חכם באשי כתב:ואולם מה יעשה אשכנזי כמוני, שאינו אומר "ומלא ידינו מברכותיך"?
בסגנון אחר אפשר לשאול את שאלת רבינו החכם, הרי אור העלקטרא שיבש את סדרי השינה והקימה, ואילו היה בזמן חז"ל האם היו קובעים שזמן קימה לגבי קר"ש הוא עד שלש שעות (עד לפני כשבועיים היה סו"ז קר"ש לערך בשעה 7:45, ופוק חזי כמה קפצו מהמיטה וקראו שמע בחפזון ובעיניים טרוטות...)
איש_ספר כתב:אחד מהחכמים כאן שאל אלא מעתה זמן קר"ש ישתנה לפי זמני שכיבה וקימה דבכל דור ודור. ורבינו אוצר החכמה נזעק שרעיון כזה הינו 'רפורמי'. אך מה נעשה וכמו צער למצוא רעיון זה בתשובותיו של אחד משומרי החומות במאה השנים האחרונות, בספר תשובותיו שנדפס לאחרונה...
תולדות אדם כתב:ולזה שהביע מחאתו באישי 'על הזלזול באילו המזדרזים לקיים מצוות התורה' אני מתנצל מאוד אם הובן כזאת מדברי.
אוצר החכמה כתב:סתם הערה
ועמך כולם צדיקים שהרי הקופצים מן המיטה שהזכיר כולם קפצו כדי לתפוס את זמן המג"א אשריכם ישראל
לזה שהביע מחאתו באישי 'על הזלזול באילו המזדרזים לקיים מצוות התורה' אני מתנצל מאוד אם הובן כזאת מדברי.
ונראה קודם שתקנו הטוב והמטיב היו אומרין מלכיות הללו בברכות עצמן, משום דלאו אורח ארעא דלא למימרינהו, ולא היו חוששין לשנות המטבע משאר ברכות משום דלא אפשר, וכיון שתקנו הטוב והמטיב החזירו הדבר לשאר מטבע שבברכות, וכן היה בשעה שהיתה מלכות בית דוד קיימת היו אומרים מלכות בית דוד עבדך תכין עד עולם וכיוצא בזה, ובזמן גלות הוא שאמרו תחזירנה למקומה, וכן בכל ענין ברכות ותפלות עיקר הברכה חובה ושאר תורף שלהם לפי הזמן מתקנין אותה.
ונראה לי דמאי דקתני 'מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך מקום שאמרו להאריך
אינו רשאי לקצר', לאו למימרא שאינו רשאי לקצר ולהאריך בנוסח הברכה, כלומר
לרבות ולמעט מלותיה, דאם כן היה להם לתקן נוסח כל ברכה וברכה במלות
מנויות ובענינים ידועים ולהשמיענו כל ברכה וברכה בנוסחתה, וזה לא מצינו בשום
מקום.
(יב) כי פי המדבר אליכם - בלשון הקדש (בלי מליץ זה), דעת המפרשים (רש"י, הראב"ע, והרד"ק), והוא תרגום אונקלוס. ויתכן שאמר להם כך לאמתלא ולפיוס, כי איננה ראיה שידבר אדם אחד במצרים בלשון הקדש, כי על דעתי הוא שפת כנען, כי אברהם לא הביאו מאור כשדים ומחרן כי ארמית היא, והגל הזה עד, ואיננו לשון לאיש אחד לבד, אבל הוא לשון כנען:
ורבים במצרים יודעים אותו כי קרוב הוא, ואף כי המושל, שדרך המלכים והמושלים לדעת הלשונות, וכמו שתראה בנבוכדנצר שאמר בלשון הקדש (דניאל ב ג) חלום חלמתי ותפעם רוחי לדעת את החלום, בעבור שהיו שם חרטומים ואשפים ומכשפים וכשדים מלשונות רבים ומישראל, וכולם יבינו אותו. והם ענו לו בארמית, וידברו הכשדים למלך ארמית, כי הם היו הקרובים אליו היושבים ראשונה במלכות, ולהם היה הרשות לדבר אל המלך. ועוד, כי כאשר בא יוסף משם למצרים יבאו רבים:
מזה נלמוד כי הכנענים בלשון הקדש היו מדברים:
ברך עלינו את הכלכלה הזאת ואת כל מיני תעשיותיה לטובה ותן משכורת [לפועלים] ורווחים [לבעלים] לכל בני אדם ושבענו מטובך וברך שנתינו הפיסקלי כשנים הטובות. ברוך אתה ה' מברך השנים.
