הגר"ש מוהליבר עם גדולי דורו

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' ינואר 04, 2017 9:28 am

שלו"ב

נתבקשתי מידידי היקר ר' אחיעזר ארקין שליט"א, מח"ס נחשוני השמיטה (על גבורתם של בני מזכרת בתיה בשמירת השמיטה), להפנות אותו להתייחסויות חכמי דורו של הגר"ש מוהליבר אליו, ואף החכמים הבאים אחריהם, הן מספרות ההלכה והן מספרים היסטוריוגרפיים.

כידוע הגר"ש זכה להערכה רבה גם מצד החולקים עליו בסוגיות ציבוריות.

הנה למשל ידוע על יחסו החם של הגר"ח מבריסק לגר"ש. חיפשתי בעובדות והנהגות, לפי האמור שם הגר"ח רצה ליסוע ללוויתו של הגר"ש אבל לא עשה זאת משום שהבעה"ב בעירו טענו שהדבר יתפרש כהסכמה עם דעותיו, לאמור שם, הגר"ח קצף על הבחנה שגויה זו אבל אמר שמ"מ כיון שכך, לא יסע. לפנינו לקט תמונות מעיתונות התקופה המתארת את הלוויותו הגדולה של הגר"ש, לפי האמור שם הגר"ח השתתף גם השתתף, באופן שהסיפור הנזכר מוכחש לחלוטין.

ועוד משהו קטן: זכרתי שבמליצי אש מזכיר את הגר"ש וכותב שאע"פ שחלקו עליו מ"מ הכירו בגדולתו, משהו מעין זה, זכרתי את זה כדבר פלא, שכן בעל מליצי אש הי"ד היה רחוק ממום פעילותו של הגר"ש וחבריו. אכן כשביקשתי את הדברים בספר לא מצאתי.

אשמח כאמור לכל מר"מ של התייחסות חיובית.

רצ"ב הקובץ כמדובר

בברכה המשולשת

האם בהקדמה לשו"ת שלוקט מכתביו אין התייחסות ?

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ד' ינואר 04, 2017 9:37 am

על הסיפור עם הגר"ח
viewtopic.php?p=186203#p186203

סיפור עם הגרי"ז
viewtopic.php?p=213385#p213385

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' ינואר 04, 2017 9:42 am

מעט דבש כתב:על הסיפור עם הגר"ח
viewtopic.php?p=186203#p186203

סיפור עם הגרי"ז
viewtopic.php?p=213385#p213385

יש"כ. אין דבר נעלם ממך.

אני רואה שגם שם ביקשתי אבדתי במליצי אש ואין מוצא....
הסיפור עם הגרי"ז שהביא שם אלופינו ר' מחולת מופיע גם הוא בעובדות והנהגות.

בברכה המשולשת כתב:האם בהקדמה לשו"ת שלוקט מכתביו אין התייחסות ?

לא קראתי כעת את המבוא, אבל מה שיש שם ידוע למבקש. יש"כ.

לעומקו של דבר

עובדות והנהגות אינו מקור מוסמך באופן כללי, אבל לנד"ד הרי ידוע מה היה המקור לסיפור זה, וד"ל.

סטפנסקי · הודעהעל ידי **סטפנסקי** » ד' ינואר 04, 2017 2:53 pm

לעומקו של דבר כתב:עובדות והנהגות אינו מקור מוסמך באופן כללי, אבל לנד"ד הרי ידוע מה היה המקור לסיפור זה, וד"ל.

על סמך מה אמרת אמירה כ''כ חריפה?? ובייחוד שבציבור מקובל בדיוק ההיפך!! אלא . כספר אמין ביותר ור' דוד עבר עליו וכו' וכו' אבקש שאם אין לך מקור לדברים מחוק נא הודעתך

מחולת המחנים

ר' אחיעזר זכה כבני שבט גד להתגורר בסמיכות לחלקת מחוקק ספון לאחר שהועלו עצמותיו למושב מזכרת בתיה.

אנקדוטה מענינת, לאחר פטירתו של רבי שמואל מוהליבר נדפס ספר 'רמת שמואל' לזכרו, וכדברי שער הספר 'בו נערך רוממות איש רם המעלה, הרב הגדול פ"ה רב פעלים מו"ר ר' שמואל מאהליווער זצ"ל, אב"ד דעיר ביאליסטאק, אשר הפליא לעשות בכל לבבו נפשו ומאדו בעד קהל עדת ישורון לקרב את הרחוקים, ולאחד את הנפרדים באהבה ושלום, והשקפתו הרמה על דבר חבת ציון, וישוב ארצנו הקדושה" על ידי רבי אליקים געציל לעוויטאן מ"מ דביאליסטאק ובריסק, אשר לאחר מכן הפך את דעותיו מן הקצה אל הקצה, והיה מקורב להגר"ח מבריסק, בהיותו מגיד מישרים בבריסק, כידוע מכותבי קורותיו.
http://beta.hebrewbooks.org/21421

