיג ולבטל את החיבור, אלא להשיג כדי לתקן ולשבח את החיבור. ורב ההבדל.