כת"י בעל 'יביע אומר' שליט"א

[מור]

לו היו מציגים בפני את הכת"י הבא ללא זהות בעליו, ומתבקש הייתי להצביע על זיהויו, תוך מתן רמז שמדובר באחד מגדולי הדור האחרון הספרדיים, ללא שום ספק שהייתי נוקט שמדובר בהגר"י כדורי זצ"ל, או בהגר"ש משאש זצ"ל, אשר דכם היתה לכתוב (גם בהסכמות ושאר מכתבים) בכת"י ספרדי. ואתם?

2010-06-08_111245.jpg (196.6 KiB) נצפה 11509 פעמים

בודאי, שלא הייתי משייכו ליבדלחט"א הגר"ע יוסף שליט"א, שנודע בכתבו הנאה, הברור והמסולסל:

2010-06-08_111807.jpg (98.27 KiB) נצפה 11505 פעמים

מה נפלאתי,איפוא, למצוא, כי בקובץ 'ענף יוסף' הובא הכת"י הנ"ל ככתבו של הגרע"י שליט"א.

יש כאן בקי שיוכל לשפוך אור על צורת הכתיבה הזו שנהוגה היה אצל בעל 'היביע אומר' בימים עברו?

[סמבוסק]

דברי הגרע"י נדפסו בקובץ אורייתא:

[מור]

וגם ב... ילקוט יוסף, (לבנו, ר' יצחק).

אני כבר מבולבל... (לא מצאתי הבהרה בילקוט יוסף בסגנון: ואעתיק כאן מש"כ אאמו"ר שליט"א).

ילקוט.jpg (111.57 KiB) נצפה 11471 פעמים

[מור]

וגם ב... ילקוט יוסף, (לבנו, ר' יצחק).

אני כבר מבולבל... (לא מצאתי הבהרה בילקוט יוסף בסגנון: ואעתיק כאן מש"כ אאמו"ר שליט"א).

[]

אכה על חטא בפומבי, ואשתטח בבקשת מחילה. פזיז הייתי, ולא נתתי לבי ועיני היטב לתחילת דברי הילקוט יוסף:

8889.jpg (10.95 KiB) נצפה 11462 פעמים

[מבי מדרשא]

את המכתב הזה הוא כתב בהיותו רבה של מצרים?

[מור]

את המכתב הזה הוא כתב בהיותו רבה של מצרים?

ע"פ המבואר בויקיפדיה וע"פ עדותו של ה'ילקוט יוסף' שהתשובה נכתבה בתש"ז, נמצא שהתשובה נכתבה עוד קודם שירד מצרימה, או לכה"פ עם ירידתו שמה. (הגרע"י נולד בתרפ"א - 1920, ובתש"ז היה כבן 26 (!), ואילו את כהונתו במצרים החל ב1947 - כבן 27 שנים).


לגופה של שאלה - יש בידי מישהו דברים?

[יהושע מונדשיין]

מי זה הגר"י כדורי?

[מבי מדרשא]

מה בדיוק אתה רוצה שיגידו?‏ כנראה שזה היה הכתב המקובל בזמנו בין הת"ח הספרדים‏. אך כאשר החלו מעינותיו לפוץ חוץ מד' אמותיוד ראה שלא כולם מבינים כתב יפהפה ומסולסל זה והחל לכתוב בצורה המקובלת כדרכו היום.

אתה באמת לא שמעת עליו? המקובל המלוב"ן הרב כדורי זיע"א. שהיה מתלמידי ספרני ורבני ישיבת פורת יוסף.

[המעיין]

נראה לי שלכן לא הבין מי זה הגר"י כדורי משום שהדרך לקראו הרב כדורי
אני לא מתמצא אבל האם יש להרב כדורי תשובות הלכתיות בסגנון כזה שהיה מקום לחשוב שהוא המחבר?

[זקן ששכח]

כתב רבינו "מבי מדרשא"‏ כנראה שזה היה הכתב המקובל בזמנו בין הת"ח הספרדים‏. אך כאשר החלו מעינותיו לפוץ חוץ מד' אמותיוד ראה שלא כולם מבינים כתב יפהפה ומסולסל זה והחל לכתוב בצורה המקובלת כדרכו היום.
ושמא אשער אני הקטן שמשרבו תשובותיו ומבקשי תשובותיו עבר לכתוב בכתב הרגיל ומצוי בין הבריות מכיון שבודאי גוזל הימנו פחות זמן בכתיבתו מאשר הכתיבה בכתב המכונה 'רשי'.