פרנקל תאומים

פישמן מיימון מספר בזכרונותיו שבהיותו בן ישיבה החל להרבות פעליו לציונות, והנה בהזדמנות כל שהיא פגש בהגר"ש מוהליבר זצ"ל ונכנס אליו, להפתעתו הרב מוהליבר הפציר בו לחדול לאותה עת מפעילותו ולשוב לבית המדרש, באומרו "אומנם יודע אני כי בכמה ישיבות ישנם מתנגדים לחיבת ציון ויש לחשוש כי תיכווה בגחלתם, אבל תורה קודמת לכל".
עוד כתב שם שהגר"ש מוהליבר השאיר אחריו כתבים רבים: חידושים על הש"ס, שו"ת על כל חלקי השו"ע, ועוד ספרים בהלכה ובאגדה, אלא שלמרבה הצער הם נשרפו בפרעות שהיו בביאליסטוק בקיץ תרס"ו, ומעט מזעיר מהנותר לפליטה הדפיס פישמן מיימון בעצמו בירושלים תש"ד

פייביש אופטובסקי

ראה בקובץ המצורף הערה 4 בענין נושא האשכול

פייביש אופטובסקי

הנה הקובץ

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ה' ינואר 12, 2017 8:30 am

מה פשר השם מוהליבר?
האם על שם עיירה שנולד בה?

"נולד בעיירה הליבוקיה שליד וילנה לר' יהודה לייב, רב העוסק במסחר, בן למשפחת רבנים. בגיל 15 נישא וכעבור שלוש שנים עבר ללמוד בישיבת וולוז'ין, שם הוסמך לרבנות בגיל שמונה עשרה על ידי רבי יצחק מוולוז'ין. במשך מספר שנים עסק במסחר פשתן, עד שעסקיו התמוטטו ופנה לרבנות. היה רב בעיר הולדתו, ולאחר מכן בקהילות שונות בפולין ובליטא, החשובות שבהן סובאלק (1868-1860), ראדום (1883-1868) וביאליסטוק (1898-1883).

מחולת המחנים

מתפעל כתב:מה פשר השם מוהליבר?
האם על שם עיירה שנולד בה?

כנראה ע"ש העיירה מוהילב (מוגילב ברוסית) שבבלארוס, יתכן שאבותיו היה מוצאם מעיירה זו, כמו הנקרא וילנר וכיו"ב.

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ה' ינואר 12, 2017 12:58 pm

אם כן היה צריך להיות שמו מוהילובר, ולא מוהליבר. ושמא לא דייקינן כולי האי.

שבילי דנהרדעא

אכן גדולי ליטא אף מתנגדיו העריצו אותו, אבל גם ידוע מכתבו החריף והתקיף של הרה"ק משיניאווע זי"ע נגדו ונגד דבריו בעניין עברות באר"י בספר 'שיבת ציון'.

דברי מוהר"ש מוהליבר הנ"ל הם אכן חמורים, אבל מ"מ יש ללמוד עליו זכות שהרי דברי ההפלאה והמדרש איכה הטעיתו, וכנראה הדברי יחזקא' התנגד לו אישית כשיצא עליו בשצף קצף כזה.

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » א' ינואר 15, 2017 9:36 am

על אלו דברי ההפלאה אתה מדבר?

שבילי דנהרדעא

ב (והנה במעלת הישיבה בארץ נשתוו בעלי התלמוד עם בעלי המדרש ,\'\והוא אמרםז״ל בכתובות.ק״י ע״ב: ״לעולם ידור אדם בא״י אפילו בעיר שרובה עו״ג ואל ידור בחו״ל אפילו בעיר שרובה ישראל, שכל הדר בא״י דומה כמי שיש לו אלו-ה, וכל הדר בחו״ל דומה כמי שאין לו אלו-ה״. והקשה הגאון האמתי בעל ההפלאה ז״ל, דלשון דבריהם מורה דהדר בא״י הוא רק דומה כמי שיש לו אלו-ה אבל באמת אין לו, והדר בחו״ל הוא רק דומה כמי שאין לו אלו-ה אבל באמת יש לו אלו-ה, וא״כ עדיף חו״ל מא״י? ותירץ הוא ז״ל שכוונתם כך היא: דבאמת המקבל עליו עול תורה ועול מצות יש לו אלו-ה, והפורק ממנו עול תורה ומצות אין לו, אמנם מעלת א״י גדולה כל כך שבל הדר בה אפילו אין בידו לא תורה ולא מצות כבר דומה כמי שיש לו אלו-ה, וכל הדר בחו״ל אפילו מקבל עליו עול תורה ומצות ובאמת יש לו אלו-ה עכ״ז דומה כמי שאין לו אלו-ה. וא״כ לפי הדברים הנ״ל כוונת ראשית דבריהם לעולם ידור אדם באי׳י אפילו בעיר שכולה עו"ג, ר״ל ועי״ז פורק ממנו עול תורה ומצות, ואל ידור בחו״ל אפילו בעיר שרובה ישראל, ר׳יל ועי״ז ישמור התורה והמצות כשלימות. ובן אמרו במדרש ילקוט דברים אלו בסגגון אחר. וז״ל׳ הילקוט איכה ג׳: ״ורבותיה בית ישראל יושבים על י אדמהם ויטמאו אותם, אמר הקב״ה הלואי יהיו בגי עמי בארץ ישראל אף על שמטמאין אותה״

