מיללער כתב:בגמ' נדרים לב. גדולה מילה ששקולה כנגד כה"ת שנא' כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית.
וכ' המהרש"א בח"א וז"ל ר"ל שכל מצות התורה תלוין במילה, וכיון שעדיין לא נימול אינו בכלל מצות התורה ואדרבה "אסור ללמוד תורה ולשמור שבת" כדאמרי' פרק ד' מיתות ודו"ק. עכ"ל
לכאורה מה שציין לפ' ד' מיתות היא הגמ' בסנהדרין נח : ונט. ב' מאמרים רצופים על עכו"ם ששבת ועכו"ם שעוסק בתורה חייבין מיתה, אבל לכאורה הרי מדובר שם בעכו"ם ולא בישראל שלא נימול, ומנ"ל להמהרש"א שגם ישראל שעבר ולא מל שאסור לשבות וללמוד תורה?
בור ריק כתב:יש לציין בזה דברי העוללות אפרים שהמילה פותח הלב וקודם לכן אינו ראוי ללמוד
וונדרבר כתב:בור ריק כתב:יש לציין בזה דברי העוללות אפרים שהמילה פותח הלב וקודם לכן אינו ראוי ללמוד
עיי' שו"ת רעק"א חלק א' סי' מ"ב (ד"ה וכיון) שהביא דברי העוללות אפרים.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=57
איש בער כתב:הכי תאמרו שמי שמתו אחיו מחמ"מ ר"ל אסור לשבות וללמוד תורה?!?
מיללער כתב:[
ידידי העיר לי שלפי דברי המהרש"א מדויק היטב מה שאנו אומרים בתפלה, וגם במנוחתו לא ישכנו ערלים, דלכאורה מה מוסיף זה על גוי הארץ ועובדי פסולים, ולפי דבריו קאי על ישראל שלא נימול.
ו
מיללער כתב:האם המהרש"א מביא את דברי הזוהר בשאר דיכתין?
וקשה לפי"ז למה המתין כ"כ למול את עצמו, י"ל משום דהא דאמרינן שקיים כל המצות היינו לאחר שנמול אבל קודם לכן לא היה לו דעת לקיים מצות ולא נפתחו עיני שכלו וכדפרש"י לעיל שלא היה בו כח לסבול גלוי השכינה ולעמוד.
מיללער כתב:שוב מצאתי בשמות רבה פר' משפטים (עהכ' ואלה משפטים אות יב) ויכוח בין עקילת הגר לאנדריינוס הקיסר, לפני שהתגייר עקילס אמר לו אנדריינוס שילמוד התורה מקודם ואח"כ ימול "אמר לו עקילס, אפי' חכם שבמלכותך וזקן בן מאה שנה אינו יכול ללמוד תורתן אם אינו מל" ומשמע כדברי המהרש"א, שאסור לימוד תורה לעכו"ם נובע מזה שאינם נימולים
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 69 אורחים