תשב"ץ ח"ב סי' קסא כתב:לא ראיתי בשום מקום בגמ' אם בפני הבי' היו מברכין מאה ברכו' אבל אני אומר מסברא שהיו מברכין אותן שהרי אמרו ז"ל שדהע"ה תקנם וסמכו זה למה שכתוב נאם הגבר הוקם על ע"ל בגימטרי' הכי הוא וכן כתיב הנה כי כן יבורך גבר ירא ה' יברך כתי' כ"י כ"ן בגימ' ק' הוו ויש רמז בתורה מה ה' אלהיך שואל מעמך אל תקרי מה אלא מאה (מנחו' מ"ג ע"ב) ורצו לדרוש כן לפי שבאותו פסוק יש צ"ט אותיו' וכשתוסיף אל"ף על מה יהיו מאה אותיו' ויהי' מאה כמשמעו מספר ק' וכן מה באלפ"א בי"תא דא"ת ב"ש י"ץ והוא ק' בגימ'. אבל התפלו' בפירוש אמרי' בגמ' שהיו מתפללין בזמן הבי' ממה שאמרו בגמ' סוכה (נ"ג ע"א) א"ר יהושע כשהיינו שמחים בשמח' בית השואבה לא ראינו שינה בעינינו היינו מקריבין תמיד של שחר משם לתפל' השחר משם למוספין משם לתפל' המוספין משם לתמיד בין הערבים משם לתפל' המנחה והרי זה מפורש שאע"פ שהיו מקריבין תמידין ותפלו' כנגד תמידין תקנום עכ"ז היו מתפללין כן נר' מתלמוד שלנו. אף על פי שבירושלמי (סוכה פ"ה ה"ב) מצאתי שהביאו בריי' זו ולא הזכירו בו שום תפלה אלא תמידין ומוספין כבר פירש הר"ם ז"ל בהל' תפלה פ"א שנוסח התפלה אנשי כנס' הגדולה תקנו אותו אף על פי שלדעתו ז"ל התפלה היא מן התור' אבל הנוסח אינו מן התור' וכל אחד היה מתפלל לפי דעתו וכפי הצריך לו ובלא ספק שאין נוסח התפלה שאנו מתפללין היום כנוסח שהיו מתפללין בפני הבי' שאנו מתפללין שתחזור מלכו' בית דוד למקומה ושיבנה ביהמ"ק במהר' בימינו ושיתקבצו נפוצותינו והם היו מתפללין שתתקיים מלכו' בית דוד ושלא יחרב ביהמ"ק ושלא יגלו ישראל מארצם וכן כ"ג כשהי' מתפלל ביוה"כ ברכ' רצה לא הי' מתפלל אותה על נוסח שלנו וידוע הוא שיהושע תקן ברכת הארץ ודוד ושלמה ברכ' בונה ירושלים (ברכות מ"ח ע"ב) ובלא ספק שלא היו על נוסח זה שאנו מברכין אותן וכן כתבו בזה המפורשים ז"ל:
רשב"א ברכות מח: כתב:הא דאמרי' משה תקן להם ברכת הזן יהושע תקן להם ברכת הארץ וכו', ק"ל והא קיי"ל בסמוך דברכות אלו מדאורייתא נינהו, וי"ל דמטבען הוא שטבעו להן דאי מדאורייתא אם רצה לאומרה באי זה מטבע שירצה אומרה ואתו משה ויהושע ודוד ושלמה ותקנו להן מטבע לכל אחת ואחת בזמנה, וכדאמרי' לעיל בפרק כיצד מברכין גמ' ועל כלם אם אמר שהכל יצא [מ' ב'] מנימין רעיא בתר דאכל אמר בריך מריה דהאי פיתא אמר רב יצא ואקשינן מאי קמ"ל אף על גב דאמרה בלשון חול יצא, תנינא אלו נאמרים בכל לשון וכו' איצטריך סד"א היכא אמרי' כי אמרה בלשון חול יצא היכא דאמרה כי היכי דתקינו לה רבנן אבל כי לא אמרה כי היכי דתקינו לה רבנן לא יצא קמ"ל, דאלמא המטבע הוא שטבעו רבנן, ובודאי דקודם כיבוש הארץ ובנין ירושלם לא היו אומרין כמטבע שאמרו לאחר כיבוש ובנין, וכמו שאין אנו אומרים כאותו מטבע שתקנו דוד ושלמה שאנו מבקשים להחזיר המלכות ולבנות הבית והם היו מבקשין להעמיד המלכות ולהעמיד הבית ולהמשיך שלות הארץ.
נוטר הכרמים כתב:הנושא ניעור בקרבי בעוצמה רבה במהלך השבת, חפשתי בכל התגובות ולא מצאתי בענין.
ראיתי בסידור אוצר התפילות בפי' תיקון תפילה ב'הערה לשמו"ע ברכות' (עמ' קנא ואילך), נדרש המחבר באריכות לנידון אם ברכות שמו"ע כפי שהן בידינו אכן נתקנו ע"י אנשי כנסת הגדולה. הוא מציב מס' תמיהות נכבדות.
א. ברכת השיבה שופטינו. אנשי כנסת הגדולה הושיבו בתי דינין בכל ערי יהודה (ב"ק פב,א וריש כתובות). וכי לא ישרו בעיניהם השופטים הצדיקים שהעמידו הם בעצמם?
ב. ברכת רצה. והשב את העבודה לדביר ביתך ואישי ישראל. ודאי אין לברכה זו מקום בימי תחילת בנין בית שני.
ועוד כמה דקדוקים שיש להתווכח על מידת ההכרח שבהן. ומכח זה הוא מסיק שרק התוכן הפנימי בכללות ונוסח החתימה אכן זהים לנוסח שבו נתקנו.
נשמע מאוד חדשני. מה עוד, שבסוף הדברים מצטט את דברי הנפש החיים הנ"ל, ומתעלם מהסתירה שבין הדברים. יעו"ש באורך.
מי חכם ויבנני פשר דבר?
"בתפלות ובברכות סמכו על מה שקיבלו האנשים במסורה מנביאי ה', והיו להם שני סדרים, אחד לזמן המלוכה, ואחד לזמן הגלות. לכן נחוץ לאסוף את התפלות והברכות שהן מסדר זמננו זה, ר"ל תקופת הגלות, ולרשמן,
האמת והשלום כתב:דרך אגב בהקשר למה שהביאו קודמיי מן התשב"ץ הרמב"ן הרשב"א ור' בחיי אם זכרוני אינו מטעני.
בשנים עברו היתי לומד טור ב"י ונתקלתי בדברים הללו בבית יוסף כמדומני בהלכ' ברכת המזון מי שיוכל לכוון אותי אשמח וזה יוכל להיות ג"כ לתועלת הפורום אפי' הייתי אומר זה בב"י על הלכו' ברכת בונה ירושלים.
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 52 אורחים