אלו דברי הר"ש מוהליבר ועל דברים יצא יצא הקצף נגדו מאת הרה"ק משיניאווע זצוק"ל, ועי' במכתבי דברי יחזקאל שיישב את דברי הפלאה, וקרא על ההפלאה חכמים הזהרו בדבריכם.
ודברי הרמב"ן הם היפך גמור, שכל המעלות הנשגבות שיש בארה"ק הוא רק למי שותומ"צ בקדושה, אבל מי שחלילה עובר עבירות בא"י אדרבה הוא חמור מאד ומטמא אר"י והארץ יקיא אותו וכו' ובודאי לא נעלם מהרמב"ן דברי המדרש איכה, ופלא על הרש"מ שודאי הכיר את דברי הרמב"ן הנ"ל ואיך כתב מש"כ, ויותר פלא כי היעלה חלילה על הדעת שכל גדולי עולם מצוקי ארץ שגרו בחו"ל מרב ושמואל ואביי ורבא ועד להגר"א והבעש"ט הם חלילה פחות ממעלה מאיזה פוקר פוקר תו"מ בא"י, הרי זו דברים שאי אפשר לשומען.

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » א' ינואר 15, 2017 12:45 pm

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » א' ינואר 15, 2017 1:10 pm

יישר כח, כותב שאמר פשט אבל לא מביא מה הפשט שאמר.

ומה שכתב שם כאילו הגרש"מ כתב "שפער פיו שבא"י מותר לפרוק עול תורה", אינו נכון כלל וזה פלא, וכי כך כתב? בודאי שאין זה מותר, רק שעל אף שחוטא, יש לו איזה זכות שנחשב עדיין שיש לו אלוק.

שבילי דנהרדעא

יש עוד מכתבים על זה מהדברי יחזקאל ששם מיישב דברי ההפלאה.

ובכל אופן לא יאות לכתוב על הדברי יחזקאל לא נכון דבריו, ובגופא דעניין בודאי שלא אמר בפירוש שמותר, אבל כשאמר שעדיף ישיבת ארץ ישראל אפילו יבא לידי פריקת עול מישיבת חו"ל בשמירת התורה, הרי זה יותר מסתם יש לו איזה זכות, וזה לא כל כך רחוק מלומר מותר.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' ינואר 15, 2017 2:07 pm

שבילי דנהרדעא כתב:ובכל אופן לא יאות לכתוב על הדברי יחזקאל לא נכון דבריו, ובגופא דעניין בודאי שלא אמר בפירוש שמותר, אבל כשאמר שעדיף ישיבת ארץ ישראל אפילו יבא לידי פריקת עול מישיבת חו"ל בשמירת התורה, הרי זה יותר מסתם יש לו איזה זכות, וזה לא כל כך רחוק מלומר מותר.

כשבאים ללמד זכות על הגר"ש כנגדו כתב הדבר"י "פער פיו" מותר בהחלט לכתוב שדבריו אינם נכונים, אם אכן אינם נכונים. מ"מ בקובץ ע"ח באבוב התפרסם מאמר על מכתבו של הדבר"י, הטענה שנשמעה שדבריו אינם נכונים ונסיון להעמיד את דבריו. כדאי לעיין שם.

מתון · הודעהעל ידי **מתון** » א' ינואר 15, 2017 5:10 pm

בשבוע העבר ראיתי דברי צחות מר"ש מוהליבר מה שהגיב על דברי רבי חסידי.

היה זה כשהעולם רעש כשהרה"ק רבי מרדכי יוסף מאיזביצא אמר (ראה בספרו מי השילוח על פ' פנחס), שלא יעלה על הדעת לומר שזמרי היה נואף, כי מן הנואף לא עשה הקב"ה פרשה בתורה, אבל יש סוד בדבר.

העיר על זה רבי שמואל, שעכשיו נתיישב לו מה שאמר רש"י על הפסוק "בסודם על תבוא נפשי" - זה מעשה זמרי. דאמר יעקב דאף על פי שלאחר זמן יבוא מי שיבוא ויראה שעל פי סוד לא חטא זמרי כלל, אף על פי כן "בסודם אל תבוא נפשי", לי לנפשי אין כל ענין בסוד אלא בפשט כפשוטו.

שבילי דנהרדעא

רבינו הדברי יחזקאל בכל המכתבים נגד הרש"מ חוזר וכותב שלדבריו מותר חלילה לעבור באר"י, וע"כ שאי"ז גוזמה בעלמא, וע"כ שקורא מה שיוצא מתחת לשורות, דלדבריו המפורשים הרי מותר ומצוה לעלות לא"י אפילו שיודע שיעבור שם עבירות ויפרוק חלילה עול, מאשר להישאר בחו"ל, דזה שלבעצמו הם דברים חמורים מאד, והבין הרה"ק זצוק"ל מדבריו שיבאו לעלות לארץ ע"מ לפרוק עול חלילה, וע"כ כתב שמתיר לעבור איסורים בארץ.

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ב' ינואר 16, 2017 9:39 am

יש כאן 2 קטעים,

דברי ההפלאה, והמסקנה שמוסיף הגרש"מ,

דברי ההפלאה: [אמנם זה אולי בלשונו של הגרש"מ ולא ציטוט]

"ותירץ הוא ז״ל שכוונתם כך היא: דבאמת המקבל עליו עול תורה ועול מצות יש לו אלו-ה, והפורק ממנו עול תורה ומצות אין לו, אמנם מעלת א״י גדולה כל כך שבל הדר בה אפילו אין בידו לא תורה ולא מצות כבר דומה כמי שיש לו אלו-ה, וכל הדר בחו״ל אפילו מקבל עליו עול תורה ומצות ובאמת יש לו אלו-ה עכ״ז דומה כמי שאין לו אלו-ה".