[איש_ספר]

ושמא אשער אני הקטן שמשרבו תשובותיו ומבקשי תשובותיו עבר לכתוב בכתב הרגיל ומצוי בין הבריות מכיון שבודאי גוזל הימנו פחות זמן בכתיבתו מאשר הכתיבה בכתב המכונה 'רשי'.

לא רש"י אלא כתב המכונה חצי קולמוס, צורת כתב שרווחה בין הספרדים מאות בשנים. (הרב הנאמן מנסה להחיות את הכתב ובישיבתו יש קורס השתלמות בכתב זה).

בנוגע לרב כדורי, הנה קטע מתוך ספר קץ הימין שנכתב בתשכ"ג לפני כחמישים שנה.
(בכתב היד של ספרון זה יש תוספת מרובה בערך זה שנשמטה בדפוס ואולי יזדמן לי להעתיקה)

כדורי.jpg (40 KiB) נצפה 11255 פעמים

[יהושע מונדשיין]

הכתב הנ"ל של הרב עובדי' יוסף אינו חצי קולמוס. אשכנזי רגיל אינו מסוגל לקרוא כתב חצי קולמוס, ואילו את הכתב הנ"ל יכול לקרוא כל מי שיודע לקרוא כתב 'רש"י' שבדפוס, חוץ מאותיות ספורות כגון ה"א.
ה'חצי קולמוס' נכתב בכתיבה רהוטה (במרוצה ובמהירות), משא"כ הכתב הנ"ל הוא כתב שא"א לכתבו במרוצה, והוא נועד לכתיבה אל אשכנזים או לכתיבת טקסטים באותיות נאות.
בשפה המקצועית הוא נקרא "כתיבה בינונית", דהיינו בין הרהוטה למרובעת.

[איש_ספר]

צודק. טעיתי.

[קונה הכל]

הכתב הנ"ל של הרב עובדי' יוסף אינו חצי קולמוס. אשכנזי רגיל אינו מסוגל לקרוא כתב חצי קולמוס, ואילו את הכתב הנ"ל יכול לקרוא כל מי שיודע לקרוא כתב 'רש"י' שבדפוס, חוץ מאותיות ספורות כגון ה"א.
ה'חצי קולמוס' נכתב בכתיבה רהוטה (במרוצה ובמהירות), משא"כ הכתב הנ"ל הוא כתב שא"א לכתבו במרוצה, והוא נועד לכתיבה אל אשכנזים או לכתיבת טקסטים באותיות נאות.
בשפה המקצועית הוא נקרא "כתיבה בינונית", דהיינו בין הרהוטה למרובעת.

האם תוכל לזכותינו לראות דוגמא של מה שנקרא 'כתב חצי קולמוס'?

[יהושע מונדשיין]

אני משער שבספרי חכמי המזרח שבהוצאת מכון ירושלים (אוצה"ח) יש דוגמאות למכביר.

[צכי- צדיק כתמר יפרח]

ושמא אשער אני הקטן שמשרבו תשובותיו ומבקשי תשובותיו עבר לכתוב בכתב הרגיל ומצוי בין הבריות מכיון שבודאי גוזל הימנו פחות זמן בכתיבתו מאשר הכתיבה בכתב המכונה 'רשי'.

אפשר שהשערתך שגויה... (בלשון המעטה)
אדרבה, כתב זה נוח מאוד לכותבו- למי שהתרגל בו. ולמי שמעולם לא כתבו ומנסה לכתבו, זה קשה, היכי דמי? לת"ח שמעולם לא כתב כתב אנגלית ועכשיו הוא מתחיל לכתוב שלדעתו זה קשה... (בעוד שלדעת מליארדים הדבר זניח).
ולגופו של עניין, הרב עובדיה יוסף, נבחר להיות הראשל"צ של מדינת ישראל, ובתור הראשל"צ של מדינת ישראל היה צריך להיות בקשר עם אנשי מדינת ישראל (האשכנזים) ולפיכך שינה את כתבו וטרח לעשותו יפה וכו' וכו'.
הבה ונראה מה שאמר הרב עובדיה עצמו (ע"פ זכרון):
"את ההברה הספרדית קיבלו האשכנזים בא"י, ובתמורה לכך קיבלנו אנו על עצמנו את הכתב האשכנזי",
אני מקוה שמישהו ימצא את המקור לדבריו אלו המפורסמים (אולי בשם מישהו אחר).


בכל מקרה- "בין כך ובין כך", אין שום ספק שהכתב "הערבי" או "חצי קולמוס" או משיט"א, הוא היה הכתב הכי "פופולארי", הכי נוח לכתיבה וגם לקריאה, למי שהיה רגיל בו, או במילים אחרות בעשרות ארצות ערב (כולל בבל) וספרד שחיו בהם ישראל. וספרי הגניזה בקהיר (= כתבי הגאונים) מוכיחים כך. ולפי הרמב"ם (בהלכות מלוה) נראה שכתב זה מקורו מהאמוראים והלאה- לאחור, עיין שם.

