אברך - דין אבא למלכא - חבר או אב?

[מיללער]

בראשית מא, מג: ויקראו לפניו אברך פירש"י, כתרגומו, דין אבא למלכא, רך בל' ארמי מלך.

רש"י לא פי' כאן מילת אב/אבא אלא שמה שתירגם אונקלוס 'מלכא' היא תרגום של 'רך'. ובשפתי חכמים כ' אבא למלכא - חבר למלך, ומקורו לכאורה הוא ברש"י מס' שבת נג. ד"ה אבא וז"ל, אבא: חברי כמו אברך - אבא למלכא.

אולם הרשב"ם כאן פי' אברך - אב למלך כמו וישימני אב לפרעה, כלומר שר לצורך המלך. ובאמת כבר ציון במסורת הש"ס בשבת שם שרש"י גופיה פי' בחולין מה: שאבא היא לשון חשיבות ועדיפות, אלא שיש דגרסי 'אבא חברי' והיינו ששמואל קרא ליה לרב בשמו העצם 'אבא' והוסיף 'חברי' לבאר שמשו"ה לא קרא לי' בתוארו הנקרא בפי כל 'רב'.

מלבד ברש"י שם בשבת יש מקורות נוספים על פירוש 'חבר' למילת אב/אבא?

[מעט דבש]

רש"י בראשית מה, ח על 'וישימני לאב לפרעה'

לאב - לחבר ולפטרון.

רש"י ביצה כט:

לאבא - לחברי.

אמנם בפירוש 'בכור שור', כתב:

ואונקלוס תרגם כמו שאמרו רבותינו 'אבא למלך', שכן בכרכי הים קורין למלך 'אבא'.

וב'שכל טוב':

ויקראו לפניו אברך. כלומר רבו של מלך שכן לרב קורין אב, שנאמר אבי אבי רכב ישראל (מ"ב ב יב), וכתיב אבי יושב אהל (בראשית ד כ), אבי כל תופש כנור (שם שם כא) וכל דומיהן. רך. בלשון רומי מלך ריכו וכו'

[מיללער]

תודה רבה על המ"מ

[קאצ'קלה]

חשוב להביא מספר השרשים לר' יונה אבן-ג'נאח, שרש אבה, ש"לאב לפרעה" פירושו: "למוד המלאכות המדעיות, כמו למוד העצה והדת וההנהגה".
האם אכן רש"י הוא היחיד שמפרש 'אב' בהוראת 'חבר'?

[קאצ'קלה]

ובאמת כבר צוין במסורת הש"ס בשבת שם שרש"י גופיה פי' בחולין מה: שאבא היא לשון חשיבות ועדיפות, אלא שיש דגרסי 'אבא חברי' והיינו ששמואל קרא ליה לרב בשמו העצם 'אבא' והוסיף 'חברי' לבאר שמשו"ה לא קרא לי' בתוארו הנקרא בפי כל 'רב'.
מלבד ברש"י שם בשבת יש מקורות נוספים על פירוש 'חבר' למילת אב/אבא?

מהרש"ל בחכמת שלמה לשבת שם, מפרש את דברי רש"י בשבת כך: יש לגרוס בשבת כ'אית דגרסי' בחולין "אבא חברי", ואין הכונה ש'אבא' פירושו 'חברי', אלא 'אבא' פירושו אב וראש, ו'חברֵי' פירושו חכמים וחברי בית המדרש. לפי זה, "אבא חברֵי" בארמית יהיה "אֲבי החברים" בשפת עבר, ופירושו ראש לחכמים. כך היא דעת מהרש"ל בכוונת רש"י.
מדברי מהרש"ל יוצא לנו חידוש עצום, שמעולם לא סבר רש"י ש'אבא' פירושו חבר!
אלא שמהרש"ל לא התיחס למה שפירש רש"י בשאר מקומות שהוא מלשון חבר, ואולי סובר שיש להסביר גם את דברי רש"י בשאר המקומות באופן זה. [ויש לשים לב ללשון רש"י במסכת ביצה הנ"ל: "לאבא. לחברי"].
וראה מש"כ בעל תוספות יום טוב בגליון ספר אמרי שפר, נדפס במוריה גליון צ-צא עמ' טז-יח. והרבה יש לפלפל בדבריו.
וחשוב לציין לדברי רבי אברהם באקראט בספר הזכרון פרשת מקץ: "ופירוש 'אבא למלכא', חבר חשוב למלך. ובשבת פרק במה בהמה על ההיא דאמר שמואל על רב: לא ידע אבא במילי דשבתא ולא כלום, כתב הרב [=רש"י] שם: אבא, חברי, כמו: אברך, אבא למלכא, עד כאן". הרי פירש כפירוש הפשוט בדעת רש"י: אבא פירושו חבר. אבל: חבר חשוב! לפי זה מובן מה שכתב רש"י כמה פעמים שפירושו חבר, וכמה פעמים שהוא מלשון חשיבות ועדיפות.
הרבה יש להוסיף בזה, וקצרתי.

[מיללער]

מעניין, יישר כח