וכאן המסקנה של הגרש"מ לבאר את מימרת חז"ל לאור דברי ההפלאה:

"וא״כ לפי הדברים הנ״ל כוונת ראשית דבריהם לעולם ידור אדם באי׳י אפילו בעיר שכולה עו"ג, ר״ל ועי״ז פורק ממנו עול תורה ומצות, ואל ידור בחו״ל אפילו בעיר שרובה ישראל, ר׳יל ועי״ז ישמור התורה והמצות כשלימות".

ואז הוא מחזק את זה עם המדרש:
"וז״ל׳ הילקוט איכה ג׳: ״ורבותיה בית ישראל יושבים על אדמתם ויטמאו אותם, אמר הקב״ה הלואי יהיו בני עמי בארץ ישראל אף על שמטמאין אותה״.

אולי תביא את המכתב הנוסף ששם מבאר את ההפלאה והמדרש?

לעומקו של דבר

מתון כתב:בשבוע העבר ראיתי דברי צחות מר"ש מוהליבר מה שהגיב על דברי רבי חסידי.

היה זה כשהעולם רעש כשהרה"ק רבי מרדכי יוסף מאיזביצא אמר (ראה בספרו מי השילוח על פ' פנחס), שלא יעלה על הדעת לומר שזמרי היה נואף, כי מן הנואף לא עשה הקב"ה פרשה בתורה, אבל יש סוד בדבר.

העיר על זה רבי שמואל, שעכשיו נתיישב לו מה שאמר רש"י על הפסוק "בסודם על תבוא נפשי" - זה מעשה זמרי. דאמר יעקב דאף על פי שלאחר זמן יבוא מי שיבוא ויראה שעל פי סוד לא חטא זמרי כלל, אף על פי כן "בסודם אל תבוא נפשי", לי לנפשי אין כל ענין בסוד אלא בפשט כפשוטו.

לא כי אלא רבי חסידי הוא שאמר את הוורט הזה עצמו ד"בסודם", ה"ה הרבי ר' אלימלך.
(צריך להקדים לוורט הזה שבאמת אין מבואר מה נרמז במילת "סודם" על מעשה זמרי ועיין תו"ת)

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ב' ינואר 16, 2017 9:04 pm

לעומקו של דבר כתב:לא כי אלא רבי חסידי הוא שאמר את הוורט הזה עצמו ד"בסודם", ה"ה הרבי ר' אלימלך.
(צריך להקדים לוורט הזה שבאמת אין מבואר מה נרמז במילת "סודם" על מעשה זמרי ועיין תו"ת)

מצאתי כן לגבי קרח
בדברי ישראל - מאדזיץ כתב בסודם אל תבא נפשי ובקהלם אל תחד כבודי אמר אא"ז זצוק"ל [הרה"ק ר' יחזקאל מקוזמיר] בשם הרבי ר' אלימלך הק' זצוק"ל כי כוונת קרח בוודאי לא היה גאות כפשוטו, רק כוונתו בוודאי היה עבדות וסודות, אעפי"כ כיון שהיה עם מחלוקת אמר יעק"א ע"ה בסודם אל תבא נפשי, אינני רוצה בסודות שלהם ובעבדות שלהם כי הוא מעלמא דפרודא וד"ל.

לעומקו של דבר

בקרו טלה כתב:
לעומקו של דבר כתב:לא כי אלא רבי חסידי הוא שאמר את הוורט הזה עצמו ד"בסודם", ה"ה הרבי ר' אלימלך.
(צריך להקדים לוורט הזה שבאמת אין מבואר מה נרמז במילת "סודם" על מעשה זמרי ועיין תו"ת)

אני מצאתי כן לגבי קרח
בדברי ישראל - מאדזיץ כתב בסודם אל תבא נפשי ובקהלם אל תחד כבודי אמר אא"ז זצוק"ל [הרה"ק ר' יחזקאל מקוזמיר] בשם הרבי ר' אלימלך הק' זצוק"ל כי כוונת קרח בוודאי לא היה גאות כפשוטו, רק כוונתו בוודאי היה עבדות וסודות, אעפי"כ כיון שהיה עם מחלוקת אמר יעק"א ע"ה בסודם אל תבא נפשי, אינני רוצה בסודות שלהם ובעבדות שלהם כי הוא מעלמא דפרודאוד"ל.

יפה. בכ"א לי זכור כנ"ל (וכך יהיה מתאים לדחז"ל)
אפשר ר' עתניאל יעזור.

פרנקל תאומים

שבילי דנהרדעא כתב:אכן גדולי ליטא אף מתנגדיו העריצו אותו, אבל גם ידוע מכתבו החריף והתקיף של הרה"ק משיניאווע זי"ע נגדו ונגד דבריו בעניין עבירות באר"י בספר 'שיבת ציון'.