[תחכמוני]

דרך אגב, אולי יש למאן דהוא את ספרי יביע אומר במחשב, - מי שהספיק להוריד מהיברבוקס בשעתו, הדבר יעזור לי מאוד.

[מנחם]

הבה ונראה מה שאמר הרב עובדיה עצמו (ע"פ זכרון):
"את ההברה הספרדית קיבלו האשכנזים בא"י, ובתמורה לכך קיבלנו אנו על עצמנו את הכתב האשכנזי",
אני מקוה שמישהו ימצא את המקור לדבריו אלו המפורסמים (אולי בשם מישהו אחר).

ועל זה המליץ (הוא או מישהו אחר): הקול קול יעקב והידיים...

[ספריית הרמבם]

בעניין שינוי הכתב כדי להקל על הקורא, בשעתו ראיתי בספריית אונ' בר אילן מכתב ששלח מיפו הרב אברהם יצחק קוק זצ"ל לרב אברהם אביכזיר שהיה רב באלכסנדריה (מצרים) בשנים תרע"ב-תרע"ג אודות כשרות יי"ש לפסח. המיוחד במכתב זה שהינו כתוב בכתיבה מזרחית (כתיבה "בינונית" כפי שלימדנו ר' יהושע מונדשיין) למעט חתימתו של הרב קוק. אינני יודע אם כתב זאת בעצמו או ע"י מזכירו. כמדומני שראיתי דוגמא נוספת לכך גם במכירה פומבית של בית המכירות "קדם".

[ספריית הרמבם]

ידידי ר' איתם הנקין מסר לי, שידועים מכתבים נוספים של הרב קוק בכתיבה ספרדית שנכתבו לנמענים מבני עדות ספרד. תופעה זו הוזכרה באוצרות הראי"ה חלק ד' לר"מ צוריאל. שם מציין למקור הידיעות כת"ע "מחניים" גל' מט.
לטובת הרבים סרקתי את שני המכתבים כפש"נ שם. ראוי לציון כי אף חתימת הרב קוק זצ"ל נכתבה בכתב ספרדי.

[יהושע מונדשיין]

המשווה את הכתיבה הזו לכתיבה שבפתיחת האשכול, יראה את ההבדל בין כתיבה ספרדית טבעית לבין כתיבה "ספרדית" מלאכותית, שאינה אלא חיקוי לכתב 'רש"י' שבדפוס.

[תוך כדי דיבור]

הר"י מונדשיין, אם לחקות את כתב רש"י הנדפס, הרי א"צ לכל ההארכות המסוגננות בש' ובל' וכו'. ור' משה צוריאל שם כותב שכנראה הראי"ה קוק סיגל לעצמו כתיבה זו עבור מכותביו הספרדים, אבל לא ידעתי מניין לו שהראי"ה עצמו כתב זאת במו ידיו, מי אמר לו שלא הכתיב זאת למישהו אחר שכתב בכתב הזה, מה שפשוט יותר מצד הסברה.

ובעצם העניין יש להעיר שמנהג מקובל היה מרבנים אשכנזים/ספרדים שכותבים זה לבן העדה השניה, לשלוח לו בכתב הנוח לו יותר, כמו שעשה כאן הראי"ה, וכמו שביקש השדי חמד מהרבנים האשכנזים שהתכתב עמם, שישלחו לו בכתב רש"י ולא בכת"י אשכנזי 'עגול', כמו שהזכיר הרב מרדכי גימפל יפה במכתבו לראי"ה שבספר איגרות לראי"ה עמ' ט"ז.

[מורה צדק]

כעת ראיתי פורום זה,

וראיתי להאיר כמה דברים,

הרב עובדיה יוסף בצעירותו היה כותב רבות בכתב חצי קולמוס ובכתב רש"י, וישנם כתבים רבים מצעירותו אשר נכתבו בכתב זה,
ככל הנראה הרב עבר לכתוב בכתב רגיל כשהתכתב עם גדולי הדור יוצאי אשכנז, וכן במענה למכתבים רבים, וכך שינה את הרגלו בכתיבה, ואפשר שזה גם מחמת שהכתיבה האשכנזית זריזה יותר,

ואת המליצה שהזכיר אחד הכותבים שהקול קול יעקב, מליצה זו מיוחסת לראשון לציון רבצמ"ח עוזיאל זצ"ל, מח"ס משפטי עוזיאל, ורבו של מרן הרב עובדיה יוסף.