דברי מוהר"ש מוהליבר הנ"ל הם אכן חמורים, אבל מ"מ יש ללמוד עליו זכות שהרי דברי ההפלאה והמדרש איכה הטעיתו, וכנראה הדברי יחזקאל התנגד לו אישית כשיצא עליו בשצף קצף כזה.

שבילי דנהרדעא כתב:
מתפעל כתב:יישר כח, כותב שאמר פשט אבל לא מביא מה הפשט שאמר.

ומה שכתב שם הדבר''י כאילו הגרש"מ כתב "שפער פיו שבא"י מותר לפרוק עול תורה", אינו נכון כלל וזה פלא, וכי כך כתב? בודאי שאין זה מותר, רק שעל אף שחוטא, יש לו איזה זכות שנחשב עדיין שיש לו אלוק.

יש עוד מכתבים על זה מהדברי יחזקאל ששם מיישב דברי ההפלאה.

ובכל אופן לא יאות לכתוב על הדברי יחזקאל לא נכון דבריו, ובגופא דעניין בודאי שלא אמר בפירוש שמותר, אבל כשאמר שעדיף ישיבת ארץ ישראל אפילו יבא לידי פריקת עול מישיבת חו"ל בשמירת התורה, הרי זה יותר מסתם יש לו איזה זכות, וזה לא כל כך רחוק מלומר מותר.

מדוע על הגר''ש מוהליבר מותר לכתוב שדבריו "אכן חמורים", ואילו על ה''דברי יחזקאל'' "לא יאות לכתוב" שדבריו אינם נכונים? מאי חזית?

מאת הלוי · הודעהעל ידי **מאת הלוי** » ה' ספטמבר 12, 2019 12:25 am

ואחכ"ז מה אפשר לומר בכוונת המדרש איכה המוכר? וכי רצונו של הקב"ה שיבואו לארץ ישראל על אף שמטמאין אותה?! וסותר לדברי הרמב"ן הנזכרים.

עמקן · הודעהעל ידי **עמקן** » ו' ספטמבר 20, 2019 12:34 pm

מאת הלוי כתב:ואחכ"ז מה אפשר לומר בכוונת המדרש איכה המוכר? וכי רצונו של הקב"ה שיבואו לארץ ישראל על אף שמטמאין אותה?! וסותר לדברי הרמב"ן הנזכרים.

האם ברור שהמדרש אינו מזויף?
אני לא שואל סתם. פעם דברתי עם הרב משה זלזניק ז"ל, בנו של הגאון ר' שלמה זלמנן זלניק ז"ל, על הרב א"י קוק ז"ל, והוא טען שהשמיצו אותו ולא היה כ"כ רע כמו שמציגים אותו. ואני שאלתי על דרשתו המפורסמת [אולי זה נדפס גם בספר] שהוא אמר: 'ותבאו ותטמאו את ארצי, שיבואו אע"פ שאתם מטמאין את ארצי'. והוא ענה לי שזה נדפס במדרש. והוא אמר שהיום ברור שזה זיוף מאוחר, אבל א"א לבוא בטענות על אחד שראה משהו במדרש וחשב לתומו שזה מדרש אמיתי. הוא אמר לי מקום ושנת הדפסת הזיוף, אבל לא בדקתי אחריו בשעתו או טרחתי לזכור הפרטים. אבל כעת שהוזכר מדרש דומה בדקתי בדפוס ראשון, וזה לא נמצא שם.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ו' ספטמבר 20, 2019 3:43 pm

עמקן כתב:
מאת הלוי כתב:ואחכ"ז מה אפשר לומר בכוונת המדרש איכה המוכר? וכי רצונו של הקב"ה שיבואו לארץ ישראל על אף שמטמאין אותה?! וסותר לדברי הרמב"ן הנזכרים.

האם ברור שהמדרש אינו מזויף?
אני לא שואל סתם. פעם דברתי עם הרב משה זלזניק ז"ל, בנו של הגאון ר' שלמה זלמנן זלניק ז"ל, על הרב א"י קוק ז"ל, והוא טען שהשמיצו אותו ולא היה כ"כ רע כמו שמציגים אותו. ואני שאלתי על דרשתו המפורסמת [אולי זה נדפס גם בספר] שהוא אמר: 'ותבאו ותטמאו את ארצי, שיבואו אע"פ שאתם מטמאין את ארצי'. והוא ענה לי שזה נדפס במדרש. והוא אמר שהיום ברור שזה זיוף מאוחר, אבל א"א לבוא בטענות על אחד שראה משהו במדרש וחשב לתומו שזה מדרש אמיתי. הוא אמר לי מקום ושנת הדפסת הזיוף, אבל לא בדקתי אחריו בשעתו או טרחתי לזכור הפרטים. אבל כעת שהוזכר מדרש דומה בדקתי בדפוס ראשון, וזה לא נמצא שם.

עליית יהודים לא דתיים לארץ זה טוב (מאמר)
שאלה: בספר לב אליהו לרב אליהו לאפיאן (ח"ג עמ' לח-לט) הוא מביא סיפור מאיש נאמן על מרן הרב קוק זצ"ל, לא מזכיר שם שמו אלא הרב דיפו, ופעם הוא אירח את הרב יצחק בלאזער. כתוב שמרן הרב דרש את הפסוק בירמיהו (ב, ז), "ותבואו ותטמאו את ארצי" ופירש הלואי שתבואו ותטמאו את ארצי. הרב בלאזער הגיב שכתוב בפסוק באחרי מות (יח, כח), "ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה", וא"כ מה יועיל אם יבואו לארץ ויטמאו אותה – הרי שוב יגלו! צריך להבין למה התכוון מרן הרב קוק כשאמר "הלואי שתבואו ותטמאו את ארצי"?

תשובה: אמירה "הלואי שתבואו ותטמאו את ארצי" זה לא שמרן הרב קוק המציא אותה אלא היא דברי חז"ל. מרן הרב קוק ציטט את דברי חז"ל מילקוט שמעוני (איכה תתרלח) שאמר הקב"ה הלואי יהוון בני עמי בארץ ישראל אע"פ שמטמאין אותה. חז"ל מתכוונים לומר שהעיקר שעם ישראל יחזור לארץ ישראל גם אם הם לא צדיקים. השאילה היא, אם יהודי שהוא לא צדיק יעלה לארץ או לא יעלה לארץ? לפי זה יעלה לארץ. אבל הוא יעשה עיברות בארץ ותטמא את הארץ? הגיון בזה הוא שאף שהארץ סובלת מזה, ב"ה שבמשך הזמן יחזור בתשובה. כלומר כאשר יש פגישה בין הקדושה הגנוזה של עם ישראל ובין הקדושה הגנוזה של ארץ ישראל יחזרו בתשובה. באמת כך אנחנו רואים בימינו שעם ישראל בגלות הולך ומתבולל ונעלם ועם ישראל בארץ יש שחוזרים בתשובה ויש שמחזקים.

יש סיפור שאחרי קום המדינה שיהודים מצפון אפריקה ותימן עלו לארץ והתקלקלו כאן. מי שהיה ראש מחלקת עלייה של הסוכנות היה יהודי תלמיד חכם, הרב שלמה זלמן שרגאי, והוא היה אכול יסורים הצפויים מכל זה. בסוף הוא כבר לא ידע מה לעשות, הלך לרב הראשי של ירושלים, הגאון הרב צבי פסח פרנק, ושאל אותו מה לעשות. אמר לו הרב צבי פסח פרנק: תואיל לתת לי את הילקוט שמעוני – שעמד בארון ממולו. פתח אותו והראה לו בדברי הילקוט שמעוני על מגילת איכה שכתוב ש"אמר הקב"ה הלואי יהוון בני עמי בארץ ישראל אע"פ שמטמאין אותה".

והמשיך: מה אתה רוצה שאני אעבור על דברי חז"ל. אתה לא אשם על מה שקורה. אתה צריך להעלות יהודים לארץ וכמובן תתאמץ כמה שאפשר שיהיו קשורים לתורה. והוא המשיך להעלות יהודים לארץ וככה הוא סיפר בכמה הזדמנויות. גם הדפסתי מכתב שהוא שלח לי לספר לי בדיוק מה קרה והבאתי בספרי שיחות הרב צבי יהודה – ארץ ישראל (עמ' 57, 221-222). כאן אפילו יותר חמור שלא מדברים על יהודים בחוץ לארץ לא ירא שמים, הם היו ירא שמים בחוץ לארץ ועלו לכאן וא"כ לא היו ירא שמים. א"כ מה ההגיון של הרב צ"פ פרנק? פעם הרב שרגאי הגיע לצרפת במקום שהיו יהודים מצפון אפריקה שלא עלו לארץ והוא ראה מה המצב. המצב שלא עזבו את הדת אלא שעזבו את יהדות לגמרי – התבוללות מוחלטת. אז הבין שהרב צ"פ פרנק צדק שיש להעלות עם ישראל לארץ ישראל ולא לחוש יותר מדי על התוצאות ולדעת שבסוף הכל יסתדר.

בברכה המשולשת

לגבי המדרש- בחיפוש ראיתי הפניה לאיכה רבה פרשה ג, ז (ויעויין במתנו"כ ובמהרז"ו שהפנו לילקוט, וגרסו כגרסתנו)
ואם יש למישהו גישה לכתבי היד של איכ"ר ושל הילקוט, זה בוודאי יועיל.

עמקן · הודעהעל ידי **עמקן** » ש' ספטמבר 21, 2019 10:42 pm

כפי הנראה יש מקום לכל אחד לומר מה שהוא רוצה. ז"ל איכה רבה (וילנא) "זכור תזכור, תני ר' חייא משל למלך שיצא למלחמה והיו בניו עמו והיו מקניטין אותו למחר יצא המלך לבדו ולא היו בניו עמו אמר המלך הלואי היו בני עמי ואפי' היו מקניטים אותי, (ואית ג' פסוקים, (ירמיה ט') מי יתנני במדבר מלון אורחים), כך המלך זה הקדוש ברוך הוא, בניו אלו ישראל, בשעה שהיו ישראל יוצאין למלחמה היה הקדוש ברוך הוא יוצא עמהם, כיון שהכעיסוהו לא יצא עמהם, וכיון שלא היו ישראל בארץ אמר [הלואי היו ישראל עמי ואפי' היו מכעיסים אותי ואית לן ג' פסוקים (ירמיה ט')] מי יתנני במדבר מלון אורחים, מי יתן עמי עמי כמראש כשהיה במדבר". באמת איתא שם שאמר הלואי הוו בני עמי, אעפ"י שמקניטין אותי. אבל החלק שהקב"ה אמר זה כשבני ישראל גלו מובא שם בתוך סוגריים מרובעים. זה אינו באיכה רבה משנת רע"ט, תע"א, תקס"ח או במהדורת בובר, וצ"ע מקורו.
אבל מ"מ יש מקום להתעקש שלא צריך את זה, ומספיק תחילת המדרש להבין את זה ממילא.

בברכה המשולשת

וזו לשון המתנו"כ (במהדורה שיש לי בבית)- "ה"ג מי יתן עמי עמי כמראש כו'. כלומר אע"פ שחוטאין ומלינים עלי הכל אקבל: אדמתם וגו' גרסי'. וסיפה דקרא ויטמאו אותה משמע הלואי ישבו על אדמתם אע"פ שיטמאו אותה ובילקוט הגירסא יותר ברורה ועיין שם."

שמואל בארג

כפי המונח בזכרוני, הסופר הנעלה ר' יעקב ליפשיץ ז"ל מביא כמה פעמים הגר"ש בספרו 'זכרון יעקב', בתוארים נאים אבל מבין השורות ניכר שלא נהנו כ"כ מפעלתו בעניני הכלל.

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » ב' ספטמבר 23, 2019 3:22 pm

1. לשון המדרש "הלואי היו בני עמי בארץ ישראל אף על פי שמטמאין אותה" הובא מאיכ"ר (!) כבר בספר כפתור ופרח (פרק י, מעלת ארץ ישראל), שהוא מן הראשונים. יש להזכיר כי במדרש דנן דנו אחרונים רבים (נזכרו לעיל מפרשי המדרש), ומהם מתנגדים חריפים לציונות כהאדמו"רים מסאטמר וממונקאטש, ר"י רוזין הרוגוצ'ובר (הדרום מ, תשרי תשל"ה) ועוד, ושערי ביאורים לא ננעלו (יעויין התקופה הגדולה א, מעמ' 222, שהרחיב קצת, ועוד מצאתי ביאור ב"אם הבנים שמחה" לרבי ישכר שלמה טייטכל). די בכל זה כדי להעביר את נטל ההוכחה כאן לצד המציע שהוא מזויף.

2. יש להדגיש, בניגוד לרושם שאולי עלה, שהראי"ה קוק כמדומה מעולם לא 'השתמש' בכתב במדרש זה וגם לא הייתה זו "דרשתו המפורסמת". מה שיש בידנו הוא תיאור מאת רבי אליהו לופיאן מפי רבי יוסף חאגיז שנכח באירוע בו נפגשו רבי יצחק בלאזר והראי"ה. האחרון הזכיר בשיחה את המדרש לחיוב ולעומתו רי"ב ביאר את המדרש, כביכול אומר הקב"ה, הלוואי ובני יכלו לשבת בארץ ישראל גם כשמטמאין אותה - אך הדבר בלתי אפשרי, והארץ מקיאה מתוכה את היושבים עליה בטומאה (הנאמן [טו, כו], טבת-שבט תשכ"ג, עמ' 34, ועוד). יוער כי במקו"א לא נזכר הראי"ה כמצטט המדרש אלא רק "אחד הרבנים" (כוכבי אור, תשל"ד, עמ' קסג).

אגב, רבי יצחק בלאזר הגיע לחוף ימה של יפו ביום ט' בתמוז תרס"ד (דיווח). הראי"ה קוק עלה ארצה סמוך מאוד לכך - ביום כ"ח באייר של אותה שנה. במכתב לחותנו האדר"ת מיום ז' בתמוז מציין הראי"ה שתכנן לצאת אל המושבות, להיכרות ראשונה עם הנפשות הפועלות וצרכי הדת, "אמנם ביאת הגריצ"ב שי' עכבתני מפני כבודו" (שו"ת אורח משפט, י). ויש להלום את העדות הנ"ל עם התיאור בספר תנועת המוסר ב, עמ' 238, "ביפו יצאו לקראתו חכמי ירושלים, ובראשם רבה של יפו באותו זמן ר' אברהם יצחק קוק, וקבלוהו באהבה ובכבוד רב". אכן הקשר הידידותי בין שני האישים (ראו לשלשה באלול, תשע"ג, סי' מו) מוקדם, וכלל חליפות מכתבים עוד "בעניני למוד המוסר וביחס להופעת הספר "אור ישראל" עם דברי הגאון ר' ישראל מסלאנט זצ"ל ע"ד זה" (הקדמת אגרות הראיה, עמ' ט). וידוע המעשה בהספדו של הרי"ב (תנועת המוסר שם, עמ' 242).

3. כפי הנראה אחד המוקדמים שהעלה על הכתב את השערת הזיוף הוא בספר "דובב שפתי ישנים" כרך א, בעמ' קמב בשם רבי אליעזר גורדון מטלז ובעמ' רטו בשם רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק (המצטט כביכול את רבי יהונתן אייבשיץ) - על "אמינות" קובץ הזיופים דש"י כבר דשו רבים.

שומר · הודעהעל ידי **שומר** » ג' ספטמבר 24, 2019 5:11 pm

הרב שלמה פישר אמר שיש מדרשים לכול צד של אתחלתא דגאולה או לא

תם מה הוא אומר

בספר הדור והתקופה, הובאו דברי הגרי"ז זצ"ל, שהגר"ש מוהליבר לא היה שייך למזרחי, או שחזר בו, אינני זוכר בדיוק הנוסח. אם זה חשוב למישהו אוכל לחפש בל"נ.

בברכה המשולשת

תם מה הוא אומר כתב:בספר הדור והתקופה, הובאו דברי הגרי"ז זצ"ל, שהגר"ש מוהליבר לא היה שייך למזרחי, או שחזר בו, אינני זוכר בדיוק הנוסח. אם זה חשוב למישהו אוכל לחפש בל"נ.

הגרש"ם נפטר בתרנ"ח ותנועת המזרחי הוקמה בתרס"ב (כמדומני שזה כבר צויין לעיל)

לבי במערב

מתפעל כתב:אם כן היה צריך להיות שמו מוהילובר, ולא מוהליבר . .

הכתיב הוא "מאהליב". וא"ש.
[ושמא אכן יש לקרוא את שם המשפחה כ"מוהילובר"].

בברכה המשולשת

חלמישצור כתב:1. לשון המדרש "הלואי היו בני עמי בארץ ישראל אף על פי שמטמאין אותה" הובא מאיכ"ר (!) כבר בספר כפתור ופרח (פרק י, מעלת ארץ ישראל), שהוא מן הראשונים. יש להזכיר כי במדרש דנן דנו אחרונים רבים (נזכרו לעיל מפרשי המדרש), ומהם מתנגדים חריפים לציונות כהאדמו"רים מסאטמר וממונקאטש, ר"י רוזין הרוגוצ'ובר (הדרום מ, תשרי תשל"ה) ועוד, ושערי ביאורים לא ננעלו (יעויין התקופה הגדולה א, מעמ' 222, שהרחיב קצת, ועוד מצאתי ביאור ב"אם הבנים שמחה" לרבי ישכר שלמה טייטכל). די בכל זה כדי להעביר את נטל ההוכחה כאן לצד המציע שהוא מזויף.

2. יש להדגיש, בניגוד לרושם שאולי עלה, שהראי"ה קוק כמדומה מעולם לא 'השתמש' בכתב במדרש זה וגם לא הייתה זו "דרשתו המפורסמת". מה שיש בידנו הוא תיאור מאת רבי אליהו לופיאן מפי רבי יוסף חאגיז שנכח באירוע בו נפגשו רבי יצחק בלאזר והראי"ה. האחרון הזכיר בשיחה את המדרש לחיוב ולעומתו רי"ב ביאר את המדרש, כביכול אומר הקב"ה, הלוואי ובני יכלו לשבת בארץ ישראל גם כשמטמאין אותה - אך הדבר בלתי אפשרי, והארץ מקיאה מתוכה את היושבים עליה בטומאה (הנאמן [טו, כו], טבת-שבט תשכ"ג, עמ' 34, ועוד). יוער כי במקו"א לא נזכר הראי"ה כמצטט המדרש אלא רק "אחד הרבנים" (כוכבי אור, תשל"ד, עמ' קסג).

אגב, רבי יצחק בלאזר הגיע לחוף ימה של יפו ביום ט' בתמוז תרס"ד (דיווח). הראי"ה קוק עלה ארצה סמוך מאוד לכך - ביום כ"ח באייר של אותה שנה. במכתב לחותנו האדר"ת מיום ז' בתמוז מציין הראי"ה שתכנן לצאת אל המושבות, להיכרות ראשונה עם הנפשות הפועלות וצרכי הדת, "אמנם ביאת הגריצ"ב שי' עכבתני מפני כבודו" (שו"ת אורח משפט, י). ויש להלום את העדות הנ"ל עם התיאור בספר תנועת המוסר ב, עמ' 238, "ביפו יצאו לקראתו חכמי ירושלים, ובראשם רבה של יפו באותו זמן ר' אברהם יצחק קוק, וקבלוהו באהבה ובכבוד רב". אכן הקשר הידידותי בין שני האישים (ראו לשלשה באלול, תשע"ג, סי' מו) מוקדם, וכלל חליפות מכתבים עוד "בעניני למוד המוסר וביחס להופעת הספר "אור ישראל" עם דברי הגאון ר' ישראל מסלאנט זצ"ל ע"ד זה" (הקדמת אגרות הראיה, עמ' ט). וידוע המעשה בהספדו של הרי"ב (תנועת המוסר שם, עמ' 242).

3. כפי הנראה אחד המוקדמים שהעלה על הכתב את השערת הזיוף הוא בספר "דובב שפתי ישנים" כרך א, בעמ' קמב בשם רבי אליעזר גורדון מטלז ובעמ' רטו בשם רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק (המצטט כביכול את רבי יהונתן אייבשיץ) - על "אמינות" קובץ הזיופים דש"י כבר דשו רבים.

הנושא כולו נדון כעת בהרחבה במאמר של הרב זיסברג בגליון החדש והנפלא של כתב העת המעיין.
viewtopic.php?f=7&t=19620&start=40#p578127

פורום אוצר החכמה

מי